נפרדים בכאב מהצדקת רבקה אמסלם

"סבתא רבקה היתה צדקת בת לגדול דור ואחות לרבנים צדיקים. במשך היום קיבלתי עשרות שיחות שלכולם היתה אותה שאלה והיא:ספר לי על סבתא רבקה? הבנו שהיא ממש צדיקה. אז כן חברים אספר קצת מעצמי ומילדותי מי זו סבתא וכמה צדקות היתה בה. באחד ההספדים היום הספיד אותה הרב אבוטבול מנתיבות ובמשפט אחד אמר הכל "הצדקת הזו לא שייכת לדורנו, היא נפטרה בזמן 40 הימים שכה אהבה". סבתא אני בטוח שתכעסי קצת על שאני "מגלה דברים". אבל סבתא אני מרגיש מחוייב לתת לך מעט מהכבוד הראוי לך. אני יושב וכותב, דמעות עומדות בעיניי ותאמינו לי חברים יקרים אחרי שתבינו על מה אני מדבר צמרמורת תאחוז בגופכם.סבתא חיה בצניעות, סגפנות, יושר, תמימות, אהבת חינם, הזכות לברך, אהבת התפילה, אהבת הקדושה, וכל זה ברמה יוצאת דופן ומעורר השראה. זכיתי לשמוע עוד מינקותי על סיפורי מרוקו וכמובן בכולם היה נוטף קדושה. זכיתי בסבתא שכל בוקר השכימה קום ב3 לפנות בוקר, יושבת על מיטתה ובמשך שעתיים יושבת ומברכת בלי סוף עד שמחלון ביתה היתה שומעת את דלת בית הכנסת נפתחת והיתה הולכת ותמיד הראשונה לשבת בעזרת נשים. סבתא שהיתה אוכלת מרק מימי עם פרוסת לחם ובשבילה זו היתה ארוחת גורמה. סבתא שגם מהמעט שהיה לה תמיד דאגה לתת לאחר. סבתא שצמה 90 יום בשנה ותמיד דאגה לומר שזה עבור עם ישראל. סבתא שצמה כל יום שני וחמישי באופן קבוע, ומתחילת אלול ועד יום הכיפורים 40 יום, והכל בצנעה ואהבה . סבתא שמגיל ינקות היתה עיוורת ומעולם אבל מעולם לא בכתה את מר גורלה, תמיד היתה אומרת, בערבית כמובן כל מה שהקב"ה עושה לטוב הוא עושה ואל לנו חשבונות עם שמיים. סבתא שרבים רבים היו צמאים לקבל את ברכתה כי ברכה של סבתא עולה למרומים. סבתא שפקדה עקרות, עשתה שלום בית לרבים, ואני מרשה לעצמי לומר שרבים האסונות שנמנעו בגלל ברכותיה. בתור אחד שהיה קצת צמוד לסבתא התוודעתי לכמה סיפורים חיים ואמיתיים. אני כותב שורות אלה וצמרמורת עוברת בי שוב, מדובר באחד הסיפורים המצמררים ביותר ששמעתי וחשבתי הרבה אם לשתף, מדובר בסיפור שבודדים יודעים אותו אבל החלטתי שכן אספר כי לסבתא או כמו שנהגתי לקרוא לה "סבתכו" מגיע שידעו מי היא ועד איזה רמת צדקות הגיעה. אז ככה ,לפני הרבה שנים מגיע לסבתא בחור מירושלים לקבר של אבא שלה ,אותו נהגה לפקוד מידי שני וחמישי בעיר נתיבות ומבקש ברכה עבורו ועבור ילדיו, סבתא כמובן שלפה את ארסנל הברכות שלה ומברכת אותו בכל מכל כל ואז אומר לה אותו אדם שתברך את בנו שאמור להתחתן בעוד שבועיים, שואלת סבתא לשמו של אותו בחור ואז מתחילה לברך. לאחר שסיימה (אני שוב חנוק מדמעות וממש מתקשה לכתוב)מבקשת סבתא מאותו אדם ואף פוקדת עליו להחליף את האולם בו אמור להתחתן בנו, הבחור שהיה מופתע שואל את סבתא למה?, ומה כל כך קריטי? סבתא שהשפה העברית לא היתה שגורה בפיה , הסבירה לו בערבית שטוב אם יעשה כך וזהו. שמע אותו בחור והלך לדרכו. לאחר שבוע ימים (כשבוע לפני מועד החתונה) מגיע אותו אדם לעיר שדרות ומחפש בכל העיר היכן גרה הצדיקה רבקה אמסלם. לאחר שהסבירו לו אנשים בדרך הגיע אותו אדם לביתה ממרר בבכי ושואל את סבתא מה הוא יכול לעשות למענה, וכל דבר שרק תרצה הוא עושה. סבתא התקשרה אלינו לבוא אליה לבית ואותו בחור יושב שם ומספר לנו על אותו ביקור אצל סבתא ועל מה שביקשה ממנו. חברים יקרים המדובר היה ב"אולמי וורסאי" שהסיפור עליו ידוע. וסבתא שכנראה בצדקות שלה ראתה את שעומד לקרות ביקשה מאותו אדם שבועיים לפני האירוע להחליף אולם. זו סבתא וזו הזכות שהיתה בה. סבתא צדיקה שלנו שמרי על משפחתך מלמעלה ועל עם ישראל כולו. סליחה גדולה מכם חברים על שהארכתי אבל זה מהמעט שיכולתי לספר לזכותה של סבתי הצדקת רבקה. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים."