כבר עשרות שנים שחורשת העצים בפאתי רחוב הנחלים אשר מסמלת יותר מהכל את התקופה הראשונה של שדרות די מוזנחת ולא מנוצלת מספיק לטובת התושבים. בקרוב, החורשה שגובלת עם מפעלי שער הנגב תיעלם ברובה לטובת מיזמים נוספים שייתנו מענה בתחום המסחר, התעסוקה ואף מעונות לסטודנטים שלומדים מעבר לכביש במכללת 'ספיר'.
מצד אחד, מדובר בחורשה מוזנחת גם כך שהפכה מוקד להשלכת פסולת ואף מדי פעם זולגים אליה מי שפכים מהמפעלים הסמוכים כך שכל שימוש אחר יכול אולי להיטיב עם הקרקע. מצד שני, אי אפשר לחשוב על בנייה ופיתוח ולהתעלם לחלוטין מהצורך של חורש טבעי בליבה של עיר במיוחד כאשר היא נקראת בשמה כציון לשדרת עצי האיקליפטוס שניטעו על ידי הקרן הקיימת אי שם בשנות החמישים.
"אני הגעתי לשדרות בשנות החמישים, גדלתי בפחונים של המעברה שהוקמו לא הרחק מכאן" מספר דוד מימון שמוחה על התוכניות המתגבשות במתחם הזה. " בנינו את הבית שלנו בהמון יזע, פתאום אחרי חמישים שנה לקחת מקום שאמור היה להיות פנינה של טבע ולהפוך אותו לאזור של נדל"ן תמורת בצע כסף, אי אפשר רק לחשוב על בניה ובניה, צריך גם לשמר את הטבע. הרי הייחודיות של שדרות שיש לה גם מרחב של טבע אי אפשר שאנחנו נהיה בצפיפות כמו שחיים במרכז. אני מצפה מהנהגת העיר לחשיבה אחרת".
פנינת טבע מראשיתה של שדרות
כידוע, העיר שדרות כמעט הכפילה את שטחה בעשרים השנים האחרונות. הסכמי הגבולות של השנים האחרונות מול המועצה האזורית שער הנגב הביאו לבנייתם של לא פחות מ-11 שכונות מגורים חדשות והיד כמובן עוד נטויה סמוך לכביש 34 עד שטחי קיבוץ אור הנר. בצל הגידול, בעיריית שדרות התלוננו לא אחת על מחסור בעתודות קרקע, כך למשל התקשו למצוא קרקע לבניית אצטדיון כדורגל נוסף במשך מספר שנים עד שהסוגיה הגיעה לפיתרון בהסכם הגבולות האחרון.
בנוסף, כפי שנחשפנו לאחרונה התנהלה מלחמה של ממש על קרקעות חקלאיים של קיבוצי שער הנגב. לפני כשבועיים הממשלה אישרה את התוכנית של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לספח לשדרות עוד 4 מתחמים, הראשון מעבר לכביש 333 החדש שנמצא בביצוע, קרי ליד כפר איבים, שטח נוסף באזור התעשייה לכיוון קיבוץ דורות. השטחים שעוררו התנגדות נחרצת של שער הנגב הם שטחי החקלאות השייכים לקיבוץ ניר-עם, מתחם אחד בין הרכבת למכללת ספיר, מתחם נוסף מעבר לקו הרכבת, סמוך לצומת שער הנגב-מפלסים. בעוד בשדרות טוענים כי אין להם עוד לאן לבנות, בשער הנגב הסבירו כי יתכן וזה יהיה המצב בעוד עשר שנים ואז יהיה ניתן לדון עליהם. בסופו של דבר נפל הפור בהחלטת ממשלה.
בחזרה לחורשת העצים הסמוכה לרחוב הנחלים. כזכור, משם הייתה הכניסה היחידה לשדרות בתחילת דרכה מכביש 232. למעשה זו הייתה חורשה פעילה מאוד לקמפינג עם מתקני ספורט ושעשועים אך עם התפתחות העיר בשנות ה-90 היא הוזנחה לגמרי והפכה בעיקר נחל זורם של מי שפכים והשלכת פסולת פיראטי. לפני כעשר שנים בוצע בחורשה שינוי כאשר נסללו בה מסלולי אופניים ומסלול להולכי רגל בעיקר כדי לאפשר לסטודנטים דרך קיצור למכללה אבל זה מעט מדי למקום עם פוטנציאל הרבה יותר גדול. "כבר הרבה מאוד שנים אנחנו פונים לעירייה בבקשה שיהפכו את המקום הזה ליותר נקי ומטופח אבל לא קורה שום דבר" מסביר שמריהו נגר שמתגורר ברחוב משנות השמונים. "תסתכל שם" היא מצביע אל עבר פינות הישיבה, "יש כאן כמה ספסלי ישיבה ופינת נוי שדיירים אכפתיים בנו, רצו קצת לטפח את המקום כי אין להם פארק משחקים בשביל הנכדים שבאים לבקר. הכי מצחיק שפעם פניתי לעירייה לבנות לנו כאן גן משחקים, מה התשובה הייתה: "למה לכם גן שעשועים, יפריעו לכם לנוח", פשוט הזוי".
לדבריו של נגר, אם לא די בכך שפניותיהם לטפח את החורשה לא נענינו עד היום, לאחרונה נודע להם כי לעירייה יש תוכניות אחרות לגמרי. "כבר הרבה זמן יש שמועות שהולכי לבנות כאן כל מיני פרויקטים ואף אחד לא אומר לנו שום דבר" הוא מסביר, "אחד החבר'ה הצעירים כאן עשה בדיקה באתר של המנהל וגילה שביצעו שינויים בתוכניות ורוצים להרוס את החורשה לטובת בנייה של מגורים, בעצם מעדיפים לתת לכרישי נדל"ן להרוויח ולא חושבים על איכות החיים שלנו, לתת לנו ולילדים שלנו ליהנות קצת מסביבה טבעית".
דוד מימון הוסיף: "הרי הסמל של שדרות הם חורשות העצים למה להרוס את זה? תראה איזה יופי עשו בחורשת שדרות (פארק עזריאלי) הרי אפשר היה לבנות שם עוד מגדלים אבל השקיעו וטיפחו את המקום וכל התושבים נהנים ממנו. גם כאן אפשר היה לטפח את המקום, לשתול דשא אולי אפילו פינות מנגלים, ספסלים, במה לאומנים כמו שבעבר היינו מבלים בכפר איבים".
נגר חיזק את דבריו: "מה אנחנו מבקשים- אל תיקחו לנו את הטבע. לפי מה שאני מבין בעקבות ההחלטה האחרונה יש לשדרות מספיק שטחים לבנות עליהם".
בינתיים, אל חורשת העצים מגיעים מדי שבוע ילדים לחוג סיירות של קק"ל, לומדים על הטבע ונהנים מחוויה גדולה הכוללת אפיה בטאבון. מלבד זאת, המקום הפך להיות אטרקציה עבור סטודנטים שלומדים צילום. "אני נהנה לראות את הילדים מגיעים ליהנות מהטבע" מספר שמריהו נגר, "חבל אם ייקחו מהם את האפשרות הזאת. אני מסתכל מסביב לשדרות ולא נשארו הרבה מקומות כאלה, אני מאוד מקווה שבעירייה יתעשתו ויסתפקו בשיקום החורשה והפיכתה מקום בילוי מרכזי למשפחות בשדרות ולא עוד מבני מגורים ומסחר, יש מספיק מקומות איפה לבנות".
התוכנית: מגורי סטודנטים, תעסוקה ומסחר
כאמור, החורש הטבעי עליו מדברים דיירי רחוב הנחלים הוא מסתבר שטח עצום שבעיריית שדרות מחפשים בנרות כדי לפתח בתווך הזמן הקרוב ולא בעוד עשר שנים, במיוחד שמדובר בשטח שנמצא לא רחוק מפארק ספירים המתפתח על כביש 232 ומכללת ספיר.
חשוב לומר שבסמוך לחורשה נמצאים כמה ממפעלי שער הנגב שמהווים כבר מטרד, במיוחד מפעל עוף קור שממנו מעת לעת נודפים ריחות חריפים במיוחד. נזכיר, בשנים האחרונות אף הוגשו תלונות רבות על מטרדי רעש וריח. "מדובר בתכנון ישן של שנות החמישים אז הקימו את שדרות בסמוך למפעלים של שער הנגב, היום אין מקום למפעלים בקרבת אזור מגורים" אומר אחד הדיירים. "לריח והרעש של עוף קור לצערי אנחנו רגילים כבר ארבעים שנה, מה שמתכננים לנו מול הבית יפגע לחלוטין באיכות החיים שלנו"
בתוך כך, צללנו אל התוכניות שהופקדו במנהל התכנון ומתברר כי אכן חלקו יוקצה לטובת בניית מגורים אבל כפי שראינו בפרויקטים אחרים בעבר, בניין של 2 קומות עשוי להשתנות לרב קומות וזה משהו שמטריד מאוד את דיירי הנחלים. "התכנית מגדירה מסגרת תכנונית שתאפשר פיתוח אזור תעסוקה ומסחר היוצא ממרכז העיר הקיים לאורך רחוב הנחלים מזרחה לאזור התעשייה, ויחבור לאזור התעסוקה החדש בצומת עתידית לכביש232ולאזור התעשייה ממזרח" נכתב בתיאור התכנון, "בצידו הדרום מערבי של הכביש ייבנו מבני תעסוקה עם חזית מסחרית בקומת קרקע. בתא השטח יהיו גם מגורי סטודנטים. מצפון מזרח לכביש, וגם מבנה תעסוקה. מצפון לו מיועדים תאי מבנה ציבורי ושצ"פ בראש הגבעה. בחזית בנייני המגורים הקיימים, לאורך הצד הצפון מזרחי של רחוב הנחלים, תותר חזית עם הוראה מיוחדת לתעסוקה לבעלי מקצועות חופשיים בקו בניין0".
יש לציין כי לתוכנית המוצעת צורפו חוות דעת סביבתיות בעניין הרעש, אקוסטיקה ועוד. מדובר ברעש של מכוניות חולפות בכביש 232 וכן הרעש ממפעל עוף קור. כמו כן, ניתנה חוות דעת בנוגע לפגיעה בנוף. "התכנית נצפית מכיוון כביש 232 וכביש 34 , אולם אינה צפויה להוות מפגע נופי נוסף שכן מדובר בשטח מופר בחלקו, צמוד דופן לשטח עירוני בנוי" נכתב בין היתר בנספח לאיכות הסביבה. "חורש עצי האקליפטוס אשר נמצא בחלקו הצפוני מערבי של שטח התכנית מומלץ לשימור ושילוב בתוך הבינוי והשטחים הפתוחים. צמידות הדופן של אזור התעשייה לשכונות המגורים מצפון, עלול ליצור מפגע נופי לתושבי השכונות".
גם בנוגע למרחק הקרוב למפעל עוף קור (עוף עוז כיום) בוצע ניתוח מיוחד לאור העובדה שהמפעל מחזיק ברשותו גם מיכלי אמוניה מסוכנים. "קיים סיכון שאם יתממש תרחיש הסיווג עלולה להיות פגיעה באוכלוסייה" נקבע בדו"ח ההמלצות בשנת 2018. "המפעל נדרש לערוך סקר סיסמי למערכת קירור באמוניה היות והוא מסכן אוכלוסייה בעת רעידת אדמה.
בענייןזה נציין כי לאחר שביצעו בדיקה מעמיקה נקבע המרחק הרצוי שיש לשמור בין המפעל לאזור המגורים הוא כ-314 מטרים, על התוכנית המקורית המרחק עומד על 50 מטרים בלבד לכן נדרשו לבצע שינוי מרחק.
כך או כך, תושבי רחוב הנחלים טוענים כי מזה תקופה ארוכה הם מנסים לקבל תשובות ברורות באשר לגורל אזור מגוריהם. "אנחנו לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים, לא נשתף פעולה עם נזק לחורשת עצים. נתנגד נחרצות לכל שינוי שיפגע באיכות החיים שלנו. הציפייה שלנו שלא יקבלו החלטות מבלי להידבר איתנו".
מעיריית שדרות נמסר: "עיריית שדרות משקיעה רבות בהקמת מתחמי תעסוקה ומסחר בעיר לטובת התושבים, הן לצורך יצירת מקומות תעסוקה והן מסחר לשעות הפנאי. ברחוב הנחלים קיימת תב"ע להקמת מתחם כזה, ללא הקמת מבני מגורים, בניגוד לנטען בשאלה.
המתחם יכיל מקומות תעסוקה, מסחר ומעונות סטודנטים.
דיירי הרחוב ייהנו מהחנויות שיוקמו במתחם, בנוסף לעבודות השיפוץ הנרחבות שבוצעו ברחוב, בהן שיפור התשתיות, המדרכות ואזור הבריכה. בנוסף, העירייה הוסיפה בתב"ע זכויות לכל תושבי הרחוב להקמת תעסוקה קלה, כגון מספרה, משרד עו"ד. לגבי החורשה, חלק מהעצים ייעקרו על-ידי פקיד היערות ובאישורו ועל-פי חוק. העירייה דואגת לפתח שטח ציבורי גדול וירוק בשכונה".