לא כך ציפו במ.כ שדרות לסיים את העונה: אחרי פליאוף עליון מצוין שבו הצליחה הקבוצה לרשום 6 ניצחונות והפסד בודד למ.כ ירושלים וכן לסיים במקום השני ולזכות בביתיות בגמר הפליאוף מול נתיבות, היא התייצבה ביום שישי, לעיני כ-700 צופים באצטדיון העירוני למשחק על עונה שלמה שבו המנצחת עוברת לשלב השני מתוך שלוש בקרב על הכרטיס הנוסף לליגה א' ואילו המפסידה מסיימת את דרכה.
בשדרות ידעו שעם כל הכבוד לפער בין הקבוצות שבא לידי ביטוי בכל שלושת המפגשים הקודמים העונה (3:0 בגביע, 4:0 ו-2:0 בליגה) וכן העובדה שנתיבות אפילו לא כבשה שער זכות אחד בכל המפגשים בין הקבוצות בשלוש השנים האחרונות, במשחק אחד הכל יכול לקרות. זו שתבוא מרוכזת, נחושה וחדה היא זו שתנצח. מבחינתה של נתיבות, המאמן מוטי עטר שזוכה ליחס מזלזל מהיו"ר שלו, הצליח לעשות לא מעט קסמים העונה וכל התקדמות זה בונוס ואילו בצד השדרותי האמינו כי אם ינצחו יש להם את הכלים ללכת עד הסוף בקרב על הכרטיס הנוסף לליגה א'.
הקפטנים לפני השריקה. אלון יופה משדרות ואביאל נסימי מנתיבות. צילום: אורי גבאי
על המגרש ראינו קבוצה אחת שעומדת נכון (נתיבות) ורק מחכה לטעויות של היריב. מהצד השני, המארחת משדרות שאומנם שלטה במשחק אבל לא הצליחה למצוא את השער של נתיבות. אחרי מחצית ראשונה שבה עוד ראינו מהירוקים מהלכי כדורגל התקפיים שהסתיימו מספר פעמים בכניסות לרחבה והחמצות קורצות, במחצית השנייה התסכול שיחק תפקיד מרכזי, שחקני ההתקפה פשוט לא הצליחו לייצר מהלכי כדורגל מסוכנים למעט כדורים חופשיים איתם התקשתה מאוד ההגנה של נתיבות שם הוצב הקשר המנוסה השדרותי ג'ניה רפפורט כבלם, תפקיד אותו ביצע מצוין.
רותם מרום אקס שדרות לצד עמית גבאי משדרות. צילום: אורי גבאי
שחקני ההתקפה של שדרות לא מצליחים לפצח את ההגנה של נתיבות. צילום: אורי גבאי
שחקני ההתקפה של שדרות לא מצליחים לפצח את ההגנה של נתיבות. צילום: אורי גבאי
בשלהי המחצית השנייה איבדה שדרות במערך האחורי את השחקן הכי חשוב שלה, הקשר עמית גבאי שפרק את הכתף. כל ניסיון של המאמן אוהד יוסף לרענן את השורות לא צלח ועד סיום 90 הדקות היה ברור שתוכנית העבודה של מאמן נתיבות לסגור את המשחק עובדת מצוין.
עמית גבאי משדרות יוצא לאחר שנפצע. צילום: אורי גבאי
בהארכה, נתיבות העזה יותר ואחרי שהמגן הימני של שדרות אופק זרביב יצא בגלל פציעה, הצד שלו הפך חשוף יותר. חילופיים התקפיים שביצע מאמן נתיבות כשהכניס את הילד אופק דלל והחלוץ אדיר פיטוסי השתלמו לו מאוד. בדקה ה-98 שיתוף פעולה בין השניים הביא למהלך על קו הרוחב ואביאל אפנג'ר נותר חופשי כדי לגלגל מקרוב פנימה, 1:0.
אביאל אפנג'ר חוגג את שער היתרון של נתיבות. צילום: אורי גבאי
גל תמם חוגג שער שני אדיר. צילום: אורי גבאי
לשחקני ההתקפה של שדרות לא ממש היו תשובות וכל ניסיון ברחבה להשיג את השוויון לא צלח. בדקה ה-107 של הארכה, כדור חופשי לזכותה של נתיבות כ-25 מטר מהשער הסתיים בבעיטה אדירה של גל תמם לפינה הימנית הגבוהה של השוער מור קיסוס שלא יכול היה להושיע, 2:0 לנתיבות שמעפילה לשלב הבא ביום חמישי מול הפועל אזור. פרט פיקנטי: בעבר הרחוק הייתה זו שהורידה אותה מליגה א' לליגה ב'. המנצחת במשחק הזה תעפיל למשחק אחרון מול הנציגה מליגה א'.
אגב עוד נתון מעניין בכל הקשור לפליאוף ב-4 מחוזות ליגה ב': כל הקבוצות שסיימו במקום השלישי בפליאוף העליון ניצחו את הקבוצות שדורגו במקום השני. את שדרות זה כמובן פחות מנחם. העונה, האומנם מטלטלת שעברה הקבוצה, מסתיימת באכזבה גדולה אבל עם תחושה שהמועדון שקיים רק שלוש שנים עשה התקדמות גדולה והוא בדרך הנכונה.
אצטדיון טוטו שדרות מלא כמו בימים הטובים. צילום:אורי גבאי
האוהדים הצעירים של שדרות. שוב יצאו מאוכזבים. צילום: אורי גבאי
ועוד מילה לאנשי נתיבות: בניגוד למפגש הקודם שבו ניצחה שדרות וראינו כפי שהגדיר השופט שניר לוי :"התנהגות כמו לפני 40 שנה", בתום המשחק שבו הקבוצה ניצחה בצדק, אנשי שדרות לחצו ידיים, איחלו הצלחה, לא התלהמו על טעויות שיפוט ופנדל ברור שלא נשרק, וגם לא העלו גרפיקה מביכה במדיה שבה ציינו את השופטים ככובשי השערים. הגיע הזמן שגם בנתיבות יבינו שדרך ארץ קדמה להישגים.