לפני 17 שנים הלך לעולמו אחד הצדיקים של העיר שדרות. בעשור האחרון כבר לא נערכה לו אזכרה שנתית. בשבוע שעבר, ביוזמת תושב העיר שלמה אוחיון, מאות תושבים התייצבו לאזכרה לזכרו.
לא תמיד עולה בידנו להכיר בערכו של הזולת ומעלתו, אמורים הדברים במיוחד כלפי האנשים הנראים פשוטים בעינינו, ורק בפרספקטיבה של זמן, נראים הדברים קצת אחרת, לפני כשבע עשרה שנה, הלך מאיתנו אדם יקר ופשוט עם, ר' דוד אוטמזגין זצ"ל, לפרנסתו עבד בעיריית שדרות בפינוי אשפה, כשהוא תלוי על פגוש המשאית, וראייתו לקויה ביותר, בתקופת מה, עבד גם במחלקת הביוב, והייה מתהלך עם ברזלים על כתפיו לביצוע עבודתו, איש עניו ושפל רוח הייה, בחייו האישיים לא רווה נחת, בלשון המעטה, זכות גדולה נפלה לידיו, כשכל ספר תהלים, ופרקי אבות היו שגורים בפיו, וכי זה דבר של מה בכך ? גדוש כרימון במצוות הייה, עשרות בשנים ישב עם גוססים לקרוא תהילים ושמע ישראל ,עד צאת נשמתם, הס מלהזכיר תמורה, הכל לשם שמיים, שמח היה ר' דוד לקיים מצוות, והייה רץ לקראתם כאייל, עלה לארץ בשנות השישים המוקדמות, מקצוע מיוחד ומקורי הייה בידו (מדרבי) תופר מזרנים הייה, וכך היה נוהג באותם השנים, לעבור בין בתי התושבים ולחדש להם את המזרנים, במיוחד לפני החגים, מעולם לא התמקח על מחירים, מה שנתנו לו קיבל, מבלי לרטון, ותיקי שדרות זוכרים את התקופה, שבה היו פורסים את צמר המזרנים לחומה של שמש, וממתנים לר' דוד לבוא לתופרם מחדש. בשנותיו האחרונות התפלל במורשת כמסדר תפילות, והיה אחראי גם לנקיונו הפיזי, ללא תמורה כמובן, מי לא זוכר אותו "ככרוז" של הסליחות עולה ויורד מדרגות להעיר אנשים לסליחות, ויש אומרים שהייה מעיר בו זמנית לכמה בתי כנסת, אלה היו הימים בהם האושר היה נסוך על פניו, הייה ממתין בסבלנות עד לסיום הסליחות בקטע של "אליך נשאתי עיניי שמע קול תחנוניי כגודל חסדיך", ואז הייה פורץ בתרגום מרגש בערבית ,בקול בוכים.
"ר' דוד ז"ל, הייה איש עניו ושפל רוח, הייה טוב בעיני אנשים ושמיים, שמא צדיק נסתר הייה בתוכנו ולא ידענו" מספר שלמה אוחיון מיוזמי ערב האזכרה, "ככל שידוע בשנותיו האחרונים חי כמעט בבדידות, סדר יומו היה קבוע, בית מורשת, מורשת בית, אלה אם כן הוא ניקרא לשבת ליד גוססים ללוות אותם בשעותיהם האחרונות עם קריאת תהילים בלתי פוסקת ומוכנות לקריאת שמע בעת הצורך, כך נהג עד שלפתע חלה )דלקת ריאות( עד למותו . בשל העובדה שהוא חי בבדידות לא רבים ידעו על מותו, ספק רב אם נערכה לזכרו אזכרה. על כן עלה הצורך לערוך ערב לזכרו ברוב עם , ולהעלות על נס את פועלו למען תושבי שדרות".
