למרות שגדלה במשפחה שהקימה אימפריית תכשיטים דרומית, אור חדד-ממן לא ממש היו תוכניות ללכת בעקבות אבא יובל והדוד גדי (תכשיטי צביה) אבל לאחר השירות הצבאי כשהיא כבר במסלול הבטוח ללימודי משפטים נוצר היהלום החדש- ORO תכשיטים בעיצוב אישי שהפך תוך זמן קצר למותג צעיר ומרענן עם קולקציה חדשה שתשווק בקרוב בחנויות ברחבי הארץ.
כשאור חדד-ממן בת ה-24 מנתיבות משיבה למי ששואל על תחום עיסוקה, סביר להניח שהתשובה לא תצליח להפתיע במיוחד את מי שמכיר את השושלת המשפחתית. במקרה של התכשיטנית הצעירה והמוכשרת, הפתגם המפורסם "התפוח לא נפל רחוק מהעץ" הכי קרוב כדי לתאר את החלטתה ללכת בעקבות האבא והדוד שהקימו אולי את המותג הכי מוכר באזור שלנו "תכשיטי צביה". למי שבכל זאת לא מכיר ואפשר להטיל ספק בכך, האבא הוא יובל חדד, והדוד הוא גדי חדד שכבר שלושה עשורים מנהלים 2 סניפים משפחתיים מוצלחים בשדרות ובנתיבות ונחשבים לאנשים שהכי מזוהים באזורנו עם עולם התכשיטים.
"כמה שזה אולי ישמע לך מוזר, לא תכננתי ללכת בעקבות אבא ודוד גדי, הכל קרה במקרה" מנסה אור בכל זאת להפתיע אותנו שאולי זה לא היה מובן שהתפוח ייפול ממש קרוב לעץ. "ברור שתמיד אהבתי תכשיטים, תמיד אהבתי לבחון אותם על עצמי ולעשות התאמות לסטייל. לפני השירות הצבאי אפילו הייתה תקופה שעבדתי אצל אבא שלי בחנות ומאוד התחברתי לכל התחום אבל המחשבות שלי היו בעוד מקומות, בעוד חלומות שהיו לי גם ללמוד ולהקים עסק משלי".
"אפשר כבר לומר שהעיסוק בתכשיטים עובר אצלנו במשפחה מדור לדור. גאה להמשיך את השושלת המשפחתית ולבנות מותג משל עצמי".
בסופו של דבר הלכת בעקבות אבא?
"נכון אבל זה לא מובן מאליו. אין ספק שזה משהו שאני אוהבת לעשות והתחום הזה לא זר לי, אבל לא ידעתי לאן זה יכול להגיע, זה היה ספונטני ולשמחתי זה מתפתח למשהו מצליח שמקבל המון פידבקים חיוביים ואין מאושרת ממני. אגב, בסופו של דבר אני מצליחה להגשים את אחד החלומות שהיו לי, להקים משהו משלי".
הקשר בין השניים קרוב מאוד והוא זה שלמעשה זרק אותה למים העמוקים. "אבא שלי הוא בן אדם שמאז שאני קטנה תמיד היה זורק אותי למים העמוקים ואומר לי להסתדר לבד. הייתה לו את האפשרות להעניק לי כל מה שאני רוצה, אבל תמיד הוא דוחף אותי לעשות לבד. הוא תמיד אמר לי שהוא רוצה לעשות אותי בחורה חזקה. ובאמת, בזכות החינוך של אבא שלי עשיתי שירות צבאי עם תפקיד כל כך משמעותי".
מה עשית בצבא?
"הייתי היחידה בארץ בתפקיד שלי, פיקדתי על צוערים (חיילים המוכשרים להיות קצינים), אין חיילת סדיר שמפקדת על צוערים. הגעתי לתפקיד הזה הרבה בזכות זה שלא ויתרו לי אף פעם ולא פינקו אותי יותר מדי".
תכשיטים בעיצוב אישי
אביה יובל והדוד גדי מוכרים אומנם בזכות המותג תכשיטי צביה (על שם האמא) אבל מסתבר שהחיבור לתכשיטים בבית משפחת חדד התחיל עוד מוקדם יותר, עוד כשהאב של האחים והסב של אור התגורר בטוניס טרם העלייה לארץ ישראל. "המשפחה שלי מתעסקת בתכשיטים הרבה מאוד שנים. סבא שלי בעצמו היה מתעסק בתכשיטים עוד לפני שעלו לארץ מטוניס" מספרת אור בגאווה. "אפשר כבר לומר שהעיסוק בתכשיטים עובר אצלנו במשפחה מדור לדור. גאה להמשיך את השושלת המשפחתית ולבנות מותג משל עצמי".
כאמור, חדד סיימה את השירות הצבאי שלה ומיד רצתה לעשות את המסלול הכמעט קבוע של החיילים המשוחררים ולהתחיל ללמוד משפטים, דבר שהוא למעשה רחוק שנות אור מהעיסוק המשפחתי. "בכלל רציתי ללמוד משפטים, לא חשבתי שאפתח עסק של תכשיטים עם הזמן כן חשבתי שבמהלך הלימודים יכול להיות שאעבוד אצל אבא שלי בחופשים, אבל לא ידעתי לאן זה יגיע. בגדול זה בא לי בספונטניות", שחזרה את תחילת הדרך.
"לקוח מגיע אליי עם רעיון ואני מייצרת לו לפי בקשתו. אני ידועה בתור אחת שמייצרת עם ייחודיות, תכשיטים שאין בשום מקום. מייצרת את כל מה שעולה לראש"
איך הכל התחיל בעצם?
"הכל התחיל לפני ארבע שנים. ברגע שהשתחררתי מהצבא רציתי לעשות פסיכומטרי וחיפשתי תעסוקה שתוכל להשתלב עם הלימודים האינטנסיביים לקראת הבחינה. אבא שלי לקח אותי איתו לתל אביב, עשינו טיול ונכנסנו לחנות והוא אמר לי 'יאללה אור אני עושה לך קנייה ראשונה בסכום של 5,000 שקל ומפה תתפתחי'. הוא קנה לי חרוזים, אביזרים מכסף ודברים נוספים כשכל מה שעובר לי בראש זה שזאת תעסוקה זמנית שתוכל להניב לי תמיכה כלכלית בזמן הפסיכומטרי, בכלל לא כיוונתי לעסק תכשיטים".
בתקופת הפסיכומטרי צברה חדד תאוצה גדולה, הרבה מעבר לציפיות. "הייתי בטוחה שזה יהיה ממש תחביב בקטנה, לעשות כסף מהצד אבל זה הגיע לרמה שמרוב שהיו לי הרבה הזמנות והרבה ביקוש, לא הספקתי להתעסק בלימודים של הפסיכומטרי, ופשוט הזנחתי את הלימודים בצד והתעסקתי רק בזה. בסופו של דבר אור חדד למדה ככל שיכלה בין הזמנה להזמנה, וניגשה לבחינת הפסיכומטרי כשמבחינתה "מה שיהיה יהיה". כצפוי, הציון בבחינת הפסיכומטרי לא הספיק לה ללימודי תואר המשפטים אותו רצתה, אבל מבחינתה זה היה רק עוד סימן שהיא צריכה להמשיך ולהשקיע בעסק התכשיטים שבאותו זמן כבר היה עמוס בלקוחות והזמנות. "בגלל שהציון של הפסיכומטרי לא הספיק לי, אז גם לא הלכתי ללמוד את המקצוע שרציתי, והחלטתי להשקיע בעסק, ואם אני אלמד משהו זה יהיה מנהל עסקים. אני רוצה לפתח כמה שיותר את העסק ובעתיד כן אולי לפתוח חנות, עכשיו לא בגלל הקורונה. אם לא הייתה קורונה כבר הייתי פותחת, זה הכיוון שלי ולשם אני רוצה להגיע".