במשך שלושים וחמש שנים עם רזומה של מ"מ וסגן ראש העיר במשך מספר קדנציות, הרצל שאובי כנראה חווה וראה הכל בפוליטיקה המקומית. מהקדנציה הראשונה של דוד בוסקילה בשנת 1988 אז נבחר לראשונה למועצה, דרך הסכסוכים המתוקשרים הזכורים שהובילו אותו לעזוב את הלשכה בעירייה ולהעתיקה למוסך המשפחתי והעזיבה הצורמת של ש"ס שהייתה הבית הפוליטי הראשון שלו עד שנאלץ לעזוב, ועד תקופת שלטונו של מויאל והאיש שהחליף אותו בש"ס הרב אורן מלכה וכמובן תקופת השלטון הנוכחי.
"אין ספק שעברתי כברת דרך ארוכה בציבוריות המקומית בכלל ובמועצת העיר בפרט" אומר זקן חברי מועצת העיר הרצל שאובי שסוגר אוטוטו קדנציה שביעית ונערך לקדנציה שמינית שאולי תהיה האחרונה שלו. "אני כבר 35 שנים בעשייה הציבורית זה כמו מפעל חיים, הייתי אחד מאלה שעיצבו את הזהות של שדרות, זו עיר שעם כל המפלגות אין בה מחלוקות, בנאדם נפטר כולם באים, אין מושג כזה אנשים שלי אנשים של אדם זה או אחר, הטמענו את זה בציבור שכולם מכבדים את כולם ועוזרים אחד לשני, יש פה באמת משהו שאין בהרבה מקומות אחרים. לצערי הרב בשנתיים האחרונות יש תמותה גדולה של וותיקים בשדרות והתחושה היא באמת שדור הולך ונעלם. לי הייתה הזכות לשרת רבים מהם וגם היום אני מרגיש שזו שליחות גדולה ללוות אותם בשעתם הקשה ולסייע בכל מה שניתן".
אני פוגש את שאובי בבניין העירייה המיתולוגי שהוסב לבניין עסקים. אני חושב לעצמי כמה סימבולי שחבר המועצה הכי ותיק ממשיך לשרת את הציבור במבנה הנוסטלגי שמהווה סמל. סמל שמיהרו לוותר עליו מבלי להבין מספיק את המשמעות שלו להיסטוריה המקומית.
"הציבור מרגיש את העשייה שלי מדי יום"
כשקבענו את הראיון הזה לרגל ההכרזה שלו על התמודדות שמינית במספר למועצת העיר, בחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר הקרוב, ביקשתי לברר מתי היה הראיון הקודם ולהפתעתי גיליתי שמאז הבחירות הקודמות שאובי לא התראיין. "אני חושב שבחמש השנים האלה, יום יום, שעה שעה אני מגיע למשרד ועובד למען הציבור. כמובן שלא כל הציבור רואה את מה שאני מייצר אבל אני פועל רבות בקרב הרבה קבוצות ומשתדל לסייע".
השאלה היא איפה נעלמת חמש שנים?
"כשהייתי באופוזיציה התושבים וגם אתם כתקשורת שמעתם אותי כל שבוע. אם אתה באופוזיציה ולא מייצר ביקורת אז אתה לא שווה אבל כשאתה בקואליציה -אתה עסוק בעשייה. בכלל כשצריך להתנהל כאופוזיציה ידעתי מצוין להתנהל כאופוזיציה וכך כאשר אני בעשייה. לכן גם לא היה לי עניין להתעסק בפרסום ולבוא לראיון ולומר "אני עשיתי ועשיתי" כי אני חושב שהציבור מרגיש את העשייה שלי מדי יום".
יש לך ביקורת על האופוזיציה?
"אני לא רוצה להמשיך לבקר את האופוזיציה כי היום אני נמצא בצד של העשייה. בגיל שלי ואחרי 35 שנים חבר מועצה ובעזרת ה' אכנס לקדנציה שמינית אני במקום של לעשות טוב לתושבים, זה הכל. לא לבקר, לא להגיד מה רע. אם יש לי מה להגיד אני אומר לראש העיר והרבה נושאים מטופלים. לא בצעקות ולא ברעשים, איפה שאני יכול להועיל אני מועיל ואיפה שאני לא יכול להועיל אז יש השתדלות".
יכול להיות שהיום להיות אופוזיציה בשדרות זה לא פשוט לאור העשייה, לאור היח"צ העצום?
"אופוזיציה זה לא לבוא לישיבת מועצה, לצעוק ולהעביר את זה לפייסבוק ואז לחכות עד לישיבה הבאה. אתה צריך כל הזמן לייצר אם נושאים לבדיקות, עתירות לבית משפט, מכתבים. כביכול התפקיד של האופוזיציה זה לתקוע מקלות בגלגלים להחלטות של העירייה ואם היא לא עושה את זה אז היא לא מורגשת ולא קיימת. לא ראיתי שהצליחו לעשות את זה בחמש השנים האלה".
השאלה אם אופוזיציה רק צריכה לתקוע מקלות או שגם להאיר את עיני ראש העיר, לנסות כן לעלות רעיונות לטובת הציבור?
"לגמרי אני מסכים שנבחר ציבור אם זה באופוזיציה ואם זה בקואליציה צריך לפעול קודם למען הציבור ויש גם דברים שאפשר לנסות לעשות את זה מתוך האופוזיציה. אני אסכם את זה בכך שלא הייתה התמדה בעשייה של האופוזיציה. אתה לא יכול להיעלם לשנה ואז לחזור וזה קרה ללא מעט חברי אופוזיציה. כשאני הייתי באופוזיציה זה היה לחמש שנים והקפדתי על עשייה גם משם, אפילו הצלחתי לגרום להנהלת העיר לשנות כמה החלטות".
אני רוצה לחזור איתך אחורה. לפני חמש שנים רצית בכלל להתמודד לראשות העיר?
"אני חושב שהסיפור עם ההתמודדות לראשות העיר ב-2018 התחיל עוד קודם לכן, לפני עשר שנים. התמודדתי לבחירות 2013, זכינו ב-2 מנדטים ולמרות היחסים הטובים שהיו לאורך כל הדרך במו"מ הקואליציוני הציעו לנו "עצמות" וזה היה מבייש מאוד. בגלל שביישו אותנו לא נכנסנו לקואליציה כי אמרנו עם כל הכבוד מגיע לנו סגנות, בוודאי שהרבה יותר ממה שהוצע לנו. ויתרנו וירדנו לאופוזיציה משם התנהלנו במשך חמש שנים ועשינו עבודה טובה, היה שלב שגם הצלחנו להציג מועצה לעומתית לאלון דוידי עם רוב של 8 אלא שכמה מחברי המועצה שהיו איתנו בתוך המהלך התקפלו, אחד קנו אותו בסגנות, השני בתיק כזה או אחר ואז בעצם האופוזיציה התפרקה".
מה שהוביל אותך לרצות להתמודד מול דוידי?
"נכון. התחלתי את המרוץ לראשות העיר ואז קיבלתי פנייה מאלון דוידי להיפגש. הוא התנצל ואמר: "טעיתי איתך, אני רוצה אותך איתי בקדנציה הבאה". עשיתי את החושבים שלי, אני כ-35 שנה בעבודה הציבורית ואני מסתכל על טובת שדרות וטובת שדרות זה לא מלחמות אלא עשייה, אמרתי אם הוא מושיט יד אני האחרון שידחה את היד הזאת, ירדתי מההתמודדות לראשות העיר, באתי לציבור וביקשתי שייתן לי את הכוח במועצת העיר כדי להיות במרכז העשייה, לצערי הרב נכנסו אחרים והציבור משום מה נתן לנו רק מנדט אחד ועם זה באתי לקואליציה וקיבלתי תיק קטן של זהות יהודית ותיק תעשייה, לקחתי את שני התיקים האלה ועשיתי את הכי טוב כי אני באמת באתי לעשייה בהתנדבות ולא בשביל לקבל שכר".
האפשרות לאיחוד עם ש"ס
לקראת מערכת הבחירות הקרובה יש לא מעט מתמודדים חדשים שרוצים לתפוס מקום במועצת העיר כך שלאור העובדה שאין עדיין מתמודד לראשות העיר, עיקר המאבק יהיה על הרכב המועצה הבאה. שאובי למקרה שתהיתם מתכוון לפעול בכל הכוח כדי להצליח במערכת הבחירות הנוכחית שצפויה להיות האחרונה שלו. "כדי שאני יוכל ללכת להמשיך לעזור לאנשים אני צריך את הכוח של הציבור".
אתה חושב שהציבור ימשיך לתת בך אמון?
אני מעריך שהפעם הציבור יענה ביתר חיוב להבין שבאמת נעשה לי עוול בבחירות האחרונות ויבין שהם צריכים אותי חזק במועצת העיר כדי להמשיך לפעול למענו ולהיות חלק משמעותי בעשייה העירונית. דבר נוסף שאני מזהה, ציבור הוותיקים בשדרות כבר אין לו כתובת. תושבים מגיעים לעירייה הם כבר לא מכירים את האנשים לכן הם צריכים איש ציבור מהדור של הוותיקים. במצב שנוצר היום אני היחיד שמייצג את הדור של הוותיקים בתוך העירייה ולכן חשוב שאני אהיה שם. אם מישהו מוותיקי העיר כואבת לו הבטן יהיה לו מענה ממני. בכלל, אין אף אדם שלא בא אליי עם בקשה ולא זכה למענה. אני רוצה להיות הכתובת לוותיקי העיר לא משנה אם אתה חילוני, ימני או שמאלני או שהיית יריב שלי בעבר. לכולם אני יעזור באותה מידה ותמיד בסבר פנים יפות".
יש איזו ציפייה שהגיע הזמן לפנות את המקום לצעירים?
"עדיין כוחי במותניי לשרת רת הציבור, אני מניח שאחרי הקדנציה הנוספת אני אפרוש כי בסוף הקדנציה אגיע לגיל 70 בעזרת ה' ואני אשאיר את העבודה לחבר'ה הצעירים, לכן אני גם אשלב ברשימה שלי יותר חבר'ה צעירים. אני אהיה המבוגר האחראי, אני אחד שרוצה לקדם את הצעירים. למשל בבית הכנסת שלי, אני הייתי חזן במשך שנים והיום אני יורד מהחזנות ומפנה את המקום לחבר'ה צעירים שילמדו את עבודת שליח ציבור בבית כנסת ואותו דבר גם בפוליטיקה".
האם נראה את הבן שלך עו"ד יצחק שאובי נכנס לפוליטיקה?
"אני חושב שיצחק צבר המון ניסיון במגזר הפרטי והנושא הזה של לפעול למען הציבור בעיר בוער בו. אני בהחלט חושב שהגיע הזמן שלו להיכנס לעניינים ואני בטוח שהוא יוכל לתרום. מעריך שהוא יהיה חלק מהרשימה שלנו".
אני שואל את עצמי למה יש יותר מדי תיקים בנושא הדת ולמה אוטומטית אתה מקבל עלייך את תחום הדת, נדמה לי שגרעין המצביעים לא בדיוק רק עם כיפה שחורה?
"כי זה מה שהציעו לי. כמובן שהייתי רוצה לקחת תיקים אחרים ובכל תחום יש לי המון מה לתרום אבל כשאתה מגיע למועצה עם מנדט אחד אתה לא יכול לקבל יותר מדי ומה שנתנו לי קיבלתי באהבה ואני עושה את כל מה שאני יכול כדי לקדם ולהצליח בו. מה שכן, בהמשך קיבלתי את התעשייה שמאפשר לי לקדם המון נושאים בתחום הזה".
איך אתה מסביר את חוסר העניין שיש היום בקרב הציבור למועצת העיר. פעם הייתה תכונה מיוחדת לקראת כל ישיבה. היום אין אפילו אולם ראוי?
"אני מסכים שחוסר העניין נולד ב-2 הקדנציות האחרונות כי אין מקום ראוי שיאפשר לציבור לקחת חלק. נוצר מצב שבתקופה מסוימת ישיבות התקיימו בחדר צפוף ולא מתאים או במתנ"ס שזה מקום גם לא מתאים. עם הזמן זה גרם לציבור שלא לרצות להגיע. יחד עם זאת חייב גם לומר שהישיבות משודרות בפייסבוק כך שבסך הכל יש עדיין עניין אז כן זה לא כמו בעבר שהיו קריאות ביניים ולא פעם מהומה, לא שזה טוב אבל זה גם היה מעורר עניין ומספק לא מעט כותרות לעיתון 'דין וחשבון'".
יושב מולך העורך שסיקר ישיבות בתקופת מויאל ובוסקילה ואומר לך שזה גם תקשורתית לא כמו פעם. אני תוהה האם גם השינוי שעוברת שדרות זה חלק מזה?
"זה נכון שדברים משתנים עם השנים אבל אני חושב שמועצת העיר עדיין מעניינת הרבה תושבים, בסוף שם יושבים הנציגים שלהם ומשם אפשר להשפיע. יכול להיות שכל המכלול שדיברנו קודם, בין היתר היעדר עקביות של האופוזיציה. שדרות עוברת שינוי, אי אפשר להתווכח עם זה ועדיין אני חושב שיש עניין במה שקורה במועצת העיר ואולי הוא פחות מורגש אבל קיים בהחלט".
בהמשך ישיר לשאלה הקודמת, איך אתה מסביר את זה שעוד לא קם אפילו מתמודד מול ראש העיר? יכול להיות שזה מלמד על משהו שאולי טוב לתושבים ומחפשים להמשיך עם הקיים ולכן גן אין עניין כמו פעם?
"אין ספק שראש העיר אלון דוידי עובד קשה למען העיר, הוא פיתח את העיר בצורה יפה. אתה מסתכל אחורה, קדימה ואתה רואה את השינוי. לזכותו כראש עיר הוא גייס המון תקציבים ועשה המון בעשר שנים. להגיד לך שהוא נקי מביקורת? לא כי אין אף אחד נקי מביקורת. זה שאף אחד עוד לא קם להתמודד מולו זה אומר שזה לא פשוט מ-2 סיבות. הסיבה הראשונה: לא קם אותו מועמד שיכול לבוא לציבור ולומר "אני יכול לנצח", דבר נוסף בשביל להתמודד לראשות העיר אתה צריך מינימום חצי מיליון שקלים אם לא חבל על הזמן. יש הרבה כאלה שיכולים להתאים אבל אין להם את הכסף לזה ולכן זאת משימה לא פשוטה".
שורה תחתונה דוידי בדרך לשבור שיא ולהיות הראשון שנבחר לקדנציה שלישית ברציפות?
"נכון. ראש העיר עובד קשה, יש עשייה מבורכת ואולי זו באמת הסיבה. אתה יכול לפעמים להתווכח על הדרך אבל יש שורה תחתונה ואני מסכים, הוא בדרך הבטוחה לקדנציה שלישית הרבה בזכות העשייה".
עשייה יש גם בנתיבות וגם באופקים ועדיין יש שם מתמודדים?
"אני מסכים שאתה רואה עשייה גם בנתיבות ואופקים ובכל זאת יש שם מתמודדים. יש איזה אמרה בפוליטיקה שכל ראש עיר טוב דואג גם לגרום שלא יהיו מועמדים וזה חלק מהמשחק הפוליטי. יכול להיות שבנתיבות ואופקים יש עדיין בעלי עניין שמשוכנעים שזה אפשרי וזה בסדר. לי אישית לא היה חלום להיבחר לראשות העיר, זה לא המקום שלי אבל כשהכרזתי על התמודדות בעבר זה קרה בגלל שירדו לחיים שלי ואמרתי שאני חייב להתמודד מולו. במקרה האחרון כשבא דוידי וביקש לפתוח דף חדש, הסכמתי להסיר מועמדות כי אני לא אחד שיש לו אובססיה להיות ראש העיר. יש לי אובססיה לעשות טוב לתושבים".
מה בנוגע לאיחוד עם ש"ס?
"עברו 25 שנה מאז שעזבתי וכלום לא השתנה. במגזר החרדי בעיר יש דעיכה ולכן באתי בהצעה נדיבה, הסכמתי לתת מקומות ברשימה בשיטת מעבר חציה, קרי מקום שני, מקום רביעי. הסכמתי לתת תפקיד ראשון עם תקופה של סגנות אבל יש שם התעקשות על דברים אחרים, בוא נאמר יש גורמים ש"מחבלים בכרמים" שהם כנראה לא רוצים את האחדות הזאת שהיא טובה לכולם. אני מבחינתי הצעתי את האחדות, אם ירצו-בבקשה".