"אין לי ספק שהכביש הזה יפתור לנו המון בעיות בעומסי התנועה" מסביר לי מהנדס עיריית שדרות חגי כהן בסיור איתו סמוך לכביש 333 החדש שנסלל ב-3 מקטעים ולא בבת אחת דבר שבאופן טבעי מעורר תמיהה. "משרדי הממשלה לא הבינו כמונו כנראה את החשיבות של הכביש הזה ולכן תכננו את הביצוע שלו בשלבים כאשר נותר החלק האמצעי שמחבר בין שני המקטעים. לשמחתי, יש לשדרות ראש עיר פנומן שידע איפה ללחוץ ולא מזמן קיבלנו את הבשורה החשובה על הקצאת 120 מיליון שקלים כדי שנשלים את הכביש העוקף. סביב הכביש הזה מתוכננים המון פרויקטים, כמו למשל מרכז הקניות החדש כך שמאוד חיוני אגב גם מבחינה ביטחונית שהוא יושלם במלואו מייד לאחר שיסתיימו שני המקטעים הראשונים".
לתפקיד מהנדס עיריית שדרות נכנס כהן (36, נשוי ואב לחמישה ילדים) תושב בני דקלים שבחבל לכיש לפני כשנתיים וחצי. הוא החליף את המהנדס המיתולוגי יואב לפידות שפרש לאחר 30 שנה בתפקיד. זאת הפעם הראשונה שהוא ממלא תפקיד ברשות מקומית אבל לפני כן הוא צבר לא מעט ניסיון של כמעט 16 שנים במגזר הציבורי, בעיקר בתכנון ובינוי של פרויקטים ציבוריים ברשויות מקומיות מתל אביב ועד אילת. "המגזר הציבורי מוכר לי כי שם חייתי והתפקיד שלי היה לעשות מה שאני עושה היום בשדרות רק מהצד השני, זאת אומרת היה מישהו שפינטז ואני הוצאתי לפועל. היום אני בצד שני שבו אני יכול לחלום ולחשוב איך עושים את הדברים בצורה מעניינת וטובה ומישהו צריך לעשות את זה בשבילי בשטח".
מה מצאת שנכנסת לתפקיד בשדרות?
"כשבאתי לשדרות כבר ראיתי עשייה מטורפת, אתגרים לא נורמאליים כי שוב אני גר במתחם הציבורי. אני מכיר מהנדסי ערים והתפקיד שלי היה להיות לידם לעשות את זה. אני חייב לומר לך שבשדרות יש בינוי מטורף. יש לי הרבה מאוד קולגות ברשויות אחרות איתם אני נפגש הרבה וכולם מתפעלים ממה שקורה בשדרות. היום, אחרי כמעט שלוש שנים בתפקיד כייף לראות המון פירות של השקעה, אני יכול לומר לך שאנחנו בשלב תכנוני מתקדם של המון פרויקטים חשובים לעתיד העיר שדרות".
תוכנית אב לטיפול בעומסי התנועה
בשנים האחרונות העיר שדרות כמעט והכפילה את עצמה, שכונות חדשות הוקמו והעיר תמשיך בעתיד להתרחב לצפונה ואפילו לדרומה כך שאוכלוסיית העיר תגיע בעתיד הלא רחוק ל-50 אלף תושבים מה שמביא כל תושב לשאלה האם זה יפגע באיכות החיים כי כבר היום בכל שעת עומס המצב הופך בלתי נסבל.
אתה חושב ששדרות ערוכה מבחינה התשתיות לגידול הזה?
"לחלוטין כן. אם אני מסתכל על הפיק שלנו, הערכה של 6-7 שנים קדימה, תוכנית אב לתחבורה ציבורית שאנחנו עובדים עליה מול משרד התחבורה ונתיבי איילון ומשקיעים בה לא מעט תקציבים, תוכנית הכניסה לעיר מכביש 333 החדש שנמצא בשלב מתקדם. המקטע הראשון משדרות לכיוון איבים ויציאה בכביש 232 יפתח כבר ברבע השלישי של 2023 קרי בין יולי לספטמבר, המקטע השני בין שכונת הכרמים לכביש 34 יש לנו פגישה בעוד שבועיים להשלמת התכנון ויציאה למכרז ויישאר המקטע השלישי שהוא האמצעי שישלים את החיבור בין שני המקטעים וכמובן ישלים את הכביש העוקף של שדרות".ניקח כדוגמה את מתחם בתי הספר שהפך לסיוט עבור ההורים. האם זה נכון היה להוסיף עוד בית ספר ולהחמיר את העומס הקיים?
"אם אני מסתכל על ההיגיון לקחת מוקדי כוח חינוכיים ולהפעיל אותם סביב השעון מאשר לפזר אותם זה הרבה יותר נכון, להשקיע מאמץ במקום אחד זה הרבה יותר חכם".
לא מסכים, מן הסתם שאני מגיע להוריד את הילד בבית הספר תורני מדעי קל יותר לצאת מהפקק מאשר ממתחם שיש 4 בתי ספר. אגב עובדה שבפעם המי יודע כמה מתכננים להשקיע מיליוני שקלים בשינוי המתחם?
"זה בדיוק מה שאני אומר, ההחלטה לאגם הכל במתחם אחד היא נכונה רק צריך להתאים שינוי תכנוני שם על מנת להקל על העומס. נבצע שם כנראה הפרדה, נוסיף עוד כיכר, יתכן ונעביר את הכניסה לשני בתי ספר לצד השני. אין ספק דרוש שם שינוי ולכן אני מבצעים את העבודות בקרוב. באופן כללי אני אוסיף, האם ראית מקום אחר בשעה חמישה לשמונה ליד בתי ספר שאין בו פקקים? אין מה לעשות, זה קורה בב"ש, ברחובות ובנתיבות. המטרה היא להכיל עד כמה שניתן כי הרי אף אחד לא מתכנן כביש לשעה חמישה לשמונה כי אי אפשר פיזית, מה שכן כמו שאמרתי יהיו שינויים שיקלו את הנהגים וההורים".
אגב, גם במתחם הרכבת הולכת להיות חגיגה של עומסי תנועה עם התוכנית החדשה?
"ראשית יש לציין כי מדובר בפרויקט של רכבת ישראל שתקים בתחנת הרכבת בשדרות מתחם חדש ורחב ממדים של מסחר, משרדים ודיור. התכנון המוצע מכיל משרדים ודיור (100 חדרי מעונות ו-100 יחידות דיור קטנות) בשטח של 30,250 מ"ר. יש את מתחם התחבורה ויש את מתחם החניה שמקיפים את הרכבת, מה שהולך להיות בתכנון זה פשוט, על מסוף התחבורה יוקם מבנה ומתחתיו בחניון סמי קרקעי ישב המסוף, בעצם אנחנו רק מוסיפים מקומות חניה דבר שייתן מענה".
מתחם מסחר ליד הרכבת שעשוי רק להוסיף על העומס הקיים
אז איך בדיוק לא יהיה עומס בצומת הכניסה, זה אומר יותר כלי רכב?
"כל הציר הזה עשינו לו מה שנקרא בדיקת ספירת תנועה כדי להבין מה קורה בציר הזה במהלך היום. בעקבות המסקנות יועצי התנועה מתכננים את הכניסה לעיר בצורה אחרת שתיתן מענה אם זה באמצעות הוספת נתיבים נוספים ועוד רמזורים כי בתוואי השטח זה אפשרי. אפשרות נוספת היא לייצר כניסה נוספת שתעקוף את בית העלמין של ניר עם ישירות לשכונת המוסיקה. בימים אלה בדיוק עובדים טובי המהנדסים בחברת בנתיבי ישראל כדי לתת את הפיתרון הכי טוב לשדרות".
בעבר דובר על בניית מחלף?
"מחלף אי אפשר לבנות כי הוא לא יכנס פיזית אבל אני מאמין שהתוכנית החדשה תיתן מענה מה גם אני מזכיר שבונים גם את כביש 333 החדש שישחרר הרבה עומס בעתיד. בנוסף, אנחנו מתכננים לפתוח את הכניסה לעיר מכיוון מכללת ספיר לבריכת השחייה, נבנה שם כיכר לוויסות התנועה".
שטחי קיבוץ ניר עם: "שטח אסטרטגי לעיר"
לא מעט שטחים הועברו להתפתחותה של שדרות במסגרת הסכם הגבולות עם שער הנגב אלא שלפני כחצי שנה התחוללה סערה כאשר הועדה הארצית לתכנון ובניה הגישה לממשלה תוכנית חדשה שאושרה- להעביר גם שטחי חקלאות של קיבוץ ניר עם לשדרות דבר שגרם לראש המועצה אופיר ליבשטיין להתנגד ולהטיח האשמות קשות בדוידי על כך שניצל את "קשריו הפוליטיים" כדי לבצע מחטף".
למי שלא הבין, מדובר בשטחי חקלאות שנמצאים בסמוך לצומת שער הנגב ומול מכללת 'ספיר', מדרום לתחנת הרכבת וכן מעבר לקו הרכבת.
"הותמ"ל האחרון הוסיף לשדרות עוד שטחים שחשובים מאוד להתפתחותה, זה שטח אסטרטגי לעיר" אומר המהנדס כהן, "אתה נוסע היום בכל עיר גדולה ואתה רואה את מסת הבינוי ואפיון הכניסה לעיר, בעיני זה טבעי ששדרות תתפתח באזור הסמוך לה בטח כאשר מדובר בציר הכניסה לעיר. אני יכול לומר שאנחנו כבר עובדים על שלב התכנון כך שבעתיד נראה שכונת מגורים סמוך לצומת שער הנגב בגבול עם מכללת 'ספיר' שהיא מאוד משמעותית לשדרות. בנוסף, קיבלנו עוד שטחים סמוך לאיבים. אין מה לעשות יש ביקוש ואי אפשר לעצור את התפתחותה של שדרות".
ואז ייווצר מצב שמפעלי שער הנגב יהיו מובלעת בתוך שדרות?
"לא מדובר בתחום השיפוט של שדרות אז אין לנו כל כך יכולת להתערב אבל אני מאמין שבעתיד יצטרכו לחשוב על שינוי. אני חושב שמלכתחילה בהליך התכנוני אף אחד כנראה לא חשב ששדרות תרצה לגדול ולהתפתח, אף אחד לא האמין שיבוא יום ושדרות תהפוך להיות כל כך מבוקשת".
כאמור, במשרד של כהן מונחים מצגות לעוד עשרות פרויקטים שמתוכננים לעיר בטווח של השנתיים הקרובות בצפון העיר, בין היתר השלמת פיתוח והקמת שכונת הבוסתנים החדשה הגובלת עם כביש 34, תכנון מתחם 11 עם שכונת "צמרות שדרות", לצד מרחבים ירוקים יוקם פארק טעמי קדם שמשמר את הממצאים הארכיאולוגים שהתגלו שם, מרכז הקניות החדש "השדרה", אמפי תיאטרון פתוח, אצטדיון כדורגל לילדים לנוער, היכל תרבות ממוגן , מוסדות חינוך והרשימה עוד ארוכה.
לצד העשייה המרובה נשאלת לא אחת גם השאלה האם אגף ההנדסה בכלל ערוך להתמודד עם זה כי בעבר היו לא מעט תלונות על רמת השירות נמוכה ולא מותאמת ל-2022?
"אני לא יודע מה היה קודם אבל אני יכול לומר לך שמאז שהגעתי הכפלנו את כוח האדם במחלקה, כל פרויקט שהתחלנו אותו עמדנו בלוח הזמנים והראיה לכך מוסדות החינוך שנפתחו ב-1.9 בהם בי"ס הרוא"ה, גני ילדים חדשים, גם בתיכון גוטוירט אנחנו בקצב מאוד טוב. מעבר לכך מהבחינה התכנונית אני יכול לומר שאנחנו בקצב מדהים ואני מאמין שבקרוב יצאו לדרך עוד כמה פרויקטים חשובים מאוד לשדרות. אני חייב לציין את מחזיק תיק ההנדסה, חבר המועצה דורון טקטוק שמתייצב מזמנו הפנוי לכל ישיבה כדי להאיץ את התוכניות הללו".
הליך שצריך לשדרג זה אישור העירייה במכירת דירה, מה עושה תושב שצריך לקבל אישורים מכם?
"היום כל הפניות אלינו עוברות דרך השירות לתושב כך שתושבים פחות צריכים להגיע פיזית למשרד, רוב השירות עבר למקוון וכל מי שפונה יכול לקבל את המידע הנדרש עבורו, יש טפסים חכמים כך שהמטרה באמת לתת את השירות הטוב ביותר עבור התושבים. בנוסף, לאגף שלנו נוספו עובדים חיוניים מאוד כמו אדריכלית, מנהל פיקוח חדש שמפקח על הבינוי הציבורי, יש גם מנהל מבנה ציבור חדש, כמובן העובדים הוותיקים ביניהם מנהלת התכנון חלי שעושה עבודה מדהימה ויש לה את כל הידע למה שקורה פה בעיר, תהיה בטוח שדברים לא נשארים באוויר, אנשים עובדים פה למען התושבים ולמען פיתוח העיר. מעבר לזה יש לנו יועצים חיצוניים ואת החברה הכלכלית שהיא הזרוע הביצועית שלנו כך שבסך הכל יש לנו מספיק אנשים טובים כדי לנהל בצורה טובה את הפרויקטים הרבים שיש בעיר"
מי שרוצה מענה אנושי?
"או שקובע תור באמצעות אפליקציית מאסט, או שמגיע לכאן, עובר דרך מרקו המקסים, לוקח מספר ונכנס לקבל שירות. רוב הפניות היום מקוונות ומי שקובע שעה יש בנאדם שמחכה לו. להגיד לך שאנחנו הכי טובים? לא. להגיד לך שאנחנו בדרך להיות הכי טובים? אז בוודאות".
יוצא לי מדי פעם להסתכל על פרויקטים שהסתיימו ואני מזהה הרבה בעיות. איך אתה דואגים לרמת ביצוע גבוה יותר?
"שוב זה בדיוק העניין של ארגון לומד, ברור שיש טעויות, אין שאלה בכלל, בטח כאשר מדובר בהיקפי בניה כל כך גדולים לעיר כמו שדרות אבל אנחנו לומדים ומשפרים. אני מודה בסיור שלי במספר פרויקטים ראיתי דברים שאפשר היה לעשות אותם יותר טוב ואיכותי אבל כמו שאמרתי אנחנו ארגון לומד שכל הזמן מתחדש, היום יש לנו בצוות שני אנשים שזה התפקיד שלהם ואני בטוח שבעתיד אנחנו נראה שיפור גם בזה. יש דברים שגם נעשים תוך כדי תנועה, למשל בבי"ס הרוא"ה החדש שנבנה בלוח זמנים מאוד לא קל אתה רואה תכנון מצוין אבל אנחנו מסתובבים רושמים הערות ומתקנים מה שצריך. אחרי סיום של כל פרויקט יש ישיבת סיכום כדי להבין איפה טעינו כדי לתקן להבא, אני יכול לומר שאנחנו כל הזמן משתתפים בקורסים, הולכים ללמוד מרשויות כדי להביא לשדרות את התוצאה הכי טובה שאפשר".
"אנחנו רואים בהתחדשות העירונית אירוע חברתי נטו"
בנוסף לבניית השכונות החדשות, בשנה האחרונה החלה להתעורר התעניינות של קבלני בנייה לבצע לראשונה בעיר את המיזם של ההתחדשות העירונית, מיזם שמוכר יותר בשם "פינוי-בינוי". הרעיון בעצם הוא לקחת שכונות ותיקות שבהם בנייני מגורים עם תשתיות רעועות, להרוס אותם ולבנות מחדש לגובה כך שזה ישתלם כלכלית לקבלנים.
חגי כהן, מהנדס עיריית שדרות. צילום: אורי גבאי
בינתיים, מספר קבלנים פועלים בשטח, חלקם באופן מפוזר שגורם להרבה בלבול וחלקם באופן מסודר ושקוף. בעיריית שדרות החליטו לעשות סדר והודיעו על הקמת מנהלת שתאגד את המיזם. בנוסף, לפני כשבועיים העירייה קיבלה הודעה על זכייתה בקול קורא לפיילוט שבו ייקחו חלק 4 מתחמים בישראל. במסגרת הפיילוט תקבל הרשות תקציב מיוחד כדי לקדם את המיזם בשכונת ניר עם. מתחם שבו נבחרה שדרות לקבל סיוע הוא מתחם הפלמ"ח בשכונת ניר עם על ציר עירוני ראשי, במרחק הליכה מתחנת הרכבת. וכלל כיום 128 יחידות דיור ב 3 שיכוני רכבת בני 4 קומות. ההצעה התכנונית כוללת את הריסת הבניינים הקיימים ובניית 450 יחידות דיור חדשות בבניינים של 9-15 קומות, מבנה ציבורי ושטחי מסחר.
"התחדשות עירונית זה אירוע מאוד גדול לשדרות" אומר מהנדס העירייה, "ראשית אני שמח שאנחנו נבחרנו לפיילוט של 4 ערים בישראל, המדינה בעצם נותנת לנו תקציב לקדם מתחם בשכונת ניר עם. זה אומר שהמדינה מאמינה בעיר והתמיכה התקציבית תדחוף את זה קדימה".
יש כבר יזמים שפועלים בשטח ורוצים מאוד להתקדם?
"יש פה הרבה ייזמים שמעוניינים וזה מבורך אבל זה חייב להיות מסודר. לפני כשנה בהתאם להחלטת ראש העיר התחלנו ללמוד את האירוע הזה ונסענו למספר רשויות כדי ללמוד איך זה מתנהל שם. בשונה מהסכם הגג שם אנחנו מתעסקים בפינוי שדה חיטה כאן אנחנו מתעסקים באנשים לכן זה חייב להתנהל בצורה אחראית ומסודרת. חייבים לנהל את זה בשום שכל. כאמור, כרגע יש הרבה מאוד יזמים שרצים אבל מה שאנחנו ביקשנו זה לעצור רגע, ללמוד את זה בצורה מסודרת כדי שנוכל לקדם את זה בצורה הכי טובה שיש".
איך אתם מתכוונים לבצע את המיזם בשדרות?
"ראשית, אין אף אחד שידע לעשות את זה כמו הרשות, אם אנחנו מוציאים את הפאן הכלכלי, אין מי שמכיר את התושבים בשדרות יותר מהרשות לכן התחלנו תהליך של ניתוח מתחמים והבנה ולמידה מה אפשר לעשות ומה לא. האירוע הזה יגיע, לא נעצור אותו אלא רק רוצים לבחון מה נכון לעיר ומה לא. חשוב לנו להיות מאוד על היד על הדופק ולגרום לכל התוכניות לעבור דרכנו.
ברשויות הגדולות העירייה פחות מנהלת את האירוע ומאפשרת לקבלנים לפעול כמובן יחד איתם?
"זה לא קורה ברשויות אחרות כי בשדרות לא רואים בזה אירוע כלכלי אלא אירוע חברתי. כאן אנחנו באנו ואמרנו מאחר ומדובר באירוע חברתי מהמעלה הראשונה אנחנו רוצים לפקח, בשל כך גם נבחרנו לפיילוט. העירייה כבר הקימה ועדת היגוי ומינתה בעל תפקיד לטפל זה".
איך אתם מתייחסים לעובדה שמדובר בבניינים רקובים שעלולים לקרוס?
"להגיד לך שמצב המבנים בשדרות מלפני חמישים שנה גרוע, זה לא נכון. להגיד שבניינים עומדים ליפול זה לא נכון, יש פה תהליך שהכי קל לבדוק וזה לפנות לשירות לתושב, לקבל דו"ח מבנים מסוכנים ולגלות אם אכן זה הם עומדים לקרוס. בנוסף , עשינו מיפוי וזה בפירוש לא נכון לומר שהמצב הפיזי הוא מט לקרוס. ברור שהמצב הפיזי לא הכי טוב בכל זאת מבנה של חמישים שנה אבל מפה ועד להגיע למסקנה שמבנה עומד לקרוס אנחנו רחוקים מה גם צריך לזכור שבצמוד לכל אותם בניינים בנו ממ"דים שחיזקו את היציבות. לסיכום אנחנו לגמרי בעד אבל נצטרך לכך המון חשיבה, בכל זאת מדובר בשכונה ותיקה שצריכה להיות ערוכה מבחינת מוסדות ציבור, בסוף אם אתה רוצה להפוך 200 יחידות לאלף יחידות דיור זאת מכפלה אדירה שלא בטוח שנכונה לשכונת מגורים ותיקה וצפופה גם כך".