תעלומת המים

דו"ח מבקרת עיריית שדרות לשנת 2017 חושף לא מעט בעיות בהתנהלות משק המים העירונית, בין היתר בעיות בתשתיות וכן היעדר פיקוח על קבלנים שצורכים מים מברזים ציבוריים בניגוד לחוק. חבר מועצת העיר יניב פרץ מטיל את האחריות על העירייה שלדבריו מתעלמת מ"שוד המים הציבורי". מנגד, בעירייה טוענים: מדובר בהנחה שגויה ומטעה "העירייה פעלה ופועלת כל העת בנושא צמצום פחת המים". בנוסף, מתלוננים תושבים כי הם מחויבים בצריכה משותפת גבוהה ללא כל הסבר הגיוני.

האם תושבים משדרות נאלצים לשלם מכיסם בגלל שמשק המים העירוני לא מתנהל נכון? או אולי דווקא בגלל שהוא טרם עבר לידי תאגיד מים הידוע לשמצה?. לא מעט שאלות, לא מעט תהיות עולות מאז הציגה מבקרת העירייה מירי גלס את ממצאיה בכל הקשור למשק המים בדו"ח הביקורת לשנת 2017. יש לציין כי הדו"ח הוגש כבר לפני כשנה וחצי אבל משום מה הוצג רק ביום רביעי שעבר, מחצית 2019.  בעוד ראש העיר אלון דוידי הודיע כי הם כבר פעלו ופועלים לתיקון ממצאי הביקורת העניינית וכי אין בממצאים להטיל דופי בהתנהלות החוקית של העירייה, יו"ר ועדת הביקורת ואיש האופוזיציה יניב פרץ טוען כי הדו"ח חושף התנהלות מאוד חמורה של ניהול משק המים,  לדבריו מדובר לא פחות מ"שוד המים הציבורי" שהעירייה בוחרת להתעלם ממנו. "כנראה שלראש העיר ולפקידים הבכירים סביבו נוח למזער את הסיפור הזה ולא לייחס לו חשיבות אבל אחרי שעשיתי בדיקה מעמיקה ויסודית אני יכול לומר לך באחריות גדולה שמדובר בהתנהלות חמורה, לא יעלה על הדעת שהציבור ישלם על המחדלים הללו" הסביר בין היתר פרץ בשיחה עם 'דין וחשבון' כשהוא עדיין לא נרגע מישיבת המועצה האחרונה שלדבריו הסתיימה באופן חד צדדי שמנעה ממנו להציג את האמת.

מדוע פחת המים גדל?

כאמור, הנושא המרכזי בו התמקד האופוזיציונר פרץ היה נושא המים שהובא בהרחבה בדו"ח המבקרת. אחד הסעיפים שהעסיק לא מעט את הנוכחים בדיון הוא סוגיית פחת המים. אתם תוהים במה מדובר. על-פי הנוהל, העירייה רוכשת כמות מים מחברת מקורות, לצורך העניין ב-15 מיליון שקלים, היא למעשה מוכרת אותם לתושבים. לאחר שהעירייה מבצעת את הגבייה, (בשדרות בניגוד לעבר, אחוזים גבוהים) נוצר תמיד פער בין מה ששילמה העירייה ובין מה שהיא גבתה מהתושבים. ברוב המקרים, במיוחד שהפער קטן יש כל מיני הסברים כמו פיצוצי מים, שימוש במים לצרכים עירוניים ועוד.  המבקרת מפרטת בטבלה את פחת המים לשנים 2010 עד 2016, מהטבלה ניתן ללמוד כי נרשמה עלייה דרמטית בפחת המים, זאת אומרת כמות מים גדולה שלא ידוע מי צרך אותם.

כך למשל בשנת 2010 דיווחה העירייה לרשות המים  כי אחוזי הפחת עמדו על 10.60% בעוד למבקרת דיווחה על 16.90% ואילו בין השנים 2012 ל-2013 ניתן לראות קפיצה גדולה מאוד ל-27.90% וב-2014 אף קפיצה ל-33% מה שאומר שאם ניקח את זה מרכישת מים בגובה של 15 מיליון, 5 מיליון ₪ זה הפחת שהעירייה צריכה לספוג אלא שהמבקרת גם מציגה נתונים שלטענת העירייה מאזנים את הממצאים. כך למשל, טוענת המבקרת כי בשנת 2010 (תקופת בוסקילה) העירייה דיווחה לה על 16.90 בעוד לרשות המים 10.60, בשנת 2011 דיווחה למבקרת על 14.80 ואילו לרשות המים 10.60. בשורה התחתונה טוענים בעירייה כי לא מדובר כלל בעלייה דרמטית אלא בדיווח אמת שהחלו להימסר החל משנת 2013 תקופה שבה החל לכהן אלון דוידי כראש העיר.  כך או כך, פחות חשוב של מי האחריות, יותר חשוב לברר מדוע הפחת גדול ומי משלם על כך.

ואילו הן המסקנות של המבקרת מהטבלה שפרסמה בדו"ח (ראה תמונה). 1.מתוך אחוז פחת המים הגבוה לעיר ניתן להסיק שככל שאובדני המים בעיר גדול יותר כך איכות תשתיות הולכת המים ירודה יותר וככל שאחוז צריכת המים גדולה יותר הפחת יקטן. 2 .על פי הדיווח שמסרה העירייה לביקורת, ניתן לראות שפחת המים גדל משמעותית בין השנים 2012 ל- 2013 ,לעומת הצריכה העירונית וצריכה לתעשיה למסחר שהצטמצמה בכ- %50 מאידך סכום קניית המים ממקורות לא השתנה משמעותית, כדי להעיד על הגדלת הפחת.

הסיבות לכך: בשנים 2013 – 2014 הרשויות המקומיות ניפחו את הצריכה העירונית כדי להקטין את פחת המים על מנת להימנע מקבלת קנסות מרשות המים, מדי מים מקולקלים בצריכה העירונית ובצריכה לתעשייה ולמסחר. ושימו לב למסקנה מדאיגה שיש לחקור "גניבת מים".

חבר המועצה פרץ רואה בחומרה את הממצאים וטוען: "ניתן לראות כי לאורך השנים פחת המים מכפיל את עצמו ועומד על שיעור פחת גבוה הרבה מעל הממוצע הארצי וכן ביחס לשנים עברו. עובדה זו לה הדליקה נורה אדומה עבור הרשות שלא פעלה לטפל בפחת כלל!" הוא ציין בישיבת המועצה, " עלות פחת המים מידי שנה לעירייה עומד על בין 4-5 מיליון ₪ שרובם מושתים על הציבור בשתי אופנים:1 . חוסר מענה וטיפול מצד העירייה בפחת לאורך השנים מנע מהראשות הכנסות נוספות שהיו יכולות להיות מושקעות בתושבים, וכן לשפר את מצבה הכספי.  2-חלק מהפחת הושת על התושבים באופן שבו קבלנים וספקים נותני שירות של העירייה שבמשך כל השנה צורכים כמויות מים אדירות עבור ביצוע עבודתם. קרי קבלני בניה המשתמשים בכמויות גדולות של מים לצורך ביצוע הפרויקטים אותם הם מבצעים וכן ספקים בשירות העירייה אשר משתמשים בכמויות מים אדירות לצורך ביצוע עבודתם. המצב כיום בשטח הוא שכל ספק/קבלן שהיה מעוניין לצרוך מים ממגופי המים הראשיים הפזורים בכלל השכונות בעיר היה אמור לחבר שעון צריכה אותו הוא אמור להעביר למחלקת הגבייה בכול חודש לצורך קיזוז. בפועל לכאורה זה לא קורה (העירייה לא הציגה בפניי ממצאים אחרים עד עתה).

 

 

גניבת מים?

יש לציין כי מבקרת העירייה לא קבעה בשום שלב בדו"ח כי הפער בפחת הוא כתוצאה משימוש של קבלנים במים אך מציגה טבלה ממנה עולה  כי בשנים 2015-2017 לא בוצעו התקנות מדי מים חדשים, במקרים רבים מדי מים ישנים גורמים לבעיות במדידת המים. מסקנות המבקרת: "כפי שעולה מהטבלה בשנים 2000-2009 לא היו התקנות מדי מים בעיר. עשור שלם שלא הוחלפו בו מדי מים. מספר התקנות המים הכי גבוהות התבצעו בשנים 1994 ו- 2013. בשנים 2016-2015 לא נקלטו דיווחים באוטומציה על רכישת מדי מים. המלצת הביקורת שהעירייה תצא לסקר מדי מים לבדיקת תוקפם והחלפתם במידת הצורך ולהוספתם למערכת ה- GIS של העירייה המתהווה בימים אלו".

בתגובה למסקנות המבקרת בנוגע למדי המים ציינו בעירייה: " העירייה פיתחה תוכנית לצמצום פחת המים בעיר. במסגרת התוכנית יטופלו הנושאים הבאים: החלפת מדי מים פגומים, החלפת מדי מים לפי דו"ח גיול, התקנת מדי

מים ראשיים לבתים שאין בהם מדים, סקר ושדרוג נכסי המועצה ומערכות גינון ופיקוח על הבנייה. בשלב הראשון מתכננת העירייה להחליף 338 מדי מים בעלות של כ- 150 אלש"ח בשלב המתקדם העיריה מתעתדת לשדרג את דגמי מדי המים בעלות כוללת של כ- 2 מלש"ח.

אומנם המבקרת לא קבעה כי הפחת הגדול נגרם משימוש של קבלנים אבל ביקורת שביצעה בבתי הספר חושפת טענות של בתי הספר כי קבלנים השתמשו במים  בניגוד לחוק. כך למשל, בשנת הלימודים תשע"ו הצריכה המשותפת בבית ספר תורני מדעי עמדה על 891 קו"ב ואילו בשנת תשע"ז הייתה קפיצה ל-1,684. כך כותבת המבקרת: " בשנת הלימודים תשע"ו קיימת חריגה של כ- 331,70 ₪ מסך תקציב המים לבתי הספר בניהול העצמי. בשנת הלימודים תשע"ז, קיימת חריגה של כ- 392,124 !!!₪ מסך תקציב המים לבתי הספר בניהול העצמי. העירייה צריכה לבדוק את טענות בתי הספר לגבי התחברות קבלנים וגורמים חיצוניים לקווי המים ולבצע סקר/מיפוי לקווי המים המחוברים לבתי הספר".

בעניין החשד לגניבת מים מבתי הספר ציינה העירייה באשר ללקחים שהופקו : "היום אף אחד לא מקבל אישור להתחבר למבנה ציבור בבעלות העירייה. ישנו נוהל שהוטמע ב-2015 ומאז עובדים מול הנוהל. אם ישנו קבלן של העירייה או חיצוני, שהתחבר פיראטית, מבחינתנו זו גניבה וזה יטופל מול גורמי החוק".

כך או כך, פרץ ממשיך להתעקש כי העירייה מתעלמת מ"שוד המים הציבורי".  "את אותם כמויות מים אדירות שנצרכות על ידי הקבלנים ולא משולמות מושתות על הציבור, באופן שבו הצריכה העודפת שעברה במגופים הראשיים ושלגביה אין כתובת "אבא ואמא" לכאורה, מחולקת באופן שווה בין כל אותם דיירים ברחוב הסמוך ונצבעים בחשבון המים שנשלח לתושב "כצריכה משותפת". מדובר כאן בשוד לאור יום אותו מבצעת העירייה כלפי התושבים".

בעניין זה נספר כי בחודש מאי 2017 חשף 'דין וחשבון' מקרה שבו קבלן פשוט התחבר לברז מים של אחת השכונות, אחד הדיירים שתיעד את המעשה דיווח על כך לחברה הכלכלית שהייתה אחראית על הפרויקט מטעם העירייה ופעלה מייד מול הקבלן אבל יתכן שהיו עוד מקרים רבים שבהם אין מספיק אכיפה ואין מי שהבחין בשימוש לא חוקי במים.

אם או בלי קשר לדו"ח המבקרת, יש לציין כי מזה תקופה ארוכה מתלוננים תושבים שמתגוררים בבנייניי מגורים משותפים כי סעיף הצריכה המשותפת קפץ באופן דרמטי בלי כל הסבר מה שמעיד על כך שאין מספיק אכיפה אגב גם כאשר דיירים מדווחים לאגף הגביה. בכתבה שפורסמה בחודש נובמבר 2017 ב'דין וחשבון' הוצגו נתונים של אחת השכונות החדשות.  הם לא ממש הצליחו להבין כיצד הצריכה המשותפת לכל דייר שעד אז עמדה על 0.09 קפצה ל-9.52 קוב, המשמעות היא שהייתה חריגה אדירה בצריכת המים המשותפת, כאשר הדיירים ביקשו תשובות הם לא ממש קיבלו. "לא יעלה על הדעת שאגף הגבייה מקטין ראש, כמו שהם יודעים לדרוש תשלום, הם גם צריכים לספק הסברים במיוחד שמדובר בנתונים לא הגיוניים שצריכים להדליק אצלם נורה אדומה ענקית, האם יעלה על הדעת שתהיה חריגה כזאת גדולה והם לא ינסו אפילו לבדוק איך זה קרה" אמרו דיירים זועמים.

כאמור, כאשר ניגשו נציגי הוועד למחלקת הגבייה והצביעו על הנתונים הם לא ממש קיבלו תשובות מספקות, "אולי הייתה לכם נזילה" תהתה אחת הפקידות, "יכול להיות שיש נזילה אבל עדיין זה לא הגיוני שהצריכה תעלה כך" ניסו הדיירים להסביר. לטענתם, בחודשים המדוברים יולי-אוגוסט לא היה שום דבר חריג, "אם היה פיצוץ מים סביר להניח שהיינו יודעים ומטפלים.  מה שכן מעידים הדיירים, לפני חודשים ספורים קבלן שביצע עבודות פיתוח בשכונה סמוכה נתפס משתמש בשיבר מים ראשי שמחובר לבנייני המגורים, לא ברור אם יש קשר לזה אבל דבר אחד כן ברור, כל אורך השנה ממוצע הצריכה המשותפת עמד על 0.09 ובחודשים יולי-אוגוסט קפץ ל-9.52 קוב. המשמעות היא שלכל שלושת הבניינים בהם מתגוררים כ-53 דיירים הייתה צריכת מים משותפת של יותר מ-500 קוב!, לצורך השוואה מילוי בריכת מים ביתית עם עומק של מטר במידות של 15 מטרים יכולה להגיע ל-40 קוב.

נציין כי בתגובה לכתבה מסרה העירייה את הדברים הבאים שמעידים על העדר פיקוח והבנה כי נעשה כנראה שימוש חיצוני: "המונה הראשי במבנה המדובר נקרא אחת לחודשיים ואין הערכות לגביו. בנוסף, מדובר במונה חדש ובמד ראשי שנמצא תקין, כך שנראה שמדובר בשימוש חורג של אחד הדיירים בברז מים (ייתכן ברז כיבוי אש), מה שמגדיל משמעותית את צריכת המים המשותפת. בכל מקרה, העירייה תדאג לשלוח למקום עובד מחלקת מים לצורך בירור הבעיה".

חוב ענק למקורות

אם לא די בממצאים המטרידים על ניהול משק המים בשדרות, מתברר כי לעירייה יש חוב שמתקרב ל-20 מיליון שקלים לחברת מקורות.  יש לציין כי מדובר בחוב שנוצר בתקופת שלטון בוסקילה ומהותו כל עוד עיריית שדרות לא עוברת לידי תאגיד היא מחויבת לשלם למקורות גם על תחזוקה. סכום שהעירייה מתנגדת עד היום לשלם.

כך מציינת המבקרת בדו"ח: בתקופה שבין חודש 2010/4 ועד 2012/12 נוצר חוב ע"ס 618,734,10 ₪ לחברת מקורות בגין קרן שיקום חדשה. קרן שיקום חדשה משמעו שעבור כל מ"ק מים שמכרה מקורות לעירייה היא חייבה אחוז מסוים לצורך תחזוקה ושיקום קווי מים. העירייה לא שילמה בגין שירות זה והחוב הצטבר לכלל הסכם שלעיל בתוספת ריבית פיגורים ע"ס 414,562,7₪. כלומר סך החוב הינו 032,297,18.₪ קרן שיקום בתביעה משפטית. מקורת תבעו את העירייה על כך שלא שילמו להם.

סעיף 8 בכללי המים )תעריפי מים המסופקים מאת מקורות(, תשמ"ז-1987 ,קובע כי: "אחזקת מערכות מים וביוב כללים תש"ע-2009 כללים תשע"ג-2012 כללים )מס' 2 ) תשע"ג-2013 כללים תשע"ו-2015 כללים תשע"ז-2016

8( .א( מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות:

• לספק מקומי רשותי – 825.0 ש"ח;
• לספק אחר ברשות מקומית – 427.0 ש"ח."

בתאריך 2012/12/18 הגישה מקורות חברת מים בע"מ תביעה נגד עיריית שדרות בתיק שמספרו 12-12-35197 בבית המשפט המחוזי מרכז, ע"ס 107,067,12 ₪ בצירוף ריביתופיגורים מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כאמור החוב עומד כיום על סכום של.₪ 18,297,032

על פי התביעה, סיפקה חברת מקורות מים לעיר שדרות בהתאם לכללי המים )תעריפי מים המסופקים מאת מקורות(, תשמ"ז – 1987 והעירייה התחייבה לשלם דמי שיקום בחשבונות החודשיים בהתאם לכמות המים שנצרכה בניכוי %8 פחת מהיקף הצריכה. העירייה הגישה בקשת רשות להתגונן והציגה את טענותיה הכוללות ביתר היתר את הטיעונים הבאים:

1 .חברת מקורות טרם מיצתה את הליכי הגביה טרם הגישה את התביעה.

2" .קרן השיקום" אינו מידתי וחורג ממתחם הגבולות שהציבו התקנות.

3 .התביעה תוביל לקריסתה של העירייה ולפגיעה בתושבים.

4 .העירייה עשתה ככל שביכולתה על מנת להקים תאגיד מים ולפיכך אין להטיל עליה

חיובים שנועדו עבור רשויות שלא הקימו תאגיד.

5 .כיון שאין תאגיד שמוכן לקבל את עיריית שדרות, משמעות התביעה הינה התעשרות

התובעת על חשבון משלם המיסים בשדרות.

עיריית שדרות: "פועלים לשיפור התשתיות"

"עיריית שדרות ובתוך כך הנהלת העיר מעודדים כל ביקורת שמטרתה לשפר ולתקן כדי להיות טובים יותר ולבצע עבודה תקינה ויסודית. ראש העיר, אלון דוידי, הודה למבקרת העירייה על עבודתה החשובה בהכנת דוח הביקורת. לעצם נושא פחת המים והפערים בין השנים – בשנים עברו דיווחה העירייה לרשות המים על צריכה גבוהה של מים, בעיקר באזור התעשייה, על מנת להקטין את הפחת ולהימנע מקנסות. כפי שניתן לראות, החל מ-2013, אז נכנס אלון דוידי לתפקידו כראש העירייה, הפחת עלה וזאת בעקבות דיווח אמין של הרשות לביקורת. בהינתן הנושא לפיתחו של ראש העיר, הוא דרש מהגורמים המקצועיים להעביר דיווחים נכונים ואמינים לרשות המים בנוגע לפחת מים וכפי שרואים בטבלה החל משנה זו הנתונים מאוזנים ונכונים, כך שלצייר זאת כאילו הצריכה עלתה משמעותית בין השנים 2010 ל-2017 זה שגוי ומטעה. חשוב גם לזכור, שבשנים האחרונות העיר שדרות גדלה באלפי תושבים חדשים ומן הסתם צריכת המים גדלה בעקבות זאת.

העירייה פעלה ופועלת כל העת בנושא צמצום פחת המים, בין השאר מוחלפים בימים אלה כ-100 שעונים תקולים, העירייה החליפה ומחליפה את תשתיות המים הישנות בעיר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, יצא מכרז באמצעות 'מי אשקלון' להחלפת כלל שעוני המים בעיר לשעונים בקריאה מרחוק ובנוסף יוחלפו חנוכיות המים המיושנות. העירייה תמשיך להיות ערה וקשובה לביקורת, הן פנימית והן חיצונית, כל עוד היא עניינית ונכונה".