למרות הניסיונות בשנים האחרונות לשנות את תדמיתו, המוסד לביטוח לאומי הפך לשנוא על ידי הציבור הישראלי אבל בכל הקשור לסניף בשדרות, המנהלת בשלוש השנים האחרונות נורית גוטמן מובילה גישה חברתית לקהילה המקומית ופועלת בשיתוף פעולה עם הרשויות כדי לתת פיתרון לכל בעיה. בראיון ראשון לתקשורת המקומית היא מספרת האג'נדה שהיא מובילה ועד כמה העיר שדרות עיר שונה מעל עיר אחרת.
כשצופים במערכון הציני של 'ארץ נהדרת' על המוסד לביטוח לאומי קשה שלא לצחוק, עוד יותר קשה שלא להרגיש אי נוחות ככל שהמערכון מוקצן מדי באשר למציאות שחווים לא מעט אזרחים בישראל שנתקלו בבירוקרטיה של המוסד השנוא בישראל כך לפחות לפי סקר שנערך לאחרונה. בכל מה שקשור לסניף בשדרות, סביר להניח שתושבים אשר לא קיבלו את מבוקשם גם חשים תסכול מסוים אבל היחס האישי לו הם זוכים והאווירה החמימה שמקבלת את פניהם כחלק משינוי התפיסה של המוסד שמובילה בשדרות בשלוש השנים האחרונות המנהלת נורית גוטמן מצליחים לחפות במעט על הסטיגמה שדבקה במוסד. "ביטוח לאומי עובר שדרוג בשנים האחרונות בכל הקשור ליחס האישי" מספרת מנהלת המוסד בשדרות, "עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל הקודם פרופ' שלמה מור יוסף בנינו חזון חדש, ישבנו, כתבנו זה היה פרויקט מוסדי עד אחרון העובדים היה שותף בכתיבה של החזון ודרך החזון הוא הנחיל לנו המון ערכים. היחס האישי וכבוד האדם זה דברים שמאוד בולטים וכתובים בחזון. זה משהו שנותנים עליו היום את הדגש, זה חשוב, זה המסרים שעוברים ואני מקווה שזה יחלחל עד אחרון העובדים".
גוטמן מודעת היטב לסטיגמה שדבקה במוסד לביטוח לאומי שבו היא עובדת כבר 25 שנים אבל מבחינתה מהרגע שקיבלה את תפקיד ניהול סניף שדרות שהוא מורכב יותר מכל עיר אחרת בשל המציאות הביטחונית הרגישה היא משתדלת לבצע הלכה למעשה את אותו החזון החדש. יש להודות שחל שינוי מסוים אבל עדיין כאשר למשל גולשים בדף הפייסבוק "מנצחים את הבירוקרטיה של הביטוח הלאומי" נתקלים במקרים רבים שבהם האטימות ניכרת היטב.
"אצלנו בסניף שדרות אנחנו עושים את כל המאמצים לתת את היחס הכי טוב שאפשר לתושבים" מסבירה גוטמן כשאנחנו תוהים באשר לשיפוצים שעובר המבנה, "כחלק מהשירות שלנו אנחנו גם צריכים לתת את התנאים הכי טובים, להעניק לתושבים כאן חמימות לכן גם קיים צורך מקום ראוי ביותר, רק נותר לנו למצוא פיתרון לחנייה כי יש כאן צפיפות נוראית".
"אנחנו באמת משתדלים לא להוציא כאן אנשים בלי איזה שהוא קצה של אור
עד שגוטמן הגיעה לנהל את סניף שדרות היא עבדה בסניף אשקלון במשך 22 שנים. "הגעתי לביטוח לאומי בתור עבודה זמנית ששילבתי עם הלימודים והתאהבתי. מוסד סוציאלי, מקום עם המון נתינה, קשר אישית עם אנשים, קבלת קהל, אין כאן עובד שנמצא שנה שנתיים והולך, אנשים מתחילים כאן מיד אחרי הצבא ונשארים כאן עד הפנסיה".
ואנחנו תוהים אם זה לא רק בגלל נוחות של המשרה במשרד ועבודה במוסד כמו ביטוח לאומי?
"לא, אנשים שנמצאים כאן זה אנשים עם נשמה, ויש לך מקום שאתה יכול לתת יכול לעזור. אנשים מגעים אלינו בנקודות קריטיות בחיים. או שפיטרו אותם, או שחלילה מחלה. אבל שיש לך את היכולת לבוא ולעזור לבנאדם אז יש בזה המון, זה ממלא אותך. בתלוש משכורת אתה מסתכל חודש חודשיים שלוש אחרי זה, זה מאבד, המשכורת נכנסת יוצאת, אתה לא מרגיש".
מצד שני זאת לא עבודה כייפית כמו שאת מתארת, לומר לאנשים שזקוקים לסיוע "לא"?
"נכון, אבל אם אתה מסביר את ה"לא" ואתה עובד בשקיפות שעשית את המקסימום בשבילו ואתה נותן לו אלטרנטיבה , אנחנו באמת משתדלים לא להוציא כאן אנשים בלי איזה שהוא קצה של אור. הרי גם שאנחנו דוחים ניתן לתבוע בבית הדין, מצבים קשים אני מפנה לרווחה אנחנו מנסים ליצור קשר עם עובדים סוציאליים לראות אם לא קיבלו מענה אצלנו הם יקבלו מענה שם. אנחנו מנסים ליצור איזה רשת קהילתית לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הקהילה שאם לא מקבלים אותו פה יקבלו אותו במשרד אחר. יש למשל אנשים שלא מגיע להם קצבת נכות בביטוח לאומי אבל מגיע להם סל שיקום בבריאות הנפש לדוגמא. אז ברגע שאתה מכיר את כל המערך העירוני ואם אין לך פתרון פה אתה מפנה אותו למקום אחר. אנחנו יוצרים את הקשר מול האיש מפנים אותו לבנאדם הספציפי להמשך טיפול בקהילה.
מה ההבדלים בין סניף אשקלון שמשרת עיר גדולה לבין סניף שדרות שמשרת עיר קטנה?
"היחס יותר אישי , אנשים חמים , בחיים לא נתקלתי בתופעה שאני יושבת , אנשים עומדים בדלת ומברכים. שתהיי בריאה שיהיו לך חיים טובים. אני מחייכת ואומרת תודה. ומה אתה צריך? – "לא כלום רק בנו להכיר". זו תופעה שנתקלתי בה רק בשדרות. אחרי שאתה מקבל כזאת קבלת פנים חמה קשה לך להתנהג אחרת".
עד כמה אחוז התושבים שנזקקים לביטוח לאומי בשדרות גבוה מהרגיל?
"יש אוכלוסייה שצורכת ביטוח לאומי בשדרות בהחלט, באחוזים טיפה יותר גבוהים מאשקלון לצורך העניין".
יש מצבים שאת מרגישה שלא אישרתם קצבה לבנאדם ואת מרגישה שנעשה לו עוול?
"כן, ואני נלחמת אני שולחת את זה לעוד רופא לעוד חוות דעת לראות בכל זאת מה אפשר לעשות כדי איך שהוא לייצר את הכן אני מביאה את העיוות כדי לתקן את מה שצריך. יש מצבים שהחוק לא תפור בדיוק למקרים מסוימים אז אנחנו מנסים לייצר במקרים שאנחנו מרגישים שנוצר עוול לתפור איזה שהיא חליפה שלא תהייה מנוגדת לחוק ועדיין נעזור לאותו בנאדם אשר נמצא במצוקה. אני יכולה לתת לך דוגמא של נפגעי נפש שהם לא מטופלים אבל יושב מולי בנאדם שהוא בא לבעיות רפואיות בגלל בעיה אורטופדית לא מגיע לא אחוזים על אורטופדיה אבל אתה רואה שהבנאדם פגוע קשה , הוא לא מודע לבעיה שלו כי זו חלק מהבעיה הוא לא הולך לקבל טיפול לא פה ולא שם מהסיבה שהוא אינו מודע לבעיה הוא אפילו מתנגד לזה במקרים כאלה היה לנו 3 מקרים בשדרות שהזמנו לוועדה היינו חייבים לצאת מהקופסא וזה יאמר לזכותו של מנהל סניף אשקלון שהוא תמך בצעד והוביל אותו קדימה לקחנו אותם והבאנו אותם בפני פסיכיאטר לוועדה רגילה ותוך כדי הוועדה הוא עשה להם אבחון עברו סף רפואי והם מקבלים קצבאות היום. לחריגים אנחנו מתייחסים כחריגים נתנו יותר שיקול דעת לפקידים בשנים האחרונות כל מה שאפשר ועובר את החוות דעת המשפטית שזה לא מנוגד לחוק אז אנחנו פועלים לפיו".
אנחנו מתרשמים ממך שהמוסד עבר שינוי דרמטי למרות שיש לא מעט תלונות וסיפורים לא מחמיאים. מנקודת מבטך בתור מי שנמצאת 25 שנה במערכת איפה את מרגישה את השינויים?
"כשבא מנכ"ל הוא מגיע עם מדיניות מסוימת ולאט לאט אתה רואה את המדיניות שלו מחלחלת ברמות מאוד גבוהות. אם אתה מסתכל על התקופה של החמש שנים האחרונות שזו התקופה של המנכ"ל האחרון אתה רואה את השינוי. הייתה לנו מנכ"לית קודמת שהיא באה בגישה קצת אחרת הייתה אווירה בציבור שכולם מרמים את הביטוח הלאומי. הייתה תקופה כזו אנשים הגישו שיטת מצליח והגיעו למסקנה שצריך להגביר את הנושא של החקירות את האכיפה והבדיקה אם זה באמת מתאים למציאות או לא. אז בתקופה הזו היינו אולי טיפה פחות חביבים אבל התנהלנו יותר נכון. אז המדיניות הייתה יותר נוקשת היא הכניסה נושא של מדדים עד שהיא לא הגיעה הסטטיסטיקה מבחינת זמן טיפול לא היה ממוסד כמו אצלה. אז היא שמה את הדגש בערכים מאוד מאוד מסוימים. אחרי שהיא הלכה ועברנו תקופה נוקשה הגיע פרופ' מור-יוסף שבא עם תוכנית של מדדים והדברים נמדדים בצורה יותר מסודרת, החובות התיישרו אז הוא הלך צעד קדימה עם הפנים לאזרח חשוב היה לו כבוד האדם, היחס האישי. למשל הוא סיפר שלתושבים משדרות היה את המייל האישי של המנכ"ל והם התכתבו איתו בכזאת רמה של יחס אישי. כשאתה מקבל כעובד כזאת דוגמא בשטח אתה לא יכול להתנהג אחרת.
"אנחנו רק מבצעים את החוקים"
בשנים האחרונות קמו להם כל מיני גופים שנלחמים במוסד לביטוח לאומי, אחד מהם הוא של לבנת פורן שעושה למוסד חיים לא קלים. בשנה האחרונה הביטוח הלאומי החליט להתמודד עם אותם גופים חיצוניים והקים גוף משל עצמו מה שאולי יוצר מעין ניגוד עניינים. "אין כאן ניגוד עניינים והגוף הזה שהקים המוסד לא נועד כדי לחסוך כסף לביטוח הלאומי" מסבירה גוטמן, "כרגע יש לנו מוקד כזה בבאר שבע יושבים שם רופאים ומסבירים לך איך להגיע לוועדה אם אתה מגיע מוכן לוועדה הסיכויים שהרופא יבין ויראה את התיק יותר טוב הם יותר גבוהים. הם נותנים שם הנחיות להכין תיק לסדר שם את החומר הרפואי יש אנשים שלא מסודרים שמגיעים לוועדה ללא מסמכים רפואיים הרופא מתרשם בודק את המצב. למשל לחולה יש בעיות אורטופדיות אבל הוא שכח להגיד שיש לו בעיות נפשיות ולחץ דם וכו'. יש דברים שהרופא תוך כדי הוועדה מאתר אותם ויש שלא. אם לא באת ופרסת את כל הבעיות אז יכול להיות שיהיה פספוס. פה אנחנו באים לתקן אנחנו מוסד לומד, ראינו שנוצר איזה שהוא וואקום שמישהו קוצר שם קופון אמרנו אוקיי איך מתמודדים עם זה כדי שאנשים שלנו יקבלו את כל הזכויות ולא יפסידו כסף לטובת קופון שגוזרים עליהם".
מה דעתך על מאבק הנכים בעניין הרצון להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום?
"ביטוח לאומי לא מחוקק את החוקים, הם נקבעים בכנסת וזה יורד אלינו לביצוע. אני ברמה האישית הלוואי וזה יקרה. אפילו יותר. השאלה היא שאלה של תקציב ואיך מחלקים את התקציב. אם המדינה תחליט לתת יותר לנזקקים אני אשמח. הביטוח הלאומי אם אני דוחה תביעה או מאשרת תביעה של מיליונים מבחינת העובד מעבר לסיפוק אין איזה תגמול. יותר נחמד להם לאשר תביעות מאשר להתמודד עם בנאדם שאתה אומר לו לא. אבל עדיין אתה כפוף לחוקים.
בעניין "קצבת עידוד" הנכה יודע שאם הוא יעבוד וישתכר בתקרת שכר שעולה על 5,000 ₪ הוא יודע שהוא יאבד את הקצבה ולכן נכים רבים מעדיפים שלא לצאת לעבודה?
"ביטוח לאומי אין לו התנגדות, הכל זה נגזרת של תקציב בסופו של יום יש תקציב שמוכתב מלמעלה שלפיו נגזרים החוקים ובגלל זה אין אפשרות. אם המדינה תחליט שהיא מעניקה יותר לכיוון של הנכים תהייה חקיקה ומה שעובר בחקיקה יורד לביטוח לאומי. זה לא במגרש שלנו, אנחנו סה"כ מבצעים את ההחלטות שמגיעות מלמעלה. מי שלא מגיע לו קצבת נכות מגיע לו שיקום רפואי עושים לנכה שיקום תעסוקתי ממנים לו לימודים או הכשרה מקצועית הוא מקבל קצבת נכות. החוקים לא נחקקים בביטוח לאומי אנחנו רק המבצעים".
אנו עדים להמון שת"פ פעילה בין הביטוח הלאומי לקהילה בעיר. זה משהו שקורה רק בשדרות?
"זה קורה בכל הארץ באינטנסיביות שמתאימה למקום בקשרים שיצרת, לפעמים הקהילה דורשת לפעמים אנחנו יוצאים. זה מאוד חשוב. כלום לא אישי והכל אישי מתי אני מכירה עו"ס שראיתי אותה ודיברתי איתה ויש לי מקרה קשה אז היא יודעת היא כבר מכירה אותי ואני לא יכולה במסגרת הביטוח הלאומי לטפל במקרה אז היא אומרת לי לשלוח אותו אליה . מעגל שירות זה מדהים. אני רוצה לציין שיש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הרווחה בשדרות. אני מעבירה להם מקרים של תושבים שיצאו מכאן בלי קצבה אז דאגו להם לפחות לסל מזון ולעובדת סוציאלית שתעזור להם להתנהל בחיים. יש התייחסות מיוחדת שאנחנו נותנים למי שבמצוקה חלילה ומאיים להתאבד אז יש כאן מערך משותף לנו, לאגף הרווחה ולמשטרה שמנסה לתת מענה. מה שבטוח הביטוח הלאומי עושה הכל כדי לא להשאיר אף תושב בלי מענה".
אילו פעילויות אתם עושים למשל עושים?
"עשינו כאן לפני מספר חודשים פעילות למכינת "כנפיים", הבאנו לפה 20 חבר'ה הסברנו להם מה מגיע להם מה מגיע להם בניידות , בנכות כללית , שלא יפחדו לצאת לעבוד. אפשר לצאת לעבוד מדובר בגילאים 18 עד 24 חבר'ה צעירים שלא באו במגע עם הביטוח הלאומי כי ההורים תמיד סדרו להם את הכל אז א' שיראו שאנחנו נגישים לאנשים עם מוגבלויות שזה לא נורא להגיע לביטוח הלאומי וכמובן שיתחילו להיות עצמאיים. אז עשינו להם יום עם זכויות מבחינת חוקים מה מגיע. היה כנס נוסף על כל נושא האיבה. בנוסף, צוותים מבחוץ מגיעים ללמוד מאיתנו, למשל נציגות מירושלים הגיע לכאן כדי לראות איך אנחנו מתנהלים פה בעיר במצב חירום. אם אנחנו נתקלים במצב חירום מי עושה מה מי בא בשרשרת אחרי מי זאת אומרת יש מערך שלם שיודעים אם הוא הגיע לחוסן והוא לא היה צריך להגיע לחוסן כדי שנדע לנתב אותו למקום הנכון שהוא צריך להגיע אליו".
איך באמת משליכה המציאות הביטחונית על התושבים בהקשר שלכם?
"תראה, יש לנו מחלקת איבה ושיקום יחסית אנחנו סניף קטן אבל יש לי מחלקה של שיקום שהיא גדולה ומחלקת איבה שהיא גדולה. המצב הביטחוני מקבל כאן התייחסות מאוד רצינית. אנשים פה רוב התופעות שאנחנו פוגשים פה בשנים האחרונות זה הנושא של הפוסט טראומה. עשינו כאן לאחרונה כנס גדול בנושא כדי לתת מענה הכי טוב לתושבים".
עם מה אתם מתמודדים לדוגמא, הרי אתם לא הגוף הטיפולי?
"נכון, הביטוח הלאומי הוא הגוף המשלם אבל אנחנו הגוף שמפנה. לדוגמא טיפולים של חוסן זה תשלומים שהביטוח הלאומי מכסה . כל תושב שדרות שמרגיש שמשהו לא תקין אצלו גם אם עברו הרבה שנים, משהו התערער לו הוא הולך לחוסן , הוא מקבל 12 טיפולים ואם בחוסן סבורים שאדם זקוק לעוד טיפולים אז מפנים אלינו, אנחנו נעזור לו למלא טופס תביעה, הוא יגיע לוועדה שתקבע את מצבו וברגע שיהיה מוכר כנפגע איבה הוא יקבל סל סיוע ממשרד הביטחון, ואגב מערך כזה אתה תמצא רק בשדרות".