מאז השיבה לשדרות במרץ 2024, מעסיקה תושבים רבים בעיר השאלה איזה סיפור יישאר מאירועי שמחת תורה תשפ"ד. האם יהיה זה סיפור של פחד ואובדן, של גבורה והקרבה – או גם סיפורה של העיר שהייתה כאן לפני 7 באוקטובר ושל החיים שחזרו אליה אחריו?
בשכונת נירעם השאלה הזאת מקבלת כעת ביטוי מוחשי.
גן הגבורה, שהוקם במקום שבו עמדה תחנת משטרת שדרות, מנציח את הקרב הקשה שהתחולל במקום ואת הגיבורים שנלחמו ונפלו בהגנה על העיר. מעבר לכביש נמצא גן שעשועים ותיק, מוצל בעצים, שמספר סיפור אחר: החיים שהיו כאן לפני אותו בוקר. ילדים ששיחקו, מבוגרים שנפגשו ושגרת שכונה שאיש לא העלה בדעתו כי ביום אחד תופר באכזריות.
במלאת שלוש שנים ל־7 באוקטובר החליטו פעילי "קבוצות יוצרות שכונה" בנירעם ליצור במקום מרחב קהילתי שמסמל דווקא את החיים. יחד עם תלמידי "הישיבה הצומחת" הם בחרו עץ שהיה עד הן לחיי השכונה שלפני המתקפה והן לקרב שהתחולל בה. סביב העץ הונחו אבנים שעליהן מסרים של תקווה, המשכיות ובחירה בחיים.
"בנינו את המקום הזה, ושנים של חוסן, עמידה והשגחה הן שגורמות לנו להמשיך לחיות בביתנו שחולל", אומרים הפעילים. "אנחנו רוצים שידעו שאנחנו לא קורבנות. אנחנו ניצחנו כי אנחנו כאן ואנחנו בוחרים בחיים".
אלפי מבקרים מגיעים לגן הגבורה כדי לשמוע את סיפור הקרב בתחנת המשטרה ואת סיפורם של מי שחרפו את נפשם בהגנה על שדרות. כעת מבקשים תושבי נירעם שהמבקרים יעצרו גם מעבר לכביש – ליד העץ שמספר את סיפורה של השכונה עצמה.
לא רק מה קרה כאן ב־7 באוקטובר, אלא גם מה נשאר אחריו: קהילה שחזרה לביתה, ילדים שחזרו לשחק ותושבים שמבקשים לומר בקול ברור – אנחנו כאן כדי להישאר.