מבקר המדינה פרסם דו"ח בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. הדו"ח חושף כי ישנם מקלטים רבים בלתי כשירים, פערי מיגון וקשיים בפינוי תושבים בעת מלחמה
החלטות ממשלה שלא מומשו, מקלטים בלתי כשירים, פערי מיגון וכשלים חמורים נוספים עולים מדו"ח של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. בין היתר מצא המבקר כי תכנית העבודה השנתית בנושא האיום, שהייתה אמורה להיעשות על ידי שר הביטחון בשיתוף המשרדים והגורמים הרלוונטיים, טרם גובשה ולא הוצגה לממשלה. זאת למרות שההחלטה על גיבוש התכנית התקבלה כבר בשנת 2014 ולאחר דחיית המועד הייתה אמורה להיות מוצגת בפברואר 2015. המבקר העיר כי כתוצאה מכך נפגעה מוכנות העורף לחירום. בנוסף מצא המבקר כי באוקטובר 2015 הוקמה שוב ועדה למוכנות הזירה האזרחית שנועדה לעסוק בהכנת העורף למצבי חירום, לאחר שהקודמת בראשות בוגי יעלון התכנסה בממשלה הקודמת פעם אחת, אך גם הנוכחית התכנסה פעם אחת לבד. כמו כן גם חברי המועצה לביטחון לאומי אינם מתייצבים לדיונים אליהם הם מוזמנים. המבקר הוסיף כי אי שיתוף הפעולה של משרד הביטחון עם המל"ל מנוגד לחוק המטה לביטחון לאומי ופוגע ביכולת המל"ל להציג תמונת מצב נכונה בפני הדרג המדיני בכל הנוגע למוכנות העורף לחירום. המבקר שפירא הדגיש כי דבר זה עלול לפגוע ביכולת לתת מענה שיצמצם את מספר הנפגעים בעורף בעת מלחמה.
מיגון חלקי
"בחלקם קיים מיגון של הגג בלבד, בחלקם קיים ממ"ד וחלקם כלל אינם ממוגנים והדבר מסכן את חיי התלמידים"
למרות שבמיגון עוטף עזה הושקעו מאמצים גדולים, המצב רחוק מלהיות משביע רצון. על פי נתוני פיקוד העורף שנחשפים בדו"ח ומעודכנים לינואר 2015 כ-16% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים כלל, ו-33% ברמת כשירות נמוכה. משמעות הדבר לדברי המבקר היא ש-209 אלף אזרחים נמצאים בלי יכולת, או יכולת פחותה, להתגונן באמצעות מקלטים ציבוריים שאמורים לעמוד לרשותם. חלק ממוסדות החינוך באזור עוטף עזה, ובהם בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום, ממוגנים חלקית. בחלקם קיים מיגון של הגג בלבד, בחלקם קיים ממ"ד וחלקם כלל אינם ממוגנים והדבר מסכן את חיי התלמידים. המבקר מצא כי ביישובי עוטף עזה, הנמצאים עד שבעה קילומטרים מהרצועה, עדיין קיימים מוסדות חינוך שלא מוגנו בשיטת המיגון המלא . זאת, למרות פסיקת בג"ץ בנושא ולמרות החלטות הממשלה. בנוגע למוסדות חינוך שנמצאים בטווח של 15-7 קילומטרים מגבול הרצועה נקבע כי פיקוד העורף לא בחן כנדרש את כשירות המקלטים, הקיימים כיום, ואת יכולת התלמידים להגיע אליהם במקרה של ירי. בעיה אחרת יש בפעוטונים בהם מתחת ל-25 ילדים, שקיבלו פטור ממיגון מפיקוד העורף והתוצאה היא שהות בבית עם ההורים בעת חירום והפסד ימי עבודה של ההורים. המבקר ציין כי פערי המיגון אמורים להשפיע על החלטות הגורמים המדיניים והצבאיים לפני פתיחה במבצעי לחימה ובמהלכם, על החלטות בדבר פינוי אוכלוסייה, ועל היערכות הרשויות המקומיות לחירום.
התרעה ופינוי
"הצופרים שמספקים אזעקה לתושבים המתגוררים בשטחים שעליהם אחראי פיקוד העורף לא יוכלו לעבוד ברציפות במקרה של מטחי רקטות ממושכים"
במאי 2013 הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקצאת 60 מיליון שקל לשדרוג מערך ההתרעה, אבל ההנחיה לא קוימה. הדו"ח מגלה שחסרים צופרים בעשרות אתרים ברחבי הארץ, בין היתר בחיפה ואשקלון וכן בתל אביב ובחולון. דו"ח המבקר חושף, על סמך הערכות חיל האויר, כי מערכות ההתראה של צה"ל צפויות שלא לגלות חלק ניכר מהרקטות קצרות הטווח שישוגרו לעבר יישובי הצפון.
זמן ההתרעה, שקבע פיקוד דרום ליישובי עוטף עזה הנמצאים עד שבעה קילומטרים מהגבול, הוא 15 שניות מהרגע שנשמעת האזעקה ועד שהתושבים מגיעים למרחב מוגן. ואולם במהלך צוק איתן עלה שמערכות ההתרעה לא מספקות לתושבים את הזמן הנדרש. מאז סבב המלחמה בעזה ב-2014 קוצר הזמן שלוקח להפיץ את ההתרעה לכלל התושבים בכמה שניות. עם זאת, לפי ממצאי המבקר, עדיין אין לתושבים די זמן כדי להגיע למרחב מוגן. הדברים נכונים בעיקר לירי של רקטות לטווח קצר, בהן פצצות מרגמה. הדוח אף מצא כי הצופרים שמספקים אזעקה לתושבים המתגוררים בשטחים שעליהם אחראי פיקוד העורף לא יוכלו לעבוד ברציפות במקרה של מטחי רקטות ממושכים, כפי שישראל צפויה לספוג בעימות הבא. כמו כן עולה כי תקציבים שהיו אמורים לשדרג את מערך ההרתעה של פיקוד העורף, לא הועברו על ידי האוצר.
באשר לתוכניות המדינה לפנות אזרחים מאזורים שיהיו תחת ירי כבד של טילים ורקטות קובע המבקר כי התוכניות לא מוכנות כראוי. ביולי 2012 החליטה הממשלה על אישור תוכנית "מלון אורחים" לפינוי המוני מאורגן של אוכלוסייה בשל סיכון המאיים עליה וקליטת האזרחים במקומות מוסדרים מראש. המבקר מצא כי נכון לפברואר השנה, לאחר שחלפו יותר משלוש שנים מאז קיבלה הממשלה את ההחלטה, לא ניתן לבצע תוכנית זו בשל אי השלמת היערכותם של חלק ממשרדי הממשלה ושל צה"ל. עוד נמצא כי משרדי האוצר, הביטחון והפנים לא הסדירו עדיין את נושא המימון שיוענק ליישובים שאליהם יפונו אזרחים במהלך עימות צבאי.