"חשוב לנו לזכור את העבר, שלא לנצח נהיה נהיה מזוהים עם הקסאמים"

במשך לא מעט שנים חלם דר' אהרל'ה כהן להקדיש את עבודת הדוקטורט לחקר עיירות הפיתוח ובראשם העיר שדרות. כעת, ביוזמת העירייה מוקם בבית הנוער המיתולוגי 'בית המייסדים' שיכלול את המורשת של ותיקי העיר שהגיעו לכאן מימי המעברה ועד הפיכתה לעיר ואם בישראל.

פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "עיר שאינה יודעת את עברה, ההווה שלה דל ועתידה לוט בערפל". נדמה שבתקופה האחרונה המשפט הופך מוחשי יותר ויותר בהקשר של העיר שדרות, שעתידה להקים בקרוב מרכז מורשת עם תיעודים ארכיוניים שיאגד בתוכו מסמכים, תמונות, סרטים וצילומי אויר של שדרות משנת החמישים עד ימינו. בנוסף, יתקיימו בו פעילויות רבות לבתי הספר ולמוסדות החינוך בעיר.

זה החלום הכי גדול של ההיסטוריון בן שדרות, ד"ר אהרל'ה (אהרון) כהן, ועכשיו נדמה שהוא מאוד קרוב להגשים אותו. "זה חלום גדול ויוזמה שאני עובד עליה כבר כמה שנים", הוא פותח בהתרגשות. "אבל עכשיו הנסיבות התאימו לזה. ראש העיר אלון דוידי ומנכ"ל הקרן לפיתוח מיכאל סימן טוב, פנו אליי בנושא הזה ואנחנו עובדים על זה יחד. המיזם הזה יוקם יחד עם "בית המייסדים" ששם דגש על מייסדי העיר שדרות" הוסיף.

אהרל'ה כהן. צילום: אורי גבאי

בשנים האחרונות העיר שדרות עולה לכותרות בעיקר בהקשר של המצב הביטחוני הקשה באזור. הדימוי הקשה של העיר מכאיב לכהן, שמנסה בכל כוחו ליצור תדמית חיובית לעיר, כשבסך הכל בתקופה שלפני הקסאמים הייתה עיר שלווה, פסטורלית ומכילה שאיגדה בתוכה מגוון רחב של אוכלוסיות ממספר לא מועט של עליות. "המטרה של הקמת מרכז המורשת הוא ליצור גאווה מקומית ולשפר את הדימוי העצמי של העיר בפני התושבים ובפני כולם. חשוב לנו לזכור את העבר, אנחנו רוצים שהתושבים והתלמידים ילמדו על עברם ויהיו גאים בהיסטוריה של העיר שלהם ושל המשפחה שלהם. אני רוצה שהם יהיו גאים במקומם ובעירם, ושלא לנצח נהיה מזוהים רק עם מצב ביטחוני וקסאמים".

כאמור, הקמת מרכז המורשת הוא מיזם ענק בפני עצמו, אך הוא חלק מפרויקט רחב של העירייה שנועד לשמר ולתעד את ההיסטוריה המקומית לטובת הדור הנוכחי והדורות הבאים. בית המורשת יחד עם "בית המייסדים" עתידים להיפתח במקביל במרכז "קשת" בעיר, איפה שהיה "בית הנוער" המיתולוגי. את התקציב להקמה נתנה שרת התרבות הקודמת מירי רגב, שבחרה 12 ערים בהן יוקמו בתי מייסדים מתוך הבנה שישנן ערים וישנם מקומות שלא זכו להתייחסות ראויה בעניין ההיסטוריה המקומית. כעת, בהובלת ראש העיר אלון דוידי ובשיתוף הקרן לפיתוח שדרות, שהוא הגוף האמון על ביצוע המיזם מטעם העירייה ובראשה עומד המנכ"ל מיכאל סימנטוב, היוזמה קורמת עור וגידים ונראית מוחשית מתמיד.

אהרל'ה כהן הוא היסטוריון מוערך שכתב את הספר "תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות". באמתחתו ישנם מאות ואלפי חומרים ותיעודים ממגוון שנים – מהרעיון להקים פה יישוב, כששדרות הייתה רק רעיון, דרך סיפור המעברות ועד הקמתה של העיר שגדלה מיום ליום. מבחינת שנים, התיעוד יכלול בתוכו חומרים משנת 1950 ועד 2020. משדרות השלווה ועד שדרות הרועשת מטילים. לא בכדי הוא האיש שנקרא לדגל על מנת לנהל את המקום ולמעשה להקים אותו, באמצעות הידע הרחב ואין סוף החומרים שברשותו.

קשה שלא להתייחס למצב הביטחוני פה. איזה מיקום זה עתיד לתפוס בבית המורשת?

"ההתמודדות מול הקסאמים ובכלל כל התקופה הביטחונית של עשרים השנים האחרונות יבואו לידי ביטוי כמובן. הרי לא נוכל להתעלם ממשהו כל כך משמעותי שמלווה את העיר שנים ארוכות. אנחנו נציג את התרומה, השלילית כמובן, של המצב הביטחוני לעמידה של העיר שדרות אל מול האתגרים הביטחוניים הקשים. אגב, האתגרים הביטחוניים לא מסתכמים רק בקסאמים. עזה הייתה מקור לבעיות ביטחוניות הרבה מאוד שנים כבר קודם. יש את סיפור "גן החמישה" המפורסם שנקרא על שמם של חמישה בני שדרות שעלו על מוקש בשנת 1957. כבר מרגע שהוקמה פה המעברה היו מסתננים לפה מעזה, בעיקר בשביל אוכל וציוד, אבל גם בשביל להניח מוקשים. לשדרות בהחלט יש קילומטראז' של אתגרים עוד מראשית הקמתה ואנחנו מתכוונים להגיע לכל סיפור של כל נופל בשדרות".

איסוף החומרים נעשה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, בה כהן מרצה בין היתר ולה קיים ארכיון במדרשת שדה בוקר. סטודנטים רבים, תלמידים ומתנדבים ישתתפו במלאכת איסוף החומרים, כשכולם יעברו הכשרה אצל ד"ר כהן שינחה אותם גם בנוגע לתיעוד סיפורי החיים של התושבים, כשהמטרה היא להגיע לכל תושב ותושב בעיר ולראיין אותו על מורשת חייו ומשפחתו, כשכעת הדגש יהיה על האוכלוסייה המבוגרת כדי שזו תוכל לשפוך אור על השנים הקודמות יותר של שדרות.

להגיע לכל תושב בעיר

אלפי התיעודים הקיימים מחייבים עבודה של תקופה ארוכה כדי להטמיע אותם בתוך הפרויקט ובעיקר כדי להעביר אותם לאמצעים דיגיטליים שיאפשרו להציגם בגאווה לציבור הרחב באופן ידידותי למבקר. בסופו של התהליך, החומרים יהיו גם נגישים באתרים של העירייה ושל הקרן לפיתוח שדרות, כשהשאיפה היא בסוף להקים אתר גם למרכז המורשת עצמו ובו כל תושב יוכל להקליד שם של תושב ולקבל את כל קורות חייו ואת כל החומרים הנוגעים אליו.

"אנחנו מחשיבים את סיפור החיים של כולם. חשובות לנו כל העליות הראשונות מפרס ופולין, וכמובן העליות מצפון אפריקה, טוניס, מרוקו, אלג'יר. נתייחס בהחלט גם לעליות החשובות מברית המועצות, רוסיה הלבנה ועולי אתיופיה. פגשתי עולה מברית המועצות שהיה בצבא האדום ויש לו מסמכים היסטוריים וזה בהחלט מרגש. כל תיעוד הוא קריטי וחשוב בעיקר אצל המבוגרים שלצערנו הולכים לעולמם. אנחנו מתכוונים לשתף פעולה עם עוד היסטוריונים שמתמחים באותן עליות כדי שסיפורי העולים יובאו במלואם ככל הניתן" סיפר כהן.

עד היום למעשה לא ניתנה מספיק הכרה ממוסדת לותיקי העיר?

"את יכולה לשאול את עצמך איך לכל קיבוץ קטן יש ארכיון ולערים שלמות אין. לא ניתנה מספיק הכרה לתרומה שלהם, ולכן את התיקון הזה אנחנו נעשה וכבר עושים הרבה שנים. אני עוסק בתחום הזה המון שנים כחלק מתחום המחקר שלי. יש המון נושאים שעד היום לא הובאו לקדמת הבמה ואני כן מתכוון לפעול כדי להביא אותם למקום הראוי להם. אנחנו נעזר בכל מי שאפשר ובמקורות אקדמאיים נוספים כדי לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר ולהקים פה מרכז מורשת מכובד וראוי לעיר כמו שדרות"

איך מתבצע התיעוד בפועל?

"אנחנו מגיעים לבית של המרואיין, סורקים הכל באיכות טובה ומשאירים את החומר בבית. כמובן שאם יש תושב שרוצה לתת לנו את החומרים המקוריים אנחנו נשמח, והם כמובן יישמרו. אנחנו נשמח לקבל כל תיעוד וכל חומר שיכול לספר עוד חלק בסיפור חייו של כל תושב, על מנת שהפאזל יהיה כמה שיותר שלם מבחינתו וכמובן מבחינתנו".

מתי יהיה אפשר לבשר על הפתיחה החגיגית?

המרכז כבר בהקמה ובחודש הקרוב הוא יהיה פתוח. אנחנו מתחילים בתיעוד החומרים וכבר עובדים על ארבעה אירועים לשנה הקרובה. הרצון הוא שזה יהיה מרכז מורשת שהוא גם מרכז חינוכי עבור מוסדות החיתוך והתלמידים בעיר. יהיו בו פעילויות למען הוותיקים ולמען התושבים ואנחנו שואפים לפתוח אותו למבקרים באופן רשמי בשנה הקרובה. יכול להיות שלא כל החומרים שאנחנו רוצים יהיו עד אז, אבל אנחנו כל הזמן נוסיף עוד תיעודים ועוד חלקים מהמורשת של שדרות. אנחנו צריכים לתת בהחלט מקום של כבוד להיסטוריה של האנשים ושל המקום"

בעיריית שדרות כאמור עמלים על המיזם החשוב ומשקיעים בו את מירב המאמצים על מנת שזה ייפתח בהקדם לטובת כלל הציבור, ואולי יוכל לתת מעט גאווה ורגעי נחת לתושבים בעיר מוכת קסאמים ומציאות חיים בלתי נתפסת. "המרכז ישמש כאוצר הזיכרון של הקהילה לדורות הבאים, בבחינת עיר שאינה יודעת את עברה – ההווה שלה דל ועתידה לוט בערפל", אמר דוידי. "המקום יהווה מרכז תיעוד פעיל שיוקיר ויעריך את מייסדי העיר וותיקיה, וייצור תשתית מידע שורשית שתאפשר להעצים את הנרטיב המקומי והמשפחתי. מרכז שכזה יכול להוות דוגמה לערים נוספות" סיפר ראש העיר אלון דוידי על המיזם.

מיכאל סימנטוב, מנכ"ל הקרן לפיתוח שדרות, הגוף האמון על ביצוע המיזם מטעם העירייה, הוסיף ואמר: "המקום ישמר ויציג את תולדותיה ומורשתה של קהילת שדרות ומייסדיה", הוסיף מנכ"ל הקרן לפיתוח שדרות, מיכאל סימנטוב. "בנוסף הוא ישמש פלטפורמה לחקר ימיה הראשונים של שדרות וכמקום חינוכי וערכי לצעירים ולסטודנטים, לתושבים חדשים, לוותיקים, למייסדים ולדורות הבאים. כ