בזמן שמדינת ישראל ניצבת בחודשים האחרונים בפני אתגרים רבים על רקע מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר, ומלחמת "חרבות ברזל" שהחלה בעקבות זאת, השבוע קיים מרכז הבנייה הישראלי את הוועידה השנתית (עיר הנדל"ן) באילת, שהתרכזה השנה בהשפעות המלחמה על ענף הבנייה ואיך תיראה ישראל ביום שאחרי המלחמה.
בוועידה התארחו קובעי מדיניות, פוליטיקאים, ראשי ערים ופקידות בכירה, לצד בכירים במגזר הפרטי כגון יזמים ומנכ"לים של חברות הנדל"ן הגדולות בישראל. באחד המושבים המרכזיים של הוועידה, בהנחיית אל"מ (במיל') אורי שכטר, התארח רבש"צ העיר שדרות, רונן גבאי, שניהל קרב אש עם המחבלים בעיר והצליח לחסלם בקרבות תחנת המשטרה ב7 לאוקטובר.
גבאי שיחזר את יום מתקפת הטרור של חמאס ואיך הצליח ללחום תחת אש למרות פציעת ירי. "בשעה 6:30, כמו כל תושבי שדרות אני שומע אזעקות ומטחים כבדים, בנוהל, אני מתארגן לצאת לזירות נפילה, בערך ב6:45 אני מדבר בטלפון עם מת"ח שדרות, סנ"צ דביר ארובס, על נפילה ברחוב נתן אלבז. תוך כדי ראש העיר אלון דוידי מחייג אליי ומבקש שאבוא לאסוף אותו, הוא מבין שזה מטח חריג, כי הוא היה כמעט ללא הפסקה, ואני מעדכן אותו שהמת"ח מחכה לי בזירת נפילה. אספתי את אלון ומיהרתי לבצע סריקה כי נשמעו כמה הדי פיצוצים, אני ממשיך לכיוון מערב שדרות עם ראש העיר באיזשהו שלב הוא אומר לי 'תעשה פרסה'", מספר גבאי ומציין כי לא הבין את ההוראה. "אמרתי לו: 'אלון, אני רוצה לעלות כדי לקלוט את כל הפטריות'. הוא התעקש להגיע למוקד. אפרופו ניסים של חנוכה, פספסנו את המחבלים ב-30 שניות. הנרצחים הראשונים של שדרות היו אמורים להיות ראש העיר שבכלל היה בלי נשק ואני. בעצם הוא הציל אותנו".
עוד אמר גבאי בוועידה: "אני עולה לסריקה מכיוון החמ"ל לכיוון תחנת המשטרה. ראיתי רכב מתדרדר לכיוון שלי ובתוכו בחור צעיר ירוי בראש. עצרתי את הרכב וכיוונתי את כיתת הכוננות לתחנת המשטרה. בשלב הזה אני עולה עם הנשק שלי ונתקל במחבל שהתחבא באזור תחנת המשטרה וניסה לירות עליי מספר כדורים. הוא לא פגע בי. יריתי עליו שלושה כדורים וגם אני לא פגעתי. היה לו מעצור בקלצ'ניקוב – רובה שאין לו בדרך כלל מעצורים. בינתיים אני יורד עם עוד שניים לכיוון תחנת המשטרה, ומזהה שתי ילדות שצועקות לנו הצילו. אני פותח להן את הדלת, כדי שהמחבלים, שהיו עסוקים בהשתלטות על המשטרה, לא יפגעו בהן. אנחנו מסתערים לעבר המחבל. מתי, חוטף שני כדורים בבטן. אני מושך אותו אחורה למיגונית ומשם ממשיך להילחם תוך כדי שהמחבלים זורקים עלי ועל הילדות מטענים ורימונים שבדרך נס לא התפוצצו".
"בהמשך הבנו שיש צלפים על הגגות. אנחנו משפרים עמדות. מפקד המחוז חטף רסיס של כדור בגב. אני מושך אותו אחורה ואומר לו שזה פצע שטחי כדי לא להלחיץ אותו אבל זה לא היה המצב. לאחר מכן מגיע נס נוסף – אני חוטף שני כדורים מצלף ולא ספגתי אותם בראש או בלב. שלוש שעות ישבתי ואיבדתי המון דם. לא היה מי שיחלץ אותי. היה אזרח טוב, שלא הבין כנראה את האירוע, והחליט לפנות קצין משטרה שנפגע בראשו ואותי לנקודת חבירה מחוץ לשדרות. לאחר כן פינו אותנו לברזילי ושם כבר איבדתי את ההכרה. התעוררתי שבועיים אחר כך באסף הרופא והבנתי שאני חי רק בזכות ניסים. אני מודה לבורא עולם שהשאיר אותי בחיים".
בתום המושב, העניקו שכטר ויו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, תעודת הוקרה לגבאי וכל מאות האנשים בקהל קמו והריעו לו.