דעה אישית: הפסקת האש היא ניצחון של חמאס

טור דעה מאת שמעון גבאי

ישראל עושה זאת שוב.
לאחר שהצילה את אשף ב93, כשהיה על סף התמוטטות עם הסכם אוסלו, כעת ישראל חוזרת על הטעות ומצילה את חמאס המוחלש. ארגון הטרור שהשתלט על הרצועה ב2006 עומד על סף התמוטטות ומחפש קרש הצלה מכל גורם אפשרי. מצרים, הרשות הפלסטינית, איראן ועוד… ודווקא ישראל היא שנחלצת להציל אותו בדמות הסכם שיעניק לו את אשר יחל שנים. כך הוא יוכל לבוא אל תושבי עזה ולנופף בהישג מדהים שהשיג דרך טרור באמצעים מיושנים ופשוטים כמו עפיפון ובלון שישראל לא יכלה להם.

אפשר להכחיש או להתכחש, אך זוהי המציאות: מנהיגינו מעדיפים שקט תעשייתי על פני הכרעת האויב וגדיעת הטרור. הם רוקחים "הפסקת אש" מדומה, שאינה יותר מאספקת אש ומרווח זמן להתעצמות צבאית, ועושים זאת מידיעה שברגע שהחמאס ירגיש ששב כוחו, ובהגיע שעת כושר, לא יהיה שום ערך לפיסת הנייר עליה חתמו. זוהי, רבותי, המציאות. חמאס הוריד את ישראל על הברכיים, בעפיפונים ובלונים. ההסכם הזה יזרים מאות מיליונים לקופתו המדולדלת וירים אותו לרף הצלחה שמעולם לא ידע ולמעמד נכבד בעולם הערבי הטרוריסטי.

הפסקת אש או אספקת אש? מחבל מיידה אבנים לעבר כוחות צה"ל בשישי האחרון

מה השיקולים של המנהיגות בירושלים בהצלת חמאס? האם מנהיגינו יודעים מה הם עושים או שמא מדיניות "ניהול הסכסוך" היא השלטת? פצצת הזמן שנקראת עזה מתקתקת עכשיו בקצב מהיר יותר לעבר עימות עוצמתי בלתי נמנע מול ישראל. הניסיון המביך הזה למנוע עימות כעת יוביל אותנו לעימות חריף ומסוכן הרבה יותר בעתיד. המסר הברור שישראל משדרת לחמאס הוא מסר של חולשה, ומזמינה סחיטה נוספת באמצעות טרור על שלל סוגיו.

בכל פעם שנפגין חולשה ונראה לאוייבנו שאנו לחיצים נקבל טרור מתמשך. ומנגד, בכל פעם שנפגין נחישות ואומץ בלתי מתפשר, נקבל הערכה ושקט מכל העולם, וההיסטוריה כבר הוכיחה זאת.