"באמצעות הספר אני מנגיש לילדים את חשיבות הניקיון"

לא מעט תקציבים הופנו בשנים האחרונות בישראל כדי לשפר את איכות הסביבה במסגרת המאמץ הבינלאומי לשמור על כדור הארץ. גם לא מעט מיזמים פועלים במערכת החינוך כדי לעורר מודעות בחברה שלנו אך למרות זאת עדיין אנחנו נתקלים בתמונות של הרי זבל שנותרים בשמורות הטבע וגם לא מעט פסולת שמתפזרת בפארקים עירוניים.

"כמובן שיש הרבה מה לעשות בנושא הזה אבל זה חייב לבוא ביחד" מתאר משה מוספי בזמן שאני צועד איתו בשבילי קיבוץ ניר-עם, "אנחנו כחברה גם צריכים לעודד ולהטמיע את הנושא כדי שלא ניתקל במראות של פסולת מפוזרת בכל עבר אבל גם המדינה והרשויות חייבים לתת כלים בהצבת פחים וכו', אני יודע שהושקעו לא מעט משאבים אבל זה לא יכול לעבוד בלי זה. הרבה פעמים אנחנו נתקלים באנשים ששותים איזה פחית שתייה או בנאדם שעישן סיגריה, אין לו מענה איפה לזרוק אז הוא זורק בחוץ. כמובן שצריך לתת מענה אבל צריך שתהיה מודעות לא לעשות את זה".

מקדיש את זמנו בחינוך לניקיון

את משה מוספי רבים בשדרות ושער הנגב מכירים כמוני מעולם הכדורגל והחינוך הגופני. מוספי שגידל ילדים ספורטאים גם בענף הכדורגל וגם בענף הכדורסל חינך במשך עשרות שנים את ילדי שער הנגב בבית הספר במסגרת תפקידו כמורה לחינוך גופני אבל עבור רבים כמוני הוא היה ויישאר "מאמן הכדורגל" שהוביל בתקופות היפות של שנות השבעים את החיבור לקבוצה המאוחדת הפועל שדרות-שער הנגב" שנחשבת עד היום לסיפור ההצלחה הגדול בהיסטוריה האזורית. "זו הייתה תקופה נפלאה של שיתוף פעולה שהיה יוצא דופן באותה תקופה בין שדרות לשער הנגב. מאז ומתמיד הייתי בנאדם של חיבורים ואני מחובר מאוד לשדרות ולאנשיה" הוא נזכר השבוע, "אני עד היום זוכר שבמסגרת שיתוף הפעולה יצרנו הסכם שאפילו לא נחתם בדף, את האימונים נעשה בשער הנגב ואת המשחקים בשדרות. דור של שחקנים מוכשרים יצא מהחיבור הזה שהתחיל בקבוצות נערים ונוער וכמובן המשיך בקבוצת הבוגרים".

מעבר לזה, מוספי אימן את מכבי שדרות בראשית דרכה (סוף שנות התשעים) ובשנים האחרונות עד שפרש אימן בכל שכבות הגיל, מגיל חמש ועד הנוער כך שרבים רבים באזור שלנו זכו להכיר את האישיות המיוחדת שלו. "כמובן שרבים מכירים אותי מהכדורגל אבל במשך עשרות שנים הייתי מורה לחינוך גופני כך שבסך הכל נהניתי מאוד לעסוק בתחום" הוא נזכר השבוע. "כמובן שכיום אני כבר לא מאמן כדורגל אבל הרבה שנים נהניתי מאוד לעבוד עם הילדים ולהיות שותף ללא מעט מיזמים יפים וחשובים כמו של מרכז פרס לשלום יחד עם מאיר עזרן. זכיתי אפילו לייצג את המיזם במונדיאל 2010, שם אגב קרה משהו שמאוד מתקשר לנושא שלשמו אנחנו נפגשים- אני זוכר שממשלת יפן דאגה לצייד את אלפי אוהדיה בשקיות כדי שבסיום המשחק הם יאספו את הפסולת".

לפני כעשור מוספי יצא לפנסיה מעבודתו כמורה לחינוך גופני אך המשיך להיות פעיל מעט בכדורגל ובעסק קטן של "ניידת לפעילויות ספורט". בשנים האחרונות, כמו בתחילת דרכו בניר עם הוא חזר לנהוג על הטרקטור הוותיק כנראה בקיבוץ, הפעם לא כדי לעבד את האדמה אלא לשמור עליה במרחב של הקיבוץ. "מאחר ויצאתי לפנסיה והיה לי הרבה זמן פנוי אז פנוי אליי מהקיבוץ והציעו שאולי אהיה "החצרן" של הקיבוץ, זה כל כך אפיין את האישיות שלי שאני זרמתי עם הרעיון מייד בלי להסס. חצרנות זה תפקיד שקיים כמובן במינוח אחר בכל רשות, מישהו שהוא דואג לשמירה על הניקיון ואחראי על הקשר מול המועצה המקומית לדאוג שיהיו לתושבים את הכלים לקיים את השמירה על הסדר והניקיון, כמובן נושא המחזור וכו".

וכך מדי בוקר החל מוספי לרתום את הטרקטור לעגלה ויצא לעבודה ברחבי הקיבוץ. "הניקיון תמיד היה בראש מעייניי, בכלל היום זאת לא עבודה קלה לשמור על ניקיון כי לא כולם ממושמעים בנושא, צריך גם להודות שלא בכל מקום יש פח אשפה שמאפשר זאת אבל זה לא אומר שפסולת צריך להשליך לרצפה או בפארק".

מהר מאוד מוספי לא הסתפק רק בסיור שלו ברחבי הקיבוץ ואיש החינוך שבו נכנס לפעולה. "בשלב מסוים יצרתי קשר עם מערכת החינוך של המועצה שאני אקח את כיתות א' עד ו' של הקיבוץ כנאמני ניקיון, יצרנו משהו קהילתי וערכי חשוב, אפשר לומר שחיברתי בין הרקע שלי בתחום החינוך לנושא הניקיון ואיכות הסביבה שאני נורא מאמין בו. שיתוף הפעולה איתם היה פנטסטי, הם היו מעורבים וגילו אכפתיות מדהימה למקום שהם חיים בו והרבה בזכותם כל מי שהסתובב או ביקר בקיבוץ יכול היה לחוש את האווירה הנקייה והנעימה"

ספר נולד

לצד לא מעט יוזמות שמתקיימות במערכת החינוך, החליט מוספי ליזום רעיון משל עצמו ולנסות להטמיע את הנושא החשוב כבר בגני הילדים.

"המטרה שלי הייתה להכניס שותפים כדי להטמיע את זה בקהילה כדי שלא נסתובב סביב עצמנו, זה לא מספיק רק לקיים איזה מיזם חד פעמי של מבצע ניקיון אלא להשריש את זה כבר בגן הילדים. כמו שאני מקנה יסודות במשחקי כדור אז כך גם נושא הניקיון ואיכות הסביבה אני מרגיש שצריך להקנות יסודות מגיל צעיר מאוד כדי שהילדים האלה שיהיו גדולים זה כבר יהיה מוטמע בהם", מסביר מוספי וממשיך: "אם לא נלמד את הילדים היום לשמור על ניקיון ואיכות הסביבה בעתיד נהיה כולנו בצרה צרורה. מגיל קטן חייבים ללמד על הסכנה שיש לכדור הארץ למקום שבו אנחנו חיים. לאשפה שאנחנו אוספים לוקח המון שנים עד שהיא מתכלה לכן צריך גם לעודד את הניקיון וגם את המחזור כדי שכדור הארץ שלנו לא יפגע ונוכל להפיק ממנו את המיטב".

מוספי לא מסתפק רק ביוזמה מקומית והחליט לעשות מעשה- לכתוב ספר ילדים כדי להנגיש כבר בגן הילדים את הנושא שהוא כה מאמין בו. "מדי בוקר אני יודע לסיבוב שלי" הוא מתאר את מה שהוביל לרעיון להוציא לאור ספר "סבא נאמן ניקיון". "בשלב מסוים אני עובר עם הטרקטור ליד גן אורן, הילדים היו בחצר והתלהבו מהעניין, הם נופפו לשלום וקראו בשם שלי "משה משה", עצרתי כדי להתייחס אליהם, התקרבתי ושאלתי לשלומם, הם ענו שהכל בסדר וביקשו שארים צעצועים שנפלו להם מחוץ לגדר ואז אני רואה לכלוך ושאלתי למה מלוכלך פה, מה עושים עם הלכלוך והם ישר ענו לפח האשפה וזה הדליק לי לראשונה רעיון אבל בעיקר הבנה שאם אני רוצה להגביר את המודעות זה רק דרך הילדים האלה. באמצעות הספר אני מנגיש לילדים את חשיבות הניקיון".

בספר צבעוני ומאויר בכישרון רב על-ידי בר פביאן שאותו ערך גל חן אורן מאמין מוספי שהוא יוכל להעביר את המסר שלו. . אני רוצה להפיץ את זה קודם בבית שלי שזה ניר-עם, ישובי שער הנגב ושדרות. מאוד רוצה שזה יעבור לגני הילדים, מוכן אפילו להגיע להתארח בגנים כדי לדבר אל הילדים ולתרום את חלקי בנושא. השאיפה שלי שזה יגיע לכל גני הילדים בארץ, אני מאוד מאמין שאם נטמיע את זה כבר בגיל הזה נראה תוצאות בעתיד בזכותם".