עד לפני 7 חודשים דניאל אור (33) אם חד הורית לשלוש בנות משדרות הייתה פעילה מאוד, לצד לימודי תואר ראשון במשפטים היא הייתה אקטיביסטית שפעלה בכנסת במרץ למען זכויות נשים וילדים אלא שערב אחד היא גילתה שהיא לא יכולה אפילו ללכת על הרגליים, לאחר אינספור בדיקות גילו לה בעיה רפואית נדירה בגב. כעת לאחר ניתוח מורכב שעברה אין ביכולתה לממן את שיקומה והיא פתחה בקמפיין גיוס המונים באינטרנט כדי לקבל את עזרת הציבור.

"רוצה לעמוד בכוחות עצמי על הרגליים ולחזור להיות אמא בריאה לבנותיי

עד לפני 7 חודשים דניאל אור (33) אם חד הורית לשלוש בנות משדרות הייתה פעילה מאוד, לצד לימודי תואר ראשון במשפטים היא הייתה אקטיביסטית שפעלה בכנסת במרץ למען זכויות נשים וילדים אלא שערב אחד היא גילתה שהיא לא יכולה אפילו ללכת על הרגליים, לאחר אינספור בדיקות גילו לה בעיה רפואית נדירה בגב. כעת לאחר ניתוח מורכב שעברה אין ביכולתה לממן את שיקומה והיא פתחה בקמפיין גיוס המונים באינטרנט כדי לקבל את עזרת הציבור.

על אף התלאות שעברה בחייה דניאל אור משדרות היא לא תיארה לעצמה שהסיוט הגדול עוד לפניה כשבוקר אחד היא מגלה שהיא לא מסוגלת לעמוד על רגליה וללכת. במאמץ גדול היא התייצבה בקופת חולים שם קיבלה זריקה באזור עמוד השדרה של הגב שהקלה עליה לשעות ספורות, בהמשך היא הופנתה לבית חולים, רק לאחר אינספור בדיקות הצליחו הרופאים לאבחן כי היא סובלת מבעיה רפואית נדירה שממנה סובלים אחוז אחד בלבד מבני האדם בעולם. "אני כנראה מיוחדת ונדירה" מסבירה דניאל בציניות שמאפיינת אותה, "כשהרופאים כבר התחילו להבין סוף סוף מה יש לי בגב שגורם לי למצב שאני סובלת מכאבים איומים ולא יכולה לתפקד הרופא אמר שהוא חושש לנתח אותי כי זה ניתוח מורכב שאני יכולה לצאת ממנו משותקת ואני אמרתי לעצמי "איך אלוהים בחר בי מכל האנשים בעולם שאסבול ככה, כבר חשבתי שעברתי הכל בחיים אבל הנה אלוהים הכין לי עוד הפתעה" היא מחייכת. "לפני שבעה חודשים התנתקה לי עצם מעמוד השדרה. ככה פתאום, ללא הכנה מוקדמת או סמס, נכנסתי לסטטיסטיקה של מיוחדות ונדירות של אחוז אחד בודד שזה קורה לו ואין לאף מומחה גאון מושג למה. תענוג גדול להיות מיוחדת ונדירה. לא באמת כן, אבל ציניות היא כלי מופלא לשימוש כשחייך מתרסקים לך מול העיניים".

עד אותו יום שאת מגלה שאת לא יכולה ללכת הכל התנהל כשורה?

"אם להניח את ההתמודדות הרגילה בחיים שלי של אמא חד הורית שמגדלת שלוש שנות, פחות או יותר הכל התנהל כשורה, אני אומנם בחורה שיש עודף משקל אבל מבחינה בריאותית הכל היה תקין, היית בחורה נמרצת ופעילה, בוא נאמר שלא היו שום סימנים מקדימים ממש היו מדליקים נורה אדומה, פתאום יום אחד כל זה קרה. זה קרה בחודש מאי האחרון, יום שישי בערב התחלתי להרגיש כאבים בגב אבל מאחר וגם ככה לא היה לי אם מי לדבר בקופת חולים כי מדובר בסופ"ש, סחבתי שישי-שבת, אחרי יומיים זה ממש החמיר כי איבדתי את היכולת להתלבש לבד, ביום ראשון בבוקר פתחתי את קופת חולים וישר נתנו לי זריקה שנתנה לי רק 50 דקות של חסד, אז גם אני הבנתי שכנראה הבעיה הרבה יותר חמורה ויש צורך להגיע לבית חולים שם התחיל ונמשך עד היום סרט רע של שבעה חודשים שאני מאוד מאוד נחושה לסיים אותו".

לא רוצה להיות נזקקת

הרבה לפני הבעיה הרפואית שהתגלתה בגב שלה מציאות החיים של דניאל אור לא היו קלים בלשון המעטה. "החיים שלי לא היו קלים. בילדותי חוויתי פגיעות מיניות, הורחקתי מהבית, נדדתי בין מוסדות רווחה, שם עברתי התעללות מינית נוספת, זוגיות אלימה וסדיסטית שהצלחתי להיחלץ בעור שיני למקלט לנשים מוכות" היא מספרת.

את מתארת אלימות קשה שספגת מבן זוגך הראשון?

"בהתחלה לא ידעתי לומר שאני נמצאת במערכת יחסים אלימה, בהתחלה חשבתי שהוא מקנא כי הוא אוהב אותי, כי אני חשובה לו. היו רגעים שהאשמתי את עצמי בזה , חשבתי שאני לא בסדר שאני מביאה את זה על עצמי. במשך שמונה שנים חייתי חיים אלימים והיה לי קשה לאזור אומץ ללכת להתלונן במשטרה מתוך פחד, היום אני מבינה שזאת הייתה טעות, מהרגע הראשון הייתי צריכה לקום ולעשות מעשה הבעיה כשהחלטתי לעשות מעשה גיליתי עד כמה אין מספיק תמיכה של המדינה".

מה גילית על התמיכה של המדינה?

"אומנם יש היום יותר מודעות לנושא של מקלט לנשים מוכות אבל בזמנו כשהפניתי למוקד של משרד הרווחה נאמר לי שאני צריכה שיהיו לי ילדים בשביל שאני אוכל להגיע למקלט לנשים מוכות. מאותו רגע המחשבות הובילו אותי לכיוון אחד מה שנשמע היום הזוי והוא לנסות להיכנס להיריון מאותו בן זוג, היום כמובן המציאות שונה לחלוטין גם בלי ילדים נשים מוכות יכולות לקבל עזרה".

בסופו של דבר הגעת למקלט לשים מוכות?

"עד לפני 10 שנים לא נראיתי לאיש וקולי לא נשמע. הייתי ילדה, נערה ולאחר מכן אישה, שהסתובבה שקופה בין הבריות. בתאריך 8/6/07 זה השתנה. ערב קודם הגעתי למקלט לנשים נפגעות אלימות.  זה היה הלילה הראשון מזה שנים שלא הרטבתי בו את המיטה. בבוקר מצאתי את עצמי יושבת על ספסל בין שני עצים, שותה נס, מעשנת סיגריה, נושמת לחיקי את האוויר הצח ופשוט יודעת עמוק בתוכי שאני נמצאת במקום מוגן בו לא יפגעו בי. עברתי במקלט תהליך טיפולי ע"י עובדת סוציאלית והתהליך הזה עזר לי לבחור לחיות".

לפני שמונה כאשר נקלטה להריון ראשון  של ביתה הבכורה חזרה להתגורר בשדרות, מאז נולדו לה עוד 2 בנות, במהלך תקופה זו היא חוותה שוב אלימות מבן זוגה אלא שהפעם היא הגיבה מהר ועצרה את הקשר הבעייתי, מאז היא מגדלת לבדה את שלוש בנותיה. "הגעתי למסקנה שאני לא צריכה אף  גבר בחיי, החלטתי לגדל את הבנות לבדי ולהתמקד רק בהן ובלימודי משפטים כדי שאוכל בעתיד לפרנס אותן בכבוד" היא מסבירה.

לא פשוט לגדל שלוש בנות לבד?

"זה לא פשוט אבל אני החלטתי שאני לא רוצה להיות ענייה, לא רוצה להיות נזקקת, אני רוצה לתת לבנות שלי צ'אנס לא לעבור את החיים שאני עברתי ולכן החלטתי ללמוד לתואר במשפטים במכללת 'ספיר'. בוא נודה על האמת שדרות היא עיר קטנה ואין לה הרבה מה להציע מבחינת תעסוקה,  אישה כמוני, אם חד הורית לשלוש בנות לא יכולה לעבוד במפעל, להשאיר אותם לילות וללכת לעבוד, בטח לא במצב שבו אני נמצאת, בעצם אם אין לי השכלה חוץ מפועלת ייצור אני לא יכולה לעשות משהו אחר רציני ומנקודת ההנחה הזאת החלטתי שאני הולכת ללמוד משפטים".

איך הצלחת לשלב את זה עם הלימודים, לימודי משפטים מאוד תובעניים?

"אין ספק שמדובר בלימודים תובעניים אבל הגעתי נחושה להצליח ולעמוד במטרה. לשמחתי קיבלתי ואני מקבלת המון תמיכה מהבית, קיבלתי תמיכה כספית מהרווחה להוצאות בייבי סיטר לבנות, לא יכולה לומר שהכל היה דבש אבל הסתדרתי כי תמיד ראיתי  ואני עדיין רואה את המטרה למול עיניי והיא העתיד של הבנות שלי".

למה לא הלכת ללמוד קודם?

"אלף-כי לא היה לי את היכולת הכלכלית, דבר נוסף הייתי עסוקה בחיים של הישרדות. מסתבר שאחרי גיל 30 נפתחו בפניי הרבה יותר דלתות, אם זה במכללת'ספיר' שם השלמתי בגרויות ולאחר מכן דחפו ללמוד לתואר, ואם זה בעיריית שדרות שם העניקו לי מלגות עירוניות.  ועוד עניין לא פחות חשוב לא האמנתי שיש לי יכולות לשבת ללמוד, שאני מסוגלת, לשמחתי בעזרת כל מיני גורמים כמו הבית הפתוח, הקרן לידידות והמכללה אזרתי אומץ ללכת ללמוד משפטים".

ומלבד ההחלטה ללכת ללמוד, הפכת להיות פעילה מאוד במאבק לזכויות נשים?

"תראה החיים לא חייכו אליי והמון אנשים אומרים את המשפט "הכל לטובה" ואני מחוברת לאמרה הזאת מהמקום שאני עושה מלימונים לימונדה. הכי קל היה לי לבכות על מר גורלי אבל אני החלטתי לקחת את הגורל בידיים שלי ובנוסף ללימודים החלטתי להיאבק עבור נשים אחרות, דרך הלימודים במכללה הפכתי להיות אקטיביסטית בכנסת שם פעלתי לנסות לתקן עוולות שחוות נשים במעגל אלימות ובכלל. הצלחנו לקדם נושאים חשובים כמו שיקום כלכלי לנשים שיוצאות ממקלט לנשים מוכות, זה היה מאמץ משותף יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא שאז הייתה יו"ר ועדה לקידום מעמד האישה. יזמתי פרויקטים חברתיים שונים כמו שיקום כלכלי לנשים יוצאות מקלט והפחתת התשלום למעונות התמ"ת למשפחות חד הוריות. השתתפתי בוועדות שונות בכנסת לתיקון חוק המזונות, נגד ביטול חזקת הגיל הרך ואני חברה בקואליציה לחינוך מלידה. שימשתי מנטורית בתוכנית יזמות לפרויקטים חברתיים תחת מרכז רותם במכללת ספיר ובגדול החיים שלי נראו די מבטיחים".

בעצם היה לך קל להתחבר לעשייה הזאת מהמקום האישי שלך?

"הסיפור האישי שלי רק דחף אותי לפעול לתקן עוולות רבות והמקום הכי נכון זה הכנסת. אם ניקח למשל את התמיכה הכלכלית לנשים מוכות שיוצאות ממעגל האלימות, אני למשל נקלעתי לחובות והוצאה לפועל בעקבות בן הזוג שלי, אחרי שיצאתי ממקלט וקיבלתי את התמיכה הסוציאלית מצאתי את עצמי מתמודדת עם חובות וככה בטח שקשה להתקדם. אין ספק בכלל שכל הפעילות החברתית שלה באה מהמקום האישי שלי, כמעט כל הפעילות שלי נובעת מדברים שעברתי בחיים ועברתי יותר מדי, היום אני חושבת שזה הכל לטובה ושאני עושה מה שצריך כדי להפיק מזה את המיטב עבור עצמי ועבור נשים אחרות".

הציבור נקרא להתגייס לסייע

עד חודש מאי האחרון דניאל אור הייתה בשיאה, למדה לתואר ראשון במשפטים והייתה פעילה מאוד חברתית אבל אז הבעיה הרפואית שהתגלתה הפכה אותה לתלותית מאוד. "בחודש מאי האחרון התנתקה לי עצם מעמוד השדרה המותני. הרפואה לא יודעת להסביר למה זה קרה. לא נחבלתי ולא עברתי תאונה. למעשה, מעולם לפני כן לא חוויתי כאבים או בעיות בגב. בגלל שמדובר בדבר שמאוד נדיר שיקרה, לקח זמן עד שהבינו מה בעצם קרה לי וממה אני סובלת ולקח זמן גם עד שנמצא מנתח מומחה לעמוד שדרה ונוירוכירורג שינתחו אותי" היא מספרת על הבעיה הרפואית. "בשלב הבדיקות הראשוני נאמר לי שכואב לי בגלל שאני שמנה,  אחרי יומיים שהזריקות לא עזרו אמרו לי טוב כנראה שיש לך פריצת דיסק, אחרי שבועיים אמרו לי שיש לי גידול סרטני ושאני אצטרך לעשות ניתוח בגב ואז מצאו לי צ'סטות בשחלות, משום מה ככל שעשו עוד בדיקות מצאו לי בגוף עוד דברים דפוקים על הדרך" היא משלימה בציניות.

בסופו של דבר מה גילו?

"בסופו של דבר מצאו שיש גוש סרטני שפיר אבל גילו שהעצם התנתקה לי מהגב, ברגע שהתנתקה עמוד השדרה שלי פיתח זיזים שהם עצמות קטנות, הם דחקו את חוט השדרה שלי החוצה מה שפגע במערכת העצבים, בגלל זה לא יכולתי ללכת ונפגעו לי הסוגרים. בקיצור בבת אחת התגלו מלא בעיות, הייתי במשבר גדול. בהמשך הסתבר לי שיש אחוז אחד בכל העולם שזה קורה לו ואני ביניהם, אף אחד ברפואה המתקדמת לא יודע להסביר איך ולמה זה קורה. בדרך כלל דברים כאלה יכולים לקרות אחרי חבלה, תאונת דרכים, לי לא קרה כלום ובכל זאת מצאו שאני מיוחדת ונדירה".

מהשלב שאת מבינה כמה הבעיה חמורה, מה עשית?

"כשהרופאים התחילו להבין כמה הבעיה חמורה הייתי מאושפזת בברזילי, המנתח חשש לנתח אותי כי אמר שזה מורכב מאוד, אחרי שבועיים שוחררתי והגעתי לרב פירר שמצא לי מנתח מעולה, מנהל יחידת גב בתל השומר דר' אלון פרינלנדר, הוא קיבל אותי מעכשיו לעכשיו, יש לציין את קופת חולים מכבי בשדרות שהיא קופה מעולה כל דבר שהייתי צריכה עזרו לי והתגייסו. הגעתי לדוקטור יום לפני שהוא טס להשתלמות ואמר לי שהמצב מאוד חמור ו"אני צריכה ניתוח כבר אתמול", ברגע שיש פגיעה בסוגרים יש חלון של כמה שעות והוא הציע שידריך רופא אחר, אני חששתי מזה, חיכיתי שיחזור. בספטמבר היה ניתוח של חמש שעות ממנו יצאתי בחיים שזה נס בפני עצמו".

מה המצב הרפואי שלך כיום? כמה התפקוד שלך נפגע?

" הניתוח הצליח אך לעצבים שנפגעו לוקח זמן להשתקם. יש לי פגיעה בעצב שאחראי על תפקוד הרגליים ואני הולכת בעזרת הליכון או מקל הליכה ויש לי פגיעה קשה בסוגרים מה שאומר בשפה פשוטה שאני מבצעת ריקון לשלפוחית השתן שלי בעזרת קטטר חד פעמי ומשתמשת בתחתונים סופגים מיוחדים ובלילות בחיתולים למבוגרים. לא נעים ואף מביך במיוחד. כרגע אני בחוסר תפקוד מוחלט. גרה בבית הורי עם הבנות, כי אני לא מסוגלת לעלות לדירת עמיגור בקומה השלישית ומחכה שהבירוקרטיה תסייע. אני עומדת לפני שנת שיקום מאתגרת פיזית, כרוכה בנסיעות לבדיקות ומעקב בבית החולים תל השומר, אני אלחם על החיים שלי ועל הגשמת החלומות שלי. אבל הבנתי שאני לא יכולה לעשות את זה לבד".

הבעיה הגדולה של דניאל כעת היא כספית,  כדי לחזור לעצמה היא צריכה לעבור שיקום ארוך בעלויות כספיות גדולות, "מאחר ולא היה באפשרותי לבטח את עצמי בביטוח בריאות מורחב אז אין לי ממש סיוע  לכן החלטתי לפנות לציבור. " היא אומרת על ההחלטה לפנות לגיוס המונים באינטרנט תחת הסלוגן "בין ייאוש לתקווה- תומכים בשיקום של דניאל אור.  "בעזרת חברות פתחתי את קמפיין גיוס הכספים הזה. 120,000 ₪, כ8,800 ₪ עבור כל חודש לשנה הקרובה (אחרי התשלומים לאתר ולסליקה). כל נסיעה לשיקום עולה 600 שקל. יש לי טיפולי פיזותרפיה והידרותרפיה. פיזיותרפיה של רצפת האגן ומטפלת בשיטת פאולה ועוד. יש לי שאיפות גדולות, אבל לפני שאני עוזרת לאחרים, הבנתי שבמצבי, אני חייבת עזרה. כל שקל יקדם אותי ואת הבנות שלי וייתן לי את השקט הכלכלי הנדרש כדי להחזיר את החיים שלי לקדמותם. אני רוצה לעמוד בכוחות עצמי על הרגליים ולחזור להיות אמא בריאה לבנותיי".

כמה את מאמינה שעזרת הציבור תסייע לך?

"בעזרתכם אוכל להשתקם אורתופדית ונוירולוגית וגם כלכלית על מנת שלא אכנס לחובות בעקבות ההוצאות הרפואיות שלי. לאחר שנת השיקום אחזור ללימודי המשפטים שלי ואסיים אותם בהצלחה ואלווה נשים נפגעות עבירות מין בהליך הפלילי והאישי שהן עוברות ואפיץ אור וטוב לנשים שיזדקקו לי באשר הן וככל שאוכל לעשות זאת. אצליח להעניק לבנותיי אותי בחזרה. את האמא שהן איבדו קצת בחודש מאי האחרון. אוכל לרכוש עזרה אישית בבית ובכך להוריד מהעול שנמצא על כתפיהן ואולי, אולי אצליח גם להגשים את חלומי הגדול ביותר ולפתוח מקום שתומך בנשים נפגעות אלימות מהבסיס ועד להבאתן לחיים נטולי אלימות ונטולי מחסור ופחד. זו משאלתי הגדולה ביותר".