אם יצא לכם לסייר במרחבי העוטף, קרוב מאוד לגבול הרצועה ונתקלתם בחיצי הדרך של "דרך תקומה" כדאי שתכירו את המיזם הייחודי שלא רק מציע סיורים מודרכים במרחב האזרחי הצופה פני עזה אלא מבקש גם לגרום למקבלי ההחלטות לא לחזור שוב על הטעויות שנעשו לפני השבעה באוקטובר ולאפשר את המשך הסכנה הביטחונית מעבר לגדר.
"המיזם שלנו הוא הרבה מעבר לסיור, זהו חזון" אומרים המייסדים של דרך תקומה רזיאל זוהר וישי ספז. "מדובר במסלול של 40 קילומטר עם מצפים לאורכו, אם זה גבעת התצפיתניות, מצפה נירים וכרם שלום ויש לנו עוד נקודות שאנחנו רוצים להקים בהמשך. "דרך התקומה" מזמינה אתכם להכיר את המרחב הזה מחדש לא רק כזירה ביטחונית מוכת אסון, אלא כמרחב של היסטוריה ומורשת אדירה, עוצמה אנושית וחיים שרק הולכים וממשיכים. מסלולי הסיור שלנו בעוטף עזה תוכננו בדיוק מתוך הנקודות הללו על מנת להוביל אתכם המבקרים, אל הלב הפועם של מה שהתרחש כאן, תפגשו את מצפי המורשת שהקמנו ונטמעו היטב בנוף, תשמעו סיפורים ממקור ראשון הכוללים קרבות כדוגמת כפר עזה ומסיבת הנובה ותתחברו מחדש למשמעות של המקום הזה ולמה שהתרחש בו".
כידוע, מאז השבעה באוקטובר, הפך המרחב של שדרות וקיבוצי העוטף לאחד המקומות המבוקשים עבור אלפי מבקרים מדי יום שמבקשים להכיר מקרוב את הסיפורים והעדויות של אותו בוקר נורא. באופן טבעי, קמו להם אינספור מיזמי סיורים מאורגנים שחלקם עושים עבודה חשובה מאוד במיוחד עם התיירים הרבים שמגיעים מחו"ל.
לצד זה, יש מי שגם מבקשים לשנות את המציאות או לפחות לגרום למקבלי ההחלטות לא להיכנס לאשליה שהבעיה הביטחונית עם עזה נפתרה, אלא ההיפך היא עדיין חיה ובועטת.
ללמוד את סיפורי הגבורה, להזהיר מהאיום שעוד קיים
בבוקר השבעה באוקטובר, רזיאל זוהר מהישוב תלם ליד חברון, עזב הכל והגיע לעוטף כדי להילחם, בהמשך גם לחם בעזה. עד כמה הפתיע אותו מה שקרה בשבעה באוקטובר, רזיאל מהנהן כמי שלא הופתע. כשהגעתי לבקר חבר שתפס קו של גולני היה לי ברור שעזה בסוף תתנפץ עלינו. להגיד לך שידעתי איך, באיזה צורה, האם דמיינתי 7,000 מחבלים פורצים אלינו ככה יכול להיות שלא אבל זה לא מפתיע לגמרי שזה קרה בטח נוכח ההתנהלות שהייתה כאן לפני השבעה באוקטובר".
בין הפסקות האש של המלחמה, יחד עם חברו ישי ספז, נולד המיזם שלהם. "אנחנו מבינים שהגזרה של עזה היא נגזרת של מדיניות ומדיניות שמשפיעה בשאר הזירות- אם זה איו"ש, לבנון, סוריה" מסביר זוהר את תחושת השייכות שהביאה אותו לפעול. "דבר שני, אני נלחמתי פה בשבעה באוקטובר, חברים שלי נפלו פה, אני מבין שבסופו של דבר אי אפשר להמשיך להשאיר את המציאות הביטחונית ההזויה הזאת לדורות הבאים, זה לא יכול להימשך וכדי שזה לא ימשך אנחנו צריכים להילחם על כל נבחרי הציבור בדגש על מקבלי ההחלטות שיכירו את המציאות הכי טוב כשהם מגיעים לקבל החלטות על העתיד שלנו".
מה הייחודיות של הסיורים שלכם כשאתם מבקשים להשפיע על מקבלי ההחלטות?
"בחצי השנה האחרונה אנחנו לוקחים קבוצות לסיורי עומק כאן בעוטף, בדגש על מרחב הגדר, אם זה להראות את הצד הביטחוני גם של עזה וגם של הקיבוצים, אם זה לשמוע את כל סיפורי הגבורה של הלוחמים שנפלו פה. הסיפורים הפחות מוכרים לציבור הרחב, אלה שהיו בדקות הראשונות על הגדר והיו הראשונים לחוות את התופת.
אנחנו פגשנו לוחמים ששרדו קרבות, משפחות של נופלים גם כדי ללמוד מהם את הסיפור וגם להנציח את זכרם בכל מיני מיזמים שאנחנו מקיימים לאורך כל הגבול. חשוב לנו ללמוד לעומק סיפור של כל גיבור כדי שנוכל להעביר אותו בצורה הכי מדויקת שאפשר. מדי יום אנחנו מביאים לכאן המון קבוצות אם זה מחו"ל, מדרשות, מכינות ואפילו חברי כנסת כדי שיכירו מקרוב את תוואי השטח ואת הסיפורים של השבעה באוקטובר. חשוב לנו להביא את הזווית הביטחונית".
מה חשוב לכם להראות בזווית הביטחונית?
"הרוב המכריע של האוכלוסייה, אפילו שרים בממשלה לא בקיאים מספיק בחומר, זאת אומרת לא מבינים מה המשמעותיות של קו צהוב, לא מבינים מה המשמעויות של הישיבה על הגדר או מחנות המרכז או המון המון מושגים ששומעים עליהם בתקשורת אבל יש לשמוע אותם בתקשורת ויש לראות בעיניים כי אז מבינים שזאת מציאות אחרת לגמרי עם נגזרות אחרות לגמרי".
אתה מזכיר לי את התקופה שהיינו צועקים בשדרות שאף אחד מבין מקבלי ההחלטות לא מבין כמה בית חאנון קרובה לשדרות?
"זה בדיוק הסיפור לכן חשוב לנו שמקבלי ההחלטות יכירו מקרוב את השטח. תראה, אני מחלק את זה ל-2. יש את אלה שהם לא בין מקבלי ההחלטות ולא מכירים מספיק את המציאות בשטח, הם יכולים לומר שהם מכירים 80%, ואת ה-20% הנותרים אנחנו יכולים להשפיע על האג'נדה שלהם. אלה שהם באמת מקבלים את ההחלטה הסופית ואני מדבר על ראש הממשלה וקצת מתחתיו אני לא יודע כמה סיור כזה יחדש להם באמת, זאת אומרת שהם כן מצויים בפרטים. מה שאנחנו מנסים לעשות בעצם זה להביא את אותם אלה שמכירים רק 80% להביא אותם למצב שהם דוחפים כשמשימה ראשונה אצלם, אם הם ילחמו זה יביא את הבשורה לעוטף".
בין המבקרים החשובים שהגיעו לסיור הוא חבר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ עמית הלוי שדבריו הן בכנסת והן לאחר הסיור זכו לתהודה גדולה ועוררו סערה גדולה באשר למציאות הביטחונית האמיתית כיום, שנתיים וחצי אחרי מתקפת הטרור. "חמאס מתעצם חזרה לממדים של השישי באוקטובר" אמר הלוי בסרטון שצילם יחד עם דרך תקומה. "אני קורא כל שבוע את הדו"חות המודיעיניים כחבר ועדת חוץ וביטחון, מכיר היטב את השטח, מסייר על הגדר, נפגש עם קצינים בכירים ואני אומר את זה בזהירות רבה וגם באחריות רבה. נתוני היסוד לא השתנו מהותית, חמאס מתעצם חזרה למימדים של השישי באוקטובר מבחינת כמות לוחמים, כמו חומרי נפץ, שיקום המנהרות. אנחנו ברוך ה' על הקו הצהוב, אסור לנו בשום אופן לרדת ממנו, להפקיר שוב את נחל עוז, את שדרות, את כיסופים אבל גם במצב הזה צריך לישיר מבט למציאות- אנחנו שלוש דקות בנסיעה של אופנוע מבורייג' לבארי, אנחנו זוכרים את האופנועים, מכירים את הטויוטות הללו, אנחנו דקה וחצי ברגל משגעייה של עזה לנחל עוז. לא נספיק לנעול נעל אחת והם עלולים להיות כאן".
חשבתי שאחרי השבעה באוקטובר קיבלנו סטירת מצלצלת כדי להתעורר?
"לצערי קיבלנו סטירה כואבת בשבעה באוקטובר ולא התעוררנו ממנה. אני אומר את זה כי אנחנו נפגשים עם אנשי צבא, עם חברי כנסת ולומדים מקרוב את כל הסוגיות. אני אתן לך למשל נקודה לגבי ההסכם שהביא להפסקת האש האחרונה ולהחזרת יתר החטופים. אנשים לא יודעים אבל ההסכם הזה חישק אותנו בצורה מאוד משמעותית בכל הנוגע לפעולה מול עזה אחרת אין הסבר אחר למה אנחנו עד היום לא הולכים ומשמידים אותם. הטיוטה שפורסמה בסופו של דבר היא פייק, המון המון דילים נחתמו מחוץ להסכם כדי שהדבר הזה יקרה. לא סתם חמאס ויתר על אחרוני הקלפים שנותרו בידיו כדי שהוא יישאר בחיים. מה קרה שפתאום חמאס שיחרר את החטופים? הרי זה לא קרה סתם. מישהו פשוט עשה דיל ושחרור החטופים שהיה מרגש מאוד טשטש את הסיפור מול הציבור שלא מבין את המשמעות הביטחונית לשנים הבאות. התפקיד שלנו כרגע זה לצעוק את זה כדי שנתעורר סוף ונפתור את בעיית עזה ולא נשאיר אותה ככה ולחכות עד שהיא תתפוצץ לנו שוב בפנים".
בינתיים עזה פה כדי להישאר?
"אתה מוזמן לקרוא תגובות של מבקרים שמגיעים לכאן, כולל קצינים בכירים שהודו בפנינו שהסיור שלנו חידש להם על המציאות הביטחונית. אומר קצין אני יושב בבור של חיל האוויר או חיל הים ורק שאני פה אני מבין את הקרבה לגדר ומה המשמעות של הקו הצהוב. אני רואה את סד"כ המילואים שיש ואת זה שלא הסרנו את איום המנהרות. יש המון דברים שאנחנו אילו לא מבינים שהלכנו בהם אחורה.
"אם לא נגיד את האמת זה שוב חזרה לשבעה באוקטובר"
אחד מסעיפי הסכם הפסקת האש שגם נועדו לתת ביטחון לתושבים בעוטף להתחיל לחזור לבתיהם, זה שליטה של צה"ל בקו הצהוב. מה שהרבה לא מבינים שעדיין לא מדובר במרחק גדול בין הישובים שלנו לעזה. "הקו הצהוב למשל יש מתחתיו המון מנהרות שמגיעות עד כמעט לגדר, ייקח שנים עד שיצליחו באמת לחשוף אותם" מסביר רזיאל. "בינתיים כוח ההגנה של הגזרה פה נמצא בקו הצהוב והמשמעות שמחבלי החמאס יכולים לעבור מתחת ולאגף את לוחמינו מאחור. עכשיו מה שאני אומר לך, אני מספר למבקרים אני מראה להם את זה בשטח. וזה לא דמיונות, למשל כוח שלנו חטף אש ממחבלים שהגיעו מאחוריו וזה ממש קרוב לגדר. מה דובר צה"ל מייד פרסם? "לא הם לא הגיעו ממנהרה, הם הגיעו מאיזה בור שבו הם חיו במשך חודשיים עם תמרים. משם הם יצאו. לקחנו את המנהרה וחשפנו שמדובר בתוואי שהולך עמוק עמוק רחוק עד לסשגעיה. משם דובר צהל כבר לא הוציא הודעה".
בעצם במידה מסוימת אנשים כמוכם באים ואומרים אחרי מה שקרה בשבעה באוקטובר אנחנו פוקחים ולא אומרים אמן לכל מה שמספרים לנו?
"לחלוטין אחרי מה שקרה בשבעה באוקטובר אנחנו מביטים על גבול עזה בעיניים פקוחות. אנחנו כל הזמן מאירים את הסיפורים ומביאים לכאן את האנשים שיבינו את כל המשמעותיות ויפעלו כמה שהם יכולים. יש פה כמה מנכ"לי החברות הכי טובות במשק שמגיעים ושומעים ויש חברי כנסת. אנחנו מנסים להשפיע כדי שזה לא ירד מסדר היום.
אנחנו פועלים בכמה מישורים אבל בסוף אנחנו הבנו מההתחלה וצדקנו שבלי מסלול שאנשים מגיעים ורואים בעיניים שלהם לא יעזור כלום והיום חברי כנסת מגיעים ומבינים את זה בצורה הכי ברורה שיש".
ממה לדעתך חברי הכנסת שמגיעים התרשמו?
"אני חושב שחברי הכנסת שמגיעים לכאן התרשמו מהמציאות שהיא באמת ולא מה שהם שומעים מרחוק תחת אור הפלורסנט. כשהם ראו בעיניים שלהם את הקרבה, את המשמעותיות, את הנגזרות של כל ההחלטות שהן קיבלו או שאחרים מעליהם קיבלו נפל להם האסימון".
בינתיים אנחנו רואים צמיחה דמוגרפית מטורפת על אף מה שהאזור שלנו חווה.
"הצמיחה הדמוגרפית זו אחת הסיבות שאנחנו בחרנו בשם דרך התקומה. לומר שהתקומה בסופו של דבר מגיעה מהאזרחים עצמם. השביעי באוקטובר זה להסתכל מלמעלה, לחפש את הקבינט, את מנהלת תקומה שתבוא ותציל אותנו. ההתפכחות בסופו של דבר זה להבין שאנחנו בידיים שלנו, בגזרה שלנו יכולים לעשות המון. תיקח את קיבוץ מגן או מפלסים שנאבקו להשאיר את הנשקים והצילו את החיים שלהם, אחרים שהקשיבו לבני גנץ ומסרו את אותם נשקים כי חששו שהאיום היותר גדול זה אם יגנבו את הנשקים מאשר מאויב שיפרוץ את הגדר, בסופו של דבר נטבחו בהמונים".
בכל זאת, לתחושתי משהו מהותי השתנה והוא שאנחנו הפסקנו להכיל טרור. אולי אני תמים וטועה?
"היום אנחנו אולי לא מכילים את הטרור מעזה אבל אנחנו בהחלט מאכילים את זה וזה יותר גרוע. אנחנו נותנים להם אוכל, נותנים להם חשמל, נותנים להם מים, יותר מזה אנחנו נותנים להם אמל"ח בכך שאנחנו יודעים שאין בידוק על המשאיות ובעצם עוצמים עיניים להברחות".
את האמת, אחרי השיחה איתך, אני מרגיש שבאמת לא למדנו כלום.
"זאת בדיוק הנקודה. אם לא נגיד את האמת זה שוב חזרה לשבעה באוקטובר. לפני כן, רימינו את עצמנו וחשבנו שאם בנינו מכשול ואפשרנו לפועלים להיכנס מעזה לישראל כדי להתפרנס אז יש לנו תעודת ביטוח. אנחנו פשוט שיקרנו לעצמנו ולכן היום אנחנו צריכים להתפקח כדי שזה לא יתפוצץ לנו שוב בפנים".
רוצים להצטרף לסיור של דרך התקומה? לחצו על הלינק