על הגבעה הכי מפורסמת בשדרות, מצליח אילן אבקסיס להמחיש טוב יותר גם לעיתונאי ותיק כמוני שמכיר יחסית את תוואי השטח בגזרת העוטף, עד כמה המציאות שלנו מורכבת. "מסתבר שתמיד היינו קרובים לעזה אבל איכשהו כילידי המקום גילינו יום אחד לפני עשרים שנה שזה אזור מסוכן, גם אתה שותף לתחושה הזו" אני תוהה באוזני אבוקסיס איתו יש לי היכרות אישית עוד מימיו כמורה צעיר בתיכון המקיף הדתי (כיום הקריה החינוכית אמית). "האמת היא ששמעתי את התחושה הזו מהרבה תושבים שגדלו בעיירה קטנה ושקטה, עד חודש אפריל 2001 אז נורה הפצמ"ר הראשון, מי שגדל כאן לא דמיין שזה אפשרי, לא חשב בכלל שאנחנו גרים באזור שיכול להיות מסוכן".
"אתה יודע אילן" אני ממשיך, "כילד אני זוכר טיילנו בשדות שגבלו בין קיבוץ ניר-עם עד לבית חאנון וברקע גם היו את הסיפורים של ההורים ושל סבא וסבתא על הביקורים בעזה, על החברים בעזה. אני עד היום מרגיש שהכל קרה לנו בבת אחת, יום אחד התעוררנו וגילינו שיורים עלינו טיל, כאילו עד אז חיינו בסוג של בועה . כנראה שאלו תחושות שיכול להרגיש רק מי שחווה את שדרות כמוני עד גיל עשרים בצורה אחרת- רגועה ושקטה שמוכרת רק בזכות המוסיקאים שיצאו ממנה לעומת שדרות של שני העשורים האחרונים עם מציאות ביטחונית בלתי נתפסת".
אילן: "אין ספק שזה עניין של זמנים, מי שנולד וגדל בשני העשורים האחרונים לא מכיר את מה שהייתה שדרות לפני אבל זה כמו שאנחנו לא הכרנו את שדרות של תחילת הדרך אז יודעים זקני העיר לספר על תופעת הפדאיון, ערבים שהיו מגיעים לגנוב ולעורר פחד וגם כמו במקרה שכולנו מכירים על חמשת בני שדרות שעליהם קרוי גן החמישה שיצאו לעבודה ונהרגו ממטען חבלה ליד איבים בשנת 1956".
את המציאות הזו של שני העשורים האחרונים, מסביר היטב אבקסיס לעשרות משלחות שמגיעות לאחרונה לעיר במסגרת יוזמה של מחלקת התיירות של הקרן לפיתוח שדרות שהכשירה עשרות מדריכים בני המקום לטובת המשימה החשובה שהפכה למרכיב חשוב בהסברה הישראלית. אחד הביקורים הבולטים היה לפני כשבוע כאשר פיליפ מפנגו, סגן נשיא טנזניה, (מדינה שרק לפני 4 שנים חידשה יחסיה עם ישראל) סייר בעיר והודה: "רק כשנמצאים כל כך קרוב אפשר להבין את העמדה הישראלית".
"בעיניים של התיירים, שדרות הייתה צריכה להיות עיר רפאים"
כידוע, לאחר כל מבצע צבאי מדברים על כמה ההסברה הישראלית לא מספיק טובה ונדמה כי הפיתרון בכל הנוגע לדעת הקהל בעולם לא נמצא רק במסדרונות האו"ם והיחסים בין ראשי המדינה למנהיגים בעולם, אלא דווקא בעיר שדרות. "אני תמיד טוען שאין טוב ממראה עיניים, את המציאות שלנו בעולם ברוב המקרים לא מכירים מספיק לכן הכי נוח להסתכל רק על מה שקורה בעזה ואין ספק שהמצב שם עגום מאוד אבל זה לא בגללנו ואת זה חשוב שנדע להסביר" מסביר אבקסיס בזמן שאנחנו עולים למצפה שדרות (גבעת קובי) שם הסתיים רק שלב א' של המיזם התיירותי שיכלול בעתיד גם גישה עם מעלית ומרכז מבקרים משוכלל.
כאחד שמכיר את אבקסיס עוד מהתיכון שבו שימש כמורה ומלווה בכל הטיולים של בית הספר אפשר בהחלט לומר שהמיזם החדש של מחלקת התיירות בשדרות מתאים לו כמו כפפה ליד. "זה נכון" הוא מאשר, "תמיד הייתי רכז טיולים, מדריך, אחד שאוהב להדריך את התלמידים בכל סיור. ברגע שנפתחה האפשרות במחלקת התיירות החדשה שהוקמה בשדרות לפני שהתחילה הקורונה, אמרתי לעצמי זאת ההזדמנות להפוך את זה למשהו משמעותי עוד יותר בגלל שמדובר בסוג של הסברה על המציאות בעיר שלנו. יצאתי לקורס מורה דרך ובשנה האחרונה אני באמת מלווה המון קבוצות במטרה להראות את המציאות כאן מנקודת מבט של בן המקום"
הגיע הזמן שאחרי 20 שנה יהיה לשדרות מחלקת תיירות?
"אחרי עשרים שנה של מציאות ביטחונית אני חושב שזה הצעד הכי מתבקש שנעשה בשדרות- להקים מערך תיירות שכולל פעילויות הדרכה למבקרים הרבים ואני חייב לומר לך מדובר בעשרות אלפים שמגיעים לכאן גם מהארץ וגם מחו"ל. צריך להגיד מילה טובה לשדרות שמניפה את העניין הזה של התיירות, בעיניי זה סטארט אפ לקחת את שדרות ולהפוך אותה למשהו תיירותי כי הרי מה היה פעם, אנשים היו מסתכלים עלינו כ"מסכנים" אז היו אומרים יאללה בוא ניסע ביום שישי לשדרות נעשה קניות ונחזק את העסקים. אתם באים לקניות? בואו גם תעשו סיור. עכשיו על מנת שסיור יהיה משמעותי אני לא רוצה ש-90% מהזמן הם יהיו בקניות. אני רוצה שכל מי שמגיע לשדרות יכיר את המציאות ואת העובדות בשטח".
כשאבקסיס מספר על פעילויות ההדרכה ניכר כי זה ממש בוער בעצמותיו. "הרבה מכירים אותי כמורה להיסטוריה מבית הספר וכן בתפקיד סגן מנהל התיכון. כמו שאני רואה בעבודה החינוכית שליחות כך גם בכל נושא ההסברה של שדרות בארץ ובעולם. אני זוכר שבמבצע צוק איתן הייתי בארה"ב והייתה הפגנה גדולה בניו-יורק לטובת ישראל, איך ששמעו שאני משדרות ישר העלו אותי לבמה לנאום, שדרות היא סמל למציאות הזו גם מעבר לים" הוא מסביר וממשיך:"תראה אותי מלמד היסטוריה ואזרחות אתה תגיד שיותר חשוב לי הציונות מאשר אם התלמידים יקבלו 70 בבגרות, כמובן שאני מעודד למצוינות ולתעודת בגרות טובה אבל חשוב לא פחות שהתלמידים יכירו המציאות שלנו במיוחד כאן בשדרות".
מה מעניין אותך לגלות כשאתה מקבל קבוצות לסיור בשדרות?
"אני חושב שהכי חשוב כמה הם מבינים את המציאות של שדרות. מבחינתי, לא חשוב לי עם איזה ידע הם מגיעים, חשוב שהם יחשפו כאן בשדרות לעובדות, לסיפור האמיתי, במיוחד תיירים מחו"ל שמגיעים לכאן. כמובן שהסיורים בשדרות מכוונים לכל קהל יעד, אלו יכולים להיות תלמידי בית ספר ששדרות היא חלק ממסלול הטיול השנתי, זה יכול להיות זוג שנוסע לחופשה בים המלח ומחליט לעבור בדרך בשדרות וגם הכנה לצה"ל אז בסיור כזה אנחנו שמים דגש על מורשת קרב ומסבירים להם על הגבול עם עזה".
מה המסר העיקרי שחשוב לך להעביר לקבוצות?
"הכלל הראשון שאני מקפיד עליו שאני בוחר להציג את שדרות זה קודם כל לא ממקום של התמסכנות ולא התקרבנות כי תמיד אני מסביר לאורחים שמגיעים לכאן, כל פעם אזור גיאוגרפי אחר במדינת ישראל עומד בתור לספוג את האש, פעם היו אלה תושבי קרית שמונה ומטולה ופעם היה התור של ירושלים ות"א שבהם התפוצצו אוטובוסים ופעם ישובי עמק בית שאן ולפני 60 שנה גם היה תורם של תושבי שדרות שהתמודדו עם הפדאיונים, לצערי בעשרים השנים האחרונות התור שלנו".
כמה חשוב לספר את הסיפור של שדרות לפני הקסאמים?
אני מנסה קודם את המעגל הפנימי של שדרות ואת המעגל היותר חיצוני של מדינת ישראל. לדוגמה כאשר אני מדבר על הקמת שדרות, אז אני חוזר למלחמת העצמאות, היא הסתיימה ואחרי שנים של מלחמה היה צריך להקים מדינה ולהיפתח לעליה המונית, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהכפילה את האוכלוסייה שלה בתוך שלוש שנים בתחילת הדרך. משנת 48 ל-51 היו גלי עליה גדולים, עכשיו איך אתה מתמודד עם העליות ההמוניות האלה ואז זה מוביל לפיתרונות ואחד מהם זה הקמת המעברות ואז הקמת שדרות. בסיור אני ממשיך איתם לשנות ה-90 אז העיר שנבנתה מעולים קלטה עליה המונית בעצמה וכמובן משנת 2001 המציאות הביטחונית שלא הכרנו קודם. חשוב תמיד לספר על הסיפור של שדרות כי ההורים שלנו היו חלוצים. יש כאלה שאומרים שהיו חלוצים בכל כורחם אבל אני חושב שהם חלוצים לכל דבר בדיוק כמו החברים מהקיבוצים שיישבו את הארץ ועבדו באדמה. המטרה של המעברות הייתה ליישב את המדבריות, ירוחם, דימונה וכמובן שדרות ונתיבות שהם יותר בספר. אגב, כאשר יישבו את שדרות המדינה ידעה שהיא מקימה ישוב חצי קילומטר מעזה, הייתה לזה משמעות. בדיוק כפי שיישבו את קרית שמונה כמעברה".
כמו לא מעט מוותיקי שדרות גם אבקסיס בן ה-58 זוכר היטב את התקופה שהייתה כאן טרום הקסאמים. "המדינה רצתה ליצור טבעת ישובים מול הגבולות" הוא מספר את מה שרבים כבר שכחו, "עד שנת 2001 אף אחד בשדרות לא הרגיש את העובדה הזאת, ההיפך עזה הייתה השכנה שלנו מדרום, אני זוכר שהינו נוסעים בטרמפים לשם, בתור ילד אני זוכר שהיינו נוסעים לתקן שעונים בעזה, לעשות טיפולי שיניים, הכל היה פתוח והייתה מציאות אחרת לכן זה היה כל כך מפתיע עבור רבים שנורתה הרקטה הראשונה שבעצם הבהירה לנו שהמציאות השתנתה".
לדבריו, מה שהכי מסקרן, כשהוא עומד בגבעה מול הגבול ומספר שהם עומדים מול הגבול הכי מאובטח בעולם, "אפילו יותר מגבול מקסיקו-ארה"ב ומצפון קוריאה לדרום קוריאה. הגבול שלנו מאובטח באוויר, ביבשה וגם מתחת ליבשה. יש מערכת שלמה של תצפיות ומזל"טים, יש מערכת שלמה של כיפת ברזל, בסיסים צבאיים. ברוב המקרים רק כשהם עומדים על הגבעה בשדרות הם מבינים כמה הגבול הזה מורכב מאוד.
כמה מופתעים אורחים ממרכז הארץ שהמרחק מעזה לא כפי שתיארו?
"למבקרים רבים שמגיעים אלינו ממרכז נופל האסימון כמה עזה קרובה גם אליהם רק כאשר הם עולים למצפה בשדרות. חלקם אתה רואה שהם בהלם מוחלט. פגשתי אנשים שהיו משוכנעים ששדרות נמצאת בקצה העולם, כאשר הם מגיעים לכאן אחרי נסיעה של שעה הם פתאום קולטים כמה עזה קרובה גם אליהם מה שהוכח גם במבצע האחרון שהם ירו רקטות עד אזור השרון".
יכול להיות שהמפה מטעה?
"ברור, מי שמציץ במפה רואה ששדרות לא בצפון, לא בדרום כמו ב"ש וגם לא בדיוק מרכז הארץ לכן לאנשים שמגיעים מהמרכז זה נשמע מוזר שהעיר שחוטפת טילים כבר 20 שנה קרובה אליהם מרחק של שעה נסיעה. אגב, תגיד לאותו אחד ממרכז הארץ שב"ש רחוקה ממצפה רמון יותר מאשר ת"א רחוקה משדרות הוא לא יצליח להבין את זה כי עובדתית מצפה רחוקה מב"ש 80 קילומטר ותל-אביב לשדרות זה 70 קילומטר. הכל כנראה עניין פסיכולוגי".
איך מסבירים את העובדה שעל אף הטרור, שדרות ממשיכה להתפתח?
"בהדרכה הרבה פעמים שאני מספר לקבוצות על הגבול עם עזה ומבקש מהם להסתובב 180 מעלות הם רואים את שדרות משגשגת ונמצאת בתנופת בנייה, אני מספר להם שאין כמעט שטחים פנויים וקשה למצוא בתים להשכרה, הם פשוט לא מבינים איך זה הגיוני. אני אומר להם שיסבירו את הדיסוננס המטורף הזה והם אומרים לי "שדרות בעיניים שלהם הכי מסוכנת והיא הייתה צריכה להיות עיר רפאים", זה כמובן מעורר בהם המון שאלות כמו מה גורם לאנשים להתגורר כאן? מה גורם לעיר להתפתח אל מול הסכנה".
מה המסקנה שלהם?
"הם מספקים כל מיני תשובות, החל מסיבות כלכליות שיש פה הנחות במס וכלה בתשובות של ציונות ואידיאולוגיה. זה בעיניי מאוד מסקרן ומרתק. אני חושב שהתשובה נמצאת איפשהו באמצע, גם מזה וגם מזה. מה שבטוח, יש כאן המון תושבים שנולדו וגדלו כאן והשורשים שלהם נטועים עמוק באדמה ושם טרור לא יזיז אותם מכאן ועל כך צריך להעריך אותם".
סיפור המנהרה בניר-עם: אירוע דרמטי שמעורר סקרנות
במהלך השהייה שלנו במצפה שעוד לא פתוח ממש למבקרים, ממשיכים להגיע מבקרים שסקרנים לראות את רצועת עזה הכי קרוב שאפשר. "חשוב לנו להכיר את הגבול עם עזה, זה ממש מדהים כמה זה קרוב" הסבירו בני זוג מאזור השפלה שהחליטו לפנות מזמנם כדי לצפות ברצועת עזה דרך המשקפות.
"כשמגיעים לכאן אורחים אני מספר כמובן על המצפה שכולנו מכירים כגבעת קובי שעליה הוקמה אנדרטת הארבעה ומסביר להם על האירוע, אני ממש מתאר להם איפה יצאה המנהרה, היכן עמדו החיילים שלנו, ממש מתאר לפרטי פרטים את האירוע הקשה מצוק איתן, רק אז הם מבינים את גודל האירוע".
קראתי כל תחקיר על האירוע ומכאן מהגבעה אני מבין באמת כמה זה היה אירוע דרמטי?
"כי זה היה באמת אירוע דרמטי. מה שאני אומר לכולם אחרי שהם רואים כמה המנהרה קרובה לשדרות, תתחילו להפעיל את הדמיון. אני ממש עושה איתם דמיון מודרך מה היה קורה אם 15 המחבלים שיצאו משם עם מדי צה"ל, עמוסים בנשק מפה עד להודעה חדשה, היו מצליחים להגיע רק 200 מטר קדימה לכביש 34, משתלטים על אחד המכוניות, לוקחים את הרכב הם תוך 2 דקות בתוך העיר שדרות והכל פרוס לפניהם, גני ילדים, בתי ספר, מרכזי קניות, רחובות הומה אדם, זה היה יכול להיות מגה פיגוע".
וזה נמנע בזכות ארבעת הגיבורים ששילמו בחייהם?
"בדיוק, בגוף שלהם הם עצרו 15 מחבלים, מנעו אירוע הרבה יותר גדול. בכך שהם עכבו את המחבלים הגיעו כוחות אחרים שחיסלו אותם. תיקח למשל את הקצין סא"ל דולב קידר ז"ל שקיבל צל"ש , הוא היה בכלל בשדרות ברגע שהוא שמע בקשר שהתצפיתניות מזהות דמויות, הוא מייד טס לאזור האירוע כדי לבדוק את החשד מקרוב, הוא הבין שמשהו לא תקין, הורה לנהג לעקוף את הרכב הראשון ואז נורה טיל נ"ט. סא"ל קידר יצא עם הגשש ולוחם נוסף וניהלו קרב עם המחבלים עד שהגיע כוח סיוע שחיסל אותם. אני חושב שמה שעושה עיריית שדרות בהנצחה של הארבעה סא"ל קידר, קסהון בייניסיאן תושב נתיבות, נדב גולדמכר וסג"מ יובל היימן ראוי ביותר וחשוב שנזכור תמיד שהם שילמו בחייהם כדי למנוע פיגוע רב נפגעים"
אבקסיס מלווה לא מעט משלחות מחו"ל ובסיורים אלה הוא מסביר האופרציה אחרת משום שחלק באים עם דעה קדומה על ישראל כי הם ניזונים מדיווחים בתקשורת במדינה שלהם שלא תמיד מציגה את התמונה המלאה. "בעולם ישראל מצטיירת החזקה ואתה כעיתונאי יודע איך זה עובד, לך יש טנקים ומטוסים והם מצטיירים כ"ילד קטן עם אבן".
מה אתה כן שומע מהם על מה שהם יודעים על הסכסוך?
למשל אחד המבקרים מספר כמה הצבא שלנו נתפס כחזק ותוקפני אבל אחרי שהוא מסיים אני מבקש להראות לכולם תמונה שהיא הרבה יותר מאלף מילים, תמונה שבעיניי ממחישה הכי טוב את מה שאנחנו- תמונת לילה של מטחי שיגורים מעזה ומול השיגורים המיירטים של כיפת ברזל, בתמונה רואים בעצם עם הטילים מבקשים לתקוף כחמת זעם ואיך המיירטים כביכול נדרכים לאחור כדי להגן וזה בעצם המסר הכי חשוב, אני מציג להם את כיפת ברזל, בלונים, תצפיתניות, המכשול הביטחוני , קיר תת קרקעי ואז אומר להם: ככה נראית מדינה תוקפנית? ככה נראה מדינה שמגינה על אזרחיה? איזה מדינה תשקיע מילארדים בהגנה. בתוקפנות אמיתית כפי שאנחנו מתוארים בעולם היינו יכולים למחוק את עזה אבל אכפת לנו לא לפגוע באזרחים חפים מפשע בעוד הם יורים כדי לפגוע בנו האזרחים".
לדעתך הם משתכנעים אחרת אחרי הסיור?
"אני בטוח שכן, לכן חשובה מאוד הפעילות של תיירות שדרות. אני לגמרי משוכנע: רק כשמגיעים לסיור בשדרות מבינים באמת את הצד הישראלי בסכסוך עם עזה, לכן חשוב שכל ביקור בישראל של נציגי מדינות מהעולם יעבור בשדרות כפי שקרה בשבוע שעבר עם סגן נשיא מדינת טנזניה שאמר לי באוזן שאחרי הסיור הוא מבין יותר את הצד הישראלי בסכסוך".
ואיך אפשר בלי פוליטיקה, כמה היא נכנסת בסיורים הללו? איך אתה משכנע בנאדם שמשוכנע שאנחנו הרעים בסיפור הזה?
אני משמיע עמדות מכאן ומכאן. למשל, כשאני מדבר על רצועת עזה אני מציג עמדה שיכולה להישמע שמאלנית, ואני מציג כך: מצד אחד יש להם ים, די סגור בלי נמל בלי כלום, פה יש להם את הגדר הכי סגורה בעולם, בציר פילדלפי יש להם את מצרים, לכאורה הם נמצאים בכלא הכי גדול בעולם אז מה אתם רוצים? אז הם הולכים להיות מחבלים. מצד שני אני מציג להם .קצת עובדות- שהם קיבלו מילארדי דולרים ובחרו לבנות מנהרות במקום את סינגפור של המזרח התיכון".