אחרי קריירה צבאית עשירה בתפקידים בכירים, בין היתר כראש לשכת הרמטכ"ל בתקופה הראשונה של ירי הקסאמים ופינוי גוש קטיף וכן סגן מפקד אוגדת עזה, תא"ל אמיר אביבי הבין שעליו לפעול למען ביטחון המדינה גם באזרחות באמצעות ארגון "הביטחוניסטים" שייסד לפני כשנה. בראיון ל'דין וחשבון' לקראת השקת הפעילות בשדרות בכנס מיוחד (יום שני, סינמטק שדרות 19:30) הוא מסביר מה הפיתרון לעזה וכיצד בעזרת התושבים הם יוכלו להשפיע על מקבלי ההחלטות.
מי שחשב כי מבצע 'שומר החומות' יביא שקט ארוך טווח לגזרת שדרות וישובי העוטף גילה שהטרור מכיוון עזה ממשיך להרים את הראש ולא הולך להיעלם די בקלות מה שמוביל אותנו לתהות האם הסכם הפסקת אש ארוך טווח הוא הפיתרון? אם תשאלו את מייסד ארגון הביטחוניסטים תת אלוף במיל', אמיר אביבי שמכיר ממש מקרוב את הגזרה שלנו, יש רק פיתרון אחד שרבים חוששים לדבר עליו- כיבוש רצועת עזה מחדש. "אנחנו אומרים את האמת המקצועית, והיא שאם לא כובשים את עזה – אי אפשר לחסל את כל היכולת של חמאס" הוא מסביר בראיון מיוחד לקראת השקת פעילות הארגון בעיר שדרות שמהווה מבחינתו סמל למציאות הביטחונית העגומה. "אין פה פתרון טוב. הברירה היא בין רע ורע מאוד, וצריך לבחור את מה שרע פחות. זה אומר ליצור בעזה מעין 'מערכה בין מערכות', כפי שהיה בסוריה. להשאיר את בכירי חמאס על הכוונת, כי מי שירה למעלה מ־4,000 רקטות על ישראל הוא בן מוות, נקודה. חייבים לדכא את התהליך ההתעצמותי, ולא ליצור הבחנה בין עוטף עזה לתל־אביב".
בשבועיים האחרונים תושבי שדרות והעוטף שוב מצאו עצמם מתמודדים עם הטרור מעזה (יש שיטענו בצדק שהטרור לא פוסק לרגע). זה התחיל בירי של רקטה באמצע היום לעבר העיר שדרות שלא נענה בתגובת אש מיידית, המשיך באירועים על הגדר בקרבת נחל עוז בסוף השבוע עם הכישלון המבצעי החמור שבמהלכו נורה בראשו מטווח אפס לוחם מג"ב סמ"ר בראל חדריה והסתיים בירי מקלעים בלילה שפגעו במספר בתי מגורים בשדרות.
"אחת הטענות הכי מעצבנות ש"היו רקטות גם לפני ההתנתקות'"
אירועי הימים האחרונים, הוכיחו שוב כמה דין שדרות זה ממש לא דין תל אביב וירושלים ואת המשוואה הזו חייבים לשנות אצל המנהיגים שלנו אבל לפני כן כנראה שהשינוי צריך לבוא מהאזרחים כאן שמרביתם השלימו עם המצב שאחת לזמן מה יתרחש אירוע טרור. כדי לעורר שיח וליצור השפעה בהנהגה על העתיד הביטחוני של מדינת ישראל, במיוחד בגזרה הדרומית. מי שמבקשים לסייע בשינוי התודעה הם ארגון הביטחוניסטים שנולד לפני כשנה וחצי ופעילותו הורגשה היטב במבצע האחרון. כעת, ראשי הארגון שמשרדו הוקם בבנימינה שבצפון, מבקשים להקים שלוחה בשדרות מתוך תפיסה שבעיית עזה היא הבעיה הביטחונית הממשית הגדולה איתה מתמודדת מדינת ישראל.
מה ההיכרות שלך עם שדרות?
"יצא לי להיות בתפקיד של קצין הנדסה באוגדת עזה וגם סגן מפקד אוגדת עזה כך שההיכרות שלי עם שדרות היא מאוד מאוד קרובה, בנוסף הייתי ראש לשכת הרמט"כל בוגי יעלון אולי בתקופה הכי קשה של שדרות שהייתה היחידה שחטפה את ירי הרקטות בשנים 2004-2005, אני מזכיר ללא מיגון, ללא כיפת ברזל ואפילו לא כריזה.
"אירוע שאני זוכר במיוחד זה המוות של שני הילדים דורית בינסאן ויובל אבבה, בעקבות המקרה הקשה יצאנו למבצע "ימי תשובה" שהתמקד באזורים של בית חאנון, בית לאהיא ומחנה הפליטים ג'בליה שהיוו אתרי השיגור העיקריים של רקטות קסאם על העיר שדרות. לא אשכח את שיחת הטלפון שקיבל בוגי מראש הממשלה שרון "דם יהודי נשפך, תצאו למבצע לעקור את הטרור. באמת חוויתי את שדרות בתקופות הקשות ואני חייב לומר גם בתקופות של הפריחה המדהימה של העיר בשנים האחרונות".
כפי שציין קודם, תת אלוף במיל' אביבי הכיר את שדרות מתקופת תוכנית ההתנתקות. "על הרעיון של תוכנית ההתנתקות אני והרמטכ"ל שמענו מהתקשורת. כמה ימים אחרי זה הייתה ישיבת קבינט שבה ישבתי ואני יכול לומר שבוגי התנגד נחרצות לתוכנית, ואז שרון אמר שהוא החליט, וזהו – הולכים לצאת מכל היישובים ברצועה. בוגי אמר לו בצורה ברורה: אם אתה יוצא ככה מעזה, ומחבר אותה למצרים – תוך שנה עזה תהפוך להיות חמאסטן. אגב ההתנגדות של יעלון עלתה לו בהארכת כהונתו לשנה רביעית".
לצערנו מאז עברנו עוד עשרות סבבים, מבצעים מלחמה ונדמה שעברו 16 שנים מאז פשוט כלום לא השתנה?
"נכון, המציאות רק הלכה והחמירה ומי שחושב שבמתכונת הנוכחית ישתנה משהו – פשוט טועה. בינתיים אנחנו מגיעים פעם אחר פעם לאותה נקודה עם מבצע צבאי כזה או אחר והדבר הזה חייב להיפסק בהכרעה ברורה של הטרור".
"על הרעיון של תוכנית ההתנתקות אני והרמטכ"ל שמענו מהתקשורת. כמה ימים אחרי זה הייתה ישיבת קבינט שבה ישבתי ואני יכול לומר שבוגי התנגד נחרצות לתוכנית, ואז שרון אמר שהוא החליט, וזהו – הולכים לצאת מכל היישובים ברצועה. בוגי אמר לו בצורה ברורה: אם אתה יוצא ככה מעזה, ומחבר אותה למצרים – תוך שנה עזה תהפוך להיות חמאסטן. אגב ההתנגדות של יעלון עלתה לו בהארכת כהונתו לשנה רביעית".
כאיש צבא שהכיר את הגזרה, אתה יודע לשים את האצבע איך הגענו לזה שעשרים שנה המציאות הביטחונית כאן לא משתנה?
"אני סבור שהמציאות הביטחונית בשדרות והעוטף נולדה בכלל בהסכמי אוסלו שבמסגרת הייתה נסיגה ממרכזי הערים הפלסטיניות בגדה וכן בעזה. בעיניי, חתימת הסכמי אוסלו היא האקט החמור מכולם. זו הנקודה שיצרה את חוסר השליטה. ההחלטה לצאת מהערים ולא לפעול בתוכן, היא שהביאה להתעצמות צבאית מטורפת ברצועה. בעצם ביום שיצאנו ממרכז עזה אפשרנו לארגונים קיצוניים להתחיל לתכנן ייצור רקטות והברחת נשק שהופנה לישובי גוף קטיף".
ההנחה הקיימת בתודעה שלנו שגם לפני ההתנתקות ירו רקטות על שדרות אז אין קשר ליציאה מעזה?
"אחת הטענות הכי מעצבנות היא 'היו רקטות גם לפני ההתנתקות'. עובדתית בשטח המציאות היא שהייתה התנתקות א' והתנתקות ב'. התנתקות א' היא בעצם היציאה ממרכזי הערים ששינתה את המציאות באופן החמור ביותר. היא ששברה את מאמץ ההגנה על ההתיישבות. עד אוסלו, האיום הכי גדול ברצועת עזה היו אבנים. ברגע שאפשרנו להם הם בנו איומים חדשים ופעלו בטרור רצחני נגד מתיישבי גוף קטיף. אני הרי הייתי שם, ברגע שצה"ל יצא מרפיח העזתית במסגרת הסכמי אוסלו, החלו לחפור שם מנהרות לכיוון רפיח המצרית. אני כקצין הנדסה עסקתי בחשיפת המנהרות, ומצאנו יותר מעשרים כאלה בציר פילדלפי. אנחנו התעסקנו רק עם התווך, שזו פעילות הרבה יותר מורכבת מאשר כשיש לך אפשרות להגיע אל הקצה, אל הבית ברפיח שממנו יוצאת המנהרה. הם שיגרו פצצות מרגמה וחפרו מנהרות תופת גם אל העמדות שלנו, והצליחו ליצור לחץ קשה על ההתיישבות. ואז עלתה הטענה שיש לצאת מרצועת עזה, כי לא מצליחים להתמודד עם היקפי ירי המרגמות והפיגועים שסופגים היישובים. אבל למה אלו קרו? בגלל אוסלו.
לחזור למדיניות הסיכולים ולתכנן בעתיד לכבוש את הרצועה
מי הם הביטחוניסטים? הביטחוניסטים הוא ארגון של מעל אלפיים קצינים בכירים, מפקדים ולוחמים מכלל זרועות הביטחון שקמה על מנת להגן על צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל באופן שיאפשר את קיומה ושגשוגה לדורי דורות. הביטחוניסטים פועלים בזירות השונות – בתקשורת, במחקר, בחינוך, מול מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם. אלפי חברי תנועת הביטחוניסטים משתתפים באופן פעיל במאמץ להבטיח את ביטחון ישראל והעם היהודי בהסתכלות ארוכת טווח ורב דורית במטרה לוודא שאש הציונות תמשיך לבעור.
למה בכלל הקמת את הביטחוניסטים, מאיפה בא הרעיון?
אני חושב שאולי מה שהשפיע עליי להקים את הביטחוניסטים היה סיפור ההתנתקות מעזה ופינוי גוש קטיף. אני חושב שכבר אז הבנתי שהישועה לעם ישראל, לביטחונו ארוך הטווח, לא תבוא ממערכת הביטחון ולפעמים גם לא מהממשלה. כי ראינו שהמערכת הזו יכולה להתכופף בשנייה מול כל מיני גחמות. אני מאמין שגם היום, אם יבוא ראש ממשלה ויאמר שהוא עוזב את בקעת הירדן ומפנה את ההתיישבות ביו"ש – מערכת הביטחון תתיישר עם ההחלטה שלו, למרות שהיא יודעת, מבחינה מקצועית, שהמשמעות היא יצירת תנאים להשמדה פיזית של מדינת ישראל".
איזו משמעות יש למערכת הביטחון אם היא לא מצליחה למנוע מהלכים שפוגעים בביטחון שלנו?
"למערכת הביטחון יש משמעות גדולה בשמירה על הביטחון שלנו אבל לצערי המערכת הזאת לא מתעסקת בשאלות ארוכות טווח כי בעיניהם זה עניין פוליטי לכן התפקיד שלנו כגוף אזרחי היא לנסות ולהשפיע על ההנהגה שלא תחזור על טעויות שנעשו בעבר. לכן גם כשעלתה לראשונה התוכנית של טראמפ שבמסגרתה הייתה אמורה להיות החלת ריבונות תמכנו בה מתוך אמונה שזה חזק את הביטחון. אם מסתכלים על התיישבות כעל נטל ביטחוני, זה פשוט לא נכון. אין אפשרות להחזיק שטח בלי התיישבות. אם היו מביאים עכשיו עוד מיליון מתיישבים ליהודה ושומרון, זה רק היה מחזק את הביטחון של מדינת ישראל. ויחד עם זאת, אני לא רוצה לשלוט על שני מיליוני פלסטינים. אני רוצה שהם ישלטו על עצמם, כפי שזה קורה ביהודה ושומרון היום".
לדבריו של אביבי "המטרה של הביטחוניסטים היא לוודא קודם כל שהטעויות שנעשו בעזה לא יעשו במקומות אחרים, דבר שני לעזה להציע פיתרונות".
מה אתה מציע?
"אני חושב שהצבא צריך להיערך להשתלטות על עזה כי בטווח הארוך לא יהיה מנוס. בינתיים, הדבר היחידי שיכול להרתיע את העזתים זה חיסול בכירים ואני אומר שזה הדבר שהכי מפחיד אותם".
מצד אחד אתה צודק, מצד שני יש לזה מחיר, האזרחים יסבלו מעוד סבב ועוד סבב?
"ועד היום לא היה לנו עוד סבב ועוד סבב?. ברגע שמדינת ישראל תפנים שככה או ככה אנחנו נחטוף את הרקטות כי בכל פעם שהחמאס יתעצם מספיק הוא ישתמש בנשק נגדנו, זאת אם גם ככה זה קורה צריך לפעול במדיניות חיסולים, זה השפה שהם מבינים. רק ככה אפשר לייצר הרתעה אמיתית. צריך להעביר להם מסר ברור שבכל פעם שהם מרימים את הראש אנחנו נפגע ישירות בבכירים שלכם, בראש של המנהיגים, זה מרתיע מאוד וזה משהו שמערכת הביטחון פשוט לא עושה אותו. למשל במבצע שומר החומות אנחנו המלצנו לא לסיים ולהגיד שקט תמורת שקט ואז אחרי שלוש שנים עוד הפעם יוצאים למבצע, אמרנו צריך לאמץ את המודל הסורי שם אנחנו כל יום פועלים ומסכלים התעצמות ותאמין לי שאם נפעל כך תהיה הרתעה. חייבים לצאת מהקיבעון של שקט תמורת שקט".
יש לכם שאיפה להשפיע גם על מה שקורה בתוך הצבא?
"אני חושב שהביטחוניסטים כבר היום משפיעים על הצבא. הובלנו למשל קמפיין בנושא הגנבות מבסיסי צה"ל, ובסופו של דבר ביקשו שנשתלב בעבודת המטה שהצבא עושה כעת בנושא הזה. במהלך מבצע 'שומר החומות' הטלוויזיות בכל החמ"לים של צה"ל היו דלוקות, וכשאנחנו באולפנים הצגנו תפיסה לאן נכון להתקדם, זה הביא לשיח בתוך הצבא".
בשבוע הבא תקיימו כנס בשדרות, מה הבשורה שלכם לתושבים?
"אנחנו מאמינים שהיכולת שלנו להשפיע היא בסוף לרתום את עם ישראל בצורה כזו שאנשים מבינים את צרכי הביטחון של ישראל ואת הערכים שמובילים אותנו. לא משנה מה הרקע של כל אחד, בסוף סוגיית הביטחון של ישראל נוגעת לכולנו וכולנו צריכים להיות כוח שעומד אל מול הממשלה כדי לומר להם בצורה ברורה – בביטחון שלנו לא משחקים, לא עכשיו ולא בעתיד".
האם יש לכם מטרות פוליטיות?
"הפוליטיקה רחוקה מאיתנו, כולנו אנשי ביטחון שאכפת לנו מהעתיד של מדינת ישראל. אנחנו באים להקנות ערכים וידע בתחום הביטחוני. אנחנו קוראים לתושבים להצטרף אלינו, להיות חלק מאיתנו כי בסוף, דרך העוצמה הציבורית שניצור, נוכל להשפיע על מקבלי ההחלטות להבטיח את הביטחון של הילדים שלנו והנכדים שלנו".