4 שנים חלפו מאז השיג אלון דוידי ניצחון מוחץ על דוד בוסקילה בדרך לכסא ראש העירייה בקומה השלישית, בעוד כשנה, ב-30 לאוקטובר הוא יבקש שוב את אמון הציבור אבל בדרך לקלפי צפויה לו מערכת בחירות שבא ינסו מבקריו ומתנגדיו להביא להדחתו. מי עשויים להתמודד מולו? האם יוקם גוש חוסם מאוחד? מה ישחק לטובתו ועד כמה האשמות להשתלטות וההדתה יהיו חלק משמעותי במערכה.
"יכול להיות שאם תעשה היום סקר בקרב התושבים הרוב יסכים שנעשה שינוי גדול בשדרות לעומת השלטון הקודם אבל זה לא אומר שזה מספיק, זה לא אומר שתושבים רבים לא מוטרדים מסוגיית ההדתה ואיפשהו בראש לא מציק להם כל הטענות "להשתלטות" ושצריך להחזיר את שדרות לשדרותים" הסביר לי לאחרונה אחד מחברי מועצת העיר שדווקא לא נמנה עם הקואליציה היציבה של ראש העיר אלון דוידי, הסבר זה גם אם אסכים איתו או לא אסכים איתו עשוי לפחות בחלקו השני להיות מה שיאפיין בשנה הקרובה את המערכת הבחירות שבינתיים ביחס לעבר די רדומה, מערכת שכרגע רחוקה מלהזכיר את היריבות הפוליטית ארוכת השנים של בוסקילה-מויאל, בוסקילה-אחלמה/עמיר פרץ (בחירות 2008) ואפילו את היריבות של המערכת האחרונה בין בוסקילה לדוידי שהייתה למי שכבר הספיק לשכוח סוערת מאוד וכללה מלחמת השמצות מכוערת בחסות הפייסבוק.
סביר להניח שכל הדרך לקלפי באוקטובר 2018, מלחמת ההשמצות הן הגלויה והן העלומה (בידי דפי פייסבוק אנונימיים) תורגש היטב, אגב מי שבקיא יותר ברשת החברתית יודע שהיא כבר החלה לפחות נגד סגן ראש העיר מיכאל אמסלם שבעבר התנגד לדוידי ובשנה האחרונה חזר לשתף איתו פעולה, צעד שמזכה אותו בביקורת נוקבת ומפורטת להפליא באחד מדפי הביקורת האנונימיים שהוקמו מבעוד מועד, סביר להניח שככל שיתקרבו הבחירות גם ראש העיר דוידי יספוג את מטחי הביקורת הארסיים.
דוידי בטוח בעצמו
במערכת הבחירות הקודמת, ראש עיריית שדרות אלון דוידי ניהל קמפיין בחירות מבריק שהביא אותו לבניין עיריית שדרות בתקופה לא פשוטה- מעל 100 מיליון שקלים גירעון ועירייה לפני פשיטת רגל. בנושא הכי חשוב שרבים הספיקו לשכוח הוא הצליח לרשום הצלחה גדולה, הוא שיקם את הקופה הציבורית והחל מחודש ינואר 2014 ועד היום שכרם של העובדים שולם בזמן, הפנסיה וקרנות ההשתלמות שהיו בפיגור גדול שולמו ובכלל הגירעון פחת משמעותית כך שראש העיר יכול היה להתחיל לעסוק בעשייה מאשר בהישרדות. בנוסף, דוידי הצליח לגייס תקציבים לא מבוטלים שלא היו בתקופת השלטון הקודם והדבר בא לידי ביטוי בתקציב העירוני השנתי שגדל לאזור ה-270 מיליון שקלים, כמעט כל אגפי העירייה הרגישו א השינוי התקציבי שאפשר להם לקדם תוכניות רבות שחלקם צברו אבק במגירות וחלקם נולדו מתוך רצון לשפר את השירות לתושב. מצד שני, מתנגדיו של דוידי טוענים כי דווקא לאור התקציבים הרבים העיר הייתה צריכה לפרוח הרבה יותר, ביקורת לא מועטה יש גם בכל הנוגע לקצב העבודות בפרויקטים שונים שחלקם החלו בקדנציה הקודמת כמו אצטדיון הכדורגל רק לטענתו מה שהציבור לא ידע שבכל הפרויקטים היה חסר תקציב שהיה צריך לגייס וכן בעיות משפטיות שהיה צריך לפתור בגלל התנהלות מרושלת במספר מכרזים.

אלון דוידי | צילום: אורי גבאי
לפני מספר חודשים דוידי הציג בגאווה סקר שביעות רצון אשר לדבריו מצביע על עלייה דרמטית באמון הציבור במספר רב של תחומים עליהם הצביעו שחל שיפור משמעותי, "הסקר שביצענו היה סקר מקיף אחרי שבשנת 2015 ביצענו את אותו סקר כדי לדעת מה עלינו לשפר, בסקר של 2017 כבר ראינו שיפור גדול בכל התחומים" הסביר אז דוידי כשנה וחצי לפני הבחירות.
בשיחות שמנהל דוידי עם מקורביו בכל הקשר למערכת הבחירות הוא מסביר שיש לו עוד מספיק זמן להתעסק בפוליטיקה , מבחינתו הוא מגיע למערכת הבחירות במצב מצוין עם קבלות בכל התחומים אבל אין זה אומר שהוא יכול לנוח על זרי הדפנה, גם הוא מבין מצוין שבפוליטיקה הכל אפשרי, לכן בשנת הבחירות הקרובות סביר להניח שפעילותו ועשייתו תורגש הרבה יותר, מבחינה פוליטית הוא כבר נערך לכל מהלך פוליטי שנרקם, ההתמקדות שלו עד הבחירות תהיה בעיקר בעשייה למען בתושבים ופחות במועמדים הרבה מתוך רצון להשאיר את מערכת הבחירות רדומה. בוודאי שאסור לו להישאר אדיש ולזלזל ביריביו שכבר הבהירו כי לא יעשו לו חיים קלים כל הדרך לקלפי. כך או כך, נדמה כי דוידי מגיע כראש עיר מכהן לבחירות במצב טוב יותר מראשי הערים הקודמים בוסקילה/מויאל, האם זה יספיק לו? ימים יגידו.
שאובי הכריז ובונה על גוש מאוחד
עד לפני כשנה עסקני הפוליטיקה הוותיקים התקשו למצוא מועמדים שיקראו תיגר על דוידי בבחירות הבאות אבל בחודשים האחרונים הודיעו כמה ממתנגדיו כי לא ישאירו אותו לבד בזירה, הראשון שהודיע כי יתמודד מול דוידי בבחירות הוא חבר מועצת העיר הכי וותיק הרצל שאובי שבשבוע שעבר אף החל את הקמפיין שלו תחת הסלוגן "שדרות צריכה אחד משלנו" שבעצם ממשיך את הקו של יתר מתנגדי השלטון שטוענים כי דוידי ואנשי הגרעין התורני שהגיעו לעיר לפני עשרים שנה כאורחים ובקדנציה הנוכחית משתלטים לכאורה על העיר. "רק מי שהינו יליד המקום יכול להיות מחובר באמת להיסטוריה של העיר ולהבין את רחשי לב הציבור" הסביר בעבר שאובי שלכל אורך הקדנציה ישב באופוזיציה ומתח ביקורת על שלטונו של דוידי. בעוד יריבים פוליטיים אחרים של דוידי ינסו להעלות את סוגיית ההדתה וכפייה דתית, מבחינתו של שאובי חובש הכיפה מערכת הבחירות הקרובה לא תעסוק בענייני דת אלא בעיקר בהזדמנות האחרונה כפי שהוא הגדיר להציל את שדרות מהשתלטות.

הרצל שאובי | צילום: אורי גבאי
מבחינת פוליטית גם שאובי מבין מצוין שבשונה מראשי הערים הקודמים דוידי מגיע במצב מצוין למערכה ולבדו הוא יתקשה לקרוא תיגר, לכן בחודשים האחרונים הוא מנסה לבנות גוש פוליטי מאוחד עם מספר מועמדים פוטנציאליים, אם לא יקום גוש כזה זאת תהיה משימה לא קלה. בשלב הזה הוא איחד סביבו חברי מועצה ופעילי ציבור, הדיבורים על שיתוף פעולה עם עו"ד דבורה ביטון טרם הבשילו למשהו רציני, יתכן שככל שיתקרב המועד לקלפי זה יקרה, כך או כך שנה לבחירות עוד הרבה דברים יכולים להשתנות , שאובי מצידו כבר החל את מסע הבחירות.
עו"ד ביטון ואהרל'ה כהן
במערכת הבחירות הקודמת עו"ד דבורה ביטון התמודדה לראשות העיר ולא הצליחה להוות פקטור משמעותי אבל מאז חלפו 4 שנים, ביטון הפכה למבקרת אופוזיציונית מחוץ למועצת העיר, הן באמצעות הפייסבוק והן באמצעות טור שבועי בעיתון היא מבקרת את התנהלות השלטון בשורה של נושאים, בין הנושאים זה "כפייה דתית" שלטענתה מתרחשת בשדרות ולדבריו זה רק עניין של זמן עד שלא יתאפשר לנסוע ברכב בשבת במספר שכונות.
גם ביטון בכל הראיונות שהעניקה לא הכריזה באופן רשמי על התמודדות אך רמזה כי תתמודד במידה והתנאים יבשילו, למרות השמועות שהופצו לאחרונה כי התנועה שלה "יש עתיד" לא תומכת במועמדותה, בסוף השבוע היא קיבלה תמיכה מלאה מחברי הכנסת יאיר לפיד ומאיר כהן שהבהירו כי רק ביטון תייצג את התנועה במישור הפוליטי המקומי.

אהרלה כהן ודבורה ביטון
בכל מקרה, עו"ד ביטון פועלת כבר בשטח ומגייסת תומכים רבים, לאחרונה היא גם מצויה במגעים מתקדמים עם מועמד פוטנציאלי נוסף- דר' אהרל'ה כהן שבבחירות היה מתומכי דוידי וכעת בוחן את האפשרות להתמודד בעצמו לתפקיד, בין השניים יש כבר הסכמה על שיתוף פעולה לקראת מערכת הבחירות מתוך הבנה כי רק חיבורים פוליטיים יוכלו להגדיל את הסיכויים, השאלה היא האם מתוך אותה הנחה ייוולד שיתוף פעולה גם עם הרצל שאובי ומי שבעל הסיכויים הגבוהים מבין השלושה יעמוד בראש הרשימה. כך או כך, למרות שטרם יצאו בהכרזה רשמית, ביטון וכהן יהיו חלק ממערכת הבחירות הקרובה, עדיין לא ברור באיזה אופן.
קופצים רבים למועצת העיר
הבחירות בעוד כשנה מעסיקות לא רק את המועמדים הפוטנציאלים לראשות העיר אלא גם את המועמדים שלוטשים עיניים לכיוון מועצת העיר. אם בעבר היה עניין רב סביב התפקיד ובאחת ממערכות הבחירות התמודדו לא פחות מ-18 רשימות הרי שעם השנים הבינו רבים כי קשה מאוד לקדם דברים במועצת העיר אם אתה לא מגיע עם כוח גדול, גם מי שמצליח להגיע למועצת העיר עם שני מנדטים יכול במקרה הטוב לקבל תפקיד של סגנות לחצי קדנציה ולשבת בשקט.
למרות זאת, לקראת מערכת הבחירות צצים לא מעט מועמדים חדשים. מבין חברי המועצה הקיימים צפויים רובם להתמודד שוב, לחלקם קמו "מתחרים" על אותה משבצת, כך למשל למגזר העולים- אל מרק איפראימוב וחווה נחשונוב, וכן טל נחשונוב עשויים להצטרף גם שניים מלשכת ראש העיר, אדוארד אמירגולוב וזיו שאולוב, בנוסף, בתחום הספורט עשוי ראש מנהלת שכונת נווה אשכול ומאמן קבוצת הנוער בכדורגל יניב פרץ להתמודד למועצת העיר. גם צביקה איסקוב, אחד הפעילים הפוליטיים המובהקים של מערכות הבחירות הקודמות צפוי להתמודד למועצת העיר, איסקוב סייע לכל אחד מראשי הערים, הפעם ירצה לתרגם את כוחו לרשימה עצמאית. כמובן שיש עוד לא מעט ששוקלים להתמודד למועצת העיר אבל יעשו זאת רק במסגרת רשימה מאוחדת גדולה, כך או כך ההיסטוריה המקומית קובעת שבכל מערכת בחירות מחצית מהרכב המועצה מתחלף, לצד חברי מועצה וותיקים יש מקום לחברי מועצה חדשים.