כבר קדנציה שנייה שהוא מכהן כחבר מועצה אבל העדיף תמיד לפעול בצילו של אחיו הרצל שאובי-חבר המועצה הכי ותיק בשדרות. בראיון ראשון אי פעם, נציגו של שר האוצר משה כחלון מספר על הפעילות הפוליטית שלו, מסביר למה לדעתו ראש העיר אלון דוידי לא רצה אותם בקואליציה, מתייחס לאפשרות שיקיים שיתוף פעולה עתיד ומשתף לראשונה על הבעיה הרפואית שאיתה התמודד.
כשנערכתי לראיון עם חבר מועצת העיר משה שאובי גיליתי עובדה מאוד מעניינת- מאז כניסתו לפוליטיקה המקומית לפני כמעט עשור הוא מעולם לא התראיין, יתכן שהבעיה אצלנו, יתכן שהבעיה אצלו מתוך הבחירה לפעול בצל האח המנוסה חבר מועצת העיר הכי ותיק הרצל שאובי. "כבר נשאלתי על כך ואני משיב לכולם כי טבעי הדבר שהרצל הוא ראש הרשימה והוא מוביל ולכן הוא נמצא בפרונט" מסביר משהו בחיוך אופייני לו, "בנוסף בכל רשימה ראש הרשימה מתווה את הדרך ותפקידי כמספר שניים הוא לסייע. כפי שאתה יודע בהרבה רשימות ולא אציין שמות החבר המועצה השני "תפס עצמאות" ומתנהג כאילו המנדט הוא שלו ואף היו כאלה שעשו הסכמים עם ראש העיר בניגוד לדעתו של ראש הרשימה. אצלנו אין דברים כאלה . אנחנו פועלים יחד ובאחדות וזה הכוח שלנו. לעצם העניין יש ביננו חלוקת עבודה. הרצל מטפל בנושאי קהילה ודת ומוניציפלי ואני מטפל בנושאי בינוי ועסקים . כפי שאתה יודע בישיבות המועצה שימשנו יחד אופוזיציה לוחמת וללא פשרות בראש העיר , ומי שהוביל את הביקורת היה הרצל וגם אני "לא טמנתי ידי בצלחת" ובמקום שהיה צורך "נתתי בראש" למי שצריך. כך שמי שרצה לשמוע אותי שמע גם שמע".
אחד חרדי, השני חילוני
משה שאובי, 57, נשוי לג'ולייט (המוכרת לכולנו מסניף ביטוח לאומי) ואב לארבעה, משמש כחבר מועצה קדנציה שנייה ברציפות כאשר בקדנציה הראשונה הספיק לשמש במחציתה כסגן ראש העיר. בתפקידיו הוא שימש כיו"ר הועדה לבניין ערים בתקופת הבינוי המואץ של אלפי הממד"ים בעיר , וכן שימש כממונה על החברה הכלכלית שבה יזם פעולות רבות לתועלת הציבור. בנוסף שאובי הוא גם נציגו של שר האוצר בעיר , משה כחלון שסייע רבות לעיר שדרות.
הגעת לפוליטיקה המקומית בעקבות אחיך, נדמה שאם בהתחלה זה לא דיבר אלייך כמה היום זה מדבר אלייך ברמה האישית הפוליטיקה המקומית?
"ראשית אני שמח שנתנה לי הזדמנות להתראיין אצלכם ואשמח לשתף את הקוראים בתפיסת העולם שלי על הפוליטיקה המקומית ועל שדרות בכלל.כפי שידוע לך אחי הרצל התחיל את דרכו בפוליטיקה המקומית לפני שלושים שנים. בכל התקופה הזאת הייתי לצידו ותמכתי בו מאחור כאח יקר וכמנהיג שראוי להוביל מהלכים חשובים בעיר. כבר אז נחשפתי לפוליטיקה המקומית והייתי מעורב בה עמוק מאוד , רק מאחורי הקלעים.
הפוליטיקה דברה אלי כל הזמן אולם הייתי עסוק מאוד בביסוס העסק הפרטי של מוסך לטרקטורים ויבואן של חלקי חילוף, כך שלא חשבתי להיות פעיל אקטיבי ונשארתי מאחור. לפני כעשר שנים הרצל אחי ביקש שאצטרף אליו לרשימה. שקלתי את ההצעה והבנתי שכעצמאי בעסק אוכל להתפנות לעבודה ציבורית. ואכן נבחרתי לפני שתי קדנציות כחבר מועצה ולסגן ברוטציה. מהר מאוד השתלבתי בפעילות הציבורית ואכן שימשתי כיו"ר ועדת בניין ערים. כזכור באותה תקופה העיר הייתה מופגזת יום יום וממשלת ישראל החליטה על מיגון בתי אב בעיר. החלטה זו הכניסה את אגף ההנדסה לפעילות מוגברת , וכיו"ר הועדה לבניין ערים פעלתי במשנה מרץ ודאגתי לכנס את הוועדה לעיתים תכופות על מנת לאשר את כל התוכניות של אלפי מיגונים בעיר. בעקבות פעילותי המואצת בנושאי הבניה הפך אגף ההנדסה לאגף נחשק ע"י חברי מועצה שונים דבר שנתן לי את ההרגשה שאני פועל נכון וכך גם הרגשתי שהפוליטיקה המקומית אכן מדברת אלי. יתרה מכך בחמש השנים האחרונות בהיותי חבר אופוזציה הייתי החבר הכי פעיל בוועדה כך שאני מרגיש מאוד טבעי לשרת את הציבור המקומי".
יש משהו מעניין בסיפור שלך ושל הרצל, הוא חרדי דתי, אתה ההיפך חילוני, איך מסתדרים עם 2 תפיסות עולם שונות?
אנחנו לא רק מסתדרים , אנחנו משמשים דוגמא לכל אלה ששואלים איך אפשר לחיות בדו -קיום בין שתי תפיסות עולם. מעבר לזה שאנו אחים אנו בני אדם שכל אחד חי בתפיסת העולם שלו והגורם המחבר ביננו הוא הכבוד ההדדי .אם אתה יודע לכבד את הצד השני ולקבל אותו כמו שהוא החיים שלך נעשים קלים יותר ומאירים יותר. כך גדלנו וכך קיבלנו בבית ההורים ללמוד לכבד. זה מאוד עוזר לנו גם בדרכנו הפוליטית. זה לא אומר שאין ביננו חילוקי דעות , אולם הרצון לשמור על הכבוד ההדדי גובר על כל מחלוקת ועוזר לנו לעזור לאחרים. הרעיון שכל אחד מכבד את השני בדברים החשובים לו רק מעצים אותנו אלא אף נותן לנו יותר כח לפעול יחד ולהצליח בכל מטרה. כך לך לדוגמה.. חמש שנים באופוזיציה מול ראש עיר ששיחק בין חברי מועצה . בכל פעם הוא הצליח לשבור חברי מועצה ולצרפם לקואלציה והם הצביעו בניגוד לתפיסת העולם שלהם. אצלנו זה לא קרה כי פעלנו באותו ראש ובאחדות.
התבלטת לראשונה בתקופת בוסקילה אז שימשת כסגן בתפקיד תיק ההנדסה בתקופת הממ"דים… ספר קצת על התקופה על החלטות משמעותיות?
"אני זוכר זאת כאחת התקופות היפות בחיי. אז נחשפתי לעוצמה שיש בשלטון המקומי וכמה אתה יכול לעזור לציבור בהתייחסות נכונה ,בחיוך קל ובמילה טובה. פתאום ראיתי מה זה להיות בצד של זה שנותן שרותים לציבור. היה לי חשק גדול לתת לאנשים את ההרגשה שהם בידיים טובות וחושבים עליהם. באותו זמן נזכרתי בכל הסיפורים של תושבים הזקוקים דחוף להיתר בניה ומטרטרים אותם בלך ושוב, ויש כאלה שממתינים לתור לוועדה. אמרתי אצלי זה לא יקרה. על חשבון זמני הפרטי הגעתי לאגף ההנדסה ודאגתי לזרז את הטיפול של כל הממתינים לאישורי תוכניות. צמצמנו את ההמתנה בין ועדה לוועדה. להזכיר לך שבאותה תקופה יצאו אלפי היתרי בניה בגלל הבינוי המואץ של הממדים בעיר , אגף ההנדסה פעל במרץ ועמד בלחץ העבודה שלא היה כמוהו . אני שבאתי מעולם העסקים הבנתי את המצב ופעלתי בהתאם. היו פגישות רבות עם מר יובל פרנקל מנכ"ל עמיגור שמולו התנהלנו ואכן הגענו לתוצאות טובות. כמובן שהיו תקלות פה ושם אולם , ביחס לנפח הפעילות וכמויות ההיתרים התקלות היו זניחות".
היחסים עם ראש העיר דוידי
אם להתייחס לבדיחות שרצות בפוליטיקה המקומית, בין שאובי ואחיו לבין ראש העיר אלון דוידי יש מכנה משותף- הם בני העדה הפרסית. "אתם כולכם פרסים אתה לא אמורים להסתדר יחד?" זרק לאוויר בבדיחות אחד התושבים באחת מישיבות מועצת העיר שבהם היה עימות סוער.
אני רוצה להחזיר אותך לליל הבחירות, התייצבת עם אחיך על הבמה של דוידי והיה נראה כה טבעי שתשב בקואליציה, למה זה לא קרה?
"כדי לדעת למה זה לא קרה תשאל את דוידי. הוא נבחר לשמש כראש העיר ואם היה רוצה אותנו בקואליציה אז היינו שם , אבל זה לא קרה. אני יכול להעריך כי ראש העיר פשוט פחד מאיתנו. הוא ראה בנו משהו מאיים ויתכן כי הייתה לו תקווה כי אנו "נעלם" באופוזיציה. זו גם הסיבה שהוא קרא לנו אחרונים במשא ומתן לפני הרכבת הקואליציה . אחרי שהוא סגר כמעט עם כולם נקראנו אליו והוא הציע לנו הצעות מעליבות על מנת שנצטרף לקואליציה. הוא לא האמין שנשאר בחוץ .חבריו אמרו לו שזה רק עניין של זמן ואנחנו נכנע ונצטרף בכל מחיר. כמו שאתה יודע הלכנו לאופוזיציה וניהלנו קרב יפה מולו . הוא גילה שאנו יודעים לנהל אופוזיציה ללא פשרות. כך מפעם לפעם קרה לנו והציע הצעות הצטרפות שלא עלו יפה. כך הוכחנו לציבור שהאינטרסים האישיים חשובים לנו פחות מהאינטרס הציבורי. אנחנו היחידים שלא פיתו אותנו ונשארנו להילחם".
כזכור היית לא מעט במו"מ על תפקיד הסגנות, אפילו האשימו אותך שקונים אותך בתפקיד .אבל בסוף נשארת בחוץ?
"במהלך החמש השנים האחרונות הצלחתי מספר פעמים לגבש קואלציה לעומתית לדוידי. הדבר מאוד לא מצא חן בעניו בלשון המעטה . על מנת לשבור את האופוזיציה הוא שלח שליחים עם הצעות שונות . היתה הצעה שאקבל סגנות. התנאי שלי היה שכל חברי האופוזיציה יכנסו לקואלציה כמקשה אחת .הדבר לא מצא חן בעיני דוידי. הוא ראה בכך איום ואנחנו ראינו בכך סמל של אחדות על מנת לסלק את השנאה מהעיר . משראה שכך הם פני הדברים ואותנו לא קונים בתפקידים. הוא העדיף לקחת חברי מועצה בודדים. לאחד נתן סגנות לשני תיק הנדסה (תיק שהוא סירב לתת לסיעה שלי שמנתה שני מנדטים) ולאחרים הרחבה של תיקים ותקציבים. בגלל שלא הסכמנו להתפשר על טובת הציבור נשארנו בניגוד לאחרים מחוץ לקואלציה חמש שנים".
ספר קצת על היחסים עם דוידי ברמה האישית האם אתה חושב שבעתיד תוכל לעבוד איתו יחד?
"תתפלא לשמוע כי ברמה האישית אחד על אחד היחסים בינינו חבריים. אנחנו יכולים לשבת על כוס קפה ולנהל שיחות ולעשות הרבה למען הציבור. לצערי ביחסים הפוליטיים בינינו היו מעורבים אנשים אינטרסנטיים שגרמו למלחמה מיותרת בגלל העדפה אישית. זה לא סוד שלא תמכתי בדוידי בבחירות הקודמות אולם ברגע שהוא נבחר כיבדתי אותו ואף הגעתי לברך אותו בליל הבחירות. בהתנהלות העניינים לדעתי היה הרבה "אגו" וכך זה נמשך חמש שנים. אני מקווה שבקדנציה הבאה ייעלמו כל אותם גורמים אינטרסנטיים ותיסלל הדרך לקואליציה בתפקידים משמעותיים".
ברמה הפוליטית הארצית אתה מזוהה עם השר כחלון, כמה העובדה שתהיו בקואליציה יכולה לתרום יותר לעיר?
"המון ! השר כחלון הוא ידיד אישי שלי ואני זוכה להערכה גבוהה אצלו. אין ספק כי נוכחות שלי בקואלציה המקומית יכולה להוסיף הרבה בהתנהלות מול משרדי כולנו: אוצר, שיכון , כלכלה. כמו כן כידוע כל שר מחזיק בתקציבי שר והקשר האישי יכול להניב סיוע גדול יותר לעיר וכן תקנים רבים שבימים רגילים מגיעים אחרי עמל ויזע .אלה יגיעו יותר בקלות כך גם אוכל לחסוך לראש העיר זמן ועצבים באופן שיוכל להתפנות לנושאים אחרים.
כיצד אתה והרצל רואים את הטענות לכפייה דתית בשדרות, האם באמת היא קיימת ? ואיך לדעתך יש לנהוג בנושא הסטטוס קוו?
"שאלה חשובה שחשוב להסביר אותה תחילה. בציבוריות המקומית נשמעות פה ושם טענות של כביכול הדתה או כפיה דתית. למען האמת טענות אלו ואחרות באות ממקום של חשש ששדרות צועדת להפיכתה לעיר דתית . התושבים הוותיקים והחילוניים זוכרים את שדרות כעיר מסורתית שמכבדת את הדת אך לא כופה אותו. בשדרות ידעו במשך השנים לשמור על סטטוס – קוו והעיר שמרה על אופייה המתחשב. אני כמו כולם רואה את הנהירה הגדולה של ציבור מאוד מסוים ציוני דתי המגיע לשדרות בהמוניו להשתקע כאן. ציבור זה שהוא חיובי כשלעצמו מעורר דאגה בקרב חוגים מסוימים בעיר שחושש על השתלטות שלו על העיר. החשש הגדול שביום שאחר הבחירות והיה אם יתברר שראש העיר שבא מאותו מגזר גם זוכה לכמות כזו של מנדטים גדולה עלול "לשכוח" את הציבור החילוני ואז הדרך קצרה להעדפה של ציבור זה שתיצור גם אוירה של כפיה דתית.הרצל אחי ואנוכי הננו סוברים שנכון להיום אין כפיה דתית ויחד עם זאת אנו מתנגדים לכל כפיה מכל סוג שהוא וגם לא ניתן יד לכך. אני מקווה שראש העיר יהיה מספיק חכם לנווט את העיר באופן שהעיר תשמור על אופייה המסורתי כך שגם הוותיקים וגם אלה שמזוהים כחילוניים , ירגישו שותפים בניהול העיר".
האם לדעתך בעקבות השהיה שלכם באופוזיציה במשך קדנציה שלמה יכולה לפגוע בכם בבחירות הקרובות?
"ההיפך! השהיה שלנו באופוזיציה נתנה לנו רוח גבית חזקה. אנחנו כל יום מקבלים מילות ברכה מתושבים רבים על העקביות שלנו ועל שאנחנו היחידים שלא קנו אותנו ולא פיתו אותנו להיכנס לקואליציה אפילו באופן זמני. בזמן שאחרים תקפו את ראש העיר והאשימו אותו בשחיתות ציבורית ועוד האשמות חמורות ומייד לאחר מכן זחלו לקואלציה בעבור כיבודים שונים. אנחנו נשארנו להילחם על טובת הציבור דרך ספסלי האופוזיציה. ניהלנו מאבק עיקש וחסר פשרות. פנינו באין ספור מכתבים למבקר המדינה .פנינו לממונה על המחוז, פנינו למשרד הפנים ועוד ועוד. ישיבות המועצה הפכו למעניינות כי היינו שם להגן על האינטרס הציבורי. דאגנו להעלות הצעות רבות לסדר יום. הודעות ע"פ דין ,שאילתות רבות בנושאים מגוונים.על כל אלה ועוד הציבור מוקיר ומעריך, ואני בטוח שאת התוצאות נראה בקלפי בליל הבחירות".
האירוע המוחי שעבר
השנה האחרונה באופוזיציה הייתה למשה שאובי לא פשוטה לא רק בגלל המאבקים שניהלו אלא בגלל אירוע מוחי שעבר וממנו יצא בדרך נס בשלום."אני לא מאחל לאף אחד כולל לשונאים שלי לעבור אירוע מוחי או כל בעיה רפואית שכזו" הוא מתייחס לראשונה לעניין האישי. "אני כמו כל אדם שנמצא בשיא העשייה הופתעתי מאוד באותו רגע שזה קרה. אתה מתעורר בבוקר ופתאום מגלה שצד שמאל שלך לא מתפקד. בתחילה אתה חושב אולי נרדמה היד כמו שזה קורה לכל אחד שישן זמן רב על צד אחד. אולם מתברר שזה לא רק היד , זה גם הרגל והדיבור לא תקין. אתה עושה אחד ועוד אחד ואתה אומר לעצמך אולי בכל זאת גם לי זה קורה . הסימפטומים של אירוע מוחי מהסיפורים של אחרים אצלי כעת. באותו רגע לא חשבתי הרבה. קיבלתי החלטה מהירה להתפנות מיידית לבית חולים .אני מודה לרעייתי ג'ולייט שקלטה מייד שמדובר באירוע מוחי ודאגה לפנות אותי במיידית לבית חולים. בבית החולים "התבשרתי" שעברתי אירוע מוחי שלשמחתי היה קל. אחרי זה מתחילים חיים חדשים של שיקום ותפילה שנוכל לחזור לעצמנו. כמובן אני מודה לכל החברים שבאו לחזק ולעודד. זה היה חשוב מאוד.
מה מצבך הרפואי כיום?
"היום ברוך השם אני מתפקד רגיל. נזהר לקחת תרופות מונעות בזמן ומנהל סדר יום רגיל ואולי עמוס מידי. אני מוצא זמן גם לנהל את העסק הפרטי שלי וגם לפעול לטובת הציבור ולסייע לכל פונה באשר הוא. כרגע אנחנו נמצאים כשלושה חודשים לפני מערכת הבחירות הלא ברורה הזאת ומקווה שהציבור ידע להעריך ולהוקיר את העשייה של הרצל ושלי במשך כל חמש השנים האחרונות".
לסיום, אנחנו רואים שהבחירות הקרבות הולכות בעיקר להתמקד במועצת העיר, יש מועמדים שחושבים שהגיע הזמן שכל הוותיקים יפנו את המקום. אומנם?
"עם כל הכבוד הוותיקים בשדרות הם עדיין הרוב. לעצם העניין אם שאלתך נוגעת לחברי מועצה ותיקים , חשוב מאוד שתהיה נציגות לדור הוותיקים מחברי עירייה המשתייכים לדור זה. יש תחושה קשה בעיר שציבור זה נשכח מאחור ולעיתים באופן יזום. יותר ויותר שומעים על כך שתושבים המגיעים למשרדים שונים בעירייה לא מכירים אף פקיד. אתה יודע שהקשר האישי בין עובדי הציבור לתושבים חשוב במיוחד בעיר עם אופי כמו של שדרות. תחושה זו נתקלים בה מידי יום בביקור בסניפי הבנקים בעיר. לפני זמן לא רב לכל תושב שהייתה לו בעיה כלשהיא בבנק היה פוגש שם מכר וכך מייד קיבל מענה. היום תושבים רבים טוענים שכאשר הם הולכים לבנקים בעיר , אין להם עם מי לדבר .הם לא מכירים אף אחד. אסור שתופעה זו תחזור על עצמה בעירייה. ולכן חשוב מאוד שתהיה נציגות לדור הוותיקים. הרצל אחי ואנוכי נולדנו בשדרות וגדלנו בשדרות ואין הרבה חברי מועצה שמבינים לליבם של התושבים כמו שאנחנו מבינים. אתה ודאי יודע שלא כל אחד יש לו את הכישורים להיות חבר מועצה ולהאבק למען האנטרס הציבורי. אנחנו בסיעת עוצמה לשדרות הובלנו מאבק עיקש בישיבות מועצת העיר על מנת לשמור על האנטרס הציבור. אתה זוכר את המאבק על העלאת תשלומי הארנונה והמים, על המדידות של הבתים שהקפיצו את גודל הבתים ללא כל פרופורציה. לצערי חברי מועצה אחרים נטשו את המאבק משיקולים אישיים.אני שמח שעדיין יש בנו את הכוחות לפעול למען הציבור מתוך תחושה של שליחות. אנו לא מחפשים כבוד , משרה או משכורת שמנה. תודה לאל הגענו מבחינה אישית ליכולת כלכלית יציבה כך שגם במשך חמש שנים באופוזציה לא נכנענו ולא נרתענו מכל איום. היום אנו ערוכים לפנות לציבור שיתן בנו אמון והרבה כח פוליטי על מנת שנוכל לפעול למענו ביתר שאת. אנו מקוים שהציבור ישכיל להבין זאת ולא יתפתה שוב לתת את קולו לחברי מועצה שאכזבו".