כבר מספר שנים שתושבי העוטף מתמודדים עם טרור ההצתות שהופך את היערות הירוקים למפויחים. הצלם אמנון ארד שבקרוב יוציא לאור ספר צילומים תיעד במשך שלוש שנים את הילדה אוריה רדמי, קולאז' התמונות כבש השבוע את הרשת.
הפרחת בלוני התבערה מצד ארגון החמאס גורמת נזק אדיר למשאבי הטבע והיערות הירוקים שמקיפים את הדרום והעוטף בימי השגרה. אחד מהיערות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר הוא יער שוקדה שהפך למשטח שחור, ולא בפעם הראשונה. הצלם אמנון ארד החליט לקחת את המראות הקשים ולהפוך אותם לפרויקט תיעודי מדהים שממחיש בצורה הטובה ביותר את המציאות הבלתי נסבלת באזור הדרום.
אוריה רדמי. צילום: אמנון ארד
על המציאות הביטחונית הקשה בדרום נראה שאין כבר צורך להרחיב. קצרה היריעה מלהכיל את כמות המילים שנכתבו על המצב הקשה בדרום וההשלכות שלו על התושבים ואפילו על משאבי הטבע. פרויקט הצילומים של ארד הוא תיעוד מרהיב שנפרס על פני כשלוש שנים שהתוצאה שלו היא סדרת תמונות יפיפיות, עצובות ואופטימיות יחד, כשבמוקד נמצאים הצילומים של הילדה אוריה רדמי שצולמה במשך שלוש שנים רצופות על רקע נזקי השריפה ביער, בעודה מחזיקה בדובי כחול שמעצים את התמונה ואת הכאב שחשה ילדה קטנה אחת עם פרצוף עצוב, שרק מבקשת לעצמה ילדות נורמלית ושקטה ובסוף הפכה בעל כורחה לסמל של מציאות אכזרית בדרום.
"התקשורת אוהבת תמונות שחורות ועצובות ולא ירוקות ושמחות"
הרעיון לצלם את יער שוקדה נולד כאשר הצלם אדי ישראל קיבץ כחמישים צלמים לצלם את השריפות בעוטף, איי שם לפני שלוש שנים. "אני תושב שוקדה במקור והיה נראה לי הכי הגיוני לצלם את היער פה אז פשוט קיבצתי את כל ילדי היישוב וצילמתי אותם" מספר ארד. את יער שוקדה פוקדים אלפי אנשים במהלך השנה, בעיקר בתקופת "דרום אדום" שבה צומחות הכלניות ומגיעים אנשים מכל רחבי הארץ כדי לראות את המראה המרהיב של מרבד הכלניות האדום. בימים כתיקונם התמונות שיוצאות מבעד למצלמה בתקופות הירוקות הן תמונות מרהיבות ביופיין.
ילדי קיבוץ שוקדה. צילום: אמנון ארד
בשנת 2018 צולמה התמונה הפותחת של הפרויקט עם הילדה אוריה רדמי. בתמונה רואים את אוריה, ילדה יפיפייה לבושה בשמלה לבנה ובידה דובי, על רקע יער שוקדה השחור והמפויח. "זאת תמונה שצולמה ממש במקרה" הוא מפתיע. "רציתי לצלם את הילדים שמחים ולא עצובים, ביקשתי מהם שיקפצו,ירוצו וירקדו. דווקא היא לא רצתה להשתתף, ופשוט הלכה לצד ובכתה. באותו הרגע החלטתי שדווקא את הרגע הזה לצלם ולהנציח, והיא באמת התמונה הכי דומיננטית בכל הפרויקט" הוסיף.
הצילומים, בדגש על התמונה הראשונה של אוריה שצולמה בגיל שנתיים, יצרו הד גדול מאוד. "ביישוב שלי יצרו גלריה מכל הצילומים שלי ואין אחד שלא נחשף לזה. זה הגיע לחברי כנסת ומשם לכלי תקשורת בעולם, מה שעזר לנו גם לגייס תרומות לאזור וליישוב" אמר. ארד לא ציפה שזה מה שיקרה מתמונה אחת בודדת, אבל דווקא בשנה שלאחר מכן כשצילם את אוריה על אותו רקע ועם אותו דובי כשהמציאות הביטחונית הכתה שוב בשנת 2019, התמונה לא משכה תשומת לב מיוחדת ורק נותרה עדות נוספת בתוך ארסנל הצילומים של ארד.
נראה שהמצב הביטחוני באזור למוד הרקטות לא הולך להשתנות, לפחות לא בזמן הקרוב. בשבועיים האחרונים טרור הבלונים הרים ראשו שוב וחזק להכות ביערות ובטבע של איזור הדרום. גם הפעם אמנון ארד לא פספס את ההזדמנות ויצא לצלם ביער המוכר לו היטב, ששוב הפך בן רגע לעדות חיה לטירוף שבו נאלצים לחיות מאות אלפים מאזרחי מדינת ישראל.
אוריה רדמי. צילום: אמנון ארד
"זה מצב עצוב שאין לו פתרון" אומר ארד, כשניכר שקולו מיואש ומשלים עם המצב שנכפה עליו כבר עשרות שנים. המשך הפרחת הבלונים וההצתות שבאו בעקבות כך, גרמו לארד להוציא את המצלמה ולחשוף את העדשה לאותם מראות של יער מפויח שכבר הפכו להרגל באזור. שוב אותה תמונה, שוב אותה ילדה, שוב אותם מראות ואותו רקע שחור. למעשה אותה מציאות מדויקת, כמו לפני שנתיים וכמו לפני שלוש שנים. "צילמתי אותה שוב תמונה כמעט זהה, רק שהיא גדלה בשנה. הפעם החלטתי לקחת את שלוש התמונות ולחבר אותן לתמונה אחת ולכתוב את השנה בה התמונה צולמה" מספר ארד על הקולאז' שיצר. התמונה במתכונתה הנוכחית שוב הכתבה גלים בתקשורת וברשתות החברתיות וצברה מאות שיתופים, דווקא על רקע חידוש ירי בלוני התבערה. "כנראה שהתקשורת אוהבת תמונות שחורות ועצובות ולא ירוקות ושמחות" הוא מוסיף.
"אצלם אותה עד גיל 18"
בתקופה הקרובה לקראת "דרום אדום" מתכוון ארד להוציא לאור ספר צילומים שלו מעוטף עזה שמאגד בתוכו צילומים בימים רגילים וגם בימי מלחמה המתארים את החיים בעוטף וכיצד לצד ימים קשים ויערות מפויחים מתקיימים גם חיים מלאי שמחה ואופטימיות המתארים את חוזקו, יופיו ועוצמתו של הדרום, לעומת הצגתו העצובה בתקשורת.
המציאות הנוכחית כאמור מסרבת לדעוך. אמנון ארד מתכוון להמשיך את הפרויקט לפחות בשנים הקרובות. "אני מתכוון לצלם אותה עד גיל 18, אבל מי יודע מה יקרה עד אז, אפילו עשינו שלום עם איחוד האמירויות" מסיים.