בר מנשורי (35), שלחמה בגבורה בקרב על תחנת משטרת שדרות ב־7 באוקטובר, מונתה לתפקיד מנהלת אגף הביטחון והחירום של המועצה האזורית שער הנגב.
מנשורי, חברת קיבוץ ניר עם, מביאה עמה ניסיון מבצעי ופיקודי משמעותי, לצד היכרות עמוקה עם אתגרי הביטחון באזור עוטף עזה – שילוב שנחשב קריטי במיוחד בתקופה הנוכחית.
למנשורי תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ותואר שני בייעוץ ארגוני. את דרכה המקצועית החלה בשירות צבאי של כ־6 שנים בתפקידי פיקוד, בהם מ״פ וסמג״דית, והשתחררה בדרגת סרן בשנת 2014.
בהמשך הצטרפה למשטרת ישראל במסגרת פרויקט ״צוערי שהם״, ושירתה במגוון תפקידי שטח ופיקוד, בהם קצינת משלט דרום, קצינת שיטור עירוני, קצינת שיטור וקהילה וקצינת אג״מ שדרות. במהלך מתקפת ה־7 באוקטובר נטלה חלק פעיל בלחימה בתחנת משטרת שדרות, ובהמשך השתחררה מהמשטרה בדרגת רפ״ק.
כזכור, בבוקר השבעה באוקטובר היא הייתה בביתה שבקיבוץ ניר-עם הסמוך. למרות הדיווחים שהגיעו בקשר והידיעה שהעיר שורצת מחבלים היא החליטה לעזוב הכל ולהגיע לסייע לחבריה.
היא מבינה מהר מאוד את גודל האירוע כשמחבלים משתלטים על תחנת המשטרה, היא מסובבת את הניידת ומחנה מאחור. מנשורי יורדת מהרכב. כשמחבלים יורים לעברה, היא חוזרת לניידת, משלבת לרוורס, מאתרת פינה לא מטווחת וחונה שם. לידה חונות הניידות של קצין בכיר ושל שני שוטרים. "כשאנחנו כבר כוח אש של ארבעה, אנחנו מנסים להיכנס לתחנה תחת אש צולפת שנורית לעברנו ברצף. אחרי קרב יריות, אנחנו מצליחים להיכנס לתחנה ומוצאים את עצמנו בתרחיש אימים רצחני שכמותו לא יעלה על הדעת", היא תיארה אז. "התפצלנו לשני צדדים, שני שוטרים לימין ושניים לשמאל, חששנו לפגוע בחברים שלנו, אבל לצערנו – ניהלנו לחימה אל הלא נודע, ירו עלינו אב התחנה מולכדה לחלוטין, רימונים ונשקים מהרבה סוגים"
עוד ציינה: "פעלתי על אוטומט, בלי לחשוב. תוך כדי הקרב ניסיתי לטפל מעט בחייל הפצוע, בצורה בסיסית מאוד, מנסים לעשות התקדמות אבל כל צעד שלנו אנחנו סופגים ירי מאסיבי ורימונים, יצאנו החוצה מהמבנה ואז ספגנו רימון , עפנו ממש, הייתי במצב של עילפון , לספוג רימון זה מרגיש כמו במערבולת חסרת שליטה. לאחר זמן שדיווחנו למפקד המרחב, נשארתי בלי סוללה בקשר, דווח בחוץ שהמחבלים מתפללים, חשבנו שהם מתכוונים לפוצץ את התחנה, וזו תפילה אחרונה, בשלב זה הגיעו כוחות מיוחדים הצליחו לחלץ אותנו ואת הפצועים מתוך המבנה".