לפני 6 שנים, בתקופה שרבים חששו להקים עסק בשדרות, החליטו רמי דדוש ואסף מלכה לעזוב את מקום עבודתם הנוח מאוד במרכז הארץ כדי להקים עסק משל עצמם דווקא בעיר עם המציאות הביטחונית המורכבת. כיום, החברה שלהם מפרנסת 42 משפחות משדרות אבל לא פחות חשוב מסייעת לרבים לאתר כספים אבודים ועושה סדר בבלאגן הביטוחים שלכם.
כבר בכניסה למשרדי חברת "בסט סלרס" בשוק הקמעונאי קשה היה שלא להתפעל מתנאי העבודה של 42 העובדות במחלקות השונות, עמדות טלפון חדישות ומתקדמות, מטבח מעוצב, משרדים עם המון סטייל ושעות עבודה שלא תמצאו באף מקום עבודה בשדרות רק חלק מהתנאים של הבנות, חלקן הגדול אימהות מה שהביא את החברה לחשוב עבורן על צעד יצירתי- חדר ילדים מלא בצעצועים שיאפשר להן במקרה הצורך להעסיק את הילדים בימי החופש שאין להן פיתרון. "לכולנו יש ילדים ואנחנו מודעים לקושי לפעמים שיש לאימהות עובדות שרוצות מאוד לעבוד גם כשהילד חולה אבל אין להן פיתרון או אפילו כשיש חופשות, אז החלטנו לבנות חדר שבו הילדים יוכלו להעסיק את עצמם" מספר רמי דדוש מבעלי החברה בגאווה על היוזמה שלהם, "אנחנו משתדלים לדאוג לאווירה טובה ומשפחתית לכן גם דאגנו למטבח נוח ומעוצב יפה שיהיה נעים לעובדות בזמן ההפסקות כשהן רוצות לאכול או לשתות".
העובדות מצידן מאושרות מהמעבר למבנה החדש והרחב ומפרגנות. "אצלנו אין משמרות ערב, לא עובדים בימי שישי והעבודה מתגמלת מאוד" מספרת אחת העובדות, "לאורך השנים תמיד עבדתי במכירות, בשדרות נפתחו ונסגרו לא מעט משרדי טלמרקטינג ויש עוד מספר חברות כיום הפועלות בעיר אבל החברה שלנו הביאה תפיסה אחרת לשדרות בכל נושא השכר והתנאים מסביב, כל מקום עבודה צריך ללמוד, אני קודם הסתפקתי בשכר מינימום אבל מקום העבודה הזה מאפשר לי להכפיל את השכר, אם יקומו עוד חברות כאלה רמת התעסוקה בשדרות תעלה משמעותית".
חלל עבודה חדשני ונוח. צילום: אורי גבאי, שדרונט
בלי משמרות ערב וימי שישי
לא הרבה מכירים בשדרות את חברת בסט סלרס או בשם התווית שהודבק לה, "הר הכסף", אבל מה שהתחיל עם משרד קטן של ארבעה עובדים, הפך לחברה גדולה עם מספר מחלקות שמפרנסת כ-42 משפחות משדרות, נתון בהחלט מרשים.
"הכל התחיל לפני שש שנים" מספר רמי דדוש על תחילת הדרך. הוא וחברו אסף מלכה קיבלו החלטה לצאת לדרך עצמאית משל עצמם אבל לא ממש ידעו באיזה תחום לעסוק. "אסף במקור מבית שמש, אני במקור מיבנה, שנינו עבדנו במקום עבודה מאוד נוח באזור המרכז בתפקידים מבטיחים אבל תמיד דיברנו על החלום לבנות משהו משלנו ובאמת לפני 6 שנים החלטנו לעשות את הצעד הזה".
נראה כמו סיכון גדול מאוד?
"אין ספק לעזוב משהו מאוד בטוח וללכת אל הלא נודע זה סיכון אבל בשביל להגשים חלום היינו מוכנים לקחת המון סיכונים, מבחינתי ברגע שהבנו שמידי שנתיים אנחנו מתקדמים בעבודות שלנו אז זה אומר שאנחנו עושים משהו טוב, ברגע שהבנו שאנחנו עושים משהו טוב אז הספיק לנו רק רעיון טוב והאמונה עצמנו לצאת לדרך. פשוט האמנו בזה מספיק כדי לבוא, אנחנו לא מכירים, לא גדלנו פה, אין לנו ראש עיר מאחורינו אבל כשרצינו להיות עצמאיים היה לנו 3 קווים מנחים- 1.שהמוצרים שנרצה למכור ייתנו מענה לציבור הרחב ביותר. 2.שזה לא יהיה מוצר עונתי, אופנתי, שלאורך כל השנה כולם צריכים אותו.".
והשאלה הטבעית למה דווקא שדרות עם כל המורכבות שלה?
"כבר כאשר גיבשנו את הרעיון של החברה החלטנו לפתוח את החברה דווקא בשדרות, יש שיגידו שזה סוג של ציונות להגיע לעיר שמתמודדת עם מציאות ביטחונית באמת לא פשוטה. למען האמת עד לפני שהחלטנו להגיע לשדרות לא ממש הכרנו את העיר, כמו כולם שמענו עליה בחדשות בגלל הקסאמים והמוסיקה להקות טיפקס, כנסיית השכל, שפתיים וכו'. מה שכן היה לנו ברור שזה נכון יותר לפתוח את החברה בפריפריה כי יש כאן את העובדים הכי נאמנים, גם אני וגם אסף עבדנו כשכירים, ניהלנו מכירות בנתניה, ראשל"צ, ירושלים ועוד מקומות ברחבי הארץ, בגלל שההיצע במרכז רחב, יש ביקוש לעובדים והמציאות הייתה כזו שכל יום אתה במלחמה לגייס עובדים, כשאתה מוצא עובדים טובים יש חברות אחרות שעושות הכל כדי לגייס אותם אליהם, כיום בשדרות אנחנו משקיעים בעובדים, מטפחים אותם גם כדי שלא יעזבו אותנו בשביל עוד 2 שקלים תוספת בשכר במקום אחר".
בכלל, מהתרשמותי ההתנהלות שלכם נראה מאוד עממית?
"אני חושב שכל העובדות יכולות להעיד שאנחנו מעניקים כאן המון חום, משתדלים לשמור על אווירה משפחתית. תראה, אנחנו לא מנהלים שמגיעים עם עניבות ופפיונים לעבודה, אנחנו מגיעים בצורה הכי פשוטה שיש ומסתכלים לעובדים בגובה העיניים, כך אני חושב שצריך להתנהל מקום עבודה, כך העובדים ידעו לכבד ולהעריך ולתת הכל כדי להצליח במקום העבודה".
כשאתה מביט לאחור ורואה את החברה כיום?
"אני זוכר שהתחלנו בתוך משרד קטן עם ארבעה עובדים, לאט לאט ככל שלמדנו יותר את העסק גייסנו יותר ויותר עובדים ואנחנו באמת שמחים שהצלחנו להפוך את החברה לגדולה יותר, שמחים שאנחנו נותנים עבודה לתושבי המקום וגם מהסביבה, יש לנו כמובן עוד שאיפות אבל אין ספק שאנחנו מרוצים מאוד ממה שעשינו עד עכשיו".
המטבח. צבעוני ומרשים צילום: אורי גבאי, שדרונט
"המון אנשים לא מודעים לשירות שיכול לסדר להם את העתיד"
אם אתם תוהים כמוני במה בדיוק עוסקת החברה ועד כמה היא משמעותית לעתיד של כל אחד מאיתנו, מייד תגלו כמה היא יכולה לעשות לכם סדר בחיים. "יש לך ביטוחים?" שואל אותי דדוש את השאלה שאולי כל אחד יודע לענות אבל לא להסביר באיזה חברה ומה בדיוק הכיסוי הביטוחי. "למען האמת באמת שאין לי מושג" עניתי, "אני חושב שרוב האנשים שתשאל אותם על הביטוחים שלהם הם יענו אותה תשובה. משום מה אנשים יודעים כמה הם משלמים על הסלולרי אבל אף אחד לא יודע אם חלילה יקרה לו אסון אז מה יהיה איתו".
במה בעצם החברה שלכם מתעסקת?
"העסק שלנו מתחלק ל 4 פעילויות עיקריות. הראשון ואולי פעילות הדגל שלנו זה נושא איתור הכספים, זו לא רק פעילות עסקית רגילה אלא לדעתי אפילו פעילות עם חצי שליחות. בנוסף, אנחנו מעניקים שירות של ביטוחים, קרנות פנסיה וקופות גמל, והחזרי מס לשכירים".
דיברת על שליחות, תסביר?
"יש היום אנשים שמגיעים לגיל פנסיה בלי שקל, יש כאלה שמחליפים מקומות עבודה ואין להם מושג מה יש להם ומה אין להם, יש כאלה שעושים ביטוחי חיים ואין להם מושג מי נגד מי ולמה הם זכאים. וזה דעתי פרקודס שקיים במדינת ישראל וחייב לטפל בו.אנשים חוסכי כל החיים והם לא יודעים אם הם משלמים דמי ניהול גבוהים , לא יודעים האם הקופה שהם חוסכים בה היא טובה. מבחינתי אם אפשר לשלב את המטרות העסקיות ושהסוג עבודה שאתה קם בבוקר אליה ואתה עושה טוב לכולם ולעובדים, זה שווה את זה ובהחלט זה סוג של שליחות".
כאמור, התוצאה של חוסר הידע שלנו הביאה את המדינה עצמה להשיק לפני מספר שנים שירות ממשלתי לאיתור ביטוחים, קרנות פנסיה וכספים אבודים ששוכבים להם ב"כספת" וממתינים לבעלים שלהם. משרד האוצר יצא בקמפיין ציבורי שמטרתו לאפשר לאזרחים לפדות 3 מיליון חסכונות נשכחים ששווים יחד יותר מ34-מיליארד שקל. בניגוד לשירות הממשלתי, חברת בסט סלרס משדרות מעניקה שירות רחב הרבה יותר מאשר השירות הממשלתי שרק יודע לאתר אבל לא לספק ולנתח מידע חיוני.
בכמה מקומות עבודה יש חדר משחקים לילדים? צילום: אורי גבאי, שדרונט
מה ההבדל בין השירות הממשלתי לשירות שאתם מעניקים?
"השירות הממשלתי אומר לך בפשטות, יש לך קופה בכלל אנחנו לא אומרים לך כמה, זה הטלפוןן, תתקשר ותשבור איתם את הראש. עכשיו מה יקרה אתה תתקשר אליהם ויתחילו לטרטר אותך בבקשות של תשלח לי את הטופס הזה ואת זה וגם אחרי שיסיימו איתך את כל התהליך , נניח שקיבלת דו"ח ויש לך 80000 ₪, אנחנו גובים 3 אחוז התשואות שלנו הם 5 אחוז מה אתה מבין בזה בעצם, כלום… טוב להם החוסר ידע שיש לאנשים היום. ובכסף הזה משתמשים, קונים איתו חברות, נכנסים איתו לבורסה, משקיעים אותו, קונים איתו נדל"ן, סלח לי על הביטוי אבל טוב להם שאנשים מטומטמים".
בנאדם שקורא את הכתבה מה עליו לעשות?
"לפנות אלינו (ברקוד בסוף הכתבה), אנחנו גובים אך ורק עבור הבדיקה, אנחנו בודקים היכן כל הביטוחים שלו, היכן יש לו כספים בבנקים, האם יש לו כסף שנראה מלווה ביטחון ושולחים אליו סוכן ביטוח שמגיע עד הביתה.
על כל זה משלמים תשלום סמלי של 400 ₪.
כמה אנשים מודעים לכך?
"המון אנשים לא מודעים לשירות שיכול לסדר להם את העתיד, לכן אנחנו מפרסמים ומשווקים באינטרנט. רואים את המודעות שלנו, אנחנו מקבלים המון פניות יש כאן בערך 400 פניות שנכנסות כל יום מכל הערוצים ואנחנו חוזרים לכולם באותו היום, ובגלל יש כאן את הכמות הזו של העובדים. אנחנו נותנים שירות ביטוחים, קרנות פנסיה וקופות גמל, והחזרי מס לשכירים המטרה היא שבסוף כל לקוח ידע מה יש לו, שישלם אך ורק מה שצריך, שאם אין לו משהו שהוא צריך שיעשה אותו ושיהיה לו איש קשר שילווה אותו.אנחנו פשוט מחברים את כל הקצוות האלה שכל אדם שמגיע לגיל פנסיה שיזדקן בכבוד, לא יכול להיות שאדם יעבוד 40 שנה ובסוף יתקיים מ2000 ₪ בחודש".
ציינת שלא הכרת את התחום הזה עד שנכנסת אליו, מה המציאות כיום?
"ככל שחפרתי גיליתי עד כמה הבור הוא עמוק, עד כמה אנשים מסכנים ולא יודעים. חברת הביטוח מתעשרת, הבנקים מתעשרים והלקוח ששילם את כל הכסף אין לו כלום, למה מה קרה?".
מתי נפל לך האסימון?
"תוך כדי העבודה, לפני שנכנסתי לא היה לי מושג שזה היה הבור, אני אפילו על עצמי לא ידעתי, הרי לפני הכל עשינו בדיקה על עצמנו ואז פתאום אסף גילה קופה שהוא לא הכיר, ואני מצאתי קופה שאני לא מכיר, וחשבנו לעצמנו איך יכול להיות שקורים כל הדברים שקורים".
מה רמת המודעות בשדרות לקיום חברה בעיר שלהם שיכולה לעשות להם כל כך הרבה סדר במה שקשור לעתיד שלהם?
"אין הרבה מודעות, הלקוחות שלנו הם מכל הארץ , יש לנו לקוחות משדרות שמקבלים שירות מנציגה משדרות ולא יודעים שהמשרד קיים בשדרות, אנחנו לא מוציאים את זה החוצה כאיזה כלי כי כאילו זה ייראה שאנחנו משתמשים בשדרות ככלי מסכני כזה ואנחנו לא רוצים, אנחנו לא שם".
סביר להניח שנחשפת ללא מעט מקרים משמעותיים?
יש שני מקרים שנגעו בי מאוד. היה לנו מקרה על זוג ניצולי שואה שאפילו לא רצו לשלם את הכסף עבור הבדיקה כי אין להם, אני זוכר שהנציגה נכנסה אליי וביקשה ממני לעזור להם, סיכמנו שאם חיפשנו ולא מצאנו אני מחזיר להם את הכסף ואם מצאנו הכסף נשאר כאן , אנחנו רוצים שגם הלקוח יהיה מחויב לתהליך, לאישה לא מצאנו כלום לבעל מצאנו חצי מיליון שקלים . הבן קרוב לגיל 80, לא היה לו מושג שחיכו לו חצי מיליון שקלים.
במקרה נוסף, הייתה לנו אישה שחלתה בסרטן ולא ידעה שהביטוח בריאות שלה מכסה גם סעיף שנקרא סעיף מחלות קשות והיא שילמה המון כספים והשגנו לה החזר כספי של כמעט 440 אלף ₪ שהיא לא ידעה בכלל .
לסיכום אני אומר יש 34 מילארד שקלים שאין להם דורש. בתפקיד שלנו לעשות סדר בעתיד של כל אחד מכם בנושא הביטוחים ואולי גם לאתר כספים אבודים".