כמעט שבעה חודשים חלפו מאז אותו בוקר נורא שבו התהפכו חייה של שאנל אלבז בת ה-27 משדרות כשבעלה אביאל ואב שלושת ילדיה נהרג בתאונת דרכים קטלנית שנסיבותיה מטרידות והופכות את הבטן בעיקר בשל הקלות הבלתי נסבלת שבה נלקחים חיים של נהג רכב שהתנהל כשורה בכביש ורק ביקש להגיע למקום עבודתו עד שמשום מקום הגיח אל הצומת באזור שהפך מזמן למערב הפרוע של הנגב, פושע ברישיון (או שלא, תלוי את מי שואלים) שגרם למותו. "למרות הזמן שחלף מאז אני עדיין לא לגמרי מעכלת את האובדן, גם אין לי יותר מדי פריווילגיה בגלל שיש לי שלושה ילדים קטנים לדאוג להם" היא משתפת בראיון מיוחד וגלוי לב. "הרבה אומרים לי שאני משדרת חוזקה אבל אני לא באמת כזאת, אני שמה על עצמי מסיכות כל היום וכלפי חוץ, יש כאלה שיכולים לחשוב שהכל מושלם אבל בפנים הכאב שלי עצום, אני עדיין לא מעכלת שאיבדתי את הבעל שלי סתם בלי סיבה. יש כאלה שרואים אותי מחייכת ומעלה תמונות אבל זה לא באמת המצב. אני מנסה לעשות הרבה דברים בשביל הנפש אבל כשאף אחד לא רואה אני מרשה לעצמי להתפרק".
"איך את מרגישה היום" אני שואל אותה בנימוס והיא משתדלת להשיב בחצי חיוך ובכנות אמיתית, "אני בסדר אבל היום יום שלי לא פשוט. אני עוטה על עצמי הרבה מסיכות. נגיד עכשיו הילדים במסגרות ויש לי את הזמן שלי. אני הולכת, מתאמנת, חוזרת לעבוד מול לקוחות בעסק שלי לפדיקור ולק ג'ל. כל יום אני על טורבו ורק אחרי שהילדים נרדמים אני מתפנה ושוקעת בהמון מחשבות על מה שקרה לי ואיך ממשיכים מכאן".
כאמור, בבוקר ה-9 לדצמבר 2024 העיר שדרות כולה הוכתה הלם גדול עם הבשורה הקשה על מותו של אחד מבניה האהובים, אביאל אלבז, בן לאחת המשפחות הוותיקות והמוכרות. אביאל, בן 36 במותו, עסק בשנים האחרונות בתחום הקולינרי כשף אחרי שלמד את מה שהכי אהב בבית ספר לבישול. הדיווח על התאונה הקטלנית בכניסה לישוב עומר הגיע לנייד שלי לפנות בוקר אבל באופן טבעי המשכתי הלאה כי לא חיברתי את זה אלינו לשדרות, עד שמאוחר יותר התבשרנו בבשורה העצובה.
משפחת אלבז בימים מאושרים. נותרו ללא אב המשפחה בגלל נהג פושע
בעל למופת, שף שאהב את המטבח
כמו בכל בוקר אביאל יצא מביתו שבשדרות בשעה 04:10 למקום עבודתו כשף של בית האירוח בוטיק 'צל האילן' בישוב עומר. "כמו בכל בוקר, אביאל קם מוקדם להתארגן, לפני שהוא יצא חיבק ונישק אותי, קמתי אחריו לסגור את הדלת וחזרתי לישון" משחזרת שאנל השבוע. "אביאל אוהב מאוד את התחום הקולינרי. מהרגע שהכרתי אותו הוא עבד באולמי ארבע עונות ואחרי 7 שנים הוא החליט לנסות מקום אחר, שעות אחרות. לא עוד עבודה עד השעות המאוחרות, קיבל הצעה לעבוד במקום שנקרא צל העידן בישוב עומר, אחוזת בוטיק ששם הוא מכין ארוחות ומאפים לכלות שבאות להתארגן שם, כאילו שף פרטי של המקום. העבודה במטבח זה היה החיים שלו, עד כדי כך שהיה לו קעקוע של סכין. הוא למד במכללת השף והרגיש הכי מסופק בתחום הזה. אין ספק שבכל מה שקשור לבישולים בבית אני הייתי מסודרת מאוד למרות שגם אני אוהבת לבשל. הוא היה מפנק אותנו בהמון מאכלים טעימים. בקיצור אני הייתי מלכה כי דאג להכל, באמת בעל מושלם".
ואיך היום את מסתדרת?
"זאת הסיבה שהיום קשה לי במיוחד. תחשוב שהוא היה חוזר לפני השעה 11:00 בבוקר ומכאן ממשיך לסייע במטלות הבית וזה היה מפנה לי זמן לעסק שלי. היום יש לי אומנם את העזרה של ההורים שלי אבל קשה לי גם להעמיס עליהם, גם להם יש חיים כך שבסוף רוב העומס נופל עליי ופתאום שאין לך בעל זה הופך את זה לעוד יותר מורכב. מי בכלל דמיין שבגיל 27 אהיה אלמנה? לצערי זה הגורל ועם כל הכאב צריך להתמודד ולהמשיך קדימה כי הילדים שלי צריכים אותי".
אביאל אלבז ז"ל. נרצח בכביש
את אביאל היא הכירה בגיל 19 באמצעות אפליקציית היכרויות וכבר בפגישה הראשונה הוא אמר לה שהיא תהיה אשתו. "בהתחלה לא התייחסתי אליו אבל אז הוא שלח לי הודעה בפייסבוק, הבנו ששנינו משדרות אז אמרתי נשב איתו מה כבר יכול להיות" היא מספרת בחיוך, "יצאה מזה אהבה גדולה, חתונה ושלוש בנות מקסימות. לאביאל יש גם שני ילדים מהנישואים הראשונים. אגב, תמיד חלמתי להקים משפחה מוקדם ולהספיק כמה שיותר דברים בחיים. לשמחתי הספקנו לא מעט אבל היו לנו כל כך הרבה תוכניות לעתיד, חלומות שנגדעו ברגע אחד".
שאנל משתפת על הזוגיות שלה עם אביאל: "מי שהכיר את הזוגיות שלנו יודע איזה בנאדם מדהים היה אביאל בתוך הזוגיות שלנו. בעל תומך ועוזר בצורה בלתי רגילה. מספיק היה כואב לי משהו קטן הוא ישר היה דואג למצוא פיתרון. לכן, היום אחרי לכתו, מרגיש לי שאני מצערת אותו אם אני עצובה. אתה יודע, כמו שבעל דואג לאישה שלו וקשה לו לראות אותה עצובה".
"חייגתי לבתי החולים, חשבתי אולי הוא פצוע"
תחזירי אותנו לאותו בוקר?
"כמו בכל בוקר, אביאל קם מוקדם להתארגן, לפני שהוא יצא חיבק ונישק אותי, קמתי אחריו לסגור את הדלת וחזרתי לישון. בדרך כלל משעה 4 בבוקר ועד שאני קמה לארגן את הילדים זאת השינה הכי טובה שלי. בשלב מסוים כשאני מתוך שינה גיסתי מחייגת אליי, זה היה בערך לקראת 04:45. שאלתי את עצמי מה היא רוצה בשעה כזאת? בראש שלי אולי היא רוצה להתייעץ כמו לא מעט פעמים במהלך היום אבל בשעה כזאת זה לא היה הגיוני אבל לא חשדתי בכלום".
"מסתבר שהמערכת של הרכב שלחה הודעה אוטומטית על תאונה. אני לא הספקתי לראות את ההודעה אבל היא קראה את ההודעה וחייגה אליי. שאלה אם ראיתי את ההודעה, אמרתי לה שלא ואחרי שקראתי, ניתקתי והתחלתי לנסות להשיג אותו אבל לא היה מענה. עכשיו אתה מבין שמדובר בשעה שאף אחד לא ער, אין באמת עם מי לדבר כדי לברר אם הוא הגיע לעבודה וכו".
מה עשית?
"חשבתי בצורה הכי תמימה שיש. בטח מישהו פגע לו ברכב והוא כבר במטבח עובד ולא שומע. אחרי שלא היה מענה ממנו אמרתי אני אחייג למד"א. עונה לי מוקדנית ואני אומרת לה "אני אני רוצה לדווח על תאונה" ושלחתי לה את המיקום שנשלח לי מהמערכת של הרכב. היא שלחה לשם ניידת, אותו דבר עשיתי מול משטרת ישראל והבטיחו ליצור איתי קשר. בשלב הזה אני עדיין משוכנעת שרק מישהו נכנס לו ברכב והוא בעבודה ולכן לא עונה".
לדבריה, הדקות חולפות ואין מענה. "אמרתי טוב אני אנסה ליצור קשר עם מנהל העבודה שלו. חיפשתי את המספר ולא מצאתי. הצלחתי לאתר אותו בפייסבוק ומשם שלחתי לו הודעה שאני אישתו של אביאל, רשום לי שהוא עשה תאונה, תחזור אליי דחוף. לא היה מענה אז חייגתי מהפייסבוק עד שהוא ענה לי ואמר שהוא קם מייד ונוסע לבדוק מה איתו. בינתיים אמרתי טוב אולי הוא בסורוקה, חייגתי לשם וביקשתי לברר אם הם יודעים משהו על אביאל אלבז כי הוא עבר תאונה. אמרו לי מצטערים אין לנו אף אחד בשם הזה. אמרתי לעצמי איזה חמוד אביאל הוא מתחשב בי הוא בטח רוצה שאבוא לאשקלון יותר קרוב ולכן התפנה לברזילי. בשלב הזה כל המשפחה כבר בלחץ בטלפון, מנסים להבין מה קורה. אני מחייגת גם לברזילי וגם שם קיבלתי אותה תשובה".
זירת התאונה שבה קיפח אביאל את חייו בגלל נהג פושע שמיהר לנטוש את הזירה. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
מה קרה מכאן, מתי את מתחילה להבין יותר את התמונה?
"אחרי עשר דקות אני מחייגת שוב למשטרה והם אומרים שאסור להם לתת לי פרטים ויצרו איתי קשר במידת הצורך. בשלב מסוים אבא של אביאל בא אלינו ואז הוא מציע בואו ניסע לעומר נבדוק איפה הוא. אני אמרתי לחכות כי חשבתי שתיכף הוא יצור קשר. בינתיים המנהל שלו הודיע שהוא יצא לשם אבל כנראה שהוא כבר ידע ולא רצה להגיד. בשלב מסוים הבנו שאם הוא לא בבתי חולים, המשטרה לא יודעת כלום אז איפה לכל הרוחות אביאל? בשעה 06:07 דקות, לפני שאבא שלי יצא עם אבא שלו לכיוון הישוב עומר, ראינו מבחוץ את יגאל לוי מהרווחה בליווי שוטר מגיעים אלינו. אבא שלו יהודה מייד הבין ואמר "זהו אביאל לא איתנו".
מניח שזה רגע קשה מאוד. איך את מגיבה לזה? נופל האסימון שהנורא מכל קרה?
"השוטר נכנס, אני מסתכלת עליו בשילוב ידיים ולא מחוברת בכלל לאירוע, הרגשתי בריחוף. אמרתי "אין מצב שקרה משהו, מה הוא רוצה הדפוק הזה", הרגשתי בהדחקה מוחלטת, אני מדברת עם עצמי. יכול להיות שבאותם רגעים חשבתי על ההיריון שאגב אף אחד עוד לא ידע עליו וחששתי שאם אני אשתגע ויגיב בהיסטריה לבשורה הקשה זה יפגע בעובר אז הייתי מאופקת יחסית. בכלל כל הסיטואציה הייתה קשה כי היינו יחד עם המשפחה כאילו מחכים לבשורה והיא הגיעה בעוצמה הכי כואבות שיש, באמת רגע שאני לא מאחלת לאף אחד".
מה קרה עם ההיריון?
"הייתי בהריון אבל לא הספקנו לבשר למשפחה, חיכינו עם זה. לצערי, יום אחרי החודש נאלצתי לגשת להפלה כי גילו שאין דופק, כנראה זה קרה מהצער שהייתי בו".
מגייסת את הציבור בכתיבת ספר תורה לזכרו
מאז המקרה הטראגי שפקד אותה, שאנל משקיעה לא מעט מזמנה ליוזמת הנצחה לזכרו של אביאל ומבקשת את עזרת הציבור בכתיבת ספר תורה לזכרו. "פחדתי לחשוב על דברים לא טובים אז אמרתי אולי נעשה לו ספר תורה, זה הוציא אותי מהמחשבות הרעות. חשוב לי להעלות את הנשמה שלו כמה שאפשר והרעיון הראשון שעלה לי זה ספר תורה, אני מרגישה שזה ייתן מעט נחמה. עד עכשיו גייסנו מחצית מהסכום וחסרים כ-60 אלף שקלים. אני מאוד רוצה להגיע אל היעד וכל מי שרוצה להשתתף במצווה, יש אפשרות לתרום בפייבוקס או ביט, או העברה בנקאית לבנק הפועלים סניף 649 מספר חשבון 532805".
בנוסף, שאנל מחפשת נחמה בכך שהצדק יעשה ויראה בכל הנוגע לנהג הפוגע. בינתיים השלימה המשטרה את החקירה במסגרתה, חשוד הנהג הפוגע, בשורת עבירות ובהן: גרימת מוות בנהיגה רשלנית, גרימת מוות ברשלנות ואי ציות לאור אדום בנסיבות מחמירות וכעת מחכים להחלטת הפרקליטות בנושא אלא שלטענת שאנל הכל מתנהל בעצלתיים משום שלא בטוח שהמשטרה יודעת להצביע בוודאות מוחלטת על זהות הנהג ומתקשה באיתורו.
בשלב הראשון מה את מבינה שקרה?
"בשלב הראשון לא נתנו לנו יותר מדי מידע על התאונה אבל נחשפתי לתמונה מזירת התאונה בכתבה שהייתה אצלכם בשדרונט ואז התחלתי לנסות להרכיב את הפאזל. מאוחר יותר גם קיבלתי הודעה בפייסבוק מ-2 עדי ראייה שהם היו שם. אחד מהם כתב לי: "היי אנחנו לא מכירים, משתתף בצערך העמוק. הייתי לפנות בוקר בזירת התאונה, נתתי עדות במשטרה ואני מאוד מקווה שיעשה צדק עם הנהג הרוצח הזה. אני לא מצליח לשחרר את זה שלא הרגתי אותו במכות לאחר התאונה, מאחל לך שלא תדעי צער לעולם יותר ובאמת מצטער מהלב שזה מה שקרה".
בנוסף עד נוסף שלח את הסרטון מזירת התאונה והוסיף: "הגעתי לרכב אחרי עשר שניות, שברתי את החלון אבל לצערי הוא היה מחוסר הכרה. מניח שלא תרצו להתעסק עם זה כרגע אבל חשוב לעשות הכל כדי למצות את הדין עם הנבלה שלא יראה אור יום לעולם. נתתי עדות מפורטת במשטרה וצירפתי להם את הסרטון ממצלמות האבטחה. אביאל פשוט נרצח".
מה חשבת שקרה לו ומה חושף הסרטון?
" בהתחלה עוד חשבתי לעצמי שאולי התאונה קרתה בגלל שנרדם בדרך, אולי איבד שליטה והוא לא מצליח לענות לטלפון. רק שצפיתי בפעם הראשונה בסרטון של התאונה הבנתי באיזה קלות נלקחו חיים של בנאדם, אב משפחה. מילא הוא היה לא זהיר, היה עובר באדום אבל אביאל המתין בפניה שמאלה, אותת וכשהרמזור התחלף לירוק הוא נכנס לצומת. משום מקום הגיעו חיות אדם שדהרו על טנדר ברמזור אדום וגרמו למותו. לצערי הוא קיבל מכה במפרקת ומת במקום".
כמה זה מכעיס היה לראות את הקלות שבא נהרג בנאדם שרק יצא לעבודה?
"מכעיס מאוד ואפילו מרתיח שככה נלקחו חיים של בן זוגי, אהבת חיי, האבא של הילדים שלי. מה שעוד יותר מכעיס שעד היום הנהג לא עמד לדין ומסתובב חופשי. אני תוהה לעצמי אם אני אסע לישוב בדואי ואדרוס מישהו אני יוכל ככה להתחמק מבלי שידעו מי אני. זה פשוט אבסורד גדול שזועק לשמיים.
מה ידוע לך על החקירה?
"לצערי לא הרבה. כל פעם אני שומעת גרסה אחרת. ממה שאני כן יודעת ומה שעדכנו את עורך הדין שלנו זה שמייד לאחר התאונה אמבולנס של מד"א פינה אותם לחדר מיון בבית חולים סורוקה. בינתיים בדרך לשם הם עדכנו קרובי משפחה, אחד מהם כנראה חיכה להם שם ומייד אסף אותם כדי שלא יהיה רישום רפואי ויהיה ניתן לאתר את הנהג. יש תיעודים של מצלמות מהצומת, מניחה גם מבית חולים ועד עכשיו מי שגרם למותו של אביאל מסתובב חופשי".
מתסכל מאוד?
"בטח שמתסכל מאוד אבל אני לא מתכוונת לוותר. בנאדם קם בבוקר ונוסע לעבודה ולא חוזר בגלל פושע שעלה על הכביש והכי הזוי שהוא מסתובב חופשי. ביחידה החוקרת הבטיחו שהם עושים את כל המאמצים כדי להביא את הנהג לדין. לצערי אביאל שילם בחייו ואין שום נחמה לי ולילדים שלי אבל אני הבטחתי שאני לא אנוח עד שהרוצח של בעלי ישב בכלא. אם יש מעט נחמה, שתהיה סגירת מעגל ומי שעשה את זה ישלם את המחיר".
הדרישה ההזויה לשלם את הנזק לרמזור
בינתיים מי שנדרשה לשלם את המחיר, זאת דווקא היא. כחודשיים לאחר התאונה, בעוד שאנל עדיין לא מעכלת את האובדן הגיעה אליה דרישה שהשאירה אותה חסרת מילים. בדואר חיכה לה מכתב רשמי: דרישה לתשלום של כמעט 20,000 שקלים על נזק לרמזור . "הייתי בהלם. הייתי בטוחה שזה מכתב ממשרד עורך דין שקשור בפיצויים או אולי משהו שקשור לחקירת מותו של אביאל", מספרת שאנל בכאב. "לא דמיינתי שאני אקבל מכתב לדרישת תשלום עבור נזק לרמזור כשבעלי לא אשם בתאונה ובטח כבר לא בין החיים. זה הזוי. אני אומרת לך, לא הצלחתי לדבר, הייתי בשוק. אני קראתי את המכתב ולא מאמינה למראה עיני".
המכתב שהגיע לביתה נשלח מחברת אריאל וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ, האחראית לתחזוקת הרמזורים באזור. במכתב הובהר לה כי היא נדרשת לשלם על הנזק שנגרם למערכת הרמזורים, או לחלופין למסור את פרטי חברת הביטוח של הרכב.
בעקבות האירוע, נציג מטעם החברה התקשר אל שאנל והתנצל. "הם אמרו שהם שולחים את זה אוטומטית לשני הצדדים", היא מסבירה. "אז למה אוטומטית? למה בכלל אני אמורה לקבל דרישה לתשלום? למה אני צריכה את הביטוח שלי או של בעלי שהוא בכלל נהרג במקום בתאונה הזאת?", אמרה. "הם גם מכירים את הסיפור ויודעים את פרטיו, אז למה צריך בכלל לשלוח לי דרישת תשלום? זה מה שמעניין הרמזור?"
שאנל מקווה שסיפורה יעורר מודעות: "אני מקווה שהצלחתי לעורר משהו אצל החברות האלה, שאולי רגע אחד של מחשבה או בדיקה יעזור להם שלא להתנהל כך שוב. אני לא מאחלת לאף אחד לדעת מה מרגישה אלמנה שאיבדה את בעלה וצריכה לגדל שלושה ילדים לבד, להתמודד עם אתגרים וחיי היום יום. קצת אמפטיה ובדיקה, לא תזיק".