ביום שני האחרון התקיים אירוע "במה סגורה" ערב אמנים ויוצרים מכל הארץ שהופיעו באופן מקוון מול קהל של מאות משתתפים מכל הארץ. האירוע הוא יוזמה משותפת של מועצה אזורית שער הנגב וסטודנטיות שנה ב' במחלקה לתרבות הפקה ויצירה של מכללת ספיר
את הערב הנחה המפיק המוערך ג'קי בכר, והוצגו בו יצירות של אמנים מעוטף עזה והסביבה, כולם הגיעו בהתנדבות מלאה ומתוך מחויבות לעולם התרבות הדועך. האירוע, כמו גם היצירות שהוצגו בו, הוקדשו לחשיבות התרבות בחיינו והצורך בקיום תרבות, דווקא ברגשי משבר או קושי. בכר, מפיק האירוע מספר: "באירוע המיוחד התערבבו עצב וכאב עמוקים, יחד עם צחוק ושכרון חושים, של געגוע אדיר לחוויות התרבות והאומנות שעצרו מלכת בקדמת הבמה, אבל יחד עם זאת חיות לגמרי מאחורי וליד הקלעים ומחכות לזנק מחדש על החיים. זהו ערב שכולו געגוע לתרבות ובעצם למי שאנחנו".
מתוך המופע שהתקיים בשער הנגב ביום שני האחרון.
הערב נפתח עם מתן סמין, שחקן תיאטרון, בן מושב יכיני בשער הנגב. סמין ענה בדרכו הייחודית לביקורת הנשמעת בחלק מהחברה הישראלית שמגדירה את התרבות הישראלית כ"לא תורמת", או "בזבוז כספי מיסים". "זה הרבה יותר מפחיד לחיות בעולם ללא תרבות" אמר סמין והמשיך "עולם ללא תרבות הוא עולם בלי תוכן. עולם ריק מאמנות, בלי הצגות, בלי שירים, בלי ספרים, בלי סרטים, בלי ריקודים ופסטיבל, בלי ציורים ופסלים, בלי נטפליקס, הוט יס או כבלים, בלי תמונות, תערוכות ובלי ערוצי הילדים. בלי תרבות אולי באמת לא נמות, אבל מה שכן אנו נפסיק לקוות, כי התרבות היא בעצם הסיבה שלנו לחיות".
הערב המשיך עם מיכל בן צבי, רקדנית פלמנקו מנתיב העשרה שסיפרה על מופע בכורה שהיה אמור לעלות שבועיים לפני שפרצה הקורונה והכל בבת אחת נגדע, אך היצירה כמו תינוק, חייבת להיוולד ולצאת, להגיח לאוויר העולם. "ליצר התרבות רצון משל עצמו ואותו לא ניתן לעצור, הוא ימצא את הדרך, יניע את הנפש. ואז היא תיוולד מתוכו, כנה ואמיתית. היצירה".
דר' דקל שי שחורי ועדן קרמר ממגזין קריאה – עלון לתרבות מחאה, סיפרו על מרחבי היצירה המתפתחים והסבירו כיצד לאורך כל ההיסטוריה, תרבות היא חלק בלתי נפרד ממחאות והדרך שלנו לבקר את המציאות של חיינו. עדי נאה בלוך סיפרה כיצד ניתן להתמודד עם אובדן אישי, דרך האומנות והיצירה, ניצן חורי שאלה האם זהב באמת שווה שתיקה? ונעם צוריאלי שר בשיר בועט "שכשנצא מזה, יהיה טוב". מיכל מזר ודורון שברצטוך יצרו קטעים חדשים, שמדברים על מקום התרבות בחיים של כולנו וגל ניסמן (קיבוץ רוחמה, שער הנגב), סולן להקת פול טראנק חתם את הערב כשסיפר על תחושותיו הקשות והקושי לשבת בבית, ללא הופעות כמעט שנה, כשהוא משווה את התחושה לאבא שלא יכול לפגוש את הילדים שלו ולחבק אותם.
סיון כהן, מנהלת מחלקת התרבות במועצה אזורית שער הנגב ומיוזמי האירוע המיוחד: "נכון, אנשים רבים יגידו שהתרבות זה לא הכל. אבל אם נעצור רגע ונתבונן מקרוב, התרבות מלווה אותנו כמעט בכל רגע בחיים. עם הכוס המעוצבת בקפה של הבוקר, עם השיר שמתנגן ברדיו, עם הציור שעל הקיר, עם ספר או השיר ואפילו עם התוכנית של הילדים בטלויזיה. היא כאן לעודד כשקשה, היא כאן כששמח- כך או כך, היא כאן. אסור לסגור אותה וגם אי אפשר."