בפארק האגם המרהיב בנתיבות פונות לפתע לחגית ביטון-חג'בי כמה צעירות מקומיות שתהו מאיפה היא מוכרת להן. "אני זמרת" היא השיבה בחיוך נבוך שאולי מספר את הסיפור כולו על הדרך שעברה עד שהבינה שהיא צריכה לעשות משהו עם הכישרון המבוזבז שלה. "בדרך כלל כששואלים אותי על העיסוק שלי אני מייד מציגה את התפקיד שלי כאן בנתיבות, ככה גם כולם מכירים אותי, נראה לי שזאת הפעם הראשונה שעניתי בלי היסוס "אני זמרת", משהו שהוא לא מובן מאליו כי הרבה שנים התביישתי לשיר, היום אני באמת רוצה לגעת באנשים גם דרך המוסיקה".
בינתיים, הצעירות שהביטו בה מצטלמת, משימה כשלעצמה מורכבת עבורה ("שונאת להצטלם"), הספיקו להקליק את שמה ביוטיוב ואפילו לזמזם בקול את הפזמון של סינגל הבכורה "אמא". "הו… אמא את כל כוחי השראתי השיר בליבי, הניגון בראשי העוגן הלב, מזור לכל כאב עולם ומלואו אמא".
מה התגובות שקיבלת על השיר?
"אני מודה ומתוודה שתמיד בעבר היה לי חשש שמה יגידו, יאהבו את הצבע קול שלי? לא יאהבו? כמה זה יגע באמת באנשים וברגע שהשיר הזה יצא קיבלתי כל כך הרבה אהבה, פרגונים, הודעות ומה לא. כל התהליך שעברתי מכתיבת השיר ועד להפקה אצל אייל ניסים מאופקים שאני חייבת להגיד שמצאתי את המפיק הכי נפלא, הוא קורץ מחומר מיוחד, הוא הצליח לקחת את המילים שלי והכניס בהם חיים".
ויתרה על המוסיקה לקריירה בקרימינולוגיה
התהיה הראשונה שעלתה לי כשפגשתי את חגית הייתה למה היא חיכתה כל כך הרבה שנים להגשים את החלום המוסיקלי. הסיפור שלה איכשהו הוביל אותי לסיפור המופלא של הזמרת נרקיס שרק בגיל ארבעים החליטה להגשים חלום ישן ותוך זמן קצר יחסית היא הפכה לסיפור הצלחה מסחרר. "הסיפור של נרקיס הוא באמת מדהים אבל אני יותר צנועה בשאיפות שלי" אומרת חגית בחיוך, "אין ספק שנרקיס היא השראה בכך שהיא הוכיחה שאף פעם לא מאוחר להגשים חלום ואני חושבת שגם המקרה שלי מוכיח שאין גיל לזה".
חגית ביטון על רקע פארק האגם בנתיבות. הגשימה חלום של אמא. צילום: אורי גבאי
מניח שהרבה שואלים איפה החבאת את המוסיקה?
"לגמרי, גם בעבודה שלי שאלו אותי קולגות שעובדים איתי הרבה שנים איפה החבאתי את זה ואני עונה שכנראה החבאתי את המוסיקה בבוידם. נעולה בתוך תיבה שאחרי הרבה מאוד שנים החלטתי לפתוח אותה".
לפני שהחלטת להחביא בבוידם, איפה פגשת את המוסיקה לראשונה?
"אני חושבת שהמוסיקה הייתה חלק מהחיים שלי בגיל קטן מאוד. בבית ילדותי גדלתי לצלילי מוסיקה מזרחית-ים תיכונית שהתנגנה בימי שישי לקראת השבת וגם מוסיקה ישראלית כמו: שלמה ארצי, עופרה חזה. במהלך חיי, נחשפתי לז'אנרים נוספים במוסיקה: פופ, רוק, ג'אז, נשמה. לא היה לי איזה חלום להיות זמרת אבל הייתה לי אהבה גדולה מילדות למוסיקה, היא תמיד דיברה אליי, תמיד הרגיעה אותי".
בגיל 15 היא חוותה את המשבר הראשון כשאביה נפטר. "זו הייתה נקודת שבר מאוד" היא אומרת, "את אבא שלי איבדתי בגיל צעיר, גיל ההתבגרות והוא היה כל עולמי כך שאמא הפכה לדמות מאוד דומיננטית בחיים שלי, המוסיקה אז הייתה הנחמה שלי, בכלל שלנו בבית".
למה בעצם לא לקחת אז את המוסיקה צעד קדימה?
"כי לא הייתה לי שאיפה מיוחדת, אני זוכרת את עצמי עם המשפחה בימי שישי בערב שרה שירים אבל לא חשבתי על זה מעבר. מעולם לא העזתי לשיר, לא חשבתי שיש לי מסוגלות ווקלית לשיר, מי שבעצם גילה את היכולה הזו זה אחי אבי שהוא בנאדם מאוד מוסיקלי, באחת הפעמים שנשארנו על החוף הוא ניגן ואני פתחתי את הפה, הוא הסתכל עליי ואמר מה קורה פה? אולי תעשי עם זה משהו".
כך, לאורך כל בגרותה היא מצאה עצמה בדילמה אם לעשות משהו עם המוסיקה. "יש כל מיני נקודות זמן שבהם זה עלה אבל לא היה לי ביטחון. יש רגע אחד שאני ממש זוכרת, בתקופה השירות הצבאי שגרם לי לרצות לעסוק במוסיקה. הייתי מפקדת בטירונות והגיעה זמרת לשמח אותנו והוקסמתי מהקול שלה, אמרתי וואו איזה דרך נהדרת להגיע ללב של בנאדם ואז נדלק הניצוץ הזה שאמרתי לעצמי "גם אני רוצה לגעת באנשים דרך המוסיקה.
ועשית עם זה משהו?
"בין עבודה מועדפת לפיתוח קול עם מורה פרטית, פניתי ללימודים באקדמיה למוסיקה בירושלים, שם ניסיתי להשתלב בשירה קלאסית שמאוד התאימה לגוון קולי אך הבנתי מהר שזה לא הייעוד שלי ולכן פניתי לביה"ס רימון למוסיקה. שם השתלבתי בהרכב גוספל יחד עם הזמר שגיב כהן והזמרת איה כורם שלמדו איתי באותו מחזור . במהלך לימודיי ברימון נקרתה בדרכי הזדמנות להשתתף בסדרת טלוויזיה של הבמאי חיים בוזגלו: 'אשליות' ולשחק לצד הזמרת לאה שבת ועוד שחקנים רבים ומוכרים".
נשמע עם התחלה מדהימה לקריירה. איפה זה נעצר?
בשלב מסוים כשנחשפתי לטלוויזיה וראיתי שזה תחום שמצריך המון מרפקים בעיר הגדולה ואני בסך הכל נערה צעירה שמגיעה מנתיבות לעולם כזה גדול היה לי קושי גדול מבחינה רגשית להכיל את זה, אמרתי לעצמי בשלב הזה של החיים זה קצת גדול עליי וכנראה שאחפש לגעת באנשים בדרכים אחרות".
החלטת ללכת לאקדמיה. איזו דרך מצאת שם?
"החלטתי ללכת ללימודי קרימינולוגיה, תחום לא קל אבל על הרבה נתינה. כיום, במקצועי אני קרימינולוגית שיקומית ומנהלת את הרשות העירונית לביטחון קהילתי בעיר נתיבות, תכנית של המשרד לביטחון פנים. תפקידי נוגע במתן מענה לתופעות אנטי חברתיות אשר מטרידות את הציבור (כמו: אלימות, סמים, אלכוהול, פגיעות מיניות וכיו"ב). המטרה להעלות מודעות לתופעות שמטרידות את היישוב, בניית תהליכי עבודה עירוניים וקהילתיים עם אנשי מקצוע בעיר (גם בשיתוף התושבים עצמם כמו: סיירות הורים) במטרה לייצר תכניות פעולה אשר ייתנו מענה ויסייעו בצמצום התופעות".
ברגע שהלכת לאקדמיה החלטת לוותר סופית על המוסיקה?
"לא הייתה לי בזמנו מחשבה לוותר על המוסיקה, פשוט הנחתי את זה הצידה, אמרתי לעצמי שאולי אני צריכה עוד להתבשל אז גם קרו עוד דברים טובים בחיים שלי, התחתנתי בגיל 27 והקמתי בית בישראל וכמו שכולנו מכירים מרוץ החיים ביום יום לפעמים לא מאפשר לנו להגשים דברים שאנחנו רוצים, למרות שאני חייבת לציין שבעלי כל הזמן ניסה לדחוף אותי להגשים את החלום המוסיקלי אפילו יותר ממני, גם אמא כמובן כל הזמן הייתה ברקע, היא עברה כל כך הרבה בחיים שכנראה המוסיקה הייתה לה כמזור לכאב והיא כל השנים רצתה שאגע במוסיקה"
האירוע הלבבי שגרם לה לרצות להגשים את החלום
על קריירה מוסיקלית היא אולי ויתרה לטובת קריירה אחרת אבל המוסיקה מסתבר תמיד הייתה נוכחת. "הפכתי את הבית שלי מאוד מוסיקלי, הכלי נגינה נמצאים בסלון, אם זה תופים, גיטרה, פסנתר, בית עם מוסיקה זה עולם ומלואו וכל כך מפתח וברמה הרגשית עוזר ותומך" היא אומרת ומספרת בגאווה על ביתה הבכורה. "הבת שלי רוני בת 15 סופר מוכשרת, היא פסנתרנית מחוננת ומאמינה שעוד נשמע עליה".
אגב, מי שצפה בקליפ של סינגל הבכורה "אמא" יכול לזהות בקלות את דור ההמשך אבל בחלק האחרון שלו בקטע מרגש במיוחד את אמא שלה מחבקת אותה. "אפשר לומר שזה חלום ששזור בתוך חלום, גם לי היה חלום לעסוק במוסיקה וגם לאמא שלי. היא ממש הייתה אומרת לי שהחלום שלה לראות אותי שרה ומופיעה, אפשר לומר שהיא רצתה את זה אפילו יותר ממני".
הרגע שבו החליטה שהיא עושה הכל כדי להגשים חלום ישן נולד דווקא בבית חולים לצד מיטת האם שחוותה אירוע לבבי. "זה קרה בתקופה שלפני הקורונה" היא נזכרת, "אמא עברה אירוע לבבי שגרם לי להגיע לתובנות חשובות. בעצם ליד המיטה של אמא בבית חולים הבנתי שאני חייבת להגשים את חלום המוסיקה. אלה היו רגעים של חששות וחוסר אונים באותו רגע הבנתי כמה החיים הם שבריריים וזה הציף לי מחדש את החוויה עם אבא, אני מבינה כמה החיים יכולים להשתנות ברגע אחד. באותם רגעים גם קיבלתי את התובנה שאני חייבת לעשות עם זה משהו. אם לא עכשיו אימתי? ואם אני לא עושה עם המוסיקה משהו זה לא יקרה לעולם והרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי אבל גם לאמא שלי. כשאני ליד מיטתה לקחתי דף ועט ופשוט המילים יצאו ממני אל הדף, מילים שנכתבו מכל הלב, עם כל האבני דרך שאספתי בחיי, במלוא העוצמה והרגש. אמרתי לעצמי ברגע שאני יוצאת עם אמא מבית החולים זה הפרויקט שלי ואנו עושה עם זה משהו, אני שמה את כל החששות שלי בצד".
ביטון חג'בי עם אמא שלה מתוך הקליפ של השיר
נדמה שהיום את במקום הרבה יותר בטוח עם קריירה ומשפחה?
"לגמרי, אני מאמינה שהחיים עשו את שלהם, הדרך שעברתי הביאה אותי לאן שאני היום ואני לא מתחרטת לרגע שזה לקח הרבה שנים. המקרה של אמא ללא ספק העיר אותי והזכיר לי מי אנחנו בעולם הזה, תודה לקב"ה שנתן מתנה. אני זוכרת שנפשתי עם בעלי בים המלח, היה רגע שעצמתי עיניים ושרתי קצת סול, בשלב מסוים הפסקתי ואני רואה לידי אישה שנעצרה עם לבוש מיסטי כזה שאמרה לי ,"למה עצרת מלשיר?" עניתי לה שאני ביישנית וקצת מביך. ואז היא אמרה לי את המשפט "שתדעי שהיקום נותן לך איזושהי מתנה חובה עלייך לשתף אותו חזרה" וזה הדהד לי בראש ואז שקרה האירוע עם אמא שלי אמרתי לעצמי שכל רגע בחיים האלה מבוזבז אם אתה לא עוסק בחלום שלך והיום הבנתי שאם אתה רוצה מספיק אין גיל ואין שלב שאי אפשר להגשים את החלום"
השאלה היא האם אתה רוצה לסמן וי או לפתח את זה ליותר מסינגל?
"אני חושבת שנפתח לי צוהר ולא שעכשיו אני חולמת בגדול על במות גדולות, המטרה שלי לממש את החלום שלי, לשיר ולהופיע ולגעת במי שאצליח להגיע אליו, לבנות את הקהילה שלי גם אם היא תהיה קטנה. אני כמובן מתכונת לעבוד על עוד שירים כדי לממש את המתנה שקיבלתי".
ביטון חג'בי, שיר מרגש לאמא. צילום: אורי גבאי
איך אמא הגיבה לכל התהליך הזה ולתוצר הסופי?
"כמובן שזה החלק הכי מרגש. כשעוד הייתי באולפן ואייל ניסים התיישב על הפסנתר והלחן פשוט יצא מצאתי את עצמי בוכה בלי הפסקה, ממש התרוממות רוח. בגלל שאמא חולה לבבית וסוכרתית היה לי חשוב לשתף אותה בכל התהליך ולהשמיע לה כל דבר ובסוף גם ביקשתי ממנה להשתתף בקליפ, מה גם חג'בי (בעלה דניאל) לא ויתר, הוא אמר הקלטת שיר יפה עכשיו צריך קליפ, תני לי לעשות את מה שאני יודע והוא צדק, חשוב להעביר את הרגשות של השיר דרך הוידאו ואני שמחה לגלות שזה נוגע בהמון אנשים שצופים ומאזינים לשיר".