תושב מושב נהורה נדרש להחזיר 200 אלף שקלים לאחר שהתברר כי אינו מתגורר בדירה אשר בבעלותו. בערעורו נקבע כי ישלם בנוסף 40 אלף שקלים. "לא הוכיח את טענתו לפיה הוא התגורר בדירתו שבשדרות בשנים הרלוונטיות".
התופעה הזו מוכרת וידועה, תושבי חוץ רבים מעבירים את כתובת המגורים לעיר שדרות כדי ליהנות מהטבות מס מה שהוביל את רשויות המדינה להקשיח את תנאי העברת הכתובת גם למי שנחשב "תושב חוזר".
בפסק דין שמתייחס לסוגיה נקבע כי על תושב מושב נהורה להחזיר כספים רבים. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה וקבע כי יש לשלול רטרואקטיבית את זכאותו של נישום להטבות מס שניתנו לו בהתאם להצהרתו לפיה הוא מתגורר בשדרות, וכן כי יוטל עליו קנס על פי חוק. בהתאם לפסק הדין, יחזיר הנישום לקופת המדינה סכום מס בסך של כ-200,000 ₪.
בית המשפט המחוזי ציין, כי גם אם לנישום דירת מגורים ביישוב מזכה והוא עושה בה שימוש ארעי ולן בה לעיתים- אין בכך כדי להעיד בהכרח כי מרכז חייו ביישוב זה. "מדובר בתופעה פסולה של שימוש שלא כדין בהטבת מס לישובי הספר. במשך שנים נהנה תושב נהורה מהטבות מס שנקבעו בחוק לתושבי העיר שדרות.
בעקבות ביקורת שערך, קבע פקיד השומה כי בניגוד להצהרתו מרכז חייו בשנות המס הרלוונטיות לא היה בשדרות אלא ביישוב נהורה, ועל כן ביטל רטרואקטיבית את הטבות המס להן זכה וקבע כי יש לחייבו בתשלום קנס. תושב נהורה סירב להשלים עם ההחלטה וערער על כך לבית המשפט המחוזי בטענה כי הוא פרוד מבת זוגו החיה עם ילדיהם בבית פרטי ביישוב נהורה וכי הוא מתגורר בגפו בדירה שירש מסבתו בעיר שדרות.
ביהמ"ש המחוזי כאמור קיבל את עמדת המדינה, וקבע כי המערער מנהל משק בית משותף עם בת זוגו וכי מרכז חייו של המערער הוא ביישוב נהורה ולא בשדרות, זאת בין היתר על סמך ממצאי הבדיקות הרבות שנערכו והראיות האובייקטיביות שנאספו, כגון בדיקת פרטי מרשם במשרד הפנים, חשבונות מים וחשמל, סיור לאיתור רכב, בדיקת יציאות וכניסות מהארץ, וכד'.
פסק דין נגד מי שמנצל את שדרות להטבות מס. צילום: עיריית שדרות
בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה, לפיה המבחן המרכזי למרכז חיים הוא המבחן האובייקטיבי ולא המבחן הסובייקטיבי, ועל מרכז החיים להיבחן בהתאם למירב הזיקות המשפחתיות, החברתיות והכלכליות, תוך בחינת מקום מגוריו הקבוע של הנישום. הודגש, כי אפילו לנישום דירת מגורים ביישוב מזכה והוא עושה בה שימוש ארעי ולן בה לעיתים – אין בכך כדי להעיד בהכרח כי מרכז חייו ביישוב זה.
בית המשפט ציין, כי המערער לא הוכיח את טענתו לפיה הוא התגורר בדירתו שבשדרות בשנים הרלוונטיות, וזאת בין היתר, על סמך ממצאיי הביקורת שבוצעה בדירה, לפיהם הדירה הייתה מוזנחת, מלוכלכת וכי בלתי סביר כי הדירה אכן משמשת למגורים בפועל.
בית המשפט המחוזי בב"ש (כב' השופטת יעל ייטב) כאמור דחה את הערעור במלואו וחייב את המערער בהוצאות המדינה בסך 40,000 ₪. את המדינה יצג בהליך עו"ד מור שלמה מכטה מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).