כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, שבמהלכן הונצחו הנרצחים והנופלים בעשרות יוזמות מקומיות, אנדרטאות ואתרי זיכרון ברחבי עוטף עזה, עושה המדינה צעד משמעותי בדרך להסדרת ההנצחה ברמה הלאומית. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה השבוע פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה, שנועדה לרכז את תיעוד אירועי 7 באוקטובר והנצחתם במסגרת ממלכתית אחת.
הצעת החוק, שעל גיבושה עמלו במשך קרוב לשנתיים בני משפחות שכולות, משפחות חטופים, שורדי הטבח, נציגי יישובי העוטף, משרדי הממשלה ואנשי מקצוע, קובעת כי מדי שנה יצוין יום זיכרון ממלכתי בכ"ד בתשרי. בנוסף ייערך טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד ובמערכת החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות שינחילו לדורות הבאים את זיכרון הטבח ומעשי הגבורה.
במרכז החוק עומדת הקמת רשות זיכרון ממלכתית, שתקים אתר הנצחה מרכזי בנגב המערבי, מוזיאון וארכיון לאומי, ותהיה אחראית על תיעוד, שימור והנצחת אירועי 7 באוקטובר והימים שלאחריהם. מועצת הרשות תמנה 13 חברים, ובהם נציגי משפחות שכולות, שורדי המסיבות, חטופים ששבו ובני משפחותיהם, נציגי יישובי העוטף ובהם גם שדרות ואופקים, לצד נציגי משרדי הממשלה. עוד נקבע כי פעילות הרשות תיעשה בשיתוף הציבור, לרבות משפחות הנרצחים, השורדים ונציגי היישובים.
אחד הסעיפים המרכזיים שנוספו במהלך החקיקה נוגע למיגוניות בציר 232. בעקבות מחלוקת בין משפחות שכולות, גובש מתווה שלפיו כל רשות מקומית שתבקש להעביר מיגונית שבה התרחשו אירועי הטבח תחויב לדווח על כך לוועדת החינוך של הכנסת, לאחר קיום הליך של שיתוף הציבור. חלק מהמשפחות ביקשו להשאיר את המיגוניות במקומן בטענה שמדובר באתרי זיכרון שאסור להזיזם, בעוד אחרות ונציגי הרשויות תמכו בריכוזן באתר הנצחה מרכזי, בין היתר בשל הקושי לחיות לצד אתרי הטבח ובשל שיקולי בטיחות.
על פי נתוני משרד ראש הממשלה, בהחלטת ממשלה משנת 2024 הוקצו במקור כ־130 מיליון שקלים להקמת תאגיד ההנצחה הלאומי, אולם לאחר קיצוצים עומד התקציב כיום על כ־100 מיליון שקלים. התקציב הסופי של רשות הזיכרון ייקבע בהמשך.
לאחר קרוב לשנתיים של דיונים, שבמהלכם שולבו הערות המשפחות השכולות, השורדים ונציגי יישובי העוטף, צפויה הצעת החוק לעלות כבר בשבוע הבא לאישור סופי במליאת הכנסת. אם תאושר, לראשונה תהיה למדינת ישראל רשות ממלכתית אחת שתהיה אחראית על הנצחת אירועי 7 באוקטובר, הקמת אתר הנצחה לאומי ושימור זיכרון הנרצחים ומעשי הגבורה לדורות הבאים.
יו"ר ועדת החינוך לשעבר, ח"כ יוסף טייב, שהמשיך להוביל את החקיקה גם לאחר שסיים את תפקידו, אמר: "עברנו שנתיים אינטנסיביות. היו סוגיות קשות בוועדה ונשמעו פה אמירות קשות אחד כלפי השני, הכול כדי להגיע לחוק עם הסכמות רחבות. הצלחנו להביא חוק ממלכתי שמטרתו להנחיל לדורות הבאים את זיכרון הטבח ולהנציח את מעשי הגבורה שהיו בשבעה באוקטובר. יכול להיות שלא כולם יצאו מרוצים, אבל יש פה אמירה ברורה מהבית הזה שבשבעה באוקטובר אין ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה. מה שעמד בראש מעיניי הוא השורדים, משפחות הנופלים והנרצחים בידי בני עוולה, שגם הם לא הפרידו בין ימין לשמאל ובין דתי לחילוני. יש לנו ארץ אחת, תורה אחת, ונתפלל שנסתכל קדימה בלי לשכוח את מה שהיה."
נעמה נבון, אימו של גל ז"ל שנרצח במסיבת הנובה, בירכה על אישור החוק ואמרה: "הצעת החוק הזאת נותנת לי באופן אישי קצת שקט בתוך השבר הגדול שהחיים שלנו נפלו אליו. בשנים האחרונות הייתה לי תחושה שהכול הולך ונשכח. המחשבה שהילדים האלה יישכחו מדירה שינה מעיניי, ולכן הצעת החוק הזאת כל כך חשובה."
יואל אלבז, שהוביל את החקיקה מטעם משרד ראש הממשלה, הוסיף: "זה תאגיד שלא קם כמותו בישראל עד היום. יש לו תפקידים פנומנליים והמנגנונים שלו יאפשרו לו גם לצלוח קשיים בדרך."