לפני כ-11 שנה, עבר מוטי עם משפחתו לאופקים ומאז ועד היום הוא מתנדב בעיר 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בארבע השנים האחרונות הוא משמש כראש הסניף של איחוד הצלה בעיר, במסגרת תפקידו הוא מנהל את צוות המתנדבים ומעניק סיוע רפואי באירועי שגרה וחירום כחובש מוסמך: ״לאחר שהילד שלי עבר מקרה רפואי קשה, הבטחתי לעצמי ללמוד כיצד להציל חיים בכדי לא להגיע למצב שאני חסר אונים למול מקרה רפואי כלשהו״, מסביר מוטי. בנוסף על כך, בעבר התנדב בארגון ״ידידים״ וכיום בסיירת בראל ובמאגר מח העצם של עזר מציון.
במשך שנים ארוכות עבד מוטי כחשמלאי ועבד בפרויקטים שונים בבתי ספר, עד שהגיעה הקורונה ושיבשה את הכל: ״מצאתי את עצמי ללא עבודה בכלל ובלי יכולת להתפרנס״. אלא שבעקבות סטאז׳ שסיים בלקיחת דמים מטעם איחוד הצלה, הציעו לו במכבי שירותי בריאות בשיאה של המגפה להצטרף למערך המעבדות: ״הם באו לי משמים. אני שמח כל כך שהצטרפתי למשפחת מכבי כי זה מעבר למקום עבודה. היכולת להעניק שירות משמעותי, לסייע לאנשים ואפילו להציל חיים – זאת תחושה שאין דבר שמתחרה בה״. בקרוב הוא אף ייצא ללימודי סיעוד במסגרת מלגה של מכבי אשר בסופה ישמש כאח.
״כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו״
גם בימי תקופת הקורונה, באירועים בטחונים, ובימי השגרה הוא נמצא ברחובות העיר ומעניק סיוע יומיומי: ״הדבר המרגש הוא לפגוש אחר כך את האנשים שטיפלת בהם ברחוב. היה לי מקרה של בחור בן 30 שבאמצע היום פשוט חווה כאבים בחזה במהלך העבודה ותוך דקות ספורות הגעתי אליו ופשוט נלחמנו על חייו עד שהגיע האמבולנס. כשהגיע לבית החולים הרופאים אמרו לו שמי שהעניק לו את הטיפול הראשוני הציל את חייו״.
לשאלתנו כיצד סביבתו הגיבה לבשורה כי יקבל את אות יקיר העיר אופקים הוא משיב בצניעות: ״זו תחושה אדירה של גאווה בעיקר בשביל הצוות שלי, המשפחה שלי וכל הסביבה התומכת שלי. התרגשתי מאוד כשראש העיר התקשר אליי באופן אישי לבשר לי על הזכייה, והשמחה היא בעיקר על ההוקרה עבור הפעילות החשובה שאנו עושים למען הצלת חיים בעיר, מה שיוביל לכך שמתנדבים נוספים יצטרפו למערך״.