עד הבחירות המוניציפאליות בשדרות יש עוד שנה וארבעה חודשים אבל בניגוד למערכות הקודמות אין עדיין קופצים על ההתמודדות לראשות העיר מול ראש העיר הנוכחי אלון דוידי. בראיון מיוחד לרגל קבלת התואר השני במשפטים, עו"ד דבורה ביטון שהתמודדה בבחירות הקודמות לא ממהרת לצאת בהכרזה אך מבהירה: "אסור שלא תהיה אלטרנטיבה לדוידי", "עד כה לא נעשה שינוי אמיתי", "בבחירות הבאות תהיה הזדמנות אחרונה להילחם על צביונה של העיר כי היא משתנה לנו".
על שולחנה של עו"ד דבורה ביטון נערמו לא מעט תיקים של לקוחות, בין דיון בבית משפט לפגישות שהיא מקיימת עם לקוחות היא משתדלת למצוא את הזמן לטפל בהם ביסודיות, קצת קשה לראות איך בדיוק היא מספיקה לעשות את זה אבל היא לא מתלוננת בכלל. "הבוקר שלי מתחיל קודם כל בעזרה לבנות שלי שהן לקויות ראייה וזקוקות לעזרה בפיזור הילדים אז לפני שאני אישה שמנהלת גם בית, ולפני שאני עו"ד עם משרד ועובדות אני גם אימא וגם סבתא במשרה מלאה" היא אומרת בחיוך גדול, "אחרי שאני מסיימת את המטלות שלי אני יוצאת ליום עמוס ואם אני לא מספיקה אני לא מתעצלת ונשארת במשרד עד הלילה כדי לסיים את המשימות".
מלבד המשימות היומיומיות שיש לה, עו"ד ביטון עסוקה באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות בפעילות פוליטית במפלגת 'יש עתיד' ונחשבת לאחת התומכות הגדולות של היו"ר יאיר לפיד, כמו כן היא השקיעה מזמנה ומרצה לטובת לימודי התואר השני במשפטים אותו היא קיבלה בשבוע שעבר. בנוסף לכל, היא משתדלת להיות מעורבת בנעשה בעיר ונחשבת לאחת המבקרות של השלטון הנוכחי על אף העובדה שהיא לא אחת מנבחרי הציבור. "שדרות זה הבית שלי ואני בטח לא יכולה להישאר אדישה מול עוולות השלטון לכן אני מביעה את דעותיי ולא חוסכת בביקורת אם זה באמצעות הרשת החברתית שנותנת לי את הבמה וגם אם זה דרך העיתון )דין וחשבון'( שם יש לי טור קבוע. ביקורת צריכה וחייבת להישמע במיוחד שיש לו מעט בעיות ושאף אחד לא ינסה לטשטש לגמרי את המציאות בעיר שלנו".
נגד הוצאת ילדים מהבית
אני פוגש את עו"ד דבורה ביטון במשרדה אחרי דיון משפטי בדיני משפחה שבו יצאה מרוצה ומסופקת מאוד. "כעו"ד אני מתעסקת במגוון של תחומים אם זה נדל"ן, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה אבל יש נושא שהכי נוגע לליבי וזה דיני משפחות וכל הנושא של הוצאת ילדים מהבית" היא אומרת, "זה תחום שהוא לא קל רגשית אבל אני מתמלאת אושר כשאני מצליחה לשמור על שלמות המשפחה אם זה לגשר בין בני זוג ולמנוע גירושים ואם זה למנוע הוצאת ילד ממשפחתו הביולוגית שנעשית לפעמים בקלות בלתי נסבלת".
תתאר את הקלות הבלתי נסבלת?
אני תמיד מכבדת אנשי מקצוע אבל יש מקרים אליהם נחשפתי גם בשדרות שהחלטות של גורמי הרווחה מתקבלות מהר מאוד. באחד המקרים שנתקלתי בהם שהעובדת הסוציאלית המליצה להוציא את הילד מהוריו ולהעבירו למשפחת אומנה בטענה להזנחה. אמרתי לה פעם אחת בואי אני אלך איתך לבית של הלקוחה שלי, נעשה מה שנקרה אמבוש, תראי לי מה היא הזנחה. נכנסנו לבית בשעה 14:00 ילד אחד אכל בפינת אוכל עוף, הכביסה הייתה מונחת על הספה, הבית להערכתי היה נקי ובגלל שידעתי שזה יכנס בדו"ח לבית משפט תיעדתי הכל כדי שיהיו לי ראיות, ובאמת שהגענו לדיון נדהמתי מהתיאור שהוצג לשופטת, זאת אומרת המידע שמועבר לבית המשפט לפעמים הוא לא משקף את המציאות. ברור לי שגורמי הרווחה רואים את טובת הקטינים אבל לא יעלה על הדעת שזה יבוא על חשבון האמת".
ילד שגדל במציאות לא פשוטה הם מחפשים אני מניח לתת לו עתיד טוב יותר?
"אני לא מסכימה אלא אם מדובר במקרים ממש חריגים שאין מנוס. אני בכל מקרה לא חושבת שהוצאת ילד מהבית היא הפיתרון, כשאני אני רואה את טובת הקטינים אני לא חושבת שהטובה שלה זה להוציא אותם מהבית, זה לא הפיתרון"
מה הפיתרון מבחינתך והאם נתקלת במקרים כאלה בשדרות?
"אני חושבת שצריך למצות את כל הכלים להשאיר את הילד אצל המשפחה הביולוגית, לצערי אני נתקלת בלא מעט בעיות אצל משפחות משדרות, ברוב המקרים אני נתקלת בקלות בלתי נסבלת של ניסיון להוצאת ילדים למשפחות אומנה. חלק מהמקרים קורים בגלל בעיות כלכליות והאבסורד שאגף הרווחה משלם עשרות אלפי שקלים בשנה על משפחות אומנה, תיקח 3,500 שקלים שמשלמים לכל ילד, תשקיע אותם במשפחות הבסיס, תצמיד סומכת זה יעלה למדינה פחות וזה הרבה יותר יעיל כי זה ימנע משבר נפשי לילד ויאפשר לו לגדול במשפחה הטבעית שלו. זה עדיף בהרבה מאשר יום אחד לבוא, לקחת את הילד ולטלטל את החיים שלו בלי שנעשה שום מאמץ אחר".
יש מקרים שזה כנראה הפיתרון?
"אני לא אומרת שאין מקרים חריגים. תראה אם ההורים למשל עם בעיות נפשיות שאינם מסוגלים לתפקד בכלל אני יכולה להבין אבל אם אין סכנה לילד, אין הרעבה אז הוא לא הכין את שיעורי הבית, לא הגיע עם כל הציוד, אני יושבת לפעמים בועדות ותופסת את הראש. במקרים שבהם אני נתקלתי בשדרות מצאתי שלא נעשה מספיק מאמץ, אני אתן לך למשל מקרה של שני אחים בגילאי 30 שלא מכירים בהורים הביולוגיים שלהם כי הם מעולם לא היו בקשר אחרי שהם נלקחו מהוריהם, וכשהאחות ביקשה להינשא היא רצתה לשנות בתעודת זהות את שמות ההורים לאלה שאימצו אותם כדי שהם יצעדו איתם בחופה. כששאלתי אותם אם זה לא צורם להם הם הסבירו לי "להגיד לך שזה קל? ממש לא. אנחנו כל כך כועסים שלא נתנו לנו לגדול עם ההורים שלנו", אין מה לעשות החסך הביולוגי אין לו פיתרון לכן צריך להתחיל לשנות גישה כי להרגשתי היד יותר מדי קלה על ההדק בהוצאת ילדים מביתם".
"תושבים רבים ציפו ליותר מגני שעשועים"
בבחירות המוניציפאליות האחרונות עו"ד ביטון התמודדה לראשות העיר אך לא נבחרה אפילו לחברות במועצה אך למרות זאת הפכה לסוג של אופוזיציה מחוץ לספסלי מועצת העיר, היא לא חוסכת בביקורת, לזכותה יאמר שהיא מקפידה על תרבות הדיון ולא מוכנה לגלוש לפסים אישיים. "אני תושבת שדרות מבטן ולידה, אני מאוד אוהבת את העיר שלי, מגדלת באהבה את דור ההמשך וחשוב לי לראות את העיר פורחת ומתקדמת" אומרת ביטון ומגלה כי הושיטה לדוידי יד לעזרה. "אני ברוך ה' לא זקוקה למשכורת, אני לא באה בשביל כסף, בתחילת הקדנציה באחת הפגישות המשותפות עם יאיר לפיד שהיה אז שר האוצר שדאג לא מעט לשדרות אמרתי לו "אלון אני לרשותך בכל מה שתבקש, אני מאוד רוצה שתצליח לקדם את העיר", לצערי הוא לא ממש השתמש בי ואני כמובן לא נעלבת".
אנחנו מסכימים על כך שתקופת בוסקילה הייתה רעה ואין מה להשוות בכלל לקדנציה הנוכחית, לטעמך כיום "משהו טוב קורה בשדרות"?
"יכול להיות שהמבט שלי הוא קצת שונה מאחרים כי אני תמיד שואפת לטוב, להכי גדול ולהכי מוצלח. להגיד שמשהו לא קורה בשדרות אני לא אוכל זה גם לא הוגן, מצד שני זה אולי גם קצת מעליב אותי מה שקורה בשדרות, לאור תקציבי הענק שניתנו לעיר בשלוש וחצי שנים הייתי מצפה להרבה יותר, בשיא הכנות לא לזה פיללתי ואני משוכנעת שתושבים רבים ציפו ליותר מגני שעשועים ועוד על מיני פרויקטים שאנחנו מדווחים עליהם מדי יום, אלה דברים בסיסיים שאף אחד לא עושה לנו טובה, בעיני זה מעט ומובן מאליו ואני לא חושבת שתושבי שדרות צריכים להסתפק במעט.
יבוא ראש העיר ויגיד לך מה את רוצה, קיבלתי עירייה קורסת והרמתי אותה על הרגליים, עובדים שלא קיבלו את שכרם בזמן מקבלים כיום בזמן, בתחום הספורט הגדלתי תקציב מ-0 ל2.5 מיליון, המתנ"ס לא תפקד והיום פורח ומספק שפע של פעילויות, בתחום הניקיון הגדלתי תקציב והקמתי מנהלות כדי לשפר את השירות לתושב ועוד כהנה וכהנה תוכניות או אפילו דברים קטנים שלא היו מבוצעים כמו חידוש כבישים, סימוני מעבר חצייה ושלטי רחוב. מה התשובה שלך?
"כל הדברים הללו זה מובן מאליו. אנחנו בשנת 2017 העיר שדרות והעומד בראשה קיבלו תקציבים שלא היו קודם כדי לעשות את מה שבכל עיר נורמלית עושים. שוב אני לא אומרת שלא נעשה דבר אבל מה שנעשה במרחק זמן של כמעט 4 שנים ביחס לתקציב זה מעט מדי, תשים לב שאנחנו מסיימים תיכף שנה רביעית בשלטון הנוכחי ודברים משמעותיים לא קרו עדיין וגם פרויקטים שהוא מתגאה בהם ויגזור בטח את הסרט בשנת הבחירות נמרחו יותר מדי זמן, תגיד לי אתה אם 4 שנים להפוך את בריכת השחייה לקאנטרי פעיל בכל ימות השנה, לסיים אצטדיון כדורגל ולבנות פארק ילדים זה לא יותר מדי זמן? עם כל הכבוד בסוף זאת שאלה של תקציב וזמן ואם זה ההספק אי אפשר להיות מרוצים".
המעט מדי שאת טוענת שנעשה בקדנציה הנוכחית לא ראו התושבים בקדנציה של בוסקילה ואפילו אצל מויאל?
"אני לא מקבלת את הניסיונות כל הזמן להשוות לתקופת בוסקילה, מישהו מנסה לתעתע בנו כמה אפשר להישען על הקדנציה הקודמת?. נכון, גם אני חשבתי במערכת הבחירות האחרונה שהגיע הזמן להחליף את בוסקילה במשהו אחר כי באמת בתקופה הזאת שדרות דרכה במקום אבל הגיע ראש עיר חדש לא כדי להגיד שעשה יותר מבוסקילה, אם זה המדד אז המצב שלנו בכי רע. אלון דוידי נבחר כדי להביא שינוי גדול ועם כל הכבוד לעשות את מה שמובן מאליו זה אולי שינוי מהקדנציה הקודמת אבל לא שינוי גדול שהובטח לתושבים".
מה את חושבת על ההתנהלות של דוידי, קשה להגיד שהוא לא קם לעבודה כל יום?
"אין ספק שהוא קיבל תקציבים וגם גייס לא מעט תקציבים לטובת העיר אבל לא ראיתי מה הוא עושה עם כל התקציבים הללו. באופן כללי יש לי לא מעט ביקורת עליו, למשל זה שאין לו זמן לפגוש תושבים בלשכה זה חמור מאוד בעיניי, זה א'-ב' שראש עיר צריך לעשות, לפחות פעמיים בשבוע לשכה פתוחה לתושבים, אם תשאל אותי מנהיג טוב לא צריך להתעסק בקטנות, לא אמור להתערב בעובדים, הוא כן צריך למשל לבדוק כל עובד שנכנס למערכת אם יש קרבה משפחתית, נמאס כבר לראות שאנשים מגיעים לתפקידים רק בגלל קשרים ולא בזכות ידע וכישורים- אני לפעמים בהלם מזה איך אנשים בלי כישורים קיבלו תפקידים בכירים ואני עוד לא מדברת על כל מיני עובדים שפתאום נמצא להם תפקיד דרך המתנ"ס או דרך החברה הכלכלית או כל מיני גופים שקמו להם".
באחד הפוסטים שלך בפייסבוק טענת שבני המקום נדחקים הצידה. תסבירי?
"כן כי שמתי לב שבכל התפקידים הבכירים ואפילו הפחות בכירים דואגים להביא תושבי חוץ. אני תוהה אם נגמרו החבר'ה הצעירים האיכותיים והמשכילים בשדרות שיכולים להוביל ולנהל אגפים, נגמרו אנשים שצמחו כאן ויצאו החוצה לרכוש השכלה וניסיון? אני לא מצליחה להבין. אז יגידו שפרסמו מכרז ובחנו מי שניגש אבל כולנו יודעים שזה חארטה, תראו לנו איפה פרסמו את המכרז? תשימו את זה בעיתון הנכון לא באיזה עיתון נסתר. זה מקומם אותי כי זה מראה שאנחנו התושבים נדחקים הצידה. אז יבואו כמה שיגידו שקורה משהו טוב אבל מי שמבין עניין מבין שלא קורה משהו טוב ושנעשה ממש מעט עד עכשיו".
אחת הבעיות הגדולות של שדרות הייתה ניקיון העיר, גם לך אני חושב יהיה קשה לומר שלא נעשה שינוי?
"סליחה שאני חוזרת על עצמי אבל גם כאן זה חלק מהשירות שמגיע לתושבים, יכול להיות שנעשה שינוי אבל יש לא מעט בעיות מרגיזות, לעמים אני רואה שיש ערימת זבל ומייד תירוץ של העירייה "עכשיו ניקינו ותושבים לכלכלו", אז נכון שזה ממש לא בסדר שתושבים לא שומרים על הניקיון ועל הסביבה שלהם אבל זה לא אומר שצריך להשתמש בתירוצים. גם אני בבית מנקה ובסוף ארוחה יש שוב לכלוך אז מה לא אנקה שוב? אין מה לעשות ככה זה עובד, יש לעירייה את הכלים להעניש את מי שמלכלך. לא יכול להיות שזה יתנהל בצורה כזאת שתושבים מעלים פוסט ואז ממהרים לנקות, לא עובדים ככה אני מצטערת. הקמת מנהלות? חילקתם את העיר? אז למה אני לא רואה עובדי ניקיון בכל מקום, אני מרגישה בהרבה מקרים שאם אני לא מתקשרת דברים לא קורים, אני לא אמורה להתעסק כל היום בטלפון בשביל דברים בסיסיים".
"שוקלת את האפשרות אם להתמודד"
אחד הנושאים שעד היום מכעיס מאוד את עו"ד ביטון זה הסיפור של בית הקשיש שעומד בפני סגירה בעקבות סכסוך עם העירייה, "זה נושא שאמור לגעת בכל אחד מחברי מועצת העיר אך לצערי רובם הפגינו אטימות מוחלטת, בתחילת המאבק עוד היו ארבעה-חמישה חברי מועצה אבל חלק מהם קיבלו הצעות טובות בקואליציה והזניחו את המאבק, מלבד חבר העירייה אבי אדף ששמר על עקרונותיו ועזב את תיק החינוך ברגע שהבין שמורחים אותו. בנושא הזה אני באמת לא מבינה את חברי המועצה, מספיק ששבעה היו מגיעים לראש העיר ואומרים לו עד כאן, תמצא פיתרון אחר שלא יגרום למקום החשוב הזה להיסגר בגלל גחמות פוליטיות".
למה את מרגישה צורך להשמיע את דעתך ולהעביר ביקורת, זה לא התפקיד של נבחרי הציבור?
"(היא מגחכת). אני רוצה לשאול אותך מי אלה קודם כל נבחרי הציבור? מתי שמעתם אותם בפעם האחרונה? מלבד חברי העירייה אבי אדף קשה לי להצביע על חברי עירייה שעושים את עבודתם באמת. אחת הבעיות הבולטות שאני רואה שבעצם יש סתימת פיות כשנותנים לך איזשהו תיק כדי שתשב בשקט אפילו אם רוצים לסגור בית לקשישים. אני לא ראיתי אפילו חברי אופוזיציה שיצא למלחמה על נושאים חשובים, אני חושבת שהגיע הזמן שהציבור יאמר את דברו גם בעניינם ולא יבחר נציגים שלא מייצגים אותם".
יגידו לך את תמימה כי זאת הפוליטיקה?
"זה לא צריך להיות ככה. נבחר ציבור לא צריך לעבוד למען הפוליטיקה, לחלק שוברים לאנשים שתמכו בו הוא צריך לעבוד למען כלל התושבים. אצל לא מעט חברי מועצה האינטרס האישי גובר על האינטרס הציבורי, אם אתה עסוק בכמה קולות תאסוף עד הבחירות איפה יהיה לך זמן לעשות את העבודה למען כלל התושבים. יש כמובן נבחרי ציבור שאין להם צורך להתפרנס מהפוליטיקה כמו יהודית אוליאל שבאמת באה נטולת אינטרסים אישיים. אני רואה שיש לא מעט חברי מועצה שחברים בכל מיני ועדות ורואים מכרזים בעייתיים הם לא יכולים להעלים עין, כשיש בעיה עם קבלן מסוים חבר עירייה צריכים לומר עד פה, הקבלן הזה לא יכול לעשות את העבודה הזאת. למישהו מבין חברי העירייה נשמע הגיוני שפושט רגל מבצע עבודות, לא יכול להיות כזה פלא כמו בעיריית שדרות ש90 % מפושטי הרגל כבר יושבים על וילות, זה נהדר ומרתק. אני עובדת במקצוע הזה ומייצגת פושטי רגל שנים ולא ראיתי כזו פשטות שאנשים יצאו מהמעגל הזה".
עד הבחירות הבאות יש עוד מספיק זמן, נכון להיום אף מתמודד לא הצהיר על התמודדות, האם לדעתך יש בכלל אלטרנטיבה לדוידי?
"אני בטוחה שיש אלטרנטיבה לדוידי, אפילו כמה אלטרנטיבות יותר טובות. דוידי לא יישאר בבחירות לבדו במערכה על ראשות העיר".
למה את באופן אישי לא יצאת בהכרזה?
"אני עוד שוקלת את האפשרות אם להתמודד. אני לא פוסלת את האפשרות שהוא יעמוד מולי עם זאת אני אשמח שעוד לא מעט מקומיים ירימו את הכפפה ויבינו שכן אפשר לעשות שינוי בעיר הזאת לפני שהיא חומקת לנו מהידיים. אם הציבור לא ידע לקחת את המושכות בבחירות הקרובות אז צר לי לומר שאיבדנו את העיר".
עד כדי כך?
מבחינתי אנחנו נמצאים בשדרות על פצצה מתקתקת משום שהעיר שלנו לאט לאט משנה את צביונה, אני לא רואה שמגיעות לכאן משפחות מגרעין הנח"ל או מגרעינים אחרים, אין לי דבר רע נגד הגרעין התורני הם אנשים מלח הארץ, אוהבת ומכבדת אותם, אני גם מאמינה כמוהם רק שהדרכים שהם משתמשים באמונה והדרכים שאני משתמש שונים, כל עוד הם משתלבים בקהילה זה מצוין אבל ברגע שהם יוצרים לעצמם קהילה דתית משלהם, שכונת מגורים משלהם ומבטלים את מה שהיה קיים, יש כאן בעיה שצריכה להטריד כל אחד שנולד וגדל כאן. אני רוצה לומר לך שאני משוחחת לא מעט עם חברי גרעין שמבינים את הבעיה וחושבים כמוני שאסור שזה יקרה, הם באו לכאן להשתלב, לא להשתלט ולהיות מבודלים".
מתי לדעתך תקבלי החלטה אם להתמודד, בסך הכל אוטוטו נכנסים לשנת בחירות?
"יש כבר קבוצה שעושה עבודת שטח, האדמה מאוד פורייה בשדרות, אנשים התאכזבו, אנשים הרגישו שהוליכו אותם שולל, אנשים מסתכלים סביבם ורואים את כל המינויים הפוליטיים, אנשים שהיו אנשי מקצוע זוטרים פתאום אתה רואה אותם יושבים על משרות ומשרדים, עצוב שכל הבכירים שנהיו כאן הם בכלל לא ילדי המקום , מהמקום הזה תושבים רבים מתוסכלים. תושבי שדרות רצו שינוי, כולם בירכו על שינוי אבל הם לא קיבלו אותו כמו שהם ציפו".