הקבוצה של עופר טלקר שוב נראתה רע מאוד מבחינה הגנתית והפסידה 4:2 בקרב הצמרת לדימונה. בסיום האוהדים מחו לראשונה:"יש דרך להפסיד".
מה שהולך בגביע המדינה לא הולך למכבי ציון שדרות בליגה לאחר שהקבוצה סופרת כבר הפסד שני בליגה בתום חמישה מחזורים (לשדרות יש משחק חסר).היום, היא אירחה לקרב צמרת יריבה נוספת למאבק העלייה קבוצת מ.ס דימונה אותה ניצחה אשתקד שלוש פעמים כך שלכחולים היה רצון גדול להוכיח שיש להם העונה מה להציע ויש להם מה להציע כי מהדקה הראשונה ראינו יריבה שעומדת נכון ולוחצת את שדרות וגם יודעת לקחת בשתי ידיים כמעט כל טעות שנעשתה בהגנה הלא יציבה של הקבוצה בירוק.
אפשר בהחלט ליחס חשיבות לעומס המטורף של מכבי ציון שדרות בחודש אוקטובר, היום שיחקה הקבוצה את משחקה הרביעי החודש כאשר לפני הקבוצה עוד חמישה משחקים כך שבסך הכל 9 משחקים בחודש אחד, אבל אי אפשר להשתמש בזה כתירוץ ליכולת ההגנתית. לשם השוואה בעונה שעברה ספגה הקבוצה כל העונה 14 שערים, העונה בליגה היא עומדת כבר על 8 ספיגות כולם נגד 2 מיריבותיה למאבק דימונה וקרית מלאכי. אם יש משהו שכנראה יצטרך לעבוד עליו יותר מכל דבר אחר המאמן טלקר זה העמידה ההגנתית. העונה בגלל ששדרות הפכה לאחת המועמדות החזקות כולם שמים עליה עין ולומדים אותה כפי שכנראה עשה מצוין מאמן דימונה שמעון ביטון שהגיע לעקוב מקרוב. מה שבטוח הוא לא תיאר לעצמו שיקבל כל כך הרבה מתנות במשחק אחד, כולל פנדל שהחזיר את דימונה למשחק.
הגישושים הראשונים במשחק היו של שחקני דימונה שלחצו את השער של שדרות, עאטף אבו בילאל היה הראשון לאיים על השער מבעיטה חופשית שפגעה בקורה ונהדפה החוצה. מצד שני, גם שדרות שיחקה מסודר וניסתה לצאת להתקפות רובם לא ממש סיכנו את שוער דימונה.
ואז הגיעו הדקות הטובות של שדרות ושער היתרון. מבצע ענק של עופר אברה בצד ימין שמטעה את המגן של דימונה ומוציא כדור רוחב שמגיע לרפי עמוס שמקרוב מגלגל פנימה 1:0.
רגע לפני ההפסקה מגיעה שריקה שנויה במחלוקת של השופט שהיה רחוק מהאירוע ולא ברור איך ראה נגיעת יד של אלון יופה בתוך הרחבה. בעוד הוא ניסה לטעון בפני המבקר כי בגלישה לכדור השחקן נגע בידו הרי שהחוקה ברורה בנושא. רק אם היד שיחקה בכדור ומנעה מהלך. על דבר אחד אין מחלוקת- הכדור היה בדרך החוצה ונגע בכתפו של יופה אחרי שהרגל הייתה זו שהסיטה את הכדור. דימונה כמובן ניצלה את ההזדמנות לקבוע שוויון 1:1 לפני ההפסקה.
כך או כך, בהמשך לא השופט היה זה שאחראי לעוד תצוגה חלשה בהגנה ובטח לא השיפוט שלו הביא לשדרות את הפסד הבכורה בבית מזה שנה.
אחרי לחץ של שדרות שלא הוליד איומים ממשיים ברחבה של דימונה בדקה ה-68 חילוץ כדור של ערן זגר מדימונה הוליד התקפה מתפרצת קטלנית, זגר שולח ברגל שמאל כדור עומק ליוסף אבו לאבן שעקף את קו הנבדל, ניצל יציאה מאוחרת של שוער שדרות טליאס כדי להקפיץ מעליו פנימה 2:1.
לא חולפות 4 דקות וזה כבר 3:1 ושוב טעות בהגנה. כדור שהוגבה לרחבה של שדרות ונהדף הגיע לבלם של שדרות והקפטן דור אלקבץ שחשב שהשוער שלו מאחוריו והסיט אחורנית לשחקן דימונה משה אסולין שמקרוב גלגל פנימה.
אוהדי שדרות שמצטיינים בפרגון וסבלנות לא ידעו אם להאמין למה שהם רואים 2 דקות אחר כך כשדימונה נעצה את השער הרביעי ברשת של טליאס שוב חור בהגנה ושוב השוער לא סוגר נכון את הבועט יוסף אבו לאבן שקובע 4:1.
בדקה ה-78 ליאור היילה מצליח לצמק ל-4:2 אבל זה כבר היה מאוחר מדי כי עד הסיום דימונה סגרה מצוין את ההתקפות של שדרות וירדה מנצחת בצדק.
לראשונה הביעו אוהדי שדרות את תסכולם ממה שהם ראו על כר הדשא. "בעונה שעברה הפסדנו משחקים והמשכנו לעודד כי ידענו שהשחקנים נתנו הכל על המגרש" אמרו אוהדים, "היום לא אהבנו את הדרך, יש דרך להפסיד, אנחנו נותנים את הנשמה בשביל השחקנים וזה מה שאנחנו מצפים מהם, גם הם יסכימו שאנחנו מקבלים גולים קלים מדי. למרות הכל, זה רק מחזור חמישי ואסור להרים ידיים כי יש לנו קבוצה מצוינת. צריך לחזור למשחק הלחימה וההגנה שאפיין אותנו ולא לשחק בביטחון מופרז".