סיפור הנס של ישראל הגיע ל"סלון העוטף"

שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר ששינה את חייו של ישראל אוחנה משדרות. בבוקר 7 באוקטובר הוא יצא יחד עם דודו בוהדנה לרכיבת אופניים. עם תחילת האזעקות החליטו השניים לעצור את הרכיבה, להעמיס את האופניים על הרכב ולחזור במהירות לשדרות. אלא שהדרך הביתה הפכה למסע הישרדות, שבמהלכו נקלעו לשלוש היתקלויות עם מחבלים והצליחו להיחלץ מהן.

מאז אותו יום אוחנה נושא איתו לא רק את הזיכרונות, אלא גם תיעוד יוצא דופן של השעות הדרמטיות. תמונות וסרטונים שצולמו בזמן אמת הפכו לחלק ממצגת שבנה, ובאמצעותה הוא מספר את הסיפור מנקודת מבטו – שעה אחר שעה.

השבוע עמד אוחנה שוב מול קהל. זו השנה השלישית שבה הוא משתתף במיזם "סלון עוטף", והשנה התארח בביתה של יעל כרמון בתל אביב. מול המשתתפים הוא חזר אל אותו בוקר באמצעות התיעוד האישי, אבל בחר שלא לעצור שם.

"חשוב לי מאוד שהמצגת לא תעסוק רק במה שקרה ב־7 באוקטובר", מספר אוחנה. "אני מספר גם על מה שקרה לנו אחר כך – הפינוי לאילת, הפגיעה הישירה בבית, החזרה לשדרות ובעיקר על האופניים והספורט שהיו חלק משמעותי מהדרך שלי לחזור לעצמי".

החיבור לאופניים מקבל בסיפורו משמעות מיוחדת. אותה רכיבה שגרתית שאליה יצא בבוקר 7 באוקטובר והסתיימה במאבק להגיע בחיים הביתה, הפכה בשנים שלאחר מכן גם לחלק מתהליך החזרה לשגרה.

בעקבות המפגשים והסיפור שבנה סביב אירועי אותו יום, יוצא אוחנה בימים אלה גם עם הרצאה חדשה, המביאה את סיפורו האישי במלואו. ההרצאה משלבת את התיעוד מהשטח עם הסיפור של החיים שאחרי: הפינוי, הבית שנפגע, החזרה לשדרות ותהליך ההתמודדות והשיקום באמצעות הספורט.

עבור אוחנה, העמידה מול קהל היא הרבה מעבר לסיפור אישי. "מבחינתי ההשתתפות ב'סלון עוטף' היא סוג של שליחות. לצאת, לפגוש אנשים ולספר את הדברים כמו שחווינו אותם, בגוף ראשון. השבוע היה מפגש ממש מוצלח, עם קהל שהיה מאוד קשוב, שאל והתעניין, וזה רק חיזק אצלי את התחושה שצריך להמשיך לספר".

המפגש שבו השתתף אוחנה הוא חלק ממיזם "סלון עוטף", שנפתח השבוע ברחבי הארץ בהובלת 255, ארגון החטופים ומשפחותיהם. במסגרת המיזם מגיעים שורדי שבי, בני משפחות חטופים וחללים, נפגעי הטבח, משפחות שכולות ואנשי כוחות הביטחון וההצלה למאות בתים, קהילות ומוקדים ומביאים את סיפורם בגוף ראשון.

בין המשתתפים השנה נמצא גם עמרי מירן, ששוחרר משבי בעזה לאחר 738 ימים. "כדי להבין מה קרה לנו ב־7 באוקטובר ומה עבר על החטופים ועל המשפחות מאז, צריך לשמוע את הסיפורים מקרוב, ממי שחיו אותם", אמר מירן. "אני רואה בהעברת הסיפור לציבור כולו ולדור הצעיר משימה לאומית חשובה ביותר, משימת חיים".