השורשים של לוחם סיירת גולני, עמית בן יגאל הי"ד שנהרג לפני כשנתיים במהלך פעילות מבצעית בכפר יעבד הסמוך לג'נין, הולכים ומעמיקים עוד ועוד. כשהיה בן 20 ברך עמית את אמו ליום הולדתה והבטיח לה שלא משנה איפה הוא יהיה – בארץ או בחו"ל – תמיד הוא יחזור לשורשים. לאחר נפילתו של עמית הבינה נאוה, בעודה מתהלכת במסעו של עמית, שיש עניין להנציחו במקום בו גדל כנכד לסבתא חנה וסבא יעקב ממייסדי העיר שדרות: "עמית היה אדם של נתינה", מספרת נאוה בהתרגשות, "לא פעם היה מחליט שהוא עולה על אוטובוס ונוסע לשדרות לסבא וסבתא. אם זה לביקור חטוף של עזרה במטלות הבית, התארגנות לחגים ולשבתות ואפילו סתם לשבת ולהקשיב לסיפורי מעשיות של סבתו האהובה. הקשר בינו לבין סבא וסבתא לבית רביבו היה מיוחד במינו. עמית אהב סתם כך לשבת עם סבתא חנה ולנשק לה את היד מדי פעם, כשבכל פעם הוא זוכה ממנה לנשיקה חזרה. כזו היתה אהבתם, ולשמחתי בית הכנסת והמרכז הקהילתי שייבנה לזכר עמית צופה על בית העלמין וקרוב מאד למקום קבורתם של סבא יעקב וסבתא חנה ז"ל".
למה או למה?
תאריך יום הולדתו ה-23 של עמית בן יגאל ז"ל, זהו התאריך שבו בחרה אימו לפתוח בקמפיין גיוס המונים תחת הכותרת "עמית בנתינה".
"הרגשתי צורך להנציח את עמית דווקא בשדרות", אומרת נאוה, "זו עיר הולדתי שכבר יותר מעשרים שנה חיה תחת טרור הרקטות. ביקשתי פגישה עם ראש העיר אלון דוידי, שהציע להקים בית כנסת ומרכז קהילתי בשכונת הכלניות המתחדשת בעיר".
בתוך כל האבל והקושי היומיומי, החליטה נאוה שהיא מפסיקה לשאול את בורא עולם "לָמָּה" – "למה עשית את זה דוקא לי?", "למה לקחת דוקא את עמית?" היא החליטה להתחיל לשאול שאלה שמניעה לפעולה – "לְמָה" – לשם מה זה קרה ומה ניתן לעשות כדי לממש את שאיפותיו של בנה. שאיפות שהוא היה מדבר עליהן וכותב אותן בפוסטים בפייסבוק.
ומאז עמית ז"ל זוכה להנצחה מסוגים מגוונים ובמקומות רבים בארץ כשהמשותף להכל זו הנתינה שהיתה נטועה עמוק בליבו ובמעשיו של עמית.
אפשר לראות את לוחם הסיירת עמית בן יגאל צועק: "מי משוגע? אני משוגע!" בסרטון הנוגע לנאוה עמוק בלב: "עמית היה משוגע במובן הכי טוב של המילה. הוא היה מוכן לצאת מאזור הנוחות שלו כדי לעשות למען האחר. הוא ידע למה אנחנו חיים בארץ הזו, והוא הקריב את עצמו למענה ולמען עם ישראל.
עמית השאיר לנו צוואה ברורה וגדושה במסרים ערכיים שאותם כתב בחשבון הפייסבוק שלו. על חשיבות השירות בצה"ל, המוכנות להתמסר למען עם ישראל והזכות לחיות בארץ ישראל, וכמובן על ההקרבה למען הזולת והוויתור על צרכים אישיים לטובת האחר".
פרשת השבוע – "תרומה"
נאוה לא רוצה לקחת את השכול והאבל למקום של שקיעה בתוך מחשבות היגון, אלא להרבות טוב ולהוסיף אור בכל מקום שניתן על ידי שיתופי פעולה רבים ומיוחדים לזכרו.
נאווה רביבו בפעילות לזכרו בקיץ האחרון בשדרות. צילום: גולן סבג
הקמפיין הנוכחי בשיתוף עם "רעות שדרות" שלקחו על עצמם לתת כתף ולסייע להנצחת לוחם הסיירת הגיבור, ייפתח כאמור ביום הולדתו של עמית ב- 8.2.22. ימי הקמפיין מתחברים לנאוה גם עם פרשיות השבוע: "עמית נולד בפרשת משפטים שבה יש מצוות רבות של בין אדם לחברו שלאורם עמית חי, והקמפיין מתחיל בפרשת השבוע "תרומה" שבה מסופר על התרומה של בני ישראל לבניית המשכן. מבחינתי בית הכנסת והמרכז הקהילתי שהולך להיבנות לזכר עמית ז"ל יהיה משכן לשכינה האלוקית ומקום קהילתי לתושבי השכונה". אבל זה לא רק זה, כי הקמפיין מסתיים בפרשת "תצוה" – שבה אנו מצווים לקחת שמן זית זך וטהור ולהעלות נר תמיד – שיאיר את העולם כמו שעמית היה אור גדול לסביבתו בחייו, ועכשיו גם בהנצחתו בעזרת ה' ובעזרתכם".
השלד של בית הכנסת והמבנה הקהילתי שגודלו 600 מ"ר מסתיים כבר בימים אלו, וקמפיין גיוס ההמונים נועד כדי להשלים את הבנייה ולהיכנס תוך חצי שנה.
שכונת הכלניות זו שכונה חדשה בשדרות שכבר מתאכלסת בקהילה צעירה ותוססת. בית הכנסת והמבנה הקהילתי הצמוד ישמשו כמרכז רוחני וחברתי שבו יתקיימו פעילויות מגוונות לילדים, נוער ומשפחות.
להיות שותף בקמפיין "עמית בנתינה" זו זכות של הנצחת גיבור ישראל, בניית בית כנסת וחיזוק הקהילתיות בעיר שדרות.
ניתן לתרום לקמפיין "עמית בנתינה" בלחיצה כאן על הלינק