אם יש מאבק ציבורי שאיתו כנראה מזוהה יותר מהכל, פעילת הציבור בתיה קטר זו סוגיית מיגון בתי הספר. מי ששימשה בין השנים 2001 ל-2008 יו"ר ועד ההורים העירוני בשדרות הפכה לאחת הדמויות המשמעותיות בציבוריות המקומית ואף הארצית בתקופה המורכבת שידעה העיר. היא זכורה כמי שהייתה שותפה למחאת בעלי העסקים שנותרו ללא פרנסה וללא פיצוי בשל מטחי הקסאמים הבלתי פוסקים, הייתה זו שהובילה את מיזם הסיוע של גאידמק (כן היה אחד כזה) שהוציא אלפי תושבים באוטובוסים לחופשות כדי להתאוורר מאש הרקטות ואולי המאבק הכי חשוב יחד עם מטה המאבק לביטחון בשדרות אז בראשות אלון דוידי למיגון בתי הספר. אפשר לומר שקולה נשמע היטב בכל מדיה אפשרית, עיתון לאישה אפילו הקדיש לה כתבת שער. "באמת שלא חיפשתי את הפרסום והתהילה, כאחת שנולדה וגדלה בשדרות ונמנית על אחת המשפחות המייסדות הייתה בי דאגה גדולה ואמיתית לעיר שלי, לבית שלי"
בזמנו היו לא מעט דיבורים לגבייך שתיכנסי לפוליטיקה המקומית?
"בזמנו היו הרבה דיבורים והיו לא מעט הצעות אבל גם היום, אם תשאל אותי ,לא עניין אותי אז ולא מעניין אותי גם היום להתמודד למועצת העיר או להיכנס לפוליטיקה. היו כאלה שחשבו אז שמאחורי העשייה שלי מסתתרות כוונות פוליטיות אבל הוכח שלא. בזמנו הייתי אפשר לומר שותפה לדרך של אלון דוידי במאבקים באמת חשובים לביטחון של הילדים שלנו, הוא כמו שכולם רואים הלך לפוליטיקה וזה בסדר גמור אני אפילו תמכתי בצעד".
המאבק שהוליד מיגון לבתי הספר
מה היא חושבת על דוידי עוד נגיע בהמשך. כאמור, בשנים האחרונות קטר קצת התרחקה מהבימה הציבורית אם כי מעת לעת ראינו אותה מבליחה למאבקים ציבוריים כמו למשל בסוגיית הארנונה (2016) אז תקפה בחריפות את דוידי על ההחלטה מהסיבה כשהוא היה באופוזיציה היא עתרה יחד איתו נגד דוד בוסקילה בגין העלאת הארנונה. "אני לא חושבת שנעלמתי כי אני באמת ממשיכה לפעול למען תושבים בכל מיני בעיות שמעלים בפניי, כזו אני לא יכולה להתעלם כשאני רואה מצוקות של אנשים".
ובכל זאת פחות שומעים אותך בשנים האחרונות?
"זה נכון ששומעים אותי פחות אבל אני מבטיחה לך שהיו הרבה נושאים שבהם אני פועלת מה שנקרא מאחורי הקלעים, כמו למשל מאבק הסוחרים במרכז המסחרי על תכנון השיפוצים שהיה צריך להיראות אחרת, אני ידעתי לבוא לראש העיר כדי לסייע בפשרה שתהיה טובה לכולם ואני חייבת לומר לך שבנושאים רבים שאותם אני מציפה העירייה נותנת מענה מה שלא היה בעבר שהיה צורך להיאבק. דבר נוסף, בשנים האחרונות התפניתי גם לעצמי, יצאתי ללמוד משפטים מה שדרש ממני לפנות כל זמן פנוי שהיה לי וגם היו לא מעט עניינים אישיים עם אימי ואחי שנפטרו".
מה נגמר עם לימודי המשפטים?
סיימתי את הלימודים אבל לא מצאתי זמן להשלים את מבחן ההסמכה. כמו שאמרתי היו כל מיני עניינים שהקשו עליי למצוא זמן פנוי אבל לאחרונה קיבלתי החלטה לפנות את כל הזמן הדרוש ואני כבר נערכת לסיים את ההליך".
תרצי לעסוק בעריכת דין?
"האמת היא שכיום אני כבר עובדת בכמה פרויקטים בעולם המשפט, יכול להיות שאחרי שאסיים את ההסמכה אעסוק בעריכת דין אמרו לי שאני מאוד מתאימה לזה. מה שבטוח אתה תמיד תראה אותי פועלת למען האוכלוסייה המוחלשת".
בנוסף, מה שגורם לקטר לאחרונה אי שקט זו ההחלטה ה"שערורייתית" כדבריה של ממשלת ישראל לבצע החלפה חלקית של חלונות הממ"ד שהוכיחו במותו המצער של הילד עידו אביגל ז"ל שאינם מספיק תקניים. לאחרונה הודיע משרד הביטחון שיבצע החלפת חלונות רק בבנייני מגורים בני שלוש קומות ויותר, מה שהחזיר אותה אחורה 15 שנים למאבק שהובילה כיו"ר ועד ההורים.
כזכור, ביוני 2006, בעקבות נפילת רקטת קסאם בשטח בית ספר בשדרות, החליט שר הביטחון דאז עמיר פרץ כי יש לפעול למיגונם של כל בתי הספר ביישובי עוטף עזה. הממשלה אימצה את התוכנית שהוקמה על ידי פיקוד העורף לפיה יש למגן 16 בתי ספר יסודיים ושמונה בתי ספר על יסודיים בשיטת המרחבים המוגנים. על פי שיטה זו לא ימוגנו כל הכיתות בבית הספר, אלא רק חלק מהן, כך שיתאפשר לתלמידי אותן הכיתות להגיע למרחב המוגן עם הישמע התרעת "צבע אדום".
על פי החלטת הממשלה הוקצה תקציב בסך 75 מיליון שקלים למיגון זה. מסיבות שונות לא הושלם מיגונם של כל בתי הספר עד שהוגשה עתירה לבג"ץ שתחייב את המדינה למגן את כל כיתות בית הספר. ואכן כך היה בג"ץ והנשיאה דאז דורית בייניש נזפו במדינה על שיטת המיגון וקבעו: על המדינה למגן את כל הכיתות בעוטף עזה.
"עשרות אלפי ילדים היו בסכנת חיים וזה לא הפריע לאף אחד", אומרת בתיה קטר. "ירו על שדרות עשרות טילים ביום, ביקשנו שימגנו את בתי הספר, מספיק שקסאם אחד נופל בבית הספר וזה יכול לגרום לעשרות הרוגים ופצועים, הגיעו לכאן ח"כים שפיזרו סיסמאות".
קטר מציינת שהמיגון שהמדינה החליטה לעשות הוכח כלא יעיל, אך ממשלת ישראל סירבה להקצות סכום של פחות מ-200 מיליון שקל כדי להגן על הילדים. "החלטנו להגיש בג"צ וחצי שנה אחרי העתירה, בית המשפט פסק שחיי ילדים חשובים יותר מהשיקול התקציבי והורה למגן מיידית את כל הכיתות".
אם אני מחזיר אותך אחורה, המציאות של אז ששדרות הייתה המוקד לא דומה למציאות של היום?
"בעיניי המציאות אותה מציאות, ברגע שבמרחק קצר מכאן יש איום של רקטות שמאיים על הילדים שלנו אז אנחנו לא בטוחים וכמו שטענו אז בעתירה לבג"צ אם המדינה לא מסוגלת לספק לנו הגנה מלאה צריך לספק ביטחון מקסימלי. אז נכון שאז היינו לבד במערכה והיום חצי מדינה בטווח האש ועדיין המציאות שלנו בשדרות יותר מורכבת וכמו שבזמנו המדינה הבינה שצריך מיגון מלא בבתי הספר גם היא צריך להסיק בנושא חלונות הממ"ד"
האם את שוקלת עתירה לבג"צ בנושא?
"מהרגע ששמעתי על כך אני כבר פועלת באמצעות משרד עורכי הדין אומיד ושות'. בסוף חודש פברואר שיגרנו מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון והבהרנו את עמדת תושבי שדרות, לקסאם אין כתובת ויכול לגרום למוות מכל זווית וזה הוכח לצערי במקרה של עידו אביגל, אנחנו דורשים להכליל את כל בתי המגורים שבהם המדינה עצמה בנתה ממ"דים עם חלון לא תקני. אם לא ניעתר לדרישה כמובן לא נהסס פניה לבג"צ בדיוק כפי שעשינו בזמנו, אני מבטיחה לך שלא אוותר בנושא הזה כמו שלא ויתרתי אז".
כידוע, קטר שימשה בזמנו כוועד הורים ישובי ונלחמה לא מעט כדי לקדם מהלכים חשובים לקידום תחום החינוך, בין היתר הייתה זו שנאבקה שתיכון גוטוירט הממלכתי יעבור לניהול רשת אמית אף על פי שמדובר ברשת חינוך דתית. "בזמנו אני חושבת שהיה לשדרות ראש העיר אלי מויאל ז"ל שנושא החינוך בער בעצמותיו והוא נתן לנו במה לקדם המון נושאים שעד היום העיר נהנית מהם".
כמו אז גם היום קטר משוכנעת שלצד הרצון של ראשי הרשויות לנופף בציוני הבגרות כסימן להצלחה יש לתת מענה רחב יותר לילדי שדרות כמו לימודי מקצוע- נגרות, טכנאות מחשבים, חשמל ועוד.
בזמנו עלתה טענה שלימודי מקצוע בבתי הספר בשדרות יגדילו את הפערים החברתיים בין המרכז לפריפריה?
"הטענה כי בתי הספר המקצועיים הם אלה שגרמו לפערים בין הפריפריה למרכז הארץ היא חוסר הבנה של המציאות. כולם יודעים שאני ניהלתי המון שנים את המוסך המשפחתי וכאשר אנחנו הזמנו חלקים מחו"ל לא מצאנו ידיים ישראליות שיודעות לתת מענה. מה לעשות שלא כל אחד מוצא את עצמו בלימודים ריאליים ומי שרוצה לרכוש מקצוע למה שלא ירכוש? מי שרוצה להיות ספר למה לא תלמד אותו ספרות? למה לא לתת אופציות ללמוד מכונאות ונגרות?. הפערים החברתיים לא נוצרים שם. הרי בסוף המבחן הוא הפרנסה, אז אתה יכול להיות עם תואר אבל עובד בעבודה שבה אתה מרוויח סבבה ואתה יכול להיות ספר שמרוויח פי שניים. מי קבע שזה מדד לפער חברתי. נכון צריך לעודד לימודים ולתת את התנאים הכי טובים כדי שתלמיד בתיכון ירכוש את כל הכלים הכי טובים למקצועות הכי טובים באקדמיה אבל גם צריך לאפשר למי שהראש שלו לא בלימודים לצאת מהתיכון עם מקצוע ביד"
אגב אשמח לשמוע מה את חושבת על התחושה שבני המקום לא זוכים לקרדיט בתפקידים הבכירים?
"אני שומעת די הרבה טענות מצד תושבים שבני המקום מודרים מהתפקידים הבכירים ובאמת כשאני נכנסת היום להרבה משרדים בעירייה אתה לא מוצא הרבה זכר לשדרות הוותיקה, הם כבר לא נמצאים בתפקידי מפתח וזה קצת צורם. אני חושבת שראש העיר צריך לשים לב לסוגיה הזו שמפריעה להמון תושבים. הילדים המוכשרים של שדרות לא צריכים לצאת מחוץ לעיר. אם הם טובים בחוץ אין סיבה שלא יהיו טובים כאן להיות מנכ"לים בעירייה, אגף החינוך ועוד רשימה של תפקידים".
מצד שני העיר מתפתחת בצעדים גדולים?
"קודם כל זה נכון, אלון דוידי קידם מאוד את שדרות ואי אפשר לקחת לו את מה שהוא עשה ועדיין הציפייה שיסתכל על הדברים בראייה יותר שדרותית כמו למשל מה שהוא עשה עם הנצחת ההיסטוריה שלקח את דר' אהרל'ה כהן לפרויקט נפלא, לא מזמן הוזמנתי לטקס מרגש שבו חלקו כבוד גדול לבעלי העסקים הראשונים של המרכז המסחרי, פייר אני התרגשתי לקבל הוקרה כי סוף סוף יודעים מי היה אבא שלי ושיש מאחוריו סיפור. כמו שדוידי עושה מאמץ לשמר את הדור המייסד הוא צריך גם לתת לדור ההמשך להוביל כאן את העיר ובכל תחום אני מתחייבת שיש אנשים ראויים לנהל".
"העירייה חייבת להתגייס לפרויקט פינוי בינוי"
הסיבה שבגינה התבקשה להתראיין יש לומר אחרי חמש שנים הוא מיזם חדש שהיא מרכזת בשדרות מטעם משרד עורכי הדין אומיד ושות'- "פינוי בינוי". המטרה מבחינתה זה להגיע לכמה שיותר בנייני מגורים מסוכנים כדי למנוע את האסון הבא אבל יותר מהכל היא רואה בזה עשייה חברתית ממדרגה ראשונה. "אני הבנתי את חשיבות הפרויקט כאשר קיבלתי פניה מקשישה תושבת העיר שביקשה עזרה" סיפרה על הרגע שבו התחילה להתעניין בפרויקט פינוי בינוי. "הגעתי לדירה והיא מצביעה על ריצוף שהתפרק, ריח נורא של טחב, סתימות, קירות מתפוררים ותקרה עם נזילות וסדקים שמהם כבר יוצאים ברזלים ואז אני אומרת לעצמי איך אפשר לחיות ככה ואף אחד מהרשויות לא מסייע לה שזה הזוי בפני עצמו. מצאתי את עצמי נתקלת בתופעה בבית אחרי בית וזה הדליק לי נורא אדומה".
מה ידעת על פינוי בינוי?
לא הרבה. שמעתי על המיזם כמו כולם. התחלתי להתעניין בחוק של תמא 38 א' ותמה 38 ב', א' זה חיזוקים אמרתי לא בא בחשבון, ב' זה פינוי בינוי. התחלתי לעבור בבניינים בשכונת ניר עם, כשאתה נכנס לחדרי מדרגות אתה רואה חלקים שהם מנותקים אחד מהשני ואני אומרת לעצמי אחרי כל רקטה שיוצרת רעד גדול בטח המרווח רק גדל ואני לא רוצה אפילו לדמיין מה יקרה ברעידת אדמה קלה שתזעזע עוד יותר את היסודות. בקיצור עשיתי בדיקת רקע אצל קבלנים לראות אפשרויות וכולם הצביעו על פרויקט פינוי בינוי אבל מייד הסתייגות שלא משתלם לעשות את זה בעיר כמו שדרות כי במרכז הארץ הרווח הוא הרבה יותר גדול"
איך בכל זאת מעוררים עניין כשזה לא כלכלי?
"תוך כדי בדיקות נתקלתי במודעה של עו"ד יוסי אומיד, בן שדרות. התברר לי שהוא כבר מיישם פרויקטים גדולים בכל הארץ ופרויקטים שביצע זכו להצלחה גדולה. כמובן שהייתה לנו היכרות מוקדמת וידעתי שהוא עורך דין לא ידעתי שהוא מתעסק בתחום הזה. קבעתי איתו פגישה והוא מייד אמר שהוא בעניין למרות שאני אומרת לך באחריות זה לא כלכלי כמו במרכז אבל כאן אתה מבין כשדרותי לשדרותי כמה חשובה לו העיר שבא גדל. התחלנו להריץ פגישות ולשמחתי גם בעירייה התחילו להבין איזה משמעותי אם מיזם כזה יכנס לשדרות. זה טוב ויפה שמשקיעים בטיפוח הבניינים הישנים ועושים צבע אבל הכל רקוב מהיסוד ואסור להמתין אפילו דקה ולקדם פינוי בינוי בשכונות הישנות של שדרות".
אומנם זה לא כלכלי כמו במרכז, מה קבלן מרוויח בכל זאת?
"על דבר אחד אין ויכוח זה כלכלי יותר לבצע פרויקט כזה במרכז. מה שהמדינה בעצם מאפשרת כדי שבסוף זה ישתלם לקבלנים להיכנס. בשנים האחרונות המדינה מבינה את הבעיה הכלכלית שמונעת ביצוע פרויקט כזה גם בפריפריה לכן אין ברירה אלא להשתתף במימון. למשל, כדי לבצע בשדרות פינוי בינוי, על כל דירה שצריך להרוס אתה צריך לקבל לפחות 10 דירות בשביל למכור בשוק החופשי על מנת לממן את הפרויקט וגם כדי שזה יהיה כלכלי. תראה אותי לא מעניין מה קבלן מרוויח מזה אותי מעניין רק דבר אחד- שאף תושב משדרות לא יקבר תחת הריסות של בניין שיקרוס. זה היום באמת החשש הגדול שלא יקרה חלילה מקרה שקרה בחולון שבניין קרס ביום אחד לכן אני רואה במיזם הזה חשיבות ממדרגה ראשונה ועיריית שדרות חייבת להיות שותפה מלאה לתהליך ולהתגייס לזה".
איך משווקים את הרעיון לתושבים?
"בעבודה קשה ומסודרת. אני חושבת שהם מבינים יותר טוב ממני וממך איפה הם החיים ומה הסכנה שקיימת. כשאנחנו מגיעים אליהם חשוב לנו מאוד לתת להם את כל המידע, מספקים להם חוברת מפורטת, עושים מפגשים מסודרים. חשוב להם להבין מי ערב להם שזה יצא לפועל וכו ואני שמחה שהצלחנו לשכנע את רוב התושבים להצטרף למיזם שבו הם יקבלו מימון בשכירות לכל התקופה, יקבלו דירות חדשות ומרווחות יותר עם מעלית חניה וכל מה שמגיע בדירת סטנדרט".
כמה העירייה מגויסת למיזם?
"מבחינתי אם העירייה תסיים ללמוד את נושא פינוי בינוי שכמובן בוצע על-ידי החברה שאני מייצגת בהצלחה גדולה בהרבה ערים במרכז ותפעל לקדם את הפרויקט אני בתוך שנה וחצי אנחנו שואפים כבר לעלות על הקרקע. צריך לזכור שזה פרויקט מורכב עם תשתיות ישנות. בדבר אחד אין לי ספק, תוכנית פינוי בינוי תשנה את פני השכונות הישנות, זה יוסיף המון לעיר שלנו שנמצאת בתנופה גדולה.
אני מבין שיש עוד קבלנים שכבר לוטשים עיניים?
"מדהים הוא שקודם הפרויקט לא עניין אף אחד, כולם סיפרו כמה זה לא כדאי. מבחינתי אם הצלחנו לשנות את התפיסה זה גם הישג. אני מאמינה מאוד במיזם הזה ובטוחה בכוונות הטהורות של עו"ד יוסי אומיד להביא את המהפכה הזאת גם לעיר שלנו שדרות".