במשך חמש שנים צחי חזן עבד כסוהר בבית כלא "צלמון" בצפון עד שיום אחד חבר שלו צילם מתיחה שעשה בטלפון למנעולן והעלה את זה לרשת. בין ליווי אסירים לתא לבין השמירה עליהם, התלהב ממנו דידי הררי ומשם נסללה הדרך לקריירת סטנד-אפ מצליחה. לפני שנתיים, בעקבות אהבה גדולה היא עבר להתגורר בשדרות.
תקופה קצרה יחסית הספיקה לצחי חזן כדי להתחבר לעיר שדרות אליה עבר להתגורר עם נישואיו לבחירת ליבו לפני כשנתיים, לדבריו הוא כבר מרגיש כמו בן המקום עם קבלת הפנים החמה שהוא נתקל בה כמעט בכל יום כשהוא פוגש תושבים שמזהים אותו. "את האמת התחברתי לשדרות בקלות כי מדובר באותו סוג של אנשים איתם גדלתי בעיר צפת, עיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם, כולם עושים כבוד לכולם, כולם עוזרים לכולם, אני פוגש כאן את האנשים הכי אינטליגנטיים וגם את העתיקים שתמיד מצחיקים אותי בגלל שהם לא מספיק מחוברים לטכנולוגיה ולא מעודכנים אבל בסך הכל אנשים חמים וטובים שאתה תמצא רק במקומות האלה כמו צפת שבה גדלתי וכמו בשדרות".
אם אתם לא מעודכנים, חזן (34), סטנדאפיסט מוכשר ולפרקים גם שחקן טלוויזיה הוא האיש שבמשך חמש שנים עמד מאחורי הדמות של "מלול" בתוכנית הפופולארית של דידי הררי ברדיו, דמות מצחיקה של אדם בעל מבטא מרוקאי שמלווה את חזן מתחילת דרכו. בנוסף, סיכוי גבוה מאוד שנתקלתם בחזן בטלוויזיה, בסדרה הקומית של שלום אסייג "שנות השמונים" הוא שיחק את "דדה" , בסדרה של אדיר מילר "צומת מילר" ובסדרות הילדים 'גאליס' ו'קלמרים'.
החיבור עם דידי הררי
בעוד שבטלוויזיה הוא שיחק את הדמות העבריינית, אם זה בשנות השמונים בתפקיד "דדה" שנתפס פורץ לדירת שכניו שחסים עליו ולא מזעיקים את המשטרה ואם זה ב'צומת מילר' בתפקיד הבריון השכונתי שלא כדי להיתקל בו, במציאות חזן בכלל היה בצד השני של המתרס- סוהר בבית כלא צלמון בצפון, "בשירות הצבאי שירתי במשמר הגבול ואחרי זה חיפשתי איפה לעשות מועדפת והתחלתי עבודה בתחנת דלק, תוך כדי שלחתי קורות חיים לשב"ס ואחרי חודש קראו לי, עזבתי את המועדפת ויצאתי לקורס כי רציתי שתהיה לי עבודה מסודרת עם עתיד" נזכר השבוע חזן בתקופה של חמש שנים בכלא "צלמון". עד אז הוא בכלל לא חשב על הכיוון של הסטנד-אפ למרות שהיה המצחיק של החבורה. "כשנכנסתי לעבוד בשב"ס בכלל לא הייתי בכיוון של סטנד-אפ באמת שרק רציתי עבודה מסודרת בכל זאת צריך היה להתפרנס ממשהו, בעבודה בשב"ס תמיד הייתי עושה דאחקות, קטע אחד שזכור לי במיוחד בתקופה הראשונה שלי כשצעדתי בחצר של בית הכלא וזיהיתי את חנן גולדבלט מבלי סודות כשהוא נכנס לבית הכנסת אז באתי אליו מאחור ואמרתי לו "אה אה חשוד מאוד" וכולם צחקו".
בנית על העבודה בשב"ס עד הפנסיה?
"לקחתי את העבודה בשב"ס ברצינות, מצאתי בעבודה הזאת עניין רב וכן חשבתי לעבוד תקופה ארוכה שם אבל בסופו של דבר אחרי חמש שנים נאלצתי לעזוב בגלל הקריירה החדשה שלי בסטנד-אפ".
איך בכלל נולד כל עניין הסטנד-אפ?
"פחות או יותר כמו שג'סטין ביבר התגלה דרך היוטיוב אבל תראה איפה הוא ואיפה אני. אני עשיתי מתיחה בצפת באיזה בית של חברים על "המנעולן", התקשרתי במוצ"ש לאיזה מנעולן בתור איזה מרוקאי מבוגר שאשתו נעלה אותו בבית, מסתבר שזה צולם בטלפון ואותו חבר העלה גם בלי לשאול אותי. זה היה ממש בתחילת עידן הפייסבוק היה לי איזה 60-70 חברים. 80 אחוז מהם התחננתי שיהיו חברים. התעוררתי בבוקר ואני מגלה שיש לי 2,500 בקשות חברות. אמרתי לעצמי "אין הגיון בזה בטוח מישהו עשה משהו", פתאום אני פותח את דף הבית ורואה את הקטע של המנעולן, בשלב הזה הבנתי שאני צריך להצחיק אנשים ולא להיות סוהר בבית כלא".
ומה קרה מאותו שלב?
" אנשים פשוט שיגעו אותי והמשכתי לצלם עוד קטעים ועוד קטעים. פתחו לי קבוצה בפייסבוק "גם אני רוצה לראות עוד סרטונים של צחי חזן", צילמתי מתיחות על זר פור יו, בית אבות ואני מתחיל לקבל הזמנות להופעות במועדונים, ההופעה הראשונה הייתה במועדון הפורום בב"ש, עליתי לדקה אחת מול אלפים לעשות את המתיחה וזה תפס".
לא ידעת שום דבר על הכישרון שטמון בך עד השלב הזה?
"תראה תמיד הייתי המצחיק של החבר'ה אבל בין זה ובין סטנד-אפ המרחק גדול מאוד, ברגע שהגיעו הפידבקים אחרי כל מתיחה זה הרים לי את הביטחון ודחף אותי להמשיך. אני חייב להגיד שההתחלה לא הייתה קלה בכלל, הנה למשל אחרי שהשתכנעתי ללכת על זה, פניתי למשרד ניהול אומנים שדחה אותי כי טען שאני אולי חקיין טוב אבל לא יותר מזה, לשמחתי לא נשברתי ומצאתי סוכנת שפשוט האמינה בי".
ואז הגיע דידי הררי והקפיץ לך את הקריירה?
"הוזמנתי להתארח אצל המנהלת שלי בקיסריה, אנשים מאוד עשירים ומפורסמים ישבו לידי כמו ורטיימר, דידי הררי ומשה פרץ. אז רק הייתי בהתחלה וחוץ ממשה לא הכרתי אף אחד כי משה הוא טברייני ואני מצפת היינו חברי ילדות. שם משה לקח אותי לצד הוא אמר לי "שמע זה הרגע שלך דידי הררי עם אישתו פה שולחן של אנשים ראש אכ"א אנשים עם דרגות, מיליונרים. לקחתי שתי צייסרים אני לא אשכח, נתתי להם לבכות. דידי הררי כמובן התלהב מאוד והזמין אותי לפגישה שבה הוחלט לתת לי פינה אצלו בתוכנית, בנינו את הדמות "מלול" על הבסיס של הקטעים שצילמתי ומכאן זה עף קדימה, בניתי מופע קצר והתחלתי להופיע".
אפשר לומר שאתה חייב לדידי את הקריירה?
"ברור. רוב המופע שלי היום והצורה שאני עומד על הבמה, מה שנקרא "הבית ספר הזה" זה דידי. הוא חלק גדול מאוד ממה שקרה לי. אני זוכר שהיינו כותבים טקסטים לדמות, הייתי יכול לפעמים לעבוד שעתיים על קטע ואז דידי היה בא או שקורע את זה או שמשדרג את זה, אין ספק למדתי לעמוד על במה הרבה בזכותו".
למה בכלל עזבת במה גדולה בתוכנית פופולארית?
"אחרי 5.5 שנים שבהם עשיתי כמה דמויות ומאות קטעים הגעתי לתחושת מיצוי. הסתכלתי אחורה על הגדולים, על נדב אבוקסיס, ישראל קטורזה, כל מיני כאלה שהתחילו אצלו את הדרך, אז הם היו 3-4 שנים אז צריך גם לדעת מתי לקום ולהגיד די. אני חושב שגם דידי בעצמו מאוד העריך את זה".
עבריין מצחיק
אם אתם תוהים מה קרה לקריירה שלו בשב"ס הוא כמובן נאלץ לעזוב. "בשב"ס כבר הבינו שהראש שלי בקריירת הסטנד-אפ, הם גם ראו כתבות בעיתונים, שמעו תוכניות והרדיו, הם כבר אמרו לי פיצויים אתה לא תקבל אבל את הפיצויים הוצאתי דרך הופעות שאני עושה שם לא מעט" מספר חזן. ברגע שהקריירה שלו החלה להתרומם הוא גם החליט לעשות עוד צעד חשוב: הוא עזב את עיר ילדותו צפת לטובת העיר הגדולה תל-אביב. "המעבר הזה היה הכרחי אבל לא פשוט לאחד שבא מצפת. במופע שלי אני מדבר רבה על המעבר הזה, סתם לדוגמה בצפת אין אפילו קניון ופתאום אני מגיע לרמת אביב ואפילו לבובה בחלון ראווה יש בוטוקס, אני מדבר על ההבדלים בנושא הזוגיות, נשים בפריפריה לוחצות על חתונה, בתל אביב גיל 38 לאן יש לי למהר, החיים שלי עוד לפניי ".
עם כל הכבוד לחיקויים בדידי הררי שזה אחרי מקרופון, בסטנד-אפ אתה עומד מול קהל, קצת אחרת לא?
"ברור שיש הבדלים עצומים. אני זוכר שאחת ההופעות הראשונות שלי הייתה בצהריים מול עובדים של חברה גדולה ומה שהלך שם זה יום הזיכרון, לא צחוקים פשוט לא התחברו להומור אבל זה קרה מזמן וברוך ה' טפו טפו זה לא קרה מאז עוד הפעם. את האמת הייתי רוצה לחזור להופעה הזו ולתקן. אין ספק שזאת חרדה קיומית הכי גדולה לסטנדאפיסט שהקהל לא צוחק, מסתבר שלהצחיק אנשים זה מקצוע לא קל בכלל אבל אני נהנה מכל רגע. יש לי חבר לא חשוב שמות שרצה להיות סטנדפיסט . הוא חושב שאם הוא בחבר'ה מצחיק הוא יכול לעלות מחר הופעה ולהיות מצחיק. זה לא עובד ככה. גם אם אתה מספר בדיחות ברמה עולמית, אתה יכול להיות מקסימום חמוד בפייסבוק. הדרך הזאת של לעמוד ולהתמודד מול קהל, אם זה קהל שצועק, אם זה קהל שהוא לא מתורבת, אם הוא קהל שהוא כן מתורבת, אם הוא קהל שהוא שאוהב שנינות. אתה צריך לנסות להתאים את עצמך לכל סוגי הקהל. אין סטנדפיסט שכולם אוהבים. קטורזה בעיניי סטנדפיסט אדיר, אבל ילדים לא יכולים להתחבר להומור של קטורזה, לעומת זאת הנוער, שחר חסון מתים עליו. או חן מזרחי שהנוער חולה עליו. אני תמיד מתאים את עצמי ל- 18+ אני לא מתאים לנוער אני מדבר על זוגיות אני מדבר על דודות שקמות לפנות את השולחן ותמיד יש כלה שלא קמה והם מלכלכים במטבח. אתה יודע זה הכי נכון".
על מה מבוסס היום המופע שלך?
"האמת שיש לא מעט קטעים שקשורים לעובדה שהייתי סוהר בשב"ס, במציאות יש שם הרבה קטעים קורעים מצחוק. יש לי את הארד קור של הבית המרוקאי שאני לא מוותר עליו, שזה החזן של יום כיפור, הגבאי של יום כיפור, ששעתיים הוא רק מוכר לך דברים, כל דבר שזז הוא מוכר, והסבתא המרוקאית שחולה על הבישולים ועל המגבת שעל הכתף. זה דברים שאני לא מוותר עליהם בחיים. תכלס זה אני ואני לא אוותר לעולם על משהו שהוא אני".
מלבד קריירת הסטנד-אפ, מתברר שיש לך גם כישרון משחק?
"האמת שעשיתי כמה שיעורים פרטיים אצל בחור בשם אייל כהן בבית ספר "הדרך" בגבעתיים. הרבה אומרים לי "תעשה משחק מול מצלמה, תלמד, זה יעזור לך." אני פחות מאמין בזה. אני מאמין ששחקן נולד שחקן. אני אומר או שיש לך את זה או שאין לך את זה, אני עשיתי תפקידים שהרבה שחקנים שלמדו משחק עוד לא קיבלו. אני יכולתי לקחת הרבה דברים, עכשיו צילמתי עם שלומי קוריאט ורוני ששון סדרת יוטיוב "בסלון אצל ששון".
ואיכשהו דווקא אתה שהיית סוהר משחק את העבריין?
"כן בגלל זה אני בורר יותר. כשפונים אליי דרך המשרד שמייצג אותי תמיד זה תפקיד של עבריין אם זה גאליס, "האחים רואס" אם זה "קלמרים" זה משה דוקרני, דדה שנות ה-80 זה עבריין, צומת מילר זה עבריין. אז פה באיזה שהוא מקום זה פוגע בי. הייתי סוהר להפך הייתי שומר חוק, אף פעם לא הייתי בצד השני ברוך ה'. גם אין לי את הסימפטומים האלה".
אבל יש בזה הרבה הומור?
"במשחק של ערס יש הומור והומור טוב אבל התפקיד הבא שלי אם הוא יהיה ערס הוא יהיה תפקיד גדול. זאת אומרת אם הוא לא יהיה תפקיד ראשי הוא לא יהיה. לא הייתי רוצה להיות רופא כי אני לא נראה רופא. סתם דוגמא "מסודרים" להיות איש הייטק שהביא איזה אפליקציה אז כן הייתי רוצה להיות. דברים אחרים, אין מה לעשות איך שלא תראה את זה, זה משפיע על הקהל המבוגר שקונה כרטיס.אז הילדים אוהבים אותי "היי הנה דדה הגנב. אבל המבוגר אומר "זה נראה לי…אין פה יותר מידי".
אחרי שעזב את עיר ילדותו צפת ועבר לתל-אביב, לפני כשנתיים פתח חזן בפרק חדש בחייו האישיים, פרק שהביא אותו להעתיק מגוריו לשדרות. "כן באתי לשדרות בעקבות האהבה" הוא מודה בחיוך, "הדוגמנית נטלי דדון חברה טובה שלי, משפחת אסולין משדרות הם קרובי משפחה שלה ודרכם בעצם הכרתי את אישתי".
נספר לכם כי אשתו של חזן היא שיר איטח אותו הכיר לראשונה דרך מגנט שעל המקרר. "הייתי בבית של יהודה ובובה אסולין, ראיתי אותה על מגנט עם אבירם הבן של יהודה במימונה שנה קודם. שאלתי מי זו אמרו לי "עזוב היא תפוסה". אמרתי "אם היא תפוסה שתהיה בריאה , כל אחד והמזל שלו". עברו 4-5 חודשים ושוב באתי להתארח שבת, היה להם מקרר שהיה בו קולה זירו , אני שוב נתקל בתמונה ושואל את בובה "תאמיני לי אם זאת לא הייתה נשואה זו איזו אישה יפה נראית גם אישה טובה. אז בובה אומרת לי "אל תשאל צחי, היא התגרשה" אמרתי לה בובה תעלי עכשיו למעלה איפה היא גרה, היא אומרת לי היא פה בטח אצל ההורים שלה. שאלתי זה קרוב? היא אומרת לי ארבע בתים מפה. אמרתי לה "עכשיו לכי תביאי אותה". לא רצתה לבוא. אהבתי את זה שהיא לא באה. בערב אמרתי לה "לא באת הא?" היא אמרה לי לא ייבשה אותי, ואז במוצ"ש היא שאלה אותי "אתה עוד שם"? אמרתי לה כן יצא שבת אני עוד פה. אומרת לי "טוב בוא תגיד שלום נראה אותך." מאז אחי הכל היסטוריה עשתה לי תרגיל 626. זכיתי באישה מדהימה ובמשפחה נפלאה".
פיתחת כבר הומור על המציאות הביטחונית?
" איך אפשר שלא, היום אפילו יש לי יתרון על פני סטנדאפיסטים אחרים שצוחקים על המציאות הביטחונית כי אני גר כאן בשדרות. יש כמובן קטעים על ה-15 שניות של ההתראה צבע אדום, לקהל אני אומר אתם יודעים כמה אשתי מבזבזת ב-51 שניות בויזה?. אגב, אני פה שנתיים ולא היה פה "צבע אדום" פעם אחת מאז שאני פה. זה לא שאני עכשיו ה"באבא סאלי" אבל כשאני יוצא מהעיר אשתי מתקשרת אליי ואומרת לי "מאמי היה עכשיו צבע אדום", בקיצור תדאגו להשאיר אותי תמיד בשדרות".
מבחינת קריירה המגורים בשדרות זה דבר שלא יכול לפגוע?
הסוכן שלי זה הסוכן של אדיר מילר וגם של "מה קשור". גיל, "סברס" כל פעם שאני אומר לו "טוב אני נוסע הביתה". אפילו ביומהולדת שלו הגעתי ב-9 עד שהתחיל היה 10. ובשעה 23:00 הוא מסמן לי "זהו אתה צריך לחזור הביתה". הוא חולה על הסטלבט הזה על זה שאני גר פה. עכשיו תכל'ס? זה 45 דק' אני בתל אביב כך שזה לא כל כך נורא.