בבוקר השבעה באוקטובר, במשך שעות ארוכות ישבו חיים אוחנה, אשתו ושלושה מנכדיהם בתוך הממ"ד בביתם בשדרות. בחוץ נשמעו אזעקות בלתי פוסקות, יריות וקולות מלחמה. הטלפונים לא הפסיקו לצלצל. ילדיו דיווחו על מחבלים שמסתובבים סמוך לבתיהם, בעוד הוא עצמו מנסה להסתיר את המידע מהנכדים הקטנים ומאשתו כדי שלא ייכנסו לפאניקה.
באותם רגעים, כשהוא מביט בנכדיו ומנסה להבין כיצד יגן עליהם אם מחבלים יפרצו לבית, עלו בראשו פסוקי תהילים שלמד בילדותו. תחילה בלחש, אחר כך בקול. מזמור אחר מזמור. תפילה אחר תפילה. "אני מסתכל על הנכדים שלי ושואל את עצמי – ככה זה ייגמר?", הוא משחזר.
בליבו פנה לקב"ה והבטיח: אם הוא ומשפחתו יינצלו מאותו יום, הוא יחזור לעסוק במוזיקה ויקליט פרויקט שלם שיוקדש לסיפורי התנ"ך ולמזמוריו. בשנה האחרונה, אחרי עבודה ממושכת של שנה בכתיבה, הלחנה ועיבודים באולפן ההקלטות, הוא החל לשחרר את יצירותיו. בין היתר גרסה מחודשת ומרעננת ל"אדון עולם" עם קטע ראפ של הזמר רשי שמתאר את הרגעים הדרמטיים בממ"ד.
" שבעה באוקטובר שמחת תורה
מסורת בלב אמונה טהורה.
בחוץ טילים מחפשים ישועה.
פיצוצים ויריות שואלת האישה.
עידו אלון ואגם משחקים
לא יודעים לא שומעים את הצעקות
הם קטנים נושא תפילה לאלוהים.
שמור עלינו על האישה והנכדים.
שקט מחבלים בחוץ מצב לחוץ
הלב על 200 דופק.
בך אני בוטח בך מאמין.
אתה הכח בחיי.
עם ישראל חי".
שיר נוסף שמלווה בקליפ AI מרגש הוא "אור בחשיכה" שכתב המשורר דר' יצחק חופי חפוטה. באלבום יש גם נעימה מוסיקלית ללא שירה בשם "הנודד" שמושמע אפילו בטורקיה ומביא בין היתר את כישוריו של חברו ל'שפתיים', הכנר שמעון עמר.
ההצלחה עם שפתיים
כדי להבין את משמעות ה"נדר" שנתן לקב"ה בבוקר השבעה באוקטובר צריך לחזור עם הסיפור של אוחנה הרבה מאוד שנים אחורה, ל"פצע" שגרם לו להתנתק מהמוסיקה שכה אהב והייתה חלק בלתי נפרד מחייו מאז הקמת 'שפתיים' בשנת 1984, תחילה כלהקת חתונות.
אוחנה אומנם לאורך כל השנים לא היה בפרונט. נגן גיטרה שעמד לכאורה על הבמה מאחור אבל מאחורי הקלעים נחשב לאחד המייסדים ומנוע מרכזי בהפיכת הלהקה לשם דבר בתרבות הישראלית. "תראה אני מאוד אוהב את להקת 'שפתיים', זה היה הבייבי שלי. אני הקמתי את הלהקה הזאת עם חיים ואלי" הוא אומר כשעיניו ממש בורקות. "כל מה שקרה בלהקה הזאת עמלתי רבות כדי שדברים יצאו אל הפועל. אני זוכר את התקופה שהופענו מלא כלהקת חתונות ואז העליתי לראשונה את הרעיון להקליט שירים כי אמרתי אם אוהבים אותנו באירועים, אין שום סיבה שלא יאהבו אותנו לשמוע עם קסטה ברכב. סגרנו אולפן, יצרנו שיתופי פעולה כמו למשל עם מתי כספי לשיר של ג'קי אלקיים".
ההתחלה אני מניח לא הייתה קלה כי גם ככה ברדיו לא נהגו להשמיע מזרחית אז מה פתאום מרוקאית?
"ובגלל זה ההישג של שפתיים הוא עצום. אני זוכר את עצמי מתקשר כל יום לעורכים ברדיו ומשגע להם את השכל שישמיעו אותנו. את העורכים בערוץ הראשון שיגעתי עד שיום אחד הוא אמר לי "אם תצליח להביא את מתי כספי שהקלטנו איתו שיר, אתה נכנס לטלוויזיה" וזה מה שעשינו. מעבר לזה אני התעסקתי בפרטים הקטנים, מהתלבושות ועד לנגינה, איך מופיעים, איך סוגרים הופעה. אני זוכר אפילו את הימים הראשונים שהקמנו את הלהקה, הלכתי למועצה הדתית כדי למבקש את הכתובות של מי נרשם לחתונה. הייתי מחייג אליהם להציע הופעה שלנו. בפעם הראשונה שזוג אמר לנו שהוא מעוניין אמר לי "אוקיי, אנחנו רוצים לבוא לראות אתכם בהופעה". עכשיו אין הופעות אז הייתי חייב לסגור הופעות בחינם או אפילו לשלם מהכיס, העיקר שיבואו 2-3 זוגות לראות אותנו וככה זה התפתח".
עד היום מנסים לפענח את התופעה שנקראת 'שפתיים'?
"אני חושב שלפני הכל, להקת 'שפתיים' נגעה בכולם. באשכנזים, במזרחיים, בכל העדות. בסוף במקור שלנו, חוץ מסמי לזמי, לא נגנו מרוקאית. נכון שעם ההורים שלנו דיברנו מרוקאית אבל מעולם לא ניגנו את זה. כשהתחלנו להופיע, הקהל התחיל לבקש מרוקאית. אז בהתחלה הייתה לנו את יהודית הזמרת שהייתה שרה במרוקאית. אחר כך היא עזבה והבאתי את סמי. הוא אמר אין בעיה אני מוכן לבוא. לאט לאט התחלנו להיכנס לזה ולהבין שבעצם אני מכיר את השירים כי שמעתי אותם שהייתי ילד קטן. מה שגם שלקחנו את המוסיקה המרוקאית וחיברנו אותה לעולם שאנחנו אוהבים שזה הרוק והפופ ולדיסקו. זה נהיה פתאום קל יותר לקהל להתחבר למוסיקה המרוקאית. אפילו כשהיינו במרוקו, הם שאלו "מה זאת המוסיקה שלהם" כאילו הם לא היו רגילים לשמוע את השפה שלהם בסגנון הזה".
המוסיקה המרוקאית במקור נשמעת כבדה, אתם הכנסתם קצב
"בדיוק. לקחנו את הכבדות הזאת ועשינו ממנה משהו קל שכל אחד יכול לשמוע אותו. למשל ממתי ניגנו גיטרה בס במוסיקה מרוקאית? חשמלית עוד איכשהו, תופים אם כי המקצב של המתופף השתנה כי הוא מקצב שמרקיד. (הוא מדגים ממש).
וכמו בכל הרכב מוסיקלי שיש בו מגוון דעות נוצרו גם מחלוקות. אחרי 14 שנים של הצלחה הגיע המשבר בתוך הלהקה שהוביל בסופו של דבר לפירוקה הרשמי בשנת 1998. אוחנה חושף לראשונה כי השנתיים האחרונות הם שגרמו לו להתנתק מהמוסיקה. "הגעתי למצב שלא יכולתי לשמוע על מוסיקה יותר".
צילום אורי גבאי
להקת שפתיים בניסיון האיחוד הקודם בפסטיבל הבירה 2022 . צילום: אורי גבאי
עד כדי כך?
"ממש ככה. בזמנו חברים שהיו מדברים איתי על זה ושומעים ממני את חוסר החשק היו אומרים לי "אבל מוסיקה זה טוב לנשמה". תמיד עניתי זה פשוט לא מעניין אותי יותר".
איך מגיעים למצב שלא רוצים יותר לשמוע על מוסיקה?
"ניגנתי באירועים איזה 18 שנה וזה שוחק. תוסיף לזה שהשנתיים האחרונות לפני הפירוק של להקת שפתיים היו קשות, שנתיים של מלחמות בתוך הלהקה. לא היה נעים לי כבר להיות על הבמה, לא היה נעים לי לנגן. אחרי הפירוק, אם מישהו היה אומר לי "בוא לנגן" זה לא עניין אותי יותר אם מישהו אפילו היה אומר לי בוא תשמע שיר לא הייתי מוכן. ניתקתי את עצמי לחלוטין מהמוסיקה. אני לא יודע איך להסביר את זה אבל ככה הגוף שלי הרגיש והתגובה הייתה שלא רציתי לא לשמוע ולא להתעסק במוסיקה יותר, פשוט עשיתי ניתוק מוחלט ועברתי לעולם אחר".
גם אם החלטת להתנתק, השירים של שפתיים בכל מקום עד היום?
"זה נכון כי אני הולך לאירועים ואין אירוע היום שלא שמים שיר של שפתיים. גם חיתנתי את הילדים שלי עם השירים של שפתיים כי הם גדלו על זה וזה הרצון שלהם אבל הניתוק אצלי בא ממקום שלא רציתי יותר לעסוק בזה. בסוף כמו שכבר אמרתי, 'שפתיים' הייתה הבייבי שלי, מעין אהבה גדולה שבסופו של דבר התאכזבתי ממנה אחרי השקעה של כל כך הרבה שנים".
במהלך הראיון אוחנה ממשיך ומתאר תחושותיו דרך הסיפור של ליאונרד כהן. "אני מרגיש שאני עברתי את מה שליאונרד כהן עבר. הוא באחד השלבים של הקריירה הגיע למצב שהוא לא רוצה להופיע יותר. הוא אמר "יש לי מספיק כסף, יש לי תמלוגים, אני יכול לחיות מזה כל החיים. גם אני וגם אישתי וגם הילדים". ובאמת הוא התנתק מהמוסיקה. מאוחר יותר הוא גילה שהמנהלת חשבונות שלו, בזבזה לו את כל הכסף בהימורים. הוא אמר לעצמו "ריבונו של עולם, מה אני אעשה עכשיו". הוא מתחיל לבחון את הדרך שלו, איפה הוא טעה, מה הוא לא עשה בסדר. הוא מוצא מכנה משותף בינו לבין דוד המלך. הדבר היחידי שהוא יודע לעשות זה מוסיקה ואז הוא הלך וכתב את "הללויה" שמתחיל באזכור של דוד המלך.
ואיך אתה מקשר את זה לסיפור שלך. הרי גם אתה עד אז ידעת לעשות רק מוסיקה?
"חיפשתי פרנסה אחרת, העיקר לא לעסוק במוסיקה. פתחתי עסק לתיירות שעבד יפה הרבה מאוד שנים, בשנים האחרונות אני בעסק שלי לעיצוב חדרי רחצה וחיפויים. תבין שאנחנו מדברים על תקופה של 28 שנים שבמרביתם לא רציתי לגעת במוסיקה או להתפרנס ממוסיקה, כל הזמן היו הצעות שדחיתי, מלבד 2 ניסיונות . בשנת 2004 איחוד של שפתיים ל-4 הופעות וזה התפרק מהר מאוד וב-2022 שוב פעם עשינו איחוד וגם הפעם זה לא החזיק מעמד".
ב-2022 אני זוכר שזה בער בך שוב?
"כן, התחברתי שוב לחיים אוליאל וסמי לזמי והתחילה שוב חברות של אמת. תוך כדי התחלנו לדבר על האיחוד וזה הבשיל לזה. עשינו כמו שאתה זוכר מופע איחוד בפסטיבל הבירה בשדרות. אני אישית הלכתי וסגרתי 10 הופעות עם האנדלוסית, חתמתי על חוזה. לצערי בהמשך אני מגלה שהחוזה בוטל כי היה מי שהחליט לעשות חוזה אחר וזה מה שהוביל שוב לפיצוץ ומשהו שאני לא רוצה להרחיב עליו כי אין לי שום עניין לדבר רע על אף אחד".
אגב, יש לציין כי בשנת 2000, אוחנה היה מעורב בהקמת להקת "סולטנה" אך פעל רק מאחורי הקלעים. " ללהקת סולטנה היה פוטנציאל אדיר להצליח אבל לא הייתה להם מספיק סבלנות. השירים שלהם דווקא זכו לחיבוק גדול, השיר סולטנה הושמע בכל מקום, היו להם ראיונות בטלוויזיה וברדיו וקיבלו במה יחסית גדולה ללהקה חדשה. יחד עם זאת חברי הלהקה רצו הופעות, כמובן שאני יכול להבין אותם אבל הם היו חייבים להבין שזה תהליך, הופעות זה לא מהיום להיום, לפחות ככה זה היה לפני 26 שנים. אמרתי להם בואו נעשה תקליט שני ואז התקליט השני יקדם גם את התקליט הראשון וזה יפרסם אתכם שוב"
קיים את הנדר לקב"ה
בחזרה לשבעה באוקטובר. אירוע שטלטל את שדרות והמדינה כולה. "בערב החג כל הילדים התארחו אצלנו ואחרי הארוחה כולם הלכו לביתם ונשארו אצלנו שלושה נכדים שקשורים אלינו ורצו לישון עם סבא וסבתא. למחרת, כמו כל תושבי שדרות התעוררנו לאזעקות. אנחנו כמובן מתורגלים, רצים מייד לממ"ד ואחרי כמה דקות יוצאים. פה זה היה שונה והתארך. אז אני מתחיל לקבל הודעות מהילדים שיש מחבלים בשדרות, בהמשך הבן מספר שמחבלים מטיילים אצלו ליד הבית, גם שני הילדים אותו הדבר ואני מסתיר את המידע מאישתי שמפעילה את הילדים בממ"ד במשחקים. אני בפנים כבר בוער, מתכנן כבר איך להתכונן למחבלים שיבואו כי אני שומע מרחוק יריות, קולות של "אללה ואכבר".
חוסר אונים מוחלט
"הייתה הרגשה של חוסר אונים. מצד אחד הילדים מדווחים שמחבלים אצלם, מצד שני יש לי שלושה נכדים קטנים שצריך לשמור עליהם. אני מביט עליהם ואני אומר לעצמי "ריבונו של עולם, ככה נסיים את החיים שלנו?". בשלב מסוים כשאני מבין שאין לי נשק אם מחבלים יבואו, אני מתחיל פשוט לקרוא מזמורי תהילים שלמדתי בבית ספר "גם כי אלך צלמוות" וכו'. כל מזמורי התהילים שהכרתי בעל פה התחלתי לקרוא ולזמר. בלב שלי פניתי לקב"ה ואמרתי "אם תציל אותי" אני עושה לכבודך פרויקט רק של מוסיקה תנ"כית.
עם שרית פרג וזיציק מסולטנה ומיכה ביטון
איך אתה מסביר את זה שדווקא ברגעים האלה באה האמונה?
"תמיד הייתי בי האמונה, כמובן בדרך שלי אבל אני יודע על מה אתה מדבר כי זה כבר קרה לי בצעירותי, בגיל 28, אמא שלי נפטרה בפתאומיות. אני זוכר את רגע הבשורה עד היום ואת המראות של הצרחות שהגעתי לבית. בתוך השבעה אני יוצא בחוץ ומוצא עצמי מקלל את אלוהים, את כל העולם על מה שקרה לאמא שלי. בערב, קיבלתי שינוי פאזה של 180 מעלות ופתאום הרגשתי שאני מתחבר לאלוהים. אני לא יודע להסביר את זה. התחלתי להתחזק, להתפלל שלוש תפילות. זה לימד אותי כמו שליאונרד כהן אמר "אני מודה על הרע כשם שאני מודה על הטוב". זה קרה לי פעם אחת והנה פעם שנייה זה תפס אותי. ואין לי הסבר כי זה נמצא בתוך הנשמה. אני ברגע הזה הרגשתי שהקב"ה איתי ושומר עליי".
במהלך תקופת הפינוי בעיר אילת אליו הוא נמלט עם משפחתו ביום ראשון בבוקר כאשר מחבלים עדיין מסתובבים בעיר, הוא קיבל דיווח שקסאם פגע בעסק שלו והסב לו נזק רב. הרחק מהבית בשדרות הוא כבר החל לחשוב רק על הנדר שנתן באותו בוקר לקב"ה. "כשחזרנו לשדרות מהפינוי זה הדבר הראשון שרציתי לעשות. תפסתי גיטרה ואני חייב להודות כאב לי מאוד באצבעות. התחלתי לעבוד על השיר שזימרתי כשהיינו בממ"ד בבוקר השבעה באוקטובר. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע לי רע כי אתה עמדי", לאחר מכן לקחתי את אדון עולם לגרסה אחרת שבסוף יש קטע ראפ שביצע רשי משדרות ומספר על התחושות שהיו באותו בוקר בממ"ד".
יש עוד דבר חדש בפרויקט הזה. אתה לראשונה מבצע?
"נכון. תראה בלהקת שפתיים סמי שר הרבה יותר טוב ממני וחיים אוליאל שר יותר טוב ממני והיו גם 2 זמרות בלהקה. אני מצאתי את עצמי בפינה מאחורי הקלעים אבל זה לא הפריע לי. אני ער לעובדה שהם שרים יותר יפה ולכן צריך שהם יהיו בפרונט של הבמה- אין מה לעשות. הפעם בפרויקט הזה הרגשתי שאני רוצה לשיר בקולי. אני מוצא את עצמי גם מלחין, גם עושה עיבודים מה שלא עשיתי הרבה ב'שפתיים'. בפרויקט הזה אני עושה הכל מהכל, עושה את זה בכייף ובאהבה. מכל הפעמים שהיו ניסיונות לעסוק שוב במוסיקה אני הכי מאושר שחזרתי לעסוק במוסיקה בשביל הפרויקט התנ"כי. היום אני מבין שאני לא יכול בלי המוסיקה, היא כל הזמן בראש שלי והיא בהחלט עושה לי טוב. אני מרגיש שאצלי המוסיקה נולדה מחדש בשבעה באוקטובר וזאת לא קלישאה".
מה עוד מתוכנן לנו?
"עד עכשיו נדמה לי יצאו 7 שירים מתוך האלבום, בדיוק השבוע אני מקליט עוד שיר עם סינגולדה (של שלמה ארצי). מבחינתי הכי חשוב שקיימתי את ההבטחה שלי לקב"ה ואני חייב להגיד לך שלראשונה מאז שפתיים אני ממש נהנה מהעשייה המוסיקלית".
עם אבי סינגולדה השבוע בהקלטת שיר נוסף