במשך שנה שלמה מאז הטרגדיה שנחתה עליו, המוסיקאי חיים אוליאל מסתובב עם רגשות מעורבים בבטן של תחושת פספוס וכעס על הבן ניב שמצא את מותו בדרך הכי מתסכלת. בראיון גלוי לב לציון השנה, אוליאל טוען כי המשטרה התרשלה בחקירה ופרטים רבים עדיין בגדר תעלומה, הוא מדבר על השירים שהשאיר ניב דרכם למד עליו יותר, הרצון להנציח את זכרו במופע שנתי והבת הבכורה שנולדה לניב אחרי מותו.

את יום חמישי, ה-15 לאוגוסט, זוכר היטב חיים אוליאל אבל בשורת האיוב שהכתה בו ובמשפחתו ובקרב אינספור חברים לפני כשנה עדיין לא נתפסת אצלו בראש. "אין בעצם יום שאני לא חושב על ניב, במחשבות שלי הוא כאילו עדיין חי, גם אחרי שנה זה עדיין בלתי נתפס, לא מעט חברים שלו גם אומרים הוא היה כל כך חי שקשה עדיין להאמין שהוא לא איתנו עוד, זה עדיין נשמע כל כך לא הגיוני" מסביר ותוהה אוליאל השבוע, "רוב הזמן כשאני מדבר על ניב, אני משתמש בשם שלו ולא מציין זכרונו לברכה וכך גם שאני כותב ומדבר עם מוסיקאים ויוצרים בנוגע לחומרים שלו מה שאגב קורה המון לאחרונה".

יכול שזה קורה בגלל ההתעסקות בהנצחה שלו?

"אני חושב שזה גם וגם. זה נכון שבחודשים האחרונים אנחנו מתכננים ערב הנצחה לרגל השנה שלו, ערב שנדחה קצת בגלל הקורונה אבל אני גם חושב שאנחנו עדיין  רוצים כנראה לדעת מה באמת קרה או לא קרה, לצד הרצון הזה כמובן שאנחנו עסוקים בחומרים שלו שהוא לא הספיק לסיים, יש לנו לא מעט התעסקות בזה כך שכנראה לא לגמרי התפנינו להתחיל לעכל את האובדן".

היה לך קשר איתו מעבר לאבא ובן?

"לכל אבא ובן אני מאמין שיש קשר מיוחד על אחת כמה וכמה כאשר היה לנו את העיסוק המוסיקלי המשותף,  ניב היה קשור בכל חלק בקריירה שלי אם זה ביצירת שירים ואם זה בהופעות או חומרים שהיה משמיע לי כדי לשמוע דעתי וכך גם הפוך.  למרות זאת אני מבין שהקשר הזה לא הספיק כדי לדעת הכל, היום, בדיעבד אני מבין איזה חשיבות יש לזה בחיים, מה באמת חשוב ולא חשוב".

=

עד אותו רגע שהתבשרת על הטרגדיה לא הבנת מה באמת חשוב?

"לא. כי אתה יודע איזה דינמיים החיים שלנו, יש עליות, יש מורדות, יש עיסוקים כי מצידו וגם מצידי ומרוב עבודה פחות עסוק בדברים הקטנים. כמובן שהייתי נוכח בחיים שלו וכמו שציינתי גם עבדתי איתו בהופעות לא מעט אבל בכל זאת היום  מבין יותר כמה שזה היה חשוב. לצערי בשנה האחרונה למדתי להכיר את ניב הרבה יותר טוב וגם להתעסק עם החומרים שלו הרבה יותר לעומק, מבין מתי נכתבו, למה נכתבו".

מה נניח הפתיע אותך, מה בעצם הבנת בהתעסקות עם החומרים שלו?

"קשה להצביע על מקרה כזה או אחר כי למדתי עליו המון אבל אני יכול לומר לך שדבר אחד מרכזי הפתיע אותי שאני עדיין לא מבין, לא הבנתי מאיפה היה לו את הזמן ואת האנרגיה לכל כך הרבה אנשים, אני גם פוגש עשרות חברים שכל אחד מספר כמה עזר להם, כמה היה האוזן קשבת שלהם והחבר הכי טוב שלהם- הרי היה צריך זמן לכל זה ואני לא מבין איך באמת הוא מצא את הזמן לזה, זה פשוט מטורף".

"אני שנה שלמה רק כועס עליו"

לפני כשנה הכתה הבשורה הקשה את העיר שדרות כולה. ניב אוליאל (33), מוסיקאי מחונן אבל יותר מהכל בחור צעיר שהיה אהוב על רבים הן בעיר הולדתו שדרות והן מחוצה לה, נמצא ללא רוח חיים בדירה בישוב נווה ימין שבשרון לצד שכנתו נטלי אלקריף. על פי הערכת המשטרה שסגרה מאוחר יותר את תיק החקירה עם קביעה שלא מדובר במשהו פלילי, נפטרו השניים בגלל שימוש במנות יתר של סמים ושל אלכוהול.

"היא הייתה השכנה שלו והם התקרבו מאוד בחודשים האחרונים" סיפר בזמנו האב חיים על מי שנמצאה לידו ללא רוח חיים, "ראיתי אותה כשהייתה באה להופעות שלנו. היא עשתה אצלנו שבת אחת והייתה נחמדה מאוד, אבל לא הכרתי אותה לעומק ולא יודע מה היה שם".

לא מעט שמועות עלו סביב הסיפור אבל החברים הקרובים מתעקשים על דבר אחד- ניב לא היה נרקומן, בטח שלא חיפש את מותו או שם קץ לחייו. "דיברתי אתו ביום שלישי בצהריים כי בערב היינו אמורים ללכת להופיע, והוא הודיע לי שהוא לא מרגיש טוב", סיפרה אז הזמרת מור יפרח (27) מאשקלון, שהופיעה לצד ניב בחודשים האחרונים לפני מותו, "אבל לא זיהיתי בקולו שום דבר יוצא דופן". לדבריה אין שום סיכוי שניב חשב על התאבדות.

היה מי שהעלה אפשרות להתאבדות. "הוא אהב את החיים ברמות אחרות, היה אדם חיובי שאין דברים כאלה. הייתי באה אליו ומספרת על בעיה, והוא היה פותר אותה מיד".

 "כמו לא מעט צעירים ברור לי שהוא היה מדי פעם מעשן בשביל המצב רוח אבל לא מעבר" סיפר אחד החברים, "הערכה שלנו שניב היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, היה שם בילוי רגיל ושילוב קטלני בין אלכוהול לאיזה כדור מסוכן, גם העובדה שהם נמצאו רק אחרי יומיים מעלה לא מעט שאלות".

גם מבחינתו של האב חיים אין שום סיכוי שהוא התאבד.  "לא ניב, אין סיכוי כזה. היו לנו תוכניות, הופעות, קבענו דברים לעשות באותו שבוע. דיברתי אתו ביום שני בצהריים, יום לפני אותו ערב שהסתיים במותו, על הופעות ועל דברים שרצינו לתאם. זה לא יכול להיות. ניב לא היה אדם דיכאוני בכלל. אתה רואה על אדם מה קורה איתו. על ניב לא ראו שום דבר".

המקרה כנראה קרה ביום שלישי בלילה, תחזיר אותנו לרגע שאתה מקבל את הבשורה ביום חמישי בבוקר?

"בדיעבד התברר לי שכבר בשש וחצי בבוקר הגיעו שוטרים לכיוון הבית שלי, הם הסתובבו סביב הבית דקות ארוכות כי לא ידעו איך לבשר לי את הבשורה, שני השוטרים במקרה גם הכירו אותי אישית וזה היה מורכב מאוד עבורם. כשהם החליטו להיכנס בשעה שבע בבוקר הם ביקשו מבת זוגתי "תקראי לחיים", כשהיא קראה לי שיש שוטרים חשבתי שגנבו לי את האוטו ולכן מחפשים אותי, לא ידעתי מה לחשוב".

מתי נופל לך האסימון?

"אחרי כמה דקות השוטר מצא את המילים, אני מקשיב לסיפור שלו שניב נמצא ללא רוח חיים בדירה שלו ולא מצליח להבין מה הוא אומר, זה נשמע לי מופרח ולא הגיוני".

אף פעם לא עברה בך מחשבה שזה יכול לקרות?

"אני לא מכיר מישהו שמצפה להתעורר בבוקר ולגלות שוטרים בדלת. עבורי זה היה מפתיע מאוד. אף פעם לא עברה לי בראש המחשבה שזה יכול לקרות לניב, בדרך שזה קרה. אנשים מאבדים את החיים שלהם בצבא, בתאונות דרכים ובכל מיני אסונות אבל במקרה של ניב זה קרה מבחינתי  במקום הכי לא צפוי, הכי מיותר ומתסכל שיש".

אפשר לומר שזה מוות ממש מיותר שיכול היה להימנע. יש בך כעס מסוים עליו?

"אני שנה שלמה רק כועס עליו, לפעמים מקלל אותו ואומר איזה מטומטם,  זה מוות מיותר לבן אדם שכל כך  אהב את החיים, זה לא בן אדם שרצה למות, לא בן אדם דחוי שאתה יכול להגיד מסכן החברה לא קיבלה אותו, אין דבר כזה הוא תמיד היה מוקף בחברים, חברות, מוזיקה הופעות, הוא לא הפסיק להופיע גם כשלא היו לו הופעות הוא היה מופיע ברחוב זה לא משנה. אחרי זה היה מופיע עם אחרים, מלווה בגיטרה, מופיע איתי וכל הזמן היה שמח".

לא היו סימנים מקדימים, אולי שימוש יתר בעישון ואלכוהול?

"לא היה שום סימן למשהו חריג. אתה יודע אחרי שקורה מקרה, אתה מוצא את כל הסימנים. מתחיל לחבר את התמונה. לפני שזה קורה אין שום סימן וזה די נורמלי.  אני כן יכול לומר שהוא היה מעשן מדי פעם כמו לא מעט חבר'ה צעירים, משהו אני לא מסכים איתו בכלל, אבל לא משהו שצריך להדליק לך נורה, הרי מעישון לא מתים. כנראה, באותו ערב שבסופו הוא נמצא ללא רוח חיים היה משהו חריג  מאוד".

המשטרה סגרה את תיק חקירת האירוע, מה דעתך על הערכה שהיה שם שילוב קטלני של משהו רעיל?

"אני לא יודע מה היה השילוב הקטלני ואין ספק שכל אדם מגיב באופן שונה אבל זה לא רגיל, לא משהו נורמלי מה שקרה שם, בכל זאת שני אנשים נמצאו מתים, יש כאן משהו לא הגיוני אבל המשטרה והפרקליטות סגרו את התיק בטענה שאין חשד לפלילים, אני חושב שהם קצת התרשלו בחקירת המקרה".

עבורך מה שקרה שם זה סוג של תעלומה?

"בהחלט, מבחינתי מה שקרה בדירה והסתיים במוות של ניב זה עדיין תעלומה. איך זה יכול להיות, שני אנשים בריאים, שאולי עישנו כאן ושם, שתו כאן ושם, זה לא משהו שמוביל למוות. שני אנשים שנמצאו מתים בדירה, איך יכול להיות שזה עבר בחקירה קלה כזאת? פשוטה? כאילו אם זה לא פלילי אז לא קרה כלום. אתה יודע מה, אף אחד לא יודע באמת מה פלילי ומה לא. אני מסתובב עם תחושה שעוד לא קיבלתי את התשובות שישלימו את הפאזל ולכן כרגע זה עדיין תעלומה".

אגב יש עדויות של חברים שבתקופה האחרונה הוא הסתובב עם משאף כי התקשה לנשום? יכול להיות שזה היה סימן?

"זה חוכמת הבדיעבד, אני לא חושב שזה היה סימן כי רק בתקופה האחרונה הוא הזדקק למשאף אבל לפני כן לא היה צריך.  תשמע אף אחד לא צריך לחיות עם תחושות אשם של אם ואם, אף אחד לא יכול היה לקחת את זה לכיוון אחר. הוא הרגיש בתקופה האחרונה שלו קצת לא טוב כמו לא מעט אנשים ונזקק למשאף ולא מעבר".

אגב, בדירה יצא לך לבקר?

לא. אחרים הלכו להביא את הדברים שלו, אני לא נכנסתי. קשה לי לראות. לפני כמה חודשים הייתי באזור נכנסתי לראות את המושב, עשיתי סיבוב במקומות שהוא היה בהם הרבה".

"דרך השירים שלו אני לומר עליו המון"

מי שפוגש את אוליאל ברחוב מפגין כלפיו מלא הערכה ואמפתיה, הוא מצידו כלפי חוץ משדר עסקים כרגיל אבל מי שמכיר אותו מקרוב יודע שזה לא אותו חיים עם שמחת החיים הגדולה שהייתה קודם. "ברור" הוא עונה בכנות לתהייה שלי, "בחיים זה לא יחזור להיות אותו הדבר. אני חושב שכל מי שחווה אבדן של אדם קרוב ויקר לו מכיר את התחושה".

עד המקרה שקרה, כמה הייתי איתו בקשר, כמה באמת ידעת מה קורה איתו?

"בתקופה האחרונה לפני שהוא נפטר דווקא לא הייתי בקשר רציף איתו, הינו בשלושה שבועות של בין המצרים ותשעה באב, זאת תקופה שבדרך כלל לא מקליטים ולא מופיעים אז באמת שחוץ מטלפון פה ושם,  כמעט ולא נפגשנו, יכול להיות שזו הייתה תקופה קריטית בהתנהלות שלנו. או במה שקרה לו".

יש לך רגשות אשם שאולי הייתי צריך להתעקש שיהיה קרוב אלייך בשדרות?

"לחלוטין אין רגשות אשם משום שכל מי שמכיר את הבית שלנו יודע שהילדים גדלו במשפחה מאוד פתוחה שמאפשרת לכל אחד להגשים חלומות, ניב היה אחד שאהב להתנסות ולהתמודד עם אתגרים, בגיל 17 עבר להתגורר באילת ועבד בצוות הווי ובידור, אחרי הצבא נסע להגשים חלום בארה"ב, אפשר לומר בהחלט שהוא הספיק המון ביחס לגילו. היו לי שיחות איתו על לחזור חזרה לשדרות ולהקים אולפן הקלטות סמוך לצהלולים ותמורת האולפן הוא היה מעניק שעות לחבר'ה צעירים שרוצים להקליט וללמוד מוסיקה, בסופו של דבר אבל הוא החליט לעבור למרכז בעקבות אהבה גדולה שהייתה לו, מעבר לזה הוא חיפש להמשיך להתפתח מוסיקלית, רצה להכיר עוד עולמות. אני כמובן לא לחצתי כי היה לי ברור שבאיזה שלב הוא יחזור לשדרות כי זה היה המקום הטבעי לו, לצערי זה לא קרה והוא הלך מאיתנו בצורה הכי שטותית שיש".

לצד ההתמודדות עם האובדן, חיים אוליאל, סמל המוסיקה של שדרות,  עסוק בחודשים האחרונים בהנצחה של בנו. לדבריו, כשהחל לעיין בחומרים שיצר ושמר במחשב שלו הוא נדהם מכמות היצירות הן לעצמו והן למוסיקאים רבים. "בשנה האחרונה אני משקיע המון זמן בנבירה בחומרים שלו ודרך השירים שלו אני לומר עליו המון"

כל ילדייך מוכשרים במוסיקה אבל לניב הייתה ייחודיות משלו, לא סתם הגדירו אותו היורש שלך?

"קודם כל ברור שהילדים שלי גדלו בבית מוסיקלי, כולם בלי יוצא מהכלל מנגנים על כמה כלים ויש להם יכולות מדהימות, כשהופענו עם הלהקה והייתי צריך את אור כמתופף אז הוא עלה לתופף, ואם הייתי צריך את מתי נגן בס אז הוא היה מגיע לנגן. לגבי ניב הוא קצת שונה כי הוא היה פרפורמר, כותב, מלחין, מנגן, שר, יודע להופיע בקדמת הבמה, מצטלם יפה, היה לו הכל. מבחינת כמות יצירה הוא עקף את כולנו יחד, הוא היה מעיין נובע, נגע בכל הסגנונות, מזרחי, פופ, מרוקאי, דאנס".

יש לך תוכניות מה לעשות עם החומרים שלו?

"קודם כל המטרה שלי להשלים את המוסיקה שניב לא הספיק, לסיים ולהוציא לאור, למעשה כבר שנה אני עובד על כמה שירים שלו במקביל בכמה אולפני הקלטות. בנוסף, אחרי שנסיים את הפרויקט המוסיקלי יש ספר שהוא כתב ואנחנו מתכוונים להוציא אותו. בשבועות האחרונים אנחנו עובדים על ערב הנצחה לציון השנה, הערב נדחה בגלל הקורונה ובקרוב שיתאפשר נוציא אותו לפועל.

בשיחות שהיו לי עם ניב בעבר הייתה לו כמיהה גדולה לראות את השירים שלו מגיעים לתודעה הארצית?

"ואני חושב שהוא הצליח לעשות את זה יפה גם עם השיר האחת שבלב שהצליח מאוד ועוד קודם בחידושים שהוא עשה ל-2 שירים של שפתיים שכבשו את המדינה ועד היום מתנגנים ברחבות הריקודים כמעט בכל אירוע. חלק מהחומרים שהוא לא הספיק להוציא יש פוטנציאל גדול ויש כמה אומנים גדולים שהביעו עניין גדול, אני רוצה שאמנים גדולים יעשו משהו עם החומרים של ניב אבל לא בגלל הסיפור האישי אלא בגלל שמדובר בחומרים טובים ובהחלט אני יכול לומר שיש כמה שירים עם פוטנציאל גדול".

יש שירים שלו שאולי אתה תבצע?

"יכול להיות אני או זמרים אחרים. אני יכול לומר שהזמר ישי לוי התלהב מאחד השירים. בנוסף, יש שיר שאני עובד עליו עם קובי אוז, מה שבטוח את השירים של ניב לא נשאיר למגירה, חומרים טובים נוציא אותם החוצה".

מעבר לזה כמה חשוב לך ששדרות תנציח את זכרו?

"כמו שאתה יודע מקרוב כי הפקת יחד עם ניב בשנת 2007 תחרות מוסיקה דרומית 'כוכב הדרום', לניב היה חשוב מאוד שהבשורה המוסיקלית תמשיך לצאת מכאן, אני מזכיר שמאותה תחרות יצאו 2 זמרות לכוכב נולד, בכוכב נולד 7 ייצגה אותנו מעיין חג'בי ובכוכב נולד 9 זכתה חגית יאסו. יש לנו בהחלט רצון להנציח את זכרו דרך תחרות מסורתית שתמלא אחר הצוואה שהשאיר ובכלל שהמוסיקה של שדרות תקבל את הבמה הראויה לה במופע שנתית".

אחרי מותו נחשף אוליאל גם ללא מעט סיפורים שהסבירו הכי טוב מי היה ניב. "אנשים מספרים לי סיפורים על ניב, על האדם שהוא היה, על כמה שכולם יכלו לשפוך את הלב בפנים וכמה שהוא עזר להם, כשהוא נפטר אחרי חודש התקשרה אליי מישהי, סביבות גיל 60, שבעלה נפטר שנתיים לפני כן ואמא שלה היתה בבית חולים. באותם ימים ניב היה מנגן בקניון, ויום אחד היא הסתובבה שם ושמעה אותו שר את "מאמא דיאלי" ישר היא התקרבה אליו והתחילה לדבר איתו. בסופו של דבר היא לקחה אותו הביתה והם דיברו במשך שעתיים, היא מספרת שחזרה הביתה מרוממת נפש, סיפרה לבנות שלה את הסיפור. תראה בן אדם מהיכרות של זמן קצר, איזה לב היה לו. איך היה לו זמן לחלק ולב לחלק לכל כך הרבה אנשים, אני לא באמת יודע".

לצד הכאב הגדול שניב איננו עוד, הייתה בשנה האחרונה גם סיבה אחת גדולה להתרגש. מספר חודשים אחרי לכתו נולדה ביתו הבכורה מזוגיות קודמת. "כמובן ברגע שזה נודע לנו הייתה התרגשות והייתה ציפייה לקראת הלידה, מהרגע שהיא נולדה אנחנו כמובן שמחים אבל לצערי אנחנו עדיין בצער של ניב, זה עדיין לא נותן לנו מקום של נחמה כרגע, אני בטוח שברגע שנתפנה מהאבל, הילדה גם תגדל ויהיה לזה המשכיות. אין ספק, יש משהו משמח בזה שיש המשכיות לניב".