מייד כשפרצה מלחמת 'חרבות ברזל' רבים מאנשי המילואים התייצבו ללא היסוס כדי לקחת חלק במלחמה הצודקת. רבים השאירו מאחור אישה וילדים ואף בית עסק פעיל, סיכנו את חייהם ולא חשבו על עצמם, רק על המדינה אלא שבתום תקופת המילואים הם גילו שהם מתמודדים לבד עם קריסה כלכלית מול אטימות של המדינה והבנקים.
זהו הסיפור המקומם של ד', לוחם מילואים, תושב שדרות, קבלן בנייה במקצועו. "מדובר בלקוח שלי שיש לו חברת בנייה קטנה וכבר כמעט קיבל סיווג של קבלן רשום עליו הוציא למעלה מ-350 אלף שקלים" משתף רואה החשבון שלו בסיפור המרתיח. "כמו רבים מאנשי המילואים הגיבורים הוא גויס בצו 8 ב-7.10 ומייד יצא למלחמה בלי לחשוב פעמיים. למרות שהוא תושב שדרות ומשפחתו מפונה הוא עשה את המוטל עליו ושירת 200 ימים ברציפות".
במהלך המלחמה בעזה, הוא ראה לא פעם את המוות מול העיניים. "באחד המקרים רחפן של חמאס רדף אחריו ולא התפוצץ, הוא ראה חברים שלו נהרגים, ראה מקרוב את המוות וכאשר יצא מעזה אחרי 200 ימי מילואים גילה שאם לא די בחוויה הלא פשוטה נפשית הוא צריך להתמודד גם עם עול כלכלי".
לדברי רו"ח שלו כשהוא יצא מהמילואים הוא גם גילה שהסיווג הקבלני עליו עמל רבות ירד לטמיון כי לא היו הכנסות לחברה כך שכל ה-350 אלף שקלים אותם השקיע בשביל זה נזרקו לפח. "הוא גויס שוב למילואים והלך כמו גדול עד שראה כי חובות החברה גדלים אז פרש מהמילואים בצער כי חלום חייו קורס" ציין, "הוא החל לחפש עבודות לחברה אבל המצב בענף הבנייה על הפנים כי אין פועלים מה שאילץ אותו להתחיל לעבוד פיזית בעצמו, לקחת הלוואות פרטיות כדי לשלם לפועלים שהעסיק".
השבוע, הוא גילה סימני שבירה שהבין כי הוא בחריגה של 22 אלף שקלים ואף אחד לבא לקראתו, במיוחד הבנק שלו. "אפשר לחשוב שהבנק יקרוס כלכלית אם יעזרו לו" זועם רואה החשבון, "פניתי בעצמי לבנק וגיליתי אטימות מטורפת. יש סוגיות פוליטיות רבות המקטבות אותנו- גיוס חרדים, כיבוש עזה, מוות לנוחבות, מוסר הלחימה בצהל ועוד. אבל להפנות עורף לחיילנו אשר עזבו הכל ומסרו נפשם בלי לשאול שאלות ולבסוף שהם צריכים אותנו הם מקבלים קיר שקוף ואטום? זה מינימום של הכרת הטוב, זה מינימום של השם שלנו העם היהודי על שם שבט יהודה שנקרא כך מהצורך לומר תודה גם על מה שלא מובן מאליו והחידוש היותר גדול זה גם לומר תודה על מה שמובן מאליו אם מדינת ישראל לא יודעת להכיר טובה לחייליה- אז היא איבדה את זכות קיומה".