בתום מערכת הבחירות האחרונה בשדרות, בליל ספירת הקולות, העיניים היו נשואות בעיקר למאבק על מועצת העיר אז התבשר אלירן מאיר ג'רבי על בחירתו לראשונה לחברות במועצה. בניגוד לאחרים, עבורו זה היה הרבה מעבר להישג פוליטי, זה היה ניצחון של מי שצמח מלמטה, ניצחון של נער שאף אחד לא האמין בו וניצחון של איש ציבור שהיו לא מעט שפקפקו ביכולותיו להיבחר. "אין ספק שזה היה רגע מרגש במיוחד להיבחר למועצת העיר" הוא שיתף השבוע, "רק מי שמכיר אותי מילדות ואת הדרך שעברתי מבין באמת כמה זה היה משמעותי להגיע למקום הזה, כמה זה רגע של גאווה. זה רגע שעבדתי עליו במשך כמעט עשר שנים. אני שמח שהעשייה שלי מחוץ למועצת העיר לא נעלמה מהתושבים שהחליטו להצביע לי ולתת בי את אמונם. זה בעיניי לא מובן מאליו".
אחרי שלא הצלחת להיבחר ב-2018 אמרו עלייך בלעג שאלירן חושב שזה לפי הלייקים בפייסבוק?
"שמעתי את הלעג הזה אבל לא ייחסתי לזה חשיבות, בסוף הצלחתי להביא לא מעט קולות והיו חסרים לי רק 60 קולות, יכול להיות שגם עשיתי לא מעט טעויות של טירון. למרות זאת, המשכתי בעשייה שלי כי האמנתי בדרך שלי והאמנת בריצה למרחקים לכן באתי למערכת הבחירות האחרונה מנוסה יותר ואני שמח שבסופו של דבר הציבור נתן בי את אמונו. אגב, את אותה פעילות אני ממשיך גם אחרי שנבחרתי, אני אותו אלירן".
כאחד שמכיר אותך מילדות תרשה לי לחדד יותר כמה זה לא מובן מאליו. הילד שגדל ברחוב ניר עם לא בתנאים הכי טובים, שתויג כאיזה פרחח נבחר למועצת העיר. אתה מרגיש שזה הניצחון שלך?
"במידה מסוימת כן זה הניצחון הפרטי שלי, אני מרגיש שהצלחתי לשבור את הסטיגמה שהייתה עליי כאחד שגדל בשכונת ניר עם. אני לא מתבייש להגיד, אני הילד שבא מהשכונה, מקום שאף אחד לא נתן לי סיכוי אבל זה המקום שבעיניי בנה את העיר שדרות ואני שמח להיות חלק מאותם האנשים שגדלו שם. מי שמכיר אותי יודע איזה שינוי עברתי מגיל הטיפש עשרה, הפכתי להיות איש משפחה שאכפת לו מאוד מהסביבה שלו לכן היום כחבר מועצה אני לא רק מרגיש ניצחון מעצם הבחירה שלי לחבר מועצה, אני רוצה להשאיר חותם ולהיות חלק משמעותי מנבחרי ציבור שהשפיעו לטובה על העתיד שלי ושל ילדיי כאן בשדרות".
מהשכונה המורכבת לחברות במועצה
את דרכו הציבורית החל ג'רבי כפעיל בחירות באחת התקופות הפוליטיות הסוערות של העיר, בין המעבר מההנהגה הישנה להנהגה החדשה בהובלת אלון דוידי שרבים בהתחלה היו חשדניים כלפיה, ביניהם ג'רבי עצמו.
לדבריו, היה אחד שהאמין בו מהרגע הראשון שהוא צריך להיכנס לפוליטיקה. "תמיד שמעתי את המשפט כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו ואני חייב לומר לך שגם לי היה אחד כזה. קוראים לו יובל גבאי. אני זוכר שהייתי פעיל שלו ב-2013 ולאחר מכן הוא פרש מהפוליטיקה המקומית. הוא תפס אותי ואמר לי "אני רואה שזה בוער בך, יש לך את זה, אתה עשוי מהחומר הטוב, תתקדם קדימה בלי לפחד, אין לך מה להפסיד". זה ממש דחף אותי קדימה, הוא גרם לי להאמין מאוד בעצמי".
הפלטפורמה שבה החל ג'רבי את הפעילות הציבורית שלו הייתה הרשת החברתית פייסבוק שבה הקים את הקבוצה הפופולארית "שדרות זה בית, שדרות זה הלב", מהר מאוד הוא גילה כי מה שהחל כדף ביקורתי מאוד על השלטון הפך לכלי שבאמצעותו הוא מצליח לפתור בעיות לתושבים רבים.
אני זוכר שבתחילת הדרך שלך כפעיל ציבור היית בכלל אנטי דוידי. תסביר
"תשמע בימים שבהם הייתי אנטי דוידי עניין אותי רק דבר אחד וזה בטח לא טובתי האישית, לראות שמתקנים מדרכות, שמטפלים בפינוי פסולת, שהעיר נקייה, שיש מדשאות, גני שעשועים, שנותנים מענה לכל תחום ותחום, שמגשימים כאן המון תוכניות שהיו בגדר פנטזיה, אני נזכר איך העלינו כבר ב-2008 את הרעיון להפוך את גבעת קובי למצפה תיירות ואז מגיע דוידי ומיישם. בשלב מסוים עם כל הביקורת שהייתה לי לא יכולתי להתעלם מהשינוי שמוביל דוידי בשדרות ומבחינתי העיר שלנו היא הסיפור כי אף פעם לא היה לי משהו אישי לדוידי. ברגע שהיה צריך לפרגן אני הראשון שקמתי לפרגן ובאמת מגיע לו ולכל ההנהגה המקומית על השינוי האדיר בעיר שלנו".
לדבריו של ג'רבי, שדרות של היום שונה לחלוטין משדרות שבה גדל כילד. "אני זוכר את תקופת הילדות בשדרות אומנם לטובה אבל תכלס לא היה לנו כלום. היום כשאני רואה את כל הטוב שהילדים שלנו מקבלים בעיר אני מקנא בהם. אני זוכר שבקושי היו לי מתקני שעשועים, מדרכות שבורות אף פעם לא החליפו, לשחק כדורגל? לא היה מגרש ואם אתה נכנס לשחק בשטח בי"ס מייד היו מזמינים לך משטרה. אני זוכר שחברים בשכונת ניר עם שהיו קופצים מעל הגדר לשחק כדורסל במקיף הדתי היו מאשימים אותם בהתפרצות".
הוא ממשיך ומוסיף פרגון לשלטון הנוכחי. "צריך להודות ביושר, שדרות עברה בעשור האחרון מתיחת פנים משמעותית ביותר, גם עיוור רואה את המהפכה הגדולה שהיא לגמרי הרבה בזכותו של ראש העיר אלון דוידי שדוחף קדימה. אני זוכר שבתחילת הדרך גם אני הייתי ממבקריו אבל עם הזמן אני מוכרח להודות שגיליתי מנהיג שעובד מסביב לשעון עבור התושבים. אני חייב לשתף אותך שיצא לי פעם אחת להיות איתו בכנסת וראיתי איזה כבוד רוחשים לו, ראיתי שרים שממש רבים שהוא יכנס אליהם לשבת איתם".
מה בער בך מלכתחילה לרצות להיכנס לפוליטיקה?
"בילדות אהבתי להתלבט ולא עשיתי את זה תמיד בצורה חיובית, כנראה שזה תמיד היה שם. כאחד שנולד וגדל בשדרות, והקים כאן את ביתו ומגדל כאן את הילדים הבנתי כבר לפני יותר מעשור שאני רוצה שיהיו לנו כאן חיים טובים יותר, לפני הכל כמובן בנושא הביטחון אבל גם בנוגע לאיכות החיים כאן בשדרות. חשבתי שאני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים שיש מפגעים ודברים שלא מטופלים והמון המון משפחות שזקוקות לסיוע. לכן, באמצעות דף הפייסבוק שהקמתי "שדרות זה בית" גם אני וגם תושבים התחלנו להציף את הבעיות וכך בעצם זה הפך לדף שמשפיע לטובה על מקבלי ההחלטות וראיתי שאני מצליח להשפיע גם בלי להיות חבר מועצה".
אז למה הייתי צריך להיכנס לפוליטיקה, הרי המעמד של חבר מועצה פחת. למרות שהוכחת שאפשר להשפיע מבחוץ, התמודדת ב-2018 ולא הצלחת?
"קודם כל אין ספק שהרבה אנשים מהצד שמסתכלים אומרים לי "למה אתה צריך את זה להיות חבר מועצה" וכמו שאתה בעצמך אומר מעמד חבר מועצה זה לא כמו בעבר. תוסיף לזה את העובדה שזה בהתנדבות מלאה אלא אם אתה נבחר לסגן ראש העיר וכו', רובם משקיעים מזמנם הפרטי בשביל למלא את החובה שלהם לציבור שבחר בהם. לא רק שאתה לא מרוויח אתה גם מפסיד ימי עבודה בשביל למלא את חובתך. בסוף אני עושה את זה כי אכפת לי מאוד מהעיר שלי ואני מרגיש שאני יכול לתרום לציבור. העשייה למען הציבור ממלא אותי מאוד . אגב, למרות שלא נבחרתי בהתמודדות הראשונה המשכתי את פועלי כי האמנתי אז וגם היום שאפשר להשפיע גם מבחוץ".
"אושר גדול לגדל ילד עם צרכים מיוחדים"
עם בחירתו וכניסתו לקואליציה של דוידי, ביקש ג'רבי לקבל לידיו אחריות בתחום הרווחה. מה שהרבה לא יודעים ועל כך הוא מדבר בפתיחות לראשונה, החיבור לתחומים מגיע מהמקום הכי אישי. "מהיום הראשון שהחלטתי להיכנס לפוליטיקה המקומית הצהרתי שאני רוצה מאוד לטפל בתחום הרווחה בעיר ולפעול למען האוכלוסייה שזקוקה להכי הרבה סיוע" הוא משתף, "הדבר אומנם לא התאפשר אבל כן לקחתי על עצמי תחום של הרווחה החינוכית עבור בעלי הצרכים המיוחדים וזה מגיע למי שלא יודע מהמקום הכי אישי שלי כאבא לילד עם צרכים מיוחדים שנמצא על הספקטרום".
גרבי עם בנו דניאל. צילום: אלבום פרטי
באיזה שלב אתם מגלים את זה?
"קודם כל אנחנו מתמודדים עם זה מעל עשר שנים. בדרך כלל מגלים את זה במהלך הריון אבל במקרה שלנו זה התגלה בגיל 4 אחרי שהגננת שמה לב שהוא מתנהג אחרת, היא ביקשה שנבדוק את זה. מאותו רגע יצאנו למסע מטורף שהתחיל בבדיקות בבית החולים 'סורוקה'. כבר אחרי 5 דקות הם הגיעו שם למסקנה שהילד שלי על הרצף, בוא נאמר שהיו את כל הסימנים המזהים, אנחנו כמובן לא הבחנו בזה".
איך הגבת לזה?
"ברגע שהודיעו לי שהילד שלי על הרצף לא אגיד לך שקיבלתי את זה בקלות בהתחלה, בשבילי זאת הייתה סטירה של החיים, אני חושב שכמעט הפכתי את כל בית החולים כי לא הייתי מוכן לקבל את זה אבל ככל שחלף הזמן לא רק שהשלמתי עם זה אלא היום אני יכול לומר שהאוטיזם של הילד זה הברכה שלי בחיים. אני הכי גאה, שמח ומבסוט להיות אבא לילד מיוחד כזה. ילד מנומס, טוב לב, חכם בצורה בלתי רגילה".
איך היום במרחק הזמן ההתמודדות?
"היום אני יכול לומר לך שאין אושר גדול מזה לגדל ילד מיוחד עם צרכים מיוחדים. לפעמים זה יכול לדכא שהוא לא ילד רגיל שיכול לצאת איתנו לכל המקומות, לפעמים הוא לא בא לאכול איתך ארוחת ערב, לא רוצה לצאת לאירועים כי הוא לא אוהב את ההמוניות, הוא אוהב יותר להתבודד, אוהב את הפינה שלו, את המשחקים שלו. למדתי להכיר את החוזקות של זה. גיליתי שהוא פשוט זה שמחזק אותי. הילד שלי עם כל זה שהוא על הרצף הוא דובר אנגלית חלק, אוהב לקרוא חדשות מאמריקה, צופה ב-BBC , חובב היסטוריה ברמה שאני לא יכול להסביר לך אפילו. הוא יודע מי היה הרמטכ"ל של מלחמת העולם השנייה והרבה דברים שאין לי מושג בהם כך שאני יותר לומד ממנו ומתחזק ממנו".
גרבי במועצת העיר הראשונה. צילום: אורי גבאי
יכול להיות שזה סייע לשינוי במבנה האישיות שלך? כי רק מי שמכיר אותך מהילדות יודע על מה אני מדבר?
"תראה הייתה לי ילדות לא קלה, חיים לא פשוטים והייתי צריך לשרוד כל יום בסביבת מגורים לא קלה עם אנשים מורכבים. לא חלילה נפלתי לפשע אבל גם אני הייתי ילד מאוד בעייתי שיכול היה בקלות ליפול למקום לא טוב. כבר אז הייתי אוהב להתבלט ולהיות במרכז העניינים אבל לא תמיד באופן חיובי, מן שטותניק כזה. בנוסף, בגיל ההתבגרות היה לי מאוד קשה להסתגל למסגרות כך שההתחלה שלי בדרך לחיים האמיתיים לא הייתה משהו".
הוא מוסיף: "למרות התנאים שבהם גדלתי בילדותי, היום במרחק הזמן אני מעריך את זה מאוד משום שזה חישל אותי. החברים שאיתה גדלתי הם אלה שבסופו של דבר עיצבו אותי להגיע לחיים האמיתיים בוגר יותר. אם בעבר הייתי מתבייש במקום הזה, היום אני הכי גאה שעברתי את הדרך שעברתי כדי להיות מי שאני היום. התלאות שעברתי חד משמעית חישלו אותי".
איך אתה מתכוון במסגרת תפקידך לקדם את התחום?
"קודם כל אני חייב לומר לזכותו של ראש העיר הוא נותן לי יד חופשית לקדם רעיונות למען קהילת המשפחות המיוחדות שמונה כמעט 900 משפחות. יש כל מיני רעיונות על הפרק, רעיון חשוב במיוחד זה משהו שמקדם גם סגן ראש העיר אלעד קלימי וגם סוניה שרביט המדהימה, לשלב אותם בכיתות רגילות, אני חושב שככה גם ניתן לחנך על קבלת האחר. בנוסף, החלום שלי זה להקים מועדונית שתיתן מענה לצרכים מיוחדים כדי שלהורים בשעות הצהריים ואחר הצהריים יהיה להם קצת שקט נפשי. יש היום פעילויות מטורפות למשפחות אבל אני חושב שצריך שיהיה להם בית, מועדון. אני חושב על איזה רעיון אולי סטודנטים שמקבלים מלגת ראש העיר יתנו שעות של הוראה. אני בטוח שיהיו הרבה סטודנטים שיסכימו לתת מעצמם למען אותם ילדים".
"פועלים למציאת פתרונות למצוקת החניה"
מלבד הפעילות הציבורית שלו בשדרות, בשנתיים האחרונות הוא פעיל גם במרחב של כנסת ישראל הרבה בזכות שיתוף פעולה עם ח"כ דבורה ביטון. "המוטו שלי היה ותמיד יהיה עזרה לחלש לכן בכל פעם שאני מקבל פנייה מתושבים שזקוקים לעזרה אני לא נותר אדיש ומפנה לאן שצריך כדי לעזור, כולל להגיע עד הכנסת בזכות חברתי ח"כ דבורה ביטון שמסייעת לי המון".
מלבד תחום הרווחה החינוכית, ג'רבי קיבל אחריות על תיק התחבורה בעיר. "אני מודה שלא בחרתי בתחום הזה אבל קיבלתי על עצמי את המשימה החשובה" הוא אומר, "תראה זה תחום שיש הרבה מה לעשות בו. העיר שדרות כבר נערכת עם תוכניות רבות לשינוי תחבורתי גדול בעשור הקרוב עם המשך גידולה של העיר וההקמה של שכונות מגורים נוספות. תיקח למשל את המעטפת של שדרות, כביש 334 החדש מביא איתו בשורה אדירה כי מהרגע שהוא יושלם הדרך לעיר תתקצר מכיוון צומת ארז, בהמשך כבר יש תוכנית לחיבור הכביש של שכונת הנביאים מהיכן שנוסעים לגבעת קובי להתחבר לכביש 34, בעזרת ה' גם הכניסה לשדרות מניר-עם תעבור שינוי גדול- לצד הקמת מתחם מסחר מעל הרכבת צפוי לקום מחלף שיווסת את התנועה בצורה טובה. בנוסף, שלושה חודשים האחרונים הוחלפו המון המון כבישים בשדרות, אני מניח שכל מי שנוסע כבר מרגיש נסיעה חלקה יותר וזה חלק מתוכנית עבודה מסודרת לחדש את כל הכבישים בעיר כדי שנהגים לא ירגישו שהם נוסעים בתוך בורות".
העיר כידוע גודלת ואי אפשר להתעלם ממצוקת החניה שקיימת גם בתוך השכונות אבל במיוחד במרחב הציבורי?
"אני רוצה לעדכן שבשבוע שעבר הקמנו ועדה ביחד עם מנכ"לית העירייה לימור כהן, מנהל יחידת הפיקוח טל מחי והיועץ המשפטי של העירייה עו"ד בני סעדון כדי לבחון את הסוגייה של מצוקת החניה בעיר. לשמחתי שדרות גדלה אבל התשתיות לא השתנו בתוך העיר כי אין מה לעשות מדובר בתכנון ישן. עלה רעיון לבחון מקומות שאותם יהיה ניתן להפוך למקומות חניה. דבר נוסף שעל הפרק זה לבצע סימונים כחול לבן בשביל הסדר והנראות. עוד דבר שחשבתי, תיקח למשל את בנק הפועלים, יש 20 עובדים שמגיעים מנתיבות מוקדם בבוקר ותופסים את כל החנייה של המרכז למשך שעות. אפשר להפוך את זה חניה בחינם לתושבי שדרות ותושב חוץ יצטרך לשלם על כל שעה. אתה תשאל אותי אז איפה יחנו העובדים? שיחנו ברכבת ויבואו בשאטל. וזאת רק דוגמא אחת. אני מקבל המון פניות מתושבים שמקבלים דו"חות על חניה בגלל היעדר חניה. אני אומר דבר פשוט בימים עמוסים כמו למשל שישי בבוקר שכולם עושים קניות לשבת, צריך להקל יותר עם התושבים ולא למהר לתת דו"ח אלא אם זה במקום שחוסם מעבר ומסכן הולכי רגל. לכן אני גם חושב שהגיע הזמן לכחול-לבן שדרות כי תחשוב בנאדם מקבל קנס 250 שח, אתה יודע כמה יעלה פנגו? כמה גרושים לעומת הקנס. לסיכום אני אומר שצריך למצוא פיתרונות חניה בשדרות אבל גם בנושא האכיפה בימים עמוסים להתחשב יותר בציבור.
מה בנוגע לתחבורה הציבורית?
"בנושא התחבורה הציבורית אני מקבל הרבה תלונות. בכל הנוגע לתחבורה בינעירונית לא יכול להיות שקו לב"ש ואשקלון יהיה פעם בשעה, זה לוח זמנים שמתאים לשדרות שלפני 25 שנה. טענות נוספות נוגעות לזמינות ותכנון המסלול. תושבים מספרים לי שהם נאלצים לפעמים לחכות שעה או לעבור שלוש אוטובוסים כדי להגיע לנקודה אחרת בעיר שדרות, זה לא הגיוני לחלוטין. חייבים לתגבר את הקווים וגם לשפר את המסלולים כך שהם יותאמו לשדרות שברוך ה' גדלה משמעותית. אני יספר לך סיפור על הבת שלי שצריכה להגיע לבי"ס בבוקר היא צריכה לעלות על שלוש קווים. לוקח לה שעה ורבע. היא יוצאת בשעה 7 בבוקר ומגיעה לבי"ס בשעה 8 ורבע. את זה חייבים לתקן ומקווה שבקרוב נוכל לבשר על השינויים".