"שדרות ובית"

בראיון מיוחד, הזמר מיכה ביטון, מספר על האלבום השמיני שבדרך, המציאות הביטחונית, פסטיבל השלום שרצה לקיים וזכה להתנגדות ועל האהבה הגדולה עדיין לעיר שבה נולד וגדל. הראיון המלא יתפרסם בסוף השבוע ב'דין וחשבון'. צפו בביצוע אקוסטי מיוחד ל"איש וכינור" שהפך להמנון של שדרות.

כשהגענו אל ביתו  של מיכה ביטון במושב נתיב העשרה, הוא בדיוק יצא אל הצרכנייה והשאיר את הדלת לא נעולה מה שגרם לנו לתהות אם הדבר נכון כשעשרות מטרים בלבד משם גדר המפרידה בין שטח מדינת ישראל לשטח האויב הפלסטיני. "למען האמת זו צורת החיים כאן ואני יכול להגיד שגם שאני הייתי ילד קטן בשכונת ניר-עם בשדרות אף פעם לא נעלנו דלתות, כל אחד היה נכנס לבית של השני בחופשיות, בנוגע לנושא הביטחוני אין לנו הרבה מה לעשות, אנחנו סומכים על צה"ל ששומר מצוין על הגבול" מסביר ביטון ואנחנו רק תוהים וזורקים לחלל האוויר את סוגיית איום המנהרות. "אנחנו משתדלים לחשוב חיובי ולא להטריד את עצמנו ביותר מדי מחשבות, אני בטוח שעושים מספיק כדי שזה לא יקרה".

עד שנת 2005 היה מושב נתיב עשרה עוד יישוב בקרבת הגבול אבל לאחר שבמסגרת תוכנית ההתנתקות פונו היישובים  דוגית, אלי סיני וניסנית, הפך המושב הפסטורלי לקו הגבול הראשון, בכל הסבבים האחרונים היה היישוב בין אלה שספגו לא מעט רקטות ופצמ"רים משהו שבדומה לשדרות משפחת ביטון לא ממש לקחת בחשבון כשהקימה שם בית לפני יותר מעשרים שנה. "גן עדן של ממש" הגדרנו את חצר הבית של ביטון המשקיף אל החממות של המושב ואל השטח הפלסטיני.

את מיכה ביטון אין צורך להציג, סיפור החיים של בן שדרות, מי שהקים את להקת טאנארא והפך לגיבור הראשי בסדרת הספרים 'אל עצמי' של הסופרת גלילה רון פדר, מוכר כנראה לכולם ודובר עליו רבות. אבל נדמה שביטון מודל 2016  הוא קצת אחר, בוגר יותר, מפוקח יותר, כזה שמתמקד בלחיות את החיים ופחות את החלום. "כשאני מסתכל על הסביבה שבה אני חי ומה שבניתי לי, אני רואה שאני במקום טוב ואני מודה לאלוהים" הוא אומר. "אני עושה דברים וממשיך ליצור, יש דברים שעוברים תחת הרדאר הרבה פעמים ואני שמח, הם לא חייבים בהכרח לקבל במה ופרסום".

הראיון המלא יתפרסם בסוף השבוע ב'דין וחשבון'