"עוד לא היית באוריוס?" שואלת אותי אישתי כשאני מספר לה על הראיון המתוכנן עם אור שוקרון, האישה שעומדת מאחורי בית הקפה הכי ייחודי שכנראה תמצאו באזור שלנו, בפרט בשדרות. לבושתי עניתי ששמעתי כל כך הרבה על המקום ורק השבוע, במקום הכי מרכזי של שדרות דרך שביל שמוביל לשכונת המגורים הכי וותיקה מתגלה למול עיניי המקום הקסום. בית ישן שהפך לבית קפה בעיצוב אדריכלי מרהיב עם גינה, מקומות ישיבה בפנים ובחוץ באווירה כפרית בתוך עיר, ומעבר לכל היופי, תפריט ארוחות בוקר, צהריים וכמובן, איך לא, מגוון רחב של מאפים וקינוחים שהפכו כבר לשם דבר לא רק בדרום אלא בכל הארץ.

אוריוס שדרות. "קסם" של מקום. צילום: אורי גבאי
בכניסה לאוריוס, אני פוגש קבוצה של אנשים מבוגרים, תושבי תל אביב שהגיעו ליום סיור בעיר. "אמרו לי שכאן יש את בית הקפה הכי יפה בארץ" סינן לעברי אחד מהם, "תשמע זאת פעם ראשונה שאני מבקר בשדרות, תמיד ראיתי אותה מהטלוויזיה ומדהים לראות קודם כל עיר שחזרה לחיים וגם כמובן מקום כזה יפה. אגב, הבת שלי אמרה לי "אבא, כשאתה מגיע לשדרות, אתם חייבים לשבת באוריוס, אז באנו לפרגן".
הקונדיטורית שוקרון לא מתפלא ששמה נודע למרחוק, יותר מהמקומיים. "הרבה פעמים אני נתקלת באורחים שמגיעים מהמרכז ביחד עם חבר משדרות. וזה מהמרכז הביא לבית הקפה שלי את השדרותי אליי, במקום שזה יהיה הפוך ואני נתקלת בזה המון ביום יום" היא אומרת.
לא מפתיע כי הדיבור ברחוב המקומי שאין היצע של בתי הקפה בעיר, למעט שניים?
"אני מודה שגם אני שומעת את האמירה שאין מספיק בתי קפה וכו, גם אני כאחת שאהבה תמיד בילוי בבתי קפה התקשיתי למצוא כשהייתי מגיעה לבילוי בעיר. לכן חשוב לי שתושבי שדרות יבואו לכאן ולא יצאו החוצה. בכלל, חשוב מאוד לפרגן לעסקים כאן שעובדים מהלב כדי להביא איכות. בכל האזור שבו אוריוס נמצא במרכז העיר התפתחה סצנה קולינרית מדהימה ואין לי ספק שזה רק ימשיך להתפתח. כייף לראות את שדרות חוזרת לחיים ושוב אשמח לראות יותר ויותר תושבים מגיעים אלינו ליהנות מהמקום, מהקינוחים והאוכל שיש לנו להציע".
ויתרה על קריירה בצה"ל להגשים חלום ילדות
עוד הרבה לפני ששוקרון בת ה-35 ) אמא ל 2 בנות, ארבל (9) ומיה (6) הפכה ל'אוריוס', היא הייתה עם קריירה צבאית מבטיחה כקצינת משאבי אנוש בדרגת רס"ן, "עד לפני 5 שנים עוד לבשתי מדים, הייתי בכל מיני תפקידים, מגבעתי, הנדסה קרבית ועד הכנה לקצונה. התפקיד האחרון היה רמ"ד של בה"ד 7, של תקשוב והסייבר בעיר הבה"דים".
מאיפה בכלל הגיע החיבור לאוכל כשאת עמוק בתוך קריירה בצה"ל?
"מאז ומעולם אני אהבתי אוכל. קינוחים, עוגות וגם מאכלי בישול אבל כילדה ונערה לא הייתה לי גישה כי אמא שלי לא הסכימה לי להיכנס למטבח. תמיד היה לי אוכל טוב מסביבי אבל אף פעם לא התעסקתי בזה ממש. תוך כדי השירות הצבאי, לפני עשר שנים בערך, החלטתי שאני נרשמת בשביל הכיף ללימודי קונדיטוריה בדן גורמה תל אביב. כמובן שזה היה בשביל הנפש, לא היו לי תוכניות לעזוב את הצבא, ההיפך היו לי חלומות להתקדם בדרגה לסגן אלוף ולהמשיך בקריירה צבאית".

אור שוקרון ברקע סניף אוריוס שדרות. צילום: אורי גבאי
בין לבין היא המשיכה להשקיע בחלום שהתחיל להירקם לו אט אט. מעת לעת שוקרון טסה לסדנאות בחו"ל אצל הקונדיטורים המובילים בעולם.
גם זה בשביל הכייף?
(היא מחייכת) "לקחתי את זה כמה צעדים קדימה אבל שוב זה רק בשביל הנפש, לא הייתה לי שום מטרה אחרת. בין לבין גם למדתי במכללת 'ספיר' שיווק, אפילו עריכת וידאו אבל זה היה בשביל הנפש, ללמוד ולהעשיר עוד ידע בעוד תחומים".
בחודש אוגוסט 2020, דווקא בשלהי משבר הקורונה העולמי, היא החליטה לעזוב את הצבא כדי להתפנות להגשים את החלום בעולם הקונדיטוריה. "בחודש אוגוסט 2020 הודעתי לצה"ל שאני עוזבת בעוד ארבעה חודשים, הגיע חודש דצמבר ולא נותנים לי להשתחרר ואני מתעקשת שזהו אני כבר לא ילדה, אמא לילדים וזהו מיציתי", היא אומרת "אני יכולה להגיד לך שעד שלא השתחררתי מצה"ל לא ידעתי מה זה באמת להיות אמא. בסדר היו לי ילדים, טיפלתי בהם, דאגתי להם אבל לא היה את החיבור כמו שיש לי חיבור איתן היום. מצאתי את עצמי חוזרת בלילה, רואה אותן שעה וזהו מקלחות ולישון וגם זה נעשה בעצבים אחרי יום גדוש ומעייף. אחרי השחרור נהייתי יותר אימהית, מרגישה הרבה יותר מחוברת אליהן".

אור שוקרון עם קינוח הפטריה המפורסם. צילום: אורי גבאי
מה הביטחונות שהיו לך לעזוב מקום מסודר בצה"ל למשהו לא בטוח באזרחות עם כל הכבוד לחלום שלך?
"לא היו לי ביטחונות, לא היה לי ברור איך בדיוק אני עושה את זה. עד היום שאני מספרת לאנשים את הסיפור שלי אני אומרת להם שההחלטה שלי לעזוב שירות בקבע, תפקיד נוח, שכר טוב, הייתה "התאבדות" כלכלית בטח שהרעיון הראשון שלי היה להקים מקום קטן בתוך קיבוץ שהוא מטר מהגבול עם עזה, תוך כדי שהקורונה עדיין משתוללת ושכל הפעילות שלי מתוכננת בטייק אווי וברקע הרבה בתי עסק נסגרים. בסופו של דבר לפתוח מקום שאתה צריך להביא ממנו כסף הביתה זה בעייתי".
אז איך עושים את זה בלי ביטחונות?
"כשפתחתי את המקום בקיבוץ לא היה לי כסף, לא היה לי ויטרינה להניח את המאפים והעוגות, אפילו מכונת קפה מקצועית לא הייתה, הייתה לי מכונת קפה ביתית. היו באים אליי, לוקחים טייק אווי והולכים. זה לקח הרבה זמן עד שהצלחתי להרים את זה לעסק מכניס, בשלב הראשון כל פעם שהיה לי קצת כסף הייתי משקיעה אותו במכונת קפה, הכנסתי עוד קצת כסף עוד מקרר, לאט לאט אחרי שהסתיימה תקופת הקורונה פתאום היה אפשר להושיב אנשים ותוך זמן קצר הגעתי לעומס מטורף של המון אנשים שמגיעים אלינו ועומדים בתור של שעה ושעה וחצי וזה היה מהמם לראות את זה".
השמועה על המקום המבוקש בקיבוץ ליד עזה הגיעה גם לריאליטי. תחילה, למי שכבר הספיק לשכוח היא התפרסמה בתוכנית "הקינוח המושלם" בקשת 12 והגיעה עד לגמר עם קינוחים בלתי נשכחים-קינוח סלק, איצטרובל שקדים וכמובן הפטרייה המפורסמת שמחכה לכם בויטרינה של אוריוס בשדרות. "זה היה בתקופה שהמקום שלי בקיבוץ נסגר זמנית בגלל בעיות רישוי של הקיבוץ, אמרתי מה אכפת לי לנסות" היא נזכרת, "הגעתי בלי כל ניסיון תעסוקתי, כל מי שהיה בתוכנית היו קונדיטורים מנוסים וותיקים שעובדים הרבה שנים בתחום. אני הגעתי לשם ישר אחרי השחרור מצה"ל, בעיקר בשביל החוויה. בלי קשר אני אישית אוהבת תחרות, זה מאתגר אותי ולשמחתי הצלחתי להגיע עד לגמר. זה גרם לי להבין עוד יותר שאני אוהבת את זה ויכולה להגיע רחוק".
מאיפה צברת בזמן קצר את הידע?
"הייתי טסה לסדנאות אצל השפים הכי גדולים שיש כדי ללמוד. בכלל, בכל השנים שלי בצבא תמיד הייתי בלמידה, מללמוד לעשות ניפוח סוכר עד בצק סוכר, מהדברים הכי פשוטים עד הדברים הכי מטורפים, רק כדי שיהיה לי את כל הארסנל בראש. אני האמנתי שברגע שיש לי את הידע, כשאני אחליט לעסוק בזה, היצירתיות תגיע וזה מה שבאמת קרה".
לדבריה, אחרי החשיפה הגדולה ב"קינוח המשולם", בית הקפה הקטן בקיבוץ הפך לסיפור מטורף שהדהים אותה. "חזרתי לפעילות עם המקום שלי בקיבוץ ארז וזה פשוט התפוצץ, היה ביקוש אדיר" היא נזכרת בהתרגשות, "כמובן הפרסום עשה את שלו אבל גם זה שעשיתי דברים באמת מיוחדים. נגיד הקינוח שלי שנראה כמו פיטריה זה משהו מיוחד שאין אותו בכל מקום ותוסיף לזה את הטעמים, אני מקפידה מאוד על הטעם ולא רק שיהיה יופי. אין אצלי דבר כזה קינוח שהוא רק יפה, אתה חייב לאכול ולהגיד "וואו טעים" לא פחות מ"וואו איזה יופי". אני חייבת לומר שאני גם עושה דברים פשוטים אבל הם גם חייבים להיות טעימים, למשל עוגת הגבינה שלי זה מתכון של אמא שלי, לא משנה אותו ולא משנה כמה עוגות גבינה למדתי להכין. המתכון של אמא הכי טעים".
להמשיך את המורשת של קובי פריינטה ז"ל
בשלוש שנים שקדמו לשבעה באוקטובר, 'אוריוס' בקיבוץ ארז הפך לאחד המקומות המבוקשים בדרום, בעיקר בשישי-שבת. בין הלקוחות שהיו מבקרים אצלה בקביעות היה קובי פריינטה ז"ל, בעל חברת השילוט פרונט שנרצח במתקפת הטרור. הוא היה זה שגרם לה לעשות את הצעד הבא שלה- לפתוח סניף גדול בשדרות. "מי שהשפיע עליי מאוד הוא קובי פריינטה שהיה מגיע בקביעות עם אישתו סיוון. תוך כדי התחברנו, התחלנו לדבר על החיים, על העסקים ואז הוא אמר לי "אור, אני ממש התלהבתי מהמקום שלך, את חייבת לחשוב בגדול יותר, גם מבחינה כלכלית". הסתכלתי עליו כאילו מאיפה הוא נפל עליי, מי חשב על זה בכלל, מבחינתי הסתפקתי במקום הקטן שלי בקיבוץ. ברגע שהוא אמר לי את זה, זה שינה אצלי משהו במחשבה".

צילום: ניקי טרוק

צילום: ניקי טרוק

צילום: ניקי טרוק
איך נולד הרעיון לסניף בשדרות בתוך מבנה של בית?
"קובי התחיל לשגע אותי שיש לו בית קרוב למרכז העיר בצבע ירוק, שם חייב להיות סניף של אוריוס. אמרתי לו מאיפה לי מיליון שקלים להשקיע? אמר לי אני סומך עלייך שתעשי את זה. בינתיים קחי את המפתח של המקום זה לא עולה כסף. באמת הגעתי לסיור והבית באמת היה נראה מוזנח ולא משופץ אבל מהרגע הראשון הרגשתי שם את הווייב הזה שהרגשתי לפני שפתחתי בארז. אווירה כפרית של עצים והרגשה באמת אחרת. כאילו לא רציתי לפתוח בית קפה במרכז ביג זה לא היה קורה, חשוב לי הנראות, שיהיה מיוחד".
לדבריה, אחרי חודשיים שהמפתח עוד אצלה בידיים, היא החליטה ללכת על זה בגדול. "החלטתי שאני הולכת על זה מבלי שידעתי עדיין מאיפה אני מביאה את הכסף. באחד מסופי השבוע של אוריוס בקיבוץ ארז, התארחה אצלי המנהלת העסקית שלי בבנק הפועלים, היא המתינה בתור שעה וחצי. תוך כדי דיברה עם אנשים והתעניינה מאיפה הם מגיעים ואמרה איזה יופי שהם באים לדרום בשביל דרום אדום. אחת הלקוחות ענתה לה: "באנו לאוריוס ועל הדרך לדרום אדום". ברגע שהיא שמעה את זה, היא פנתה למנהלת של הבנק, סיפרה לה על הביקוש הגדול והם החליטו ללוות אותי יד ביד בפתיחת בית הקפה בשדרות. בעזרת הלוואות בערבות המדינה ועוד הלוואות שלקחתי הצלחתי לגייס את הכסף, הם בעצמם הגיעו איתי לסיור במקום, הסברתי להם את כל הוויז'ן שלי, עשינו תוכנית עסקית ויצאנו לדרך".
אחרי חודשים רבים של תכנונים ועבודות שיפוץ נרחבות, בחודש אוגוסט 2023, חודש וחצי לפני השבעה באוקטובר נפתח הסניף בשדרות בהשקעה של מעל מיליון שקלים, עיצוב אדריכלי מושקע ותפריט גדול יותר מעבר לקינוחים וארוחת בוקר, המקום מציע גם פסטות ופוקצ'ות. לקוחות רבים הציפו את המקום וההצלחה הייתה מסחררת בדיוק כמו בקיבוץ אלא שאז התרחשה מתקפת הטרור גם בקיבוץ ארז שבו היא מתגוררת וגם בסמוך לסניף בשדרות- הקרב על תחנת המשטרה.
איך הרגשת עם הבשורה על הירצחו של קובי ז"ל?
"אני הייתי בשוק מוחלט. לא האמנתי שזה קרה. כאילו עד היום אני לא מעכלת בכלל שהוא מת, זה לא נתפס לי שהוא לא חי כי קובי היה כל כך חי ואדם אנרגטי עם חיוך מיוחד. הוא לעד יישאר בליבי, ממנו למדתי המון ובזכותו נפתחתי לחשוב בגדול ולהקים סניף בשדרות".

עם קובי פריינטה ז"ל שדחף אותה לפתוח את אוריוס בשדרות
כאמור, בשבעה באוקטובר ניחתה עליה גם מכה כלכלית. "שני המקומות נסגרו, גם ארז, גם שדרות. עכשיו אני בהשקעה מעל מיליון שקלים, היו לי החזרים חודשיים של 250 אלף שקלים כל חודש, עד חודש פברואר שזה כולל משכורות של 34 עובדים, המשכתי לשלם להם כרגיל כי כולם מתגוררים כאן ובאזור. תוסיף לזה שאני אם חד הורית, מפונה מהקיבוץ וחצי שנה מגויסת למילואים".
תחזירי אותנו לחוויה האישית שלך מיום השבעה באוקטובר בקיבוץ?
"יום שבת, הייתי בקיבוץ, בית הקפה התכונן לקראת הפתיחה ואז קמים בבוקר לאזעקות וקולות ירי. היה לנו סיפור גדול בקיבוץ, אני מתגוררת בקצה הקיבוץ, שמעתי מחוץ לבית קולות בערבית. עכשיו כל הבית היה חשוך ואני קולטת שמנסים להרים לי חלון מהמטבח ולמזלי לא הצליחו. ממש מול הבית שלי הרגו שני מחבלים"
מעבר לפחד הגדול מכל מה שקרה, בסוף היית צריכה להתמודד עם חרב כלכלית על הצוואר?
"אז בהתחלה כמובן היינו כולנו בהישרדות וכל מה שרצינו זה להתרחק מהתופת אבל אחרי כמה ימים של איפוס, התחושות היו שזהו הלך עליי, החלום העסקי שלי נגמר כי מאיפה אני יחזיר את הכסף. איך אני אמורה להמשיך להחזיר 250 אלף שקלים כל חודש. זה ממש הרגיש לי כמו החלום ושברו. אז בהתחלה אמרו יתנו פיצויים. קיבלתי 80 אלף שקלים רק על הסניף בארז וזהו. מה אני אמורה לעשות עם זה? החלטתי שאני משיגה בטלפון את ראש ראשות המיסים, שי אהרונוביץ. התקשרתי אליו בדרך למילואים, בכיתי לו את נשמתי וסיפרתי לו את כל הסיפור שלי ואז הוא אמר לי ש"היום יחזרו אלייך ויעזרו לך עם מה שמגיע לך", רק ככה הצלחתי לשרוד ולהחזיק את הראש מעל המים".
איך הייתה החזרה לפעילות?
"מהרגש שפתחתי בחודש מאי עד אוגוסט זה היה רק הפסדים כלכליים. גם היה קושי בלפתוח מחדש אבל אז עובר חודש ואתה מפסיד ועוד חודש ואתה מפסיד וזה בגלל האזעקות שעדיין היו פה, בומים, אנשים פחדו להגיע. גם מי שכבר חזר לגור בשדרות לא היה לו את החשק לבוא לשבת לשתות כוס קפה. רק בספטמבר שנפתחה שנת הלימודים התחלנו לראות את העלייה, בנוסף יש כאן תיירות מלחמה שמחזקת אותנו בהמון אורחים שמגיעים לכאן".
כמה זה היה חשוב לחזור ולפתוח מחדש בשדרות?
"היה לי מאוד חשוב אבל במשך חודשים ארוכים לא ידעתי מתי זה יקרה. לא ראינו את הסוף אבל עם חזרת התושבים לעיר לאט לאט דברים התחילו לשוב למסלולם, החלטתי לעשות את זה בהדרגה ולא לפתוח את שני הסניפים ביחד. בכנות, יכולתי לפתוח את הסניף שלי בכל מקום אחר בארץ אבל בשדרות ובעוטף יש קסם אחר, היה חשוב לי לפתוח דווקא בשדרות כי אני מאוד מאמינה במקום ובכך שמגיע לעיר ליהנות ממקומות בילוי איכותיים. בתור בנאדם שאוהבת בתי קפה ואוכל איכותי, לא היה לי היצע בעיר ואני שמחה להביא לכן משהו ייחודי. תראה, השקעתי את הנשמה שלי באוריוס, בכל פרט עיצובי שיש במקום, כדי להביא לשדרות משהו ייחודי ואיכותי. בכלל חשוב לזכור שיש סיפור מאחורי המקום שלי שנפתח הרבה בזכות קובי פריינטה שלצערי נרצח בשבעה באוקטובר, חשוב לי מאוד להמשיך את המורשת שלו דרך בית הקפה שהוא כל כך דחף לזה שיהיה בשדרות"
לצד הקשיים שעברה בשנה האחרונה, היא חוותה גם רגעי נחת בתוכנית האוכל השנייה שהשתתפה בה. הפעם מדובר במשחקי השף שם גם התבלטה עם הסיפור המיוחד שלה והכישרון למטבח מה שגורם לי לתהות מה היא אוהבת יותר. "תראה אני שפית בלי קשר לקונדיטוריה אבל הקינוחים זאת האהבה הגדולה שלי".


בסיור בבית הקפה, נתקלתי בתמונה ועליה לוגו מקדונלס. ההסבר קשור בשאפתנות שלה. במשחקי השף, שף יוסי שאל אותי , מה החלום שלי, אמרתי שהוא יהיה הסטרבקס או המקדונלס הבא, כל מקום שאתה תגיע יהיה לך אוריוס, מסתכל עליי ואומר לי "אור אני כל היום שומע על חלומות של אנשים לך אני מאמין, ברור לי שזה יקרה".
אוריוס שדרות, רחוב משה זרח 27, פתוח בימים א-ה בין השעות 9 בבוקר ל-15:00 בצהריים ובימים שישי בין 9 בבוקר לשעה 14:00. בהשגחת הרבנות ללא חלב נוכרי.
לפרטים נוספים:
055-561-7540
אוריוס קיבוץ ארז:
שבת 9:00-14:00