בימים אלה מחלקים לילדינו תעודה, ועוד לפני שראיתי אותה התעוררו אצלי לא מעט שאלות.
באלו תחומים הם הצטיינו? איך אפשר להעריך את הלמידה שלהם כשהיא תלויה הרבה פעמים בדחיפה שלי? איך אפשר להעריך את ההתנהגות החברתית שלהם כשהם נמצאים רוב הזמן בבית ולא נפגשים עם חברים? ואיך בכלל מייצרים מטרות ושאיפות שחשובות להם ועוזרים להם להשיג אותן?
בזמן שאנחנו ההורים עסוקים בהישרדות בריאותית וכלכלית, איך נדע שהילדים השיגו את המטרות שלהם?
לא על כל השאלות האלה ידעתי מה לענות, ולכן החלטתי – חלקי לילד שלך תעודה על מה שכן הצלחת לראות בימים טרופים אלה:
על הרצון שהוא גילה לעזור לאחיו כשאת לא היית פנויה, על שהצליח להעסיק את עצמו ולגלות יצירתיות במקומות שלא חשבת, על מטלות הבית שבהן פתאום התגלו הכישרונות שלו, על צדדים נוספים שגילית בו מאז שזכיתם לבלות זמן מרוכז יחד.
הזמן המשותף ביחד העניק לנו ההורים הזדמנות לגלות את סדרי העדיפויות שלנו בהורות: על מה נוותר ועל מה נתעקש, מה נרצה לעשות יחד עם הילדים ומה נעדיף לעשות לבד, מה חשוב לנו שהילדים ילמדו ומה פחות חשוב לנו, איזו אוירה חשוב לנו לייצר בבית ומה פחות קריטי.
אולי זו לא התעודה הרגילה, אולי הם לא הצטיינו בלמידה למופת והישגים מרשימים. אבל עבורי ועבור ילדי זאת התעודה שמעידה הכי הרבה על מי שהם, על הגברים והנשים שהם יגדלו להיות. ואני גאה בהם על כך.
ועוד מילה לכם המורים המסורים – אני מעריכה מאוד את עבודתכם המאתגרת מהבתים שלכם עם הילדים שלכם תוך דאגה לרווחתם ושלומם של ילדי ואני סומכת עליכם, שמעבר לחומר הלימודי שהמערכת מצפה מכם להספיק, תזכרו גם את המרכיבים האחרים המאוד משמעותיים בחינוך ובתעודה.
ו…אל תשכחו להביא חתימת מורים
הכותבת היא עו"סית קלינית, פסיכותרפיסטית המתמחה בליווי בתהליכי צמיחה אישית והורות shulamitler@gmail.com לפניות בווטסאפ 054-929-2262