אבל כבד נפל ביום שני האחרון על העיר שדרות עם היודע הבשורה על מותו בתאונת דרכים קטלנית של תומר סדון (45), נשוי ואב לשניים מקיבוץ ברור-חיל. מותו של סדון, מבניה האהובים של שדרות, חלק מלתי נפרד מהנוף המקומי, הכה בהלם רבים שליוו אותו ביום שלישי בדרכו האחרונה בבית העלמין בעיר.
"זה בלתי נתפס שאיבדנו את תומר בתאונת דרכים שהוא אפילו לא היה מעורב בה באופן ישיר, הוא פשוט היה במקום הנכון, בזמן הלא נכון" סיפרו חברי ילדותו, "איבדנו היום חבר יקר, איש של אמת, אדם מבריק שתמיד הושיט יד לעזרה. עוד מהימים של בית הספר הוא התבלט בכישרון המיוחד שלו להמציא פטנטים".
כאמור, התאונה הקטלנית והבלתי נתפסת התרחשה ביום שני, סמוך לשעה 7 בערב. תומר יצא ממקום העבודה שלו ביבנה. כאשר הגיע לצומת גבעתי, פנה אל כביש 232 לכיוון ביתו שבקיבוץ ברור חיל. כאשר חלף בצומת חלץ התרחשה במקום תאונה בין שני כלי רכב, כתוצאה מכך, אחד מכלי הרכב שהיה מעורב בתאונה עשה מספר סיבובים עד שהתנגש עם חלקו האחורי בעוצמה ברכבו של סדון שנפגע בראשו וכתוצאה מכך נהרג.
מי שנסע אחריו בכביש הוא אלרן דרעי, תושב שדרות שהכיר אותו אישית. "עצרתי את הרכב והתחלתי לעבור בין כלי הרכב. כאשר הגעתי לרכב הלבן אני מזהה את תומר. חטפתי הלם מוחלט. רק יום קודם שוחחתי איתו בטלפון".
מי שעוד חלף במקום התאונה הוא אחיו גיל סדון שמתגורר במושב זוהר ועשה את דרכו דרך צומת חלץ לביתו של תומר בקיבוץ ברור-חיל. בהספד כואב שלא השאיר אף עין יבשה הוא תיאר בכאב. "אהוב נפשי, חבר הכי טוב שלי. אני רועד וכולי בוכה, לא מאמין שאני מספיד אותך. אנחנו המומים ומסתכלים ומסרבים להאמין. סיטואציה הזויה. איזו תאונה קטלנית הרגה אותך בשבריר שנייה", ציין גיל בכאב, " אחרי שכל היום אנחנו מתקשקשים בנינו, אמרת לי שהבאתי משהו שאבוא אלייך. ניסיתי לשכנע אותך לעבור דרכי אבל לא הצלחתי. אמרת שהבטחת ללביא שתבוא מוקדם להכין פיצות ואתה לא רוצה לאכזב אותו. אמרת לי תביא את הבנות ותצטרפו אלינו לערב פיצות. כשהגענו לצומת חלץ, ראיתי שם כביש חסום ואמרתי למיכל שאני מקווה שהספקת לעבור ואתה לא תקוע בפקק. במבט חטוף, השוטר מסמן לי לפנות את הצומת, ראיתי רכב לבן מעוך. יצאתי בריצה מהרכב כשאני צועק "בבקשה שזה לא תומר". כשהתקרבתי זיהיתי את הרכב ומלמלתי לעצמי "בבקשה בקשה שהוא פצוע קל". עקפתי את הרכב ונבלמתי. שכבת על האלונקה והפרמדיקים מסביבך מביטים בי ביובש ומסמנים לי שזהו. ליטפתי את הפנים שלך, מסרב להאמין והתרסקתי שם".
גיל סיפר על האופי של אחיו שרבים בשדרות הכירו. "היית גבר שבגברים, חבר על מלא, אח של כולם. תמיד מציע עזרה לכולם, אין אחד שלא התקשר אלייך להתייעץ, אתה היית אלוף התיקונים, האדם הכי טכני שאני מכיר, לא נכנע לשום תקלה ולא מוותר. כבר בילדות בלט הכישרון הזה. אתה חבר אמת, אהוב על כולם, תמיד עם חיוך, תמיד מוסיף קריצה ובדיחה. הייתה לך נתינה אינסופית, הלב הכי גדול ביותר שיש. כל הזמן דאגת למשפחתך, לאישתך חן היקרה ולבנים המקסימים לביא וארי התינוק שכל כך הרבה זמן חיכיתם שיבוא והוא עוד מעט יחגוג שנה. אין לי מושג איך להיפרד ממך, שותף שלי לטיולי הגיפים, כמה היה חשוב לך לשבת לידי בגי'פ ולוודא שאני לומד את מה שאתה שולט בו כבר שנים. אחי הצעיר והאהוב אנחנו נשארים פה לדאוג לחן ולביא וארי ואתה תצטרך לשמור עלינו מלמעלה. תנוח על משכבך בשלום ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".
בין המספידים היה גם שר הביטחון לשעבר ויו"ר התעשייה האוירית בהווה, עמיר פרץ. "הרעם הזה שנפל על העיר שלנו היה יותר חזק מהמטחים שנופלים בעזה", ציין פרץ והוסיף: "דיברתי עם חברי ילדות, חברי משפחה וכולם חזרו על אותו דבר: תומר היה אדם עם נפש תמימה, היה אדם תמים במובן החיובי של המילה, תמים בזה שהוא תמיד רצה לעזור לכולם. התמימות שלו לא דילגה על הכישרונות המיוחדים שלו. אחד הכישרונות המיוחדים שלו היה לחבר את מה שהוא אוהב עם כל מיני פטנטים שהוא היה עושה בעצמו. בדרך הזו היה יודע לחבר בין אנשים"
בהמשך דבריו, סיפר על שיחה שהייתה לו עם תומר בראשית המלחמה. "הבן שלי שהיה מגויס בצו 8 התקשר אליי וביקש ממני שהחבר'ה צריכים קומפרסור בעזה וקשה להם לנקות את כל כלי הנשק שם בגלל החולות של עזה. אני התקשרתי לחברה שמתעסקת בזה ביבנה וביקשתי מהם קומפרסור לחיילים. בהמשך אני מקבל מהחברה טלפון ומי שנמצא מעבר לקו הוא תומר בעצמו. עוד באותו היום זה הגיע ליחידה בעזה. משפחת סדון היקרה הוציאה מתוכה את מיטב בנינו וכאן היום אנחנו באים וקוברים ונפרדים מאחד הבנים שכולנו גאים בו".