2 מחזורים לסיום העונה הסדירה בליגה ב' דרום ב', תם המאבק בכל הנוגע למקום הראשון לאחר שמוליכת הליגה מכבי קרית גת איתה נאבקה שדרות צמוד ברוב חלקי העונה היא זו שתשחק בעונה הבאה בליגה א'.
ביום רביעי התארחה שדרות בקרית גת למשחק ההזדמנות האחרונה שבו אם הייתה מנצחת הייתה מצמצמת את הפער ל-2 נקודות ואולי משאירה סיכוי במחזורי הסיום אבל למען האמת, שדרות איבדה את כרטיס העלייה עוד הרבה לפני המפגש הישיר בהפסדים לכל צמרת הליגה וכאשר אתה לא מנצח את המפגשים הללו או לפחות את חלקם זאת התוצאה הישירה. תוסיפו לכך הפסדים מביכים לבית"ר קרית גת החלשה בחוץ ולמ.ס רמלה, משחקים שבהם הייתה עדיפה, החמיצה בלי סוף והפסידה.
הסימפטום שמלווה את שדרות ברוב המשחקים בסיבוב השני, ליווה אותה גם ביום רביעי בקרית גת. וכאשר מדברים על איכות בהתקפה די להביט בחצאי הזדמנויות שקיבלה קרית גת כדי לכבוש שערים דווקא בדקות טובות של שדרות שהגיעה 4 פעמים לרחבה של היריבה להזדמנויות טובות ולא ידעה לתרגם את זה לגולים. בעיית הרגל המסיימת בהתקפה של שדרות היא הבעיה המרכזית העונה כי הגנתית זו ההגנה שספגה הכי פחות שערים בליגה אבל כאשר אתה לא כובש- אתה סופג.
דבר נוסף שצריך לומר למרות שזה אף פעם לא מבטיח הצלחה מאה אחוז. קרית גת השקיעה באופן חסר תקדים בליגה הזאת, שילמה משכורות עתק לשחקנים בכירים שאת חלקם הורידה מליגה א' דרום ואף מליגה א' צפון כשהנחיתה לפני חודשיים בלם של קרית ים שהייתה בדרך ללאומית עד שהוחלט לעצור שם את הליגה, למעשה היא פתחה את הכיס ועשתה הכל כדי לעלות ליגה וזה הצליח לה. לא כי היא הייתה טובה לכל אורך העונה כי פשוט שדרות שגם השקיעה לא מעט אך לא מתקרבת למשכורות העתק של בכירי שחקני קרית גת, פשוט לא הגיעה לסיבוב השני אחרי סיבוב ראשון מצוין. צריך לומר שעל אף הפער התקציבי שדרות הייתה שווה ברמתה ואם לא המעידות עם תחילת הסיבוב השני, המאבק הזה היה מסתיים אחרת.
כעת, נותרו 2 מחזורים לסיום העונה ושדרות תרצה עוד לקוות להבטיח את הביתיות בפליאוף העליון. כרגע היא ניצבת במקום השלישי וזקוקה למעידה של שגב שלום וניצחונות בשני המשחקים שנותרו, בבית מול שיכון המזרח ובחוץ מול נתיבות. ניצחון אחד יבטיח את המקום השלישי שמקנה ביתיות במפגש הראשון ככל הנראה מול בית שמש.