בית קפה 'גרג' בשדרות היה עמוס ב-150 סועדים כשלפתע הכרוז של 'צבע אדום' פילח את השקט ורקטה פגעה בישיבת 'לב לדעת'. תוך מספר דקות המסעדה התרוקנה ובעלי המסעדה מצאו עצמם מפסידים שוב עשרות אלפי שקלים. פוסט שכתבו בפייסבוק במטרה להמחיש את הסיטואציה זכה לאהדה רבה וחיבוק גדול. בראיון ל'דין וחשבון' מספר שמעון אלחרט מבעלי המסעדה בכעס רב על המדינה שמאפשרת להם לדמם כבר שנה בין סבב לסבב.
ביום חמישי שעבר, בשעות הערב, בבית הקפה הפופולארי "גרג' במול 7 בשדרות, צוות המסעדה היה ערוך ומוכן לתת מענה לקהל לקוחות גדול, בין היתר, הורים רבים שהגיעו נרגשים לטקס חלוקת תארים במכללה האקדמית 'ספיר' אבל אז בעוד המקום הומה בסועדים רבים, פילח את האוויר, קול צורם וכל כך מוכר בעוטף עזה, התרעת צבע אדום בלתי צפויה שהתוצאה שלה- פגיעה ישירה בישיבת תורה 'לב לדעת' . "אנחנו כבר לרגילים למציאות הזו אבל בכל זאת הפעם זה הצליח להפתיע אותנו" אומר שמעון אלחרט מבעלי סניף 'גרג' בשדרות, "כולנו במסעדה היינו ערוכים לעשרות סועדים, פתאום צבע אדום והכל משתנה בשנייה אחת. ירי בודד של מה שכולם נוהגים "טפטופ" הרס לנו ערב שלם, הפעם זה תסכל אותנו מאוד, אמרתי לעצמי אי אפשר עוד לשתוק, מעכשיו אני יוצא למלחמה על העסק שלי".
כותב שורות אלו נכח באותה העת במרכז הקניות שהיה עמוס מאוד, מי שמכיר את המציאות הצליח לחזור לעיסוקיו במתחם אבל מי שלא מכיר את המציאות ואחוז גבוה מהמבלים למשל ב'גרג' לא מכירים את המציאות, מיהרו לנוס על נפשם. המקרה הזה הוא לא הראשון שמתרחש ולאחר זמן קצר חוזרים לשגרה, אבל בממשלת ישראל כנראה לא מבינים שאירוע ירי של חמש דקות – גורם נזק רב לעסקים רבים שכן לאחר מכן לקוחות ממהרים לחזור לביתם, למקום מבטחים. "אחת לכמה זמן אתה קורא על איזה תיקון חוק לפיצוי עסקים או למשל ההכרזה של שדרות כישוב ספר, מישהו קרא את האותיות הקטנות שם? זה פשוט מגוחך. אתה יודע מתי בית עסק יכול בכלל לדבר על פיצוי? רק כאשר הוא סגור שבעה ימים רצופים. אם אני סוגר שבוע ימים אני יאלץ לסגור את העסק לתמיד" מסביר בכעס רב אלחרט.
מי מפצה אותנו?
שמעון אלחרט, כמו כל בתי העסק בשדרות מתמודד בשנה האחרונה עם סבבי הסלמה שלדבריו מסתכמים כבר ב-14 ימי עבודה שהעסק לא עבד, מה שקרה ביום חמישי בערב היה הקש ששבר את גב הגמל. יחד עם שותפו העלה פוסט נוקב בפייסבוק שהפך לויראלי במיוחד ומטרתו להמחיש את המציאות של בית הקפה שלו. "קפה גרג סניף שדרות קיים כמעט 4 שנים, מסעדה שהיא חלק מרשת גדולה, אבל כולם יודעים שבסניף הזה יש משהו אחר.. משהו, "שדרותי" חם ונעים.. יש משהו בעיר הזאת שלא קיים בשום מקום אחר!" כתב בין היתר, "ביום חמישי מישהו דאג להזכיר לנו איפה פתחנו עסק.. מתחיל גשם.. טוב אני מגזים, מכנים את זה כאן "טפטוף", פחות ברכה יש בגשם הזה, יותר נכון להגיד שגשם כזה מגיע עם גזירה.. את אווירת החג הטפטוף החליף באבל, לא פחות.. לקוחותינו ששהו במסעדה (רובם בכלל לא תושבי העוטף, אלא ממשפחות הבוגרים) נדהמו לשמוע פתאום את ה"מבשרת" החביבה מבשרת שעונת הטפטופים חזרה בעודה מכריזה "צבע אדום". שיתוק! אלו שלא הספיקו להיכנס נסו על נפשם לעיר הבטוחה שלהם אי שם במרכז הארץ… אלו שכן מיהרו לעזוב. היינו בהלם!
התמונה שהוא צירף לפוסט בהחלט ממחישה אבל סרטון הוידאו מתוך מצלמות האבטחה מסביר הכי טוב את מה שקרה באותם רגעים, לא פחות מ-150 איש נוהרים פנימה אל אזור המטבח ולאחר מכן כולם עוזבים את המסעדה.
שמעון מה הפעם היה שונה שגרם לך לכתוב פוסט כל כך אמיתי וכואב?
"ביום רביעי התקיים במכללת 'ספיר' הערב הראשון של חלוקת התארים במכללת 'ספיר', אלה ימים שרשומים לנו ביומן, אנחנו נערכים אליהם מבעוד מועד עם צוות גדול יותר, ביום רביעי היה כאן טירוף, בכלל כל המתחם עובד איש בימים אלו. כולם מסיימים את הטקס ויוצאים עם המשפחה למסעדה, הם באים אלינו, לסושי, לבורגרים, כל אחד לאן שהוא אוהב, לצורך ההשוואה בערב רגיל יש לי 5 מלצרים, בערב כזה 9. בערב רגיל יש לי 3 טבחים, בערב הזה 5. הגדלתי כוח אדם. אותו היערכות הייתה ליום חמישי שהיה יותר גדול. אנחנו יושבים אני והשותף שלי, והמסעדה התמלאה תוך דקות ספורות ופתאום 'צבע אדום', אנשים פשוט השתתקו. עשר דקות אחרי אין פה בנאדם אחד, אתה רואה את זה פיזית בעיניים שלך איך בורחת לך הכנסה מהידיים ואתה אומר לעצמך אני לא עשיתי משהו לא בסדר, 150 איש יצאו מפה ואני לא צריך להסביר מה זה אומר הכנסה של 150 איש!".
וזה קורה אחרי ירי בודד שמצטרף לאינספור סבבים בשנה האחרונה. לא מפצים אתכם?
"בשנה האחרונה היו לנו משהו כמו 11 סבבי הסלמה, אני הייתי סגור פה 16 יום, זה שבועיים עבודה וכדי לקבל פיצוי אני תלוי בהכרזה של פיקוד העורף על מצב מיוחד, תיקח למשל את הסבב האחרון שהתחיל ביום שבת בבוקר, אנחנו קמים כמו כל משפחה נורמאלית, שותים קפה, עוגה ובאופן אירוני קורא את הספר של בן כספית על ביבי נתניהו, פתאום אזעקות בלתי פוסקות. אתה מקבל טלפון מפיקוד העורף "אתה לא יכול לפתוח מוצאי שבת", חושב לעצמי לבוא לפתוח ביום ראשון- פיקוד העורף מסרב, רק ביום שני בשעה 12 בצהריים אפשרו לי לפתוח, רוצים לחזור לשגרה הטבח קורא לי ושואל אותי מה לעשות עם כל מה שנשאר מיום שישי עבור מוצ"ש, ברור לך שאני לא אגיש את זה ללקוחות ביום שני אז הכל נזרק לפח. מדובר כאן ב-4000 שקלים שנזרקו לפח, מי לוקח את זה בחשבון, מי בכלל מפצה אותנו. תוסיף את העובדה לפחות אני מעיד על עצמי, אחרי סבב כזה אני לא יוצא מהבית שלושה ימים וכמוני יש מאות כאלה שלא ייקחו סיכון ויצאו לבלות כאן ובסוף יוצא שאנחנו מפסידים והאבסורד שאין פיצוי על זה".
כמה באמת הסבבים האלה מעמידים את העסק בסכנה?
"חד וחלק אני יכול לחשוף את כל המספרים מול כל חבר כנסת ושר בממשלה. אם אני מביא כסף מהבית לטובת העסק זה אומר הכל. אני יכול לומר לך שלפני 4 שנים פתחנו את העסק ואני לא אשקר אחרי צוק איתן היו שנתיים טובות, המזל הגדול שאני ידעתי שעלולים לבוא ימים בעייתיים אז חסכתי כסף בצד. מה שמרגיז, בגלל כל הסבבים של השנה האחרונה נאלצתי להוציא את כל מה שחסכתי במשך שנתיים!, אני מכיר במתחם שלנו מספר בעלי עסקים שאין להם מאיפה לממן את הנזק והם חנוקים ועל סף קריסה. אנחנו מדממים כבר מעל שנה ואף אחד לא נותן את הדעת, לא מספק תשובות. ואני אומר לך באחריות , עוד סבב הסלמה ממושך ובתי עסק כאן יקרסו".
"הקו בין גן עדן לגיהנום פה הוא מאוד דק"
מי שהספיק להכיר את אלחרט יודע שמדובר באדם בעל דעות פוליטיות של ימין מובהק, הוא מחשיב את עצמו למעריץ של בנימין נתניהו אבל משהו אצלו נסדק. "בבחירות הקרובות זאת תהיה כנראה הפעם הראשונה שלא אצביע לביבי" הוא מגלה, "אתה צריך להבין עד כמה אני מעריץ את האיש הזה, מגיל 12 היו לי פוסטרים שלו בחדר, קראתי אינספור ספרים עליו, אני מכיר את הנאומים שלו בעל-פה אבל לצערי הוא וכל נבחרי הציבור אחראים למציאות הזו. וכל זה קורה דווקא ששלטון הימין בשלטון, מי היה מאמין!, אנחנו כבר עייפים, אם לפני כמה שנים הייתי שואל אותי הייתי אומר לך שאנחנו צריכים להיכנס לעזה ולמחוק אותה אבל היום, כשיש לך ילדים שמרטיבים בלילה ומפחדים ללכת לבד לשירותים, לא מעוניין בשום מלחמה, תן לנו לחיות בשקט. ואני אומר לביבי אם אתה לא הולך עד הסוף, ואנחנו תושבי שדרות כבר השלמנו עם המצב ושאף אחד לא ישקר, אז תלך להסדרה, תעשה מצידי שלום, תן להם כל מה שהם רוצים רק שיהיה כאן שקט אבל לא לעשות לא את זה ולא את זה-הכי גרוע שיש ובמצב הנוכחי רק אנחנו משלמים את הסכסוך, אנחנו בתי העסק פשוט מממנים את הסכסוך ודי נמאס".
תסביר?
"בוא תגיד לי אתה אם אני לא צודק. כשיש סבב הסלמה ואני סוגר ומפסיד כסף מישהו מרשויות המדינה בא לקראתי, הרי את השכירות כ-50 אלף שקלים אני צריך לשלם, את הכסף על הזיכיון לרשת אני משלם, ביטוח לאומי, מס הכנסה זה לא מעניין אותם שהחודש היו סבבי הסלמה והפסדת כסף. סתם שתדע גם שמדברים על הפיצוי הכספי, אני לא צריך כסף שייתנו לי אחרי שנה של בירוקרטיה, אני צריך עזרה מיידית, שהמדינה תקזז את זה עם מה שאני צריך לשלם, שיבנו מסלול כזה שהפיצוי מגיע בצורה של קיזוז".
אילו צעדים אתה חושב שצריך לעשות כדי לשנות את המציאות שלכם?
"אני שמי בעסק שלי לא מעט עסק, כל מה שאני רוצה זה להציל את העסק שלי. כמו שאמרתי קודם עם המציאות הביטחונית כבר השלמתי, אם הממשלה לא מסוגלת לספק לי ביטחון לפחות שתספק לי ביטחון כלכלי. ואתה יודע מה אם יהיה בשדרות שקט אני בכלל לא רוצה את ההטבות של המדינה, זה לא מעניין אותי, המקום הזה ישגשג לבד רק תן לנו לחשוב בשקט. אנחנו בכל מקרה כל בעלי המסעדות, החלטנו שאנחנו לא שותקים ובקרוב נתחיל בפעולות מחאה קיצוניות. אגב, אני מציע לכל אחד מחברי הכנסת שמגיעים לבקר בשדרות לא להיכנס למסעדה שלנו כי הם לא רצויים כאן, אני לא אתבייש לבקש מהם פשוט לקום וללכת".
לא עולות בך מחשבות על עזיבה, אני מתאר לעצמי שבעיר אחרת מסעדה כזו תצליח יותר?
"אני רוצה לומר לך שאני פוגש לא מעט בעלי מסעדה גם של רשת גרג וכולם עסוקים נטו רק במסעדה ולא בבעיות שאנחנו מתמודדים. אני רוצה להגיד לך משהו על שדרות, הקו בין גן עדן לגיהנום פה הוא מאוד דק, כשיש רגיעה אתה פשוט יכול לחיות בשדרות כמו בגן עדן. היו לי מיליון אפשרויות לקום וללכת מפה אבל אני לא מחליף את שדרות בשביל שום מקום אחר, תראה באיזו אווירה מדהימה אני ואתה יושבים עכשיו. ולא אשקר היו לי מחשבות על עזיבה רק בגלל הילדים. יש בי ובעוד רבים מהתושבים אהבה גדולה למקום הזה, זו עיר שמשדרת חוסן אבל יש גבול ולצערי נבחרי הציבור שלנו לא מבינים את זה. אם עד עכשיו שתקנו, זהו סיימנו לשתוק. לא נהסס להגיע על הבית בבלפור כדי להשמיע את הזעקה שלנו".