תשעה חודשים אחרי מתקפת הטרור הגדולה שידעה העיר שדרות בפרט ומדינת ישראל בכלל, הלקחים שהופקו בחודשים האחרונים מאז שבו התושבים לעיר עוברים לשלב היישום כחלק מתוכנית ההגנה הרב שכבתית עליה שקדו גורמי הביטחון השונים כדי להבטיח ביטחון מקסימלי בעיר.
כזכור, בבוקר השבעה באוקטובר כשנפרצו כל קווי ההגנה של הגבול עם עזה ומאות מחבלים פרצו לישובי הגדר, הדרך לערים הסמוכות הייתה קצרה ולא היה מי שייתן מענה ביטחוני מלבד השוטרים, הרבש"צ ומתנדבי כיתת הכוננות שנאלצו להתמודד עם אקדחים מול מחבלים עם מטולי אר.פי.גי, רימונים ונשקים ארוכים.
כאמור, חמש חוליות על טנדרים לבנים, נכנסו לעיר שדרות משלוש נקודות, כמעט באין מפריע והחלו לבצע טבח בכל מי שנתקלו בדרכם. "היום כבר רבים מבינים שהעובדה כי החוליה הגדולה והמשמעותית שתקפה את תחנת המשטרה יכולה הייתה להמית עלינו אסון גדול יותר" ציין אז בראיון מיוחד מפקד משטרת שדרות היוצא סנ"צ דביר ארובס שלחם בעצמו עם מפקד המחוז מול המחבלים. יש לומר שחוליית המחבלים הזו שאיגפה את התחנה מכמה כיוונים, נתקלה בגבורה עילאית של שוטרים שחלקם שילמו בחייהם וכן בלוחמים תושבי העיר שקפצו לאירוע כולל צלף מהימ"מ שמחלון של חדר שירותים בבניין סמוך חיסל צלף שעמד על הגג.
לאחר אירועי השבעה באוקטובר בשדרות שבה נרצחו אזרחים רבים עלתה ביקורת גדולה על כך שהעיר לא הייתה ערוכה ביטחונית ואף ניטש ויכוח באשר לעניין האחריות ומה הסיבה שלא היו לחברי כיתת הכוננות נשקים ארוכים. לתמונה נכנס גם מבקר המדינה שנציגיו החלו בבדיקה מקדמית ברשויות לפני בדיקה מקיפה בתוך צה"ל. בעניין הזה חשוב לומר כי האחריות הביטחונית עד השבעה באוקטובר על שדרות הייתה רק של צה"ל שכידוע היה שבוי בקונספציה שבמעטפת ההגנה שהייתה קיימת לא היה צורך נוסף בהגנה על שדרות כי "מחבלי החמאס לא יצליחו לעולם לחדור את הגדר".
מיליוני שקלים במערך הביטחון החדש של שדרות
עוד לפני המסקנות של מבקר המדינה, במערכת הביטחון כבר החלו ליישם בשדרות תוכנית הגנה רב שכבתית, לפני הכל כדי לתת ביטחון לתושבים החוזרים לעיר. כבר בשלב הראשון הוקמו מחסומים בכל הכניסות אותם מאיישים חיילי מילואים מכוח אבשלום וכן חיילים בסדיר. כמענה ראשוני לעיר הוכפלו באופן דרמטי התקנים לימי מילואים כך שלא מעט מתושבי העיר התגייסו בעצמם לשעות מילואים במוסדות החינוך. נזכיר כי בחג פסח האחרון במערכת הביטחון סברו שהגיע העת לדלל את הכוחות אך רעש תקשורתי ופניית ראש העיר לשר הביטחון מנעו זאת לפחות עד להשלמת הקמת יחידת אבטחה חדשה.
כאמור, כחלק מהתחקיר הראשוני על אירועי בוקר שמחת תורה, קיימו צה"ל ומשרד הביטחון עבודת מטה באשר להגנה רב-שכבתית על העיר שדרות, מתוכה תוקצבו 50 מיליון שקלים כמרכיב ביטחון באמצעות פיקוד העורף. בנוסף, ראש מנהלת תקומה משה אדרי החליט להעביר בנוסף תקציב ייעודי לשדרות להקמה והפעלה של יחידת ביטחון אזרחית בעיר שתגן עליה. מנהלת תקומה תתקצב בכ-20 מיליון שקלים את הקמת היחידה בעיר, כך שסך התקצוב לנושאי הביטחון בשדרות יעמוד על כ-70 מיליון שקלים. התקציב מהווה תוספת על התקציב הכולל למרכיבי הביטחון שהקצתה מנהלת תקומה על סך 700 מיליון ש"ח לכלל היישובים בחבל תקומה, והוא נקבע על ידי משרד הביטחון בתיאום צה"ל ופיקוד העורף, שקבע את מרכיבי הביטחון לכלל יישובי החבל.
כחלק מיישום תוכנית ההגנה הרב שכבתית, לפני הכל יש את צה"ל ששינה את פריסתו בגזרת שדרות באופן שלא ניתן לפרט עליו מטעמי צנזורה. בנוסף כפי שחשף כבר בראיון ליום העצמאות ב'דין וחשבון', ראש עיריית שדרות אלון דוידי דרש להקים קיר על כביש 34 בשטח שגובל עם העיר כולל שביל ביטחוני עם מצלמות מיוחדות.
בנוסף, כחלק מתוכנית ההגנה, שודרגה כיתת הכוננות בראשות הרבש"צ רונן גבאי שימשיך להיות החוט המקשר בין צה"ל לעיריית שדרות. כמו כן,כבר לפני מספר חודשים, עיריית שדרות יצאה למכרז להקמת אגף ביטחון חדש שיתכלל את כל מערכי הביטחון העירוניים. מי שנבחר לתפקיד כבר בחודש אפריל הוא סא"ל במיל, ארז גז, תושב כרמית שמגיע עם רקע ביטחוני דווקא מתחום המודיעין. תחת ולצד האגף החדש ימשיכו מערכי הביטחון הקיימים.
כידוע, בשנים האחרונות פעלה בשדרות יחידת השיטור העירונית כתוספת כוח אדם למשטרה וכל ניידת סיור הייתה מורכבת משוטר לצד שוטר עירוני שביצע עבור העירייה עבודות פיקוח על חניה ומה שמסביב. יחד איתם כמובן פועלים פקחים של המשרד להגנת הסביבה כדי לשמור על הסדר הציבורי. לתוך כל המכלול הזה, החל מראשית יולי החלה לפעול יחידה האבטחה החדשה "מגן שדרות". בימים האחרונים תושבי העיר כבר הבחינו בכלי הרכב החדשים של היחידה אליה נבחרו יוצאי יחידות קרביות. מלבד רכבי שטח, יש גם יחידת אופנוענים.
הבעיות שהתעוררו עם כניסת "מגן שדרות"
לצד השמחה על חיזוק מערך הביטחון, בשבועיים האחרונים התעוררו לא מעט בעיות בכל הנוגע לסינכרון של היחידה החדשה ושל מנהל האגף החדש למערכי הביטחון הקיימים. הסיבה: ליחידה החדשה שהוקמה כדי לתת מענה ביטחוני אזרחי שלא היה קיים בשבעה באוקטובר אין עדין סמכויות של ממש אשר קיימות למשל אצל שוטרי השיטורי והפיקוח העירוני הן באכיפה ומתן דו"חות והן אפילו בביצוע מעצר חשוד.
נזכיר כי אחרי השבעה באוקטובר קמו מבקרים רבים וטענו "למה אין יחידת אבטחה כמו בנתיבות" אולם כעת כשהוקמה היחידה החדשה שמורכבת מלוחמים יוצאי צבא ואנשי משטרה לשעבר, התעוררה דילמה אחרת. למי יש סמכויות ואלו סמכויות? על פניו יש צורך עקרוני בהקמת אגף ביטחון שיתכלל את כל הפעילות הביטחונית המקומית וזה אכן מה שנעשה עם הקמת יחידת האבטחה אלא שלעת עתה הסמכויות נמצאות רק אצל שוטרי הפיקוח ובשטח כבר מורגש הבלבול וחוסר סדר. בתוך כל זה תוסיפו את העובדה שהמשטרה עצמה עוד לא יודעת איך להתמודד עם היחידה החדשה מבחינת ההיררכיה בשטח. "למרות שעל פניו הביאו אנשי מקצוע מעולים נוצרה מתיחות ואי אפשר לפספס אותה" מודים גורמים בעירייה. "בסוף יחידת האבטחה נכנסה כדי למלא צורך ביטחוני שלא היה קיים בשבעה באוקטובר אבל בימים האלה שיש נוכחות עצומה של צה"ל אין ליחידה בעצם עבודה ביטחונית. בפועל נוצר מצב שיש שיטור עירוני ויש יחידת אבטחה וצריך לסנכרן ביניהם משהו שעוד לא קיים בפועל בשטח. לכן היה צריך להקים אגף ביטחון ותחת זרועותיו לפצל את זה בצורה שהשיטור העירוני יעסוק בפיקוח ואכיפה של איכות הסביבה, חניה וכל מה שקשור לשמירה על איכות החיים ואילו יחידת האבטחה תעבוד צמוד עם המשטרה. בפועל השיטור העירוני והפיקוח כפופים למשטרה עם סמכויות ואילו יחידת האבטחה לעת עתה בעיקר למראית עין ומישהו חייב לעשות סדר ובהקדם.
בתוך כך, כתבנו מוסיף כי ישנה גם ביקורת באשר למינוי של מנהל אגף ביטחון שאינו תושב העיר. בשבעה באוקטובר הוכח כמה הדבר הזה הכרחי ולכן קיימת תמיהה על כך, אף על פי שכולם מעידים שמנהל האגף איש מקצוע איכותי. אם לא די בכך, נציין כי נוצרה מתיחות בינו לבין בעלי תפקידים קיימים שנדרשים לעבוד תחתיו והדבר לא לרוחם עד כדי כך שזה כבר כמעט גרם לו להניח את המפתחות.