העירייה ערערה על החלטת בית משפט השלום לפצות את מנהל אגף שפע לשעבר יובל חזן שהגיש תביעה דיבה נגד המבקרת מירי גלס. הפסיקה החדשה מבטלת את הקביעה כי שימשה "חותמת גומי לראש העיר". חזן הודיע כי יערער לעליון.
שנה וארבעה חודשים לאחר שבית המשפט השלום באשקלון קיבל את תביעת הדיבה שהגיש יובל חזן נגד העיריה והמבקרת מירי גלס ופסק פיצוי של 50 אלף שקלים, הפך בסוף השבוע האחרון בית משפט המחוזי את ההחלטה כשקיבל את הערעור שהגישה העירייה.
כזכור, בתביעתו טען חזן כי מבקרת העירייה, מירי גלס, פרסמה עליו לשון הרע, כשבמכתב שהגישה לראש העיר בשנת 2014 במסגרת הליך בבית הדין לעבודה, בתקופה שניהל את אגף שפ"ע, כתבה עליו: "במהלך עבודתו, למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו לו, נתגלה מר חזן כעובד בעייתי, שאגף שפ"ע בניהולו סבל מליקויים רבים… לאור האמור, ולאור מצבה הכספי של העירייה, החליט ראש העיר כי מנכ"ל העירייה הוא זה שישמש בתפקיד מנהל אגף שפ"ע, זאת עד הודע אחרת… לאור האמור, ולאור כך שאין לי ולבכירי העירייה אמון בעבודתו של מר חזן וכן במר חזן עצמו, הנני מבינה את הנסיבות שמובילות לקיום השימוע ולהשעייתו עד אז". שופט בית משפט השלום באשקלון, עידו כפכפי, קיבל את התביעה וחייב את עיריית שדרות לשלם ליובל חזן פיצויים בסך 30,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ – תשלום שאכן הועבר לחזן. מה שעוד הדהד מפסק הדין זו הקביעה של השופט כפכפי כי מבקרת העירייה שימשה "חותמת גומי" של ראש העיר אלון דוידי. כעת, קביעה זו במסגרת פסק הדין הקודם מתבטלת.
כאמור, העירייה ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע באמצעות עו"ד חיים מאיר וביום חמישי שעבר הערעור התקבל. השופט גד גדעון קבע בפסק הדין, כי המבקרת פעלה בתוקף תפקידה, מכיוון שאחד מתפקידיה הוא "לבדוק את פעולות עובדי העירייה". השופט גדעון סיכם: "משנקבע לעיל, כי המכתב הוצא על ידי המבקרת במסגרת תפקידה, הרי שלסברתי עומדת לפרסום הגנת ס' 13(9) לחוק, ועל כן, נכון היה לדחות את תביעתו של המשיב (חזן). נוכח המסקנה האמורה, דין הערעור להתקבל". כעת, נדרש חזן לשאת בהוצאות המשפט של עיריית שדרות בשתי הערכאות בסך 20,000 ₪ וכן להחזיר את הכספים שקיבל מפסק הדין של בימ"ש השלום בסך כ-50,000 ₪.
מי שחשב שהסאגה הזו הסתיימה הרי שחזן הודיע השבוע כי יערער לעליון. לדבריו, מלכתחילה כשהגיש את התביעה בבית המשפט בדימונה קבע השופט כי המבקרת מוגנת ולכן אישר לו להמשיך את התביעה מול העירייה.
בתגובה להחלטת המחוזי נמסר מחזן: "קביעתו של השופט הייתה לפי סעיף 13 נותן הגנה מוחלטת למבקר העירייה גם אם הוא פעל בזדון. כמו כן, השופט לא התייחס כלל הן לעדויות של עו"ד דבורה ביטון, אמנון שמעוני וקובי אילוז. במחי יד הוא ביטל אותם. דבר שלישי, השופט לא התייחס להוכחה כי קיימת שגיאת כתיב זהה הן במכתב של המבקרת והן במכתב של אלון דוידי דבר המדבר בעד עצמו. בכוונתי להגיש בקשה לערעור בעליון בגין פסק הדין, לא יתכן כי למבקרת עירייה תהיה חסינות מלאה כהגדרת השופט".