לפני מספר חודשים הגו בעמותת "גוונים" שמסייעת לבעלי מוגבלות רעיון להקים הרכב מוסיקלי בעיקר בשביל החוויה. מהר מאוד, הופעה במרכז קניות עוררה עניין גדול עד כדי כך שחברי כנסיית השכל נחשפו לסרטון וביקשו להקליט איתם שיר. כתב 'דין וחשבון' פגש באולפן ההקלטות להקה מרגשת עם כוח רצון לנצח את המגבלה ולהיות שווים בחברה שלנו.
באולפן של יוני שחם בקיבוץ גבים ההתרגשות בקרב חברי להקת גוונים מורגשת היטב ולא בגלל הפיצה שהוזמנה עבורם בתום שעתיים של הקלטות, אלא בעיקר מהחלום שמתגשם עבור תשעת חברי ההרכב, צעירים בעלי מוגבלות שמשתלבים בקהילה בשדרות במסגרת עמותת גוונים הפעילה בעיר כשלושים שנה. אחרי שהתנסו במופע פורים וערב שירי לוחמים, ביום שלישי הבא, ה-11 למאי יגיע רגע השיא בועידת 'דרום עולה" שמארגנת קבוצת "ידיעות אחרונות". חברי הלהקה יעלו למופע לייב (שידור חי ב-ynet ) עם להקת כנסיית השכל מהבולטות שיצאו מהעיר שדרות. "אני לא מפסיקים לחלום על המופע", הם משתפים בתחושות, "אנחנו לא ישנים בלילה מרוב מחשבות, אנחנו כבר חולמים על הופעה עם אייל גולן".
במהלך ההקלטות באולפן אי אפשר היה שלא להתפעל משיתוף הפעולה, על אף המגבלה, כל אחד ורמת הקושי שלו מפגין ידע מרשים. מפליא היה לראות איך הם מתנהלים במקצועיות רבה ובכישרון גדול, אפשר לומר כמו כל אדם רגיל. כאשר המפיק המוסיקלי נעם שלמה שמתנהל מולם כמו מנצח על התזמורת נותן הנחיות הם מבינים היטב את השפה ואי אפשר היה שלא להתרגש. "עברנו תקופה קשה ולא פשוטה של עליות ומורדות בשל נגיף הקורונה, במיוחד אני כמוסיקאי ואני חייב לומר לך שהמפגש איתם תקופת הקורונה הייתה עליות וירידות, המפגש איתם מכניס אותי לפרופורציות, אני פשוט מוצא את עצמי זקוק לעבודה איתם".
"שמעתי אותם שרים והתחלתי לבכות"
הפרויקט של ההרכב המוסיקלי הוא חלק מפעילות ענפה של עמותת גוונים שהוקמה לפני 33 שנים בשדרות במסגרת הקמת הקיבוץ העירוני. "מי שמובילים את העמותה הם ניתאי שרייבר ונירית רימון . העמותה שמה לעצמה למטרה לקדם אנשים עם מוגבלויות . "עיקר העיסוק שלנו היא עבודה עם אנשים מכל סוגי המוגבלויות, והחלום שלנו לתת להם להתפתח כרגיל" אומר שרייבר ומוסיף: "כחלק מאותה תפיסת עולם שלנו החלטנו להקים הרכב מוסיקלי ולאפשר להם לנגן וליהנות ולכן אנו מאוד גאים במיזם".
כמה החשיפה של להקת שלווה בכוכב הבא לאירוויזיון היא מודל?
"אני חושב שההבדל הוא בין להקת שלווה שיש לה הפקה מדהימה ובאמת כל הכבוד להם ובין ההרכב שלנו שכאן זה צמח מתוך מטרה לתת ביטוי ולא להתחרות במשהו, לשמחתי מהר מאוד זה הפך בהתאם להוויה של שדרות שידועה כעיר מוסיקלית למשהו יפה ולא צפוי ואני מאוד שמח עבור החבר'ה שמקבלים הזדמנות לחוות חוויה מאוד מעצימה".
כמה העובדה שהם בעלי מוגבלות שונה?
"הצרכים שלהם הם צרכים שיש לכל אדם שרוצה להיות אהוב, להיות שייך, ליצור, להשפיע, לרגש. יש כאלה שזקוקים לתמיכה של הסביבה כדי לעשות את זה, כדי לחיות חיים עצמאים בקהילה. בתחום המוסיקלי אני חושב שיש במוסיקה עוצמה משום שזה נוגע ברגש ולראות אותם עושים את זה בכישרון רב אולי יותר מאדם רגיל זה מדהים בעיניי מה גם מדובר בדרך לא רגילה של התמודדות, הם עוסקים במוסיקה לא כדי להרשים מישהו אלא כדי לבטא את עצמם וכנראה להתמודד עם המצוקה היומיומית שהם מתמודדים בחברה שלנו".
האם כל הפעילות תורמת למודעות בחברה שלנו?
"יש כל מיני דרכים להשפיע על החברה, יש ארגונים שעושים עבודה חשובה דרך הכלים התקשורתיים להשפיע, העמותה שלנו פועלת מלמטה, יש לנו היום 2000 אנשים עם מוגבלות שחיי בקהילה בכל הארץ, דרך הפעילות הזו אנחנו משפיעים על המעגלים הקרובים וזה נוגע באלפי אנשים וכך למעשה זה תורם למודעות. הנה למשל בשדרות יש כפר סטודנטים שנחשף אליהם בזכות הפעילות שלנו. לשמחתי המעגלים האלה הולכים וגדלים והיום יש יותר מודעות בחברה שלנו לאנשים עם מגבלה אבל כמובן שזה עוד לא מספיק, תמיד יש מה לשפר".
מי שקיבל עליו את המשימה להוביל את ההרכב המוסיקלי הוא נעם שלמה שכבר הוכיח לא אחת את היכולת שלו להוביל חבר'ה צעירים להצלחה עם צעירי שדרות וכו'. "קיבלתי פנייה מעמותת גוונים לבנות הרכב מוסיקלי ואני חייב לומר שמהרגע הראשון הקפדתי לא להיות שיפוטי, בטח שלא לבוא עם דעה מוקדמת. היה לי ברור ברגע שאני ניגש לזה שאעשה את זה בדרך הרגילה והמוכרת.
המפיק המוסיקלי של ההרכב נעם שלמה. צילום: אורי גבאי
לא ייחסת חשיבות שמדובר בחבר'ה עם צרכים מיוחדים?
"לא כי באתי לבחון מקצועית. ביקשתי שישלחו לי סרטונים ואי חייב לומר לך שישר אמרתי וואלה יש פוטנציאל, זיהיתי שיש כישרון וממש ביקשתי לקיים אודישנים ממש כמו שאני בונה הרכב רגיל, בסוף מדובר במוסיקה ואני בוחן רק על פי מוסיקה. קבענו יום אודישן, הגיעו 18 חבר'ה , מתוכם נבחרו תשעה להרכב".
מה זיהית מבחינה מוסיקלית?
"אני מוכרח לומר לך, כאשר שמעתי אותם שרים והתחלתי לבכות מתוך התרגשות משהו שלא קרה לי המון זמן. אני לא יודע להסביר אבל הם ריגשו אותי, בטח ובטח שמדובר בנשמות גבוהות ומיוחדות שבאמת יש בהם כישרון מיוחד מעבר לסיפור האישי שהוא מרגש בפני עצמו. שבוע לאחר האודישנים התחלנו לעבוד, המטרה הייתה לבנות איזושהי כימיה מוסיקלית כקבוצה, כל מיני תרגילים שאני רגיל לעשות. מהר מאוד יחסית קיבלנו הצעה להופיע בפורים ועבדנו על רפרטואר בזמן קצר והתוצאה הייתה מדהימה".
מניח שלעבוד עם קבוצה זה מורכב, בטח כאשר מדובר בחבר'ה על הרצף?
"כן מבחינה לוגיסטית, כן מבחינת להיות ברור כפליים ברמת משימות לבית, ברמה מה קורה בחזרה הבאה, איפה נפגשים. אני כמובן ידעתי למה אני נכנס ותוך כדי העבודה אני מבין יותר את היכולות, את המוגבלויות, מה אני כן יכול להספיק איתם. התחלתי תהליך איתם והוא החשוב מכל, אז נכון זה מורכב יותר אבל ברגע שהתקדמנו אני מוכרח לומר שמבחינה מוסיקלית אני לא מרגיש הבדל, הם מבחינתי רגילים לכל דבר ועניין".
איפה כן נתקלת בקשיים?
"צריך לעבוד הרבה על הביטחון של החבר'ה האלה לאור ההיסטוריה והבעיה של כל אחד. כאשר אני מגיע איתם לחזרה אני לא רואה את המוגבלות שלהם, אני רואה בהם חבורה של מוסיקאים, רואה בכל אחד, כמוני וכמוך, לכן אני דורש מהם רצינות והשקעה. בחזרה שעשינו לערב שירי לוחמים, החבר'ה התחילו לבכות, אמרתי להם חבר'ה אם אתם רוצים שאני ארחם עליכם אנחנו נישאר באותה רמה, אני לא בא לרחם עליכם כי אין מה לרחם עליכם, אתם בעיניי אותו הדבר כמו כולם וככה אני מתייחס אליכם וסיפרתי להם שבלהקת צעירי שדרות צעקתי על אחד הילדים באחת החזרות והוא בכה, היום הוא אחד המפיקים המוסיקליים המבוקשים ביותר. זה מגיע מרצון לסטנדרט גבוה ומהמקום שאני מאוד מאמין בהם אני מכוון אותם לשם".
יש להקה שעוררה עניין והיא להקת שלווה המורכבת מבעלי מוגבלות?
"אני תוהה אם הם הגיעו לאן שהם הגיעו בגלל הסיפור או בגלל העניין המקצועי המוסיקלי. יכול להיות שזה גם וגם. אם אני מתייחס ללהקה שלנו, כשהחבר'ה של ידיעות נפגשו איתנו ממש דרשתי מהם לא להוציא אותם מסכנים ולא לרחם עליהם כי הם חבר'ה נורמטיביים לכל דבר, זה כמו שאני לפעמים מרגיש יותר מוגבל בדבר מסוימים. מה שאני אומר שלא רוצה שייתנו להם במה בגלל הסיפור אלא כי מגיע להם, הם עובדים קשה פעם בשבוע, משקיעים מזמנם כדי להגיע לתוצאה הכי טובה שיש ואני שמח שהתוצאות הגיעו".
למה מזה התרגשת כמו שלא התרגשת הרבה שנים?
"התרגשתי מזה שלא האמנתי שחבר'ה ששמים אותם על הספקטרום או עם מגבלות פיזיות יכולים להגיש שיר ולרגש. בדרך כלל שאומרים לך חבר'ה על הספקטרום אתה אומר מה כבר יוכלו להפתיע אותי ואז אתה מגלה שיש שם חבר'ה ממש זמרים, חלקם נגנים מוכשרים. הנה תיקח את שגיא, למרות המגבלה הפיזית שלו, הוא מוסיקאי מאוד טוב, אני לגמרי מדבר איתו בשפה המוסיקלית כמו כל מוסיקאי שבא אליי לחזרות, הוא אפילו מסביר לחבר'ה את המושגים שאני מדבר עליהם".
פריצת מחסומים
אחד מסיפורי ההצלחה של פעילות עמותת גוונים הוא תומר פישר שעל אף המגבלה שלו מצליח לפרוץ לא מעט מחסומים. פישר, תושב ב"ש נלחם להתנהל באופן עצמאי מה שהוביל אותי לעבור להתגורר בשדרות במכינת דרור לחיים עצמאים. "אני חושב שאחד הקשיים המרכזיים של כל אחד שיש לו מגבלה, כל אחד ורמתו כמובן זה הפן החברתי" הוא מסביר, "הגעתי לשלב שהרגשתי שאני צריך להרחיב את המעגל החברתי, מהרגע שהתחברתי לפעילות המדהימה של "גוונים" אני מרגיש שינוי גדול, אני מרגיש שיש בי את היכולות לעשות המון דברים שלא חלמתי לעשות, היום באמת השמיים הם הגבול".
פישר מימין עם סולני ההרכב אור אריאב, שמחה מקונט ונתנאל דמרי. צילום: אורי גבאי
כמה המוסיקה מרכיב משמעותי בדרכי ההתמודדות שלך?
"אני מחובר למוסיקה מגיל 10, היא הובילה אותי גם להתנסות וגם לקבל ביטחון, היא הובילה אותי לתואר ראשון, התחלתי לכתוב ולהלחין ולשיר. הצלחתי לשלב את שני הדברים האלה בצורה עוצמתית. התחלתי לספר את הסיפור שלי באמצעות השירים שבהם אני מספר על כל מיני תחנות משמעותיות"
איך זה בא לידי ביטוי ביצירות?
"היצירות שלי מדברות על המקום האישי של בנאדם שרוצה להתפתח ולפרוץ, יש לי שיר שנקרא רק בינתיים, די שיר אוניברסאלי על אומן שרוצה להשמיע את השירים שלו ולא תמיד מקשיבים על אחת כמה וכמה כשאתה מגיע עם מגבלה ועם מה שאתה. אתה מנסה בדרך שלך להביא את זה, אני מרגיש בחיבור הזה הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי וגם להשתתף בחוויה שהיא מעבר לכתיבת שירים, פתאום אתה עם 12 איש וזה פשוט תענוג".
איפה אתה מרגיש שהצלחת לפרוץ את המחסומים?
"אני חושב שהמגבלה לא שיחקה לי תפקיד, הרבה פעמים מה שהוביל אותי זה כוח רצון אמיתי וזה גם מה שאני מעביר בהרצאות שאני עושה. זה מה שהוביל לסיים תואר ראשון בתקשורת בספיר, זה מה שהביא אותי להוציא אלבום ב-2018 וזה מה שהוביל אותי גם לכאן. למדתי להתנהל בצורה עצמאית וכל הזמן היה לי דחף ללכת קדימה, רציתי להגיע מאוד לאנשים והרגשתי שדרך המוסיקה זה באמת מפתח לפריצת המחסומים שהיו שלי. בכלל, בהרכב הזה אנחנו באמת מביאים כל אחד את הפשן שלו למוסיקה ולחיבור עם אנשים ואני תמיד למרות הקשיים שהיו לי הרגשתי שאני יכול לחלום על דברים שבעבר נראו לי באמת בלתי אפשריים. אין בכלל ספק, גם אצלי באופן אישי וגם אצל החברים שלי אני יכול לומר שבאמצעות המוסיקה אנחנו פורצים המון מחסומים".
האם אתה חושב שהחברה בישראל מקבלת מספיק את בעלי המוגבלויות? יש יותר מודעות?
"זו שאלה מורכבת. אני חושב שהשינוי קורה לפי נכונות, יש כמובן הרבה מקומות שבהם יש לחברה שלנו במה להשתפר אבל הרבה פעמים זה הרבה תלוי בך איך אתה מראה את המגבלה שלך. אני לא רוצה שירחמו עליי, אני רוצה שייתנו לי הזדמנות שווה אבל כן החברה שלנו צריכה עוד להשתפר ביחס אל המוגבלים ואין ספק שפרויקטים מהסוג הזה תורמים המון".
מי שמלווה את הפרויקט מקרוב היא גיתית בוטרה אותה פגשתי באולפן ההקלטות. "אני יכולה לומר שאני שומעת את תומר זה פשוט מרגש אותי כי באמת אני מכירה אותו כבר שלוש שנים ואני רואה את ההתפתחות המדהימה שלו, זה השאיר אותי מרוגשת ממש" היא משתפת. "כל הלהקה הזו עושה כאן משהו אחר, זו זכות גדולה כי יש כאן חבר'ה שעושים כאן מוסיקה ומרגשים ולא רק בגלל המגבלה כי הם מוכשרים בטירוף. אני כל פעם יוצאת מהחזרות עם חיוך, מתרחשים שם תהליכים מרגשים. "התחלנו עם משהו נקי מהלב ופתאום משהו קורה ובטח ובטח שקיבלתי את הטלפון מכנסיית השכל, הם התקשרו אלינו ורצו להופיע יחד איתם זה פשוט אדיר ומרגש עבורם".
צילומי הקליפ עם כנסיית השכל. צילומים: אורן חן
אם בכנסיית השכל עסקינן, בסוף השבוע שעבר חברי ההרכב זכו להיפגש איתם לראשונה במועדון שדרוק. "שיתוף הפעולה עם כנסיית השכל בא ממקום נקי. הם כנראה קיבלו לידיים שלהם איזה סרטון שרץ ברשת, קיבלתי פנייה מיורם חזן הסולן שאמר שהוא נורא התרגש ורוצה לשתף איתם פעולה. החבר'ה היו ממש בעננים" מוסיפה גיתית. "אני מרגיש שזאת הגשמת חלום עבורי באופן אישי כי תמיד הערצתי את הלהקה אבל גם עבור החברים שכבר חולמים על שיתופי פעולה נוספים" משלים תומר.