יום ב' | 22.2.21 | 16:00

"בעיניי שרית חדד יש רק אחת, אני רוצה להיות מיכל רפאל"

עם שירים שזכו למיליון צפיות ביוטיוב, קליפים מושקעים, מפיקים מוסיקליים מהשורה הראשונה ובעיקר ווקליות מרגשת, מיכל רפאל בת ה-20 עושה את הדרך הנכונה כדי להפוך לשגרירה הבאה של שדרות במוסיקה הים תיכונית. בראיון ראשון היא משתפת בהתמודדות עם החרם שעברה בבית הספר, השינוי שעברה בזכות המוסיקה ורגע הניצחון שאלפים שרו את אחד מלהיטיה.

כשמיכל רפאל משדרות עלתה להופיע בעיר רמלה מול אלפי צופים בימים של טרום הקורונה שעוד היו מתקיימות הופעות היא הרגישה לראשונה סוג של ניצחון בעת שהקהל דקלם את הפזמון של אחד משיריה שהפך למושמע מאוד בקרב צעירים. "בסופו של דבר זה חלום של כל זמרת/ זמר, שהקהל יתחבר ויאהב את השירים. כמובן שהדרך שלי עוד ארוכה אבל זה היה רגע שקיבלתי מעין חותמת שאני שייכת למוסיקה, שייכת לבמה" היא מספרת בראיון ראשון ומלא ביטחון של אחת שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה ומהקריירה המוסיקלית שמחכה לה מעבר לפינה.

לאותו רגע מרגש ברמלה יש מסתבר משמעות נוספת עליה היא מדברת בפתיחות במהלך הראיון. הוא החזיר אותה אחורה, לילדות, תקופה שבה התמודדה עם חרם חברתי לא פשוט שפגע אנושות בביטחון העצמי שלה. "בכל פעם שאני עולה לבמה וחושבת על הרגעים המורכבים מאוד שעברתי בבית הספר ושפגעו לי בביטחון העצמי אני מרגישה סוג של ניצחון, תחושה שאי אפשר להסביר במילים. המוסיקה פשוט החזירה לי הביטחון".


רפאל, בת העשרים, השתחררה לא מכבר מצה"ל אחרי שירות של שנתיים בתפקיד רל"שית בחיל האוויר והיא נחושה מתמיד להצליח להפוך לזמרת שאת שיריה ישמעו בכל בית בישראל. ההספק שלה עד כה, מרשים מאוד- שישה סינגלים בליווי קליפים מושקעים במיוחד, חלקם שירים שהפכו פופולאריים מאוד ביוטיוב עם מאות אלפי צפיות, אחד מהם אפילו שבר שיא וחצה את רף המיליון. ברשימת הסינגלים תמצאו את "אין בי כוח" (מילים ולחן : קי בן סלמון, עיבוד והפקה מוסיקלית: תום בנודיז) שיצא לפני כשנתיים והבוסריות בו מורגשת, בסינגל "מת עלייך" (מילים ולחן : אופיר מלול, צחי איבגי) אפשר כבר להתרשם שמדובר בזמרת עם ווקליות מרגשת. לאחר מכן יצא השיר "סרט" (מילים: מיכל רפאל, רוז לייב) שזכה להצלחה גדולה בכל תחנות הרדיו, בהמשך בשנה האחרונה נטולת ההופעות הצטרפו הסינגלים "בגדול" (מילים ולחן : אופיר כהן), "יוצאת רק בלילות" (מילים: מיכל רפאל, גרשון " אודימן" אוריהייב ואופיר מלול(, ו"מחר תתקשר" (מילים ולחן : אופיר מלול, מיכל רפאל ואריאל מלול) שיצא לאחרונה.

תמיכה של אבא שלא הגשים את עצמו

לראיון מגיעה מיכל מלווה באביה עדי רפאלוב שתומך בה בצורה מעוררת הערכה אבל מאחורי זה מסתתר לא רק רצון להגשים את החלום של ביתו אלא גם את עצמו דרכה. "אני זוכר שבגיל 13 היה לי חלום להיות קלידן ולאמא שגידלה אותי לבדה לא היה כסף, בהמשך כנער יצאתי לעבודה ומהכסף שהרווחתי רכשתי אורגן קטן. רציתי מאוד להצליח אבל לא עשיתי עם זה שום דבר" הוא מספר, "ברגע שהבנתי שיש למיכל את כל הכישרון והפוטנציאל אמרתי שאם אני לא הצלחתי להגשים את עצמי במוסיקה, לפחות אני אגשים לבת שלי את החלום. אנחנו משקיעים לא מעט כסף אבל אני מאוד מאמין בה".

 מיכאל עם אביה עדי שתומך בה בכל צעד בקריירה. צילום: אלבום פרטי

 

המוסיקה מסתבר מושרשת עמוק אצל משפחת רפאלוב. "מגיל קטן מאוד התחברתי למוסיקה גם כי המשפחה שלנו המורחבת היא מאוד מוסיקלית עוד מבית סבא וסבתא וגם אבא שלי הוא קלידן שתמיד היה מנגן לי בבית מנגינות ואני הייתי מצטרפת בשירה, בעיקר ברוסית. אפשר לומר שכבר אז היה ברור שאני מאוד מתחברת למוסיקה, מאוד אוהבת לשיר" אומרת מיכל. "אני זוכרת שהייתי ילדה קטנה הייתה לנו בבית מערכת ישנה כזו שהיינו משמיעים בה דיסקים, היה שיר ברוסית שהתנגן בלי סוף ומספר על אבא וילדה, הייתי ממש מנסה לחקות את השיר ואבא היה מנגן לי. מי שעוד השפיעה עליי לא מעט היא סבתא שלי, הייתי מתגנבת אליה המון למטבח שם היא הייתה מבשלת ושרה והייתי מצטרפת אליה, עם החוויות האלה של הילדות גדלתי ומהמקום הזה התחברתי מאוד למוסיקה. אגב, אהבתי מאוד לשיר ברוסית והתחברתי מאוד למקצבים אבל היה לי ברור שאני חיה בישראל וכדי שיכירו אותי טוב בישראל אני צריכה לשיר בעברית".

מתי הבנת שזה מה שתרצי לעשות כשתגדלי?
"למרות שגדלתי בבית מוסיקלי ואהבתי לשיר, כשהתחלתי להתבגר ולחלום כמו כל בני גילי, לא הרגשתי צורך מיוחד לעשות עם זה משהו מעבר אבל היה רגע אחד, בגיל 16 שזה ממש דיבר אליי. היה לאבא שלי יום הולדת ולכבוד החגיגה ביקשתי להקליט שיר באולפן. נסעתי לראשון לציון לאולפן של רונן לפסקר, תושב שדרות בעבר, כדי להקליט שיר ברוסית על אבא כמתנת יום הולדת קטנה, בדיוק שהקלטתי ישב באולפן המעבד המוסיקלי בנצי מור שעבד עם שרית חדד והוא שמע אותי והחמיא לי. ברגע הזה בפעם הראשונה הבנתי שאולי יש לי פוטנציאל למשהו יותר גדול ממה שאני חושבת"

כאן הבנת שאת רוצה להיות זמרת ויהי מה?
"תמיד החמיאו לי שאני שרה יפה אבל אחרי ההתנסות באולפן והמפגש עם המעבד של שרית חדד נתן לי דחיפה גדולה ופשוט התחלנו במסע שנמשך עד היום, כבר בגיל 16 וחצי הוצאתי סינגל ראשון, בעיקר כדי להשתפשף. תוך כדי התהליך אני לומדת המון והיום אפשר לשמוע בסינגלים שהוצאתי את ההבדלים בין מה שעשיתי בגיל 16 ובין מה שאני עושה היום ואני בהחלט הכי בשלה לקריירה ועושה הכל כדי שזה יקרה ואני לגמרי מרגישה שאני בדרך הנכונה".

 רפאל מצטלמת לשיר "סרט". צילום: יח"צ


אגב שרית חדד, מודל לחיקוי?
"אני מסתכלת על שרית חדד כמודל לחיקוי, קודם כל היא גם קווקזית והסגנון שלה אני מאוד מחוברת אליו. היא התחילה את הדרך שלה בגיל מאוד צעיר והיא לגמרי המודל שלי.

רק שיש איזה הבדל, אבא שלה לא תמך בה כמו שאבא שלך תומך בך?
"קודם כל אבא שלי זה המזל הגדול שלי. כמו שאתה יודע אצל הקווקזים זה לא כל כך מקובל העניין הזה שאישה תתעסק במוסיקה והופעות, אלה קשיים למשל ששרית חדד התמודדה".

אבל היום אני מניח גם בקהילה שלכם התקדמו, העולם יותר מודרני?
"כן ולא. זה נכון שהדור הצעיר יותר כמו אבא שלי חושב אחרת ממה שחשבו המבוגרים. הדור הישן עדיין קיים וגם אותו צריך לכבד. אני חונכתי בבית שיש בו קצת מזה וקצת מזה, עם משמעת ברורה של כבוד למבוגרים ותפיסתם. ברור שהעדיפות שלהם הייתה שאעסוק בתחום אחר, אף אחד כמובן לא אמר לי לא להיות זמרת אבל שמעתי כאלה שניסו להוריד לי את הביטחון ואמרו משפטים כמו "למה לך" ושאני "לא נשמעת מספיק טוב כדי להיות זמרת", אבל אני מאמינה בעצמי ואבא שלי דוחף אותי הכי טוב שאפשר כדי להצליח".

לא קל בתעשיית המוסיקה, חשבת על ריאליטי?
"אין קיצורי דרך ואני לא מאמינה בקיצורי דרך בגלל זה לא חשבתי ללכת לריאליטי מה גם אין כבר הרבה זמן תוכנית משמעותית, גם הכוכב הבא לאירוויזיון ירד ולא יחזור. אבל באמת אני לא חושבת שאלך לריאליטי כי אני מאמינה בדרך ארוכה של עבודה קשה. מה שכן אין ספק אני מסכימה שריאליטי יכול לתת לי חשיפה גדולה. אני מעדיפה להתפרסם בזכות המוסיקה שלי".

היחצנית שלך משוכנעת שאת "שרית חדד הבאה"?
"קודם כל כבוד גדול. אני הייתי שומעת אותה בבית מלא בלי סוף. כשהייתי ילדה קטנה אני זוכרת שתמיד צפיתי בקליפים שלה ומנסה לחקות אותה. היא לא ספק השפיעה עליי מוסיקלית ובטח שהייתי קונה קריירה כמו שלה אבל אני לא מרגישה שאני רוצה להיות שרית חדד כי בעיניי שרית חדד יש רק אחת, אני רוצה להיות מיכל רפאל שמביאה סגנון שהוא ייחודי רק לה".

החרם בבית הספר וגלגל ההצלה מהמוסיקה

העיר שדרות נחשבת במשך שנים ליצואנית מוסיקאים מובילה, מלבד הלהקות המוכרות שיצאו מהעיר "שפתיים", "טיפקס", "כנסיית השכל" ו"טנארא", יש עוד רשימה ארוכה של מוסיקאים, ביניהם גם זמרות שהתפרסמו מאוד. הראשונה הייתה גו'לייטה שגם בנערותה זכתה לתמיכה גדולה של אביה והגיעה לטופ של תעשיית המוסיקה עם השתתפות בתוכניות פופולאריות, זמרת נוספת היא חגית יאסו שזכתה בעונה התשיעית של כוכב נולד.
"אין ספק כשאתה גדל בעיר כמו שדרות המוסיקה זה אחד הסממנים שלה" היא אומרת, "השם של העיר מבחינה מוסיקלית הולך לפניה, בכל מקום שאנחנו מגיעים כולם ישר מזכירים לי את הלהקות שיצאו מכאן ואני מרגישה עם זה כבוד גדול" היא מפרגנת לעיר שלה. "אני מאוד מקווה שאצליח להיות השגרירה הבאה של העיר, מבחינתי זאת זכות גדולה".

 רפאל. יש ווקליות ועמידה טובה מצלמה כדי להפוך לזמרת מצליחה. צילום: יח"צ

ניסית להבין למה?
"למען האמת אף פעם לא ניסיתי להבין למה זה ככה אז פשוט הייתי מסתגרת, אני בטוחה שיש הרבה ילדים שחשים בדידות, שאף אחד לא שם לב אליהם, תחושה קשה של נידוי. גם אם לא בצורה מכוונת התחושה שהייתה לי כילדה וגם כנערה מתבגרת היא תחושה קשה של חרם".


איך בכל זאת הצלחת להתמודד?
"יכול להיות שלא באמת ניסיתי להתמודד עם הקשיים בבית הספר אבל כאשר הייתי מגיעה הביתה הייתי פשוט פותחת מחברת ומתחילה לכתוב, יש לי מחברות שלמות של טקסטים, חלקם טקסטים שהפכו להיות שירים שאותם אני מבצעת כיום ויצאו כסינגלים לרדיו. בשלב מסוים הבנתי שהמחברת היא החברה הכי טובה שלי וכן בשלב מסוים הבנתי שהמסיקה עזרה לי לקבל ביטחון ולהתמודד עם תחושת החרם והבדידות בבית הספר".

כולם מדברים כמה תעשיית המוסיקה קשה. אני מניח שאת מרגישה על בשרך?
"וואו מאוד. ככל שעובר הזמן אני מגלה כמה מדובר בתעשייה קשה, אני חושבת שעוד לא גיליתי הכל. בכל פעם שיוצא לך סינגל אתה לומד עוד ועוד על התעשייה וזה גם נהיה יותר קל כי אני משתפשפת ולומדת עוד. לא חשבתי לרגע שזה הולך להיות קל, זאת ריצה ארוכה ואני מאמינה בעצמי מאוד. אם תשאל אותי אני לא יודעת אם פעם שהיו 2 תחנות רדיו וערוץ טלוויזיה היה יותר קשה לעומת היום, אני חושבת שהיום דווקא יותר קשה כשיש לך מיליון אפשרויות".

 

יש מחשבות על עיסוק נוסף לצד המוסיקה?
"אני מודה אין לי תשוקה לשום דבר אחר. בית ספר סיימתי בכוח בגרויות, לא דיבר אליי ולא מדבר אליי שום תחום עיסוק אחר מלבד המוסיקה ואני בטוחה שנועדתי לעסוק רק בזה ומאמינה שאתפרנס רק מזה בעתיד. יחד עם זאת, אין לדעת לאן החיים עשויים להוביל אותך, מי יודע אולי יום אחד אהיה עורכת דין וזמרת. אני מעדיפה להיות תמיד זמרת".

About אורי גבאי

Check Also

שר הביטחון גנץ בביקור בעוטף: "ישראל מוכנה לכל תרחיש"

שר הביטחון, בני גנץ, ערך עם סגנו אלון שוסטר סיור בעוטף במהלכו קיים הערכת מצב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.